א. המנהרה הסודית
גם לחיפה יש 'מערה חשמלית' נוסח חסמב"ה.
מתחת 'בית הקרנות' – בניין אייקוני בשכונת הדר, שראשיתו בשנות השלושים, אך היום הוא מוזנח ומתפורר – נחנך לא מכבר מעבר תת-קרקעי 'סודי'.
מה שמעניין במעבר זה הם שני הפסיפסים שנקבעו בשתי הכניסות, מעשה ידיהם של אמני הפסיפס הנשכחים מרים ומרדכי גומפל (2009-1912).
הפסיפסים, שנעשו בשנת תשי"ז (1957), מציגים תמונות מקראיות לא כל כך ברורות: האם זהו אברהם שיורד מצרימה או שמא יעקב שחוזר מחרן, ואולי בכלל מרים ויוסף הורי ישוע שבורחים מצרימה מזעמו של המלך הורדוס; ובפסיפס השני – האם זו עקידת יצחק? (תודה לד"ר רבקה בן-ששון שהעלתה את הספקות).
נשמח אם מישהו מבין הקוראים יפתור את התעלומה.
ב. השירותים החשאיים
בתחנת הרכבת 'לב המפרץ' בחיפה יש קומה שלמה שמוקדשת כולה לשירותים.
מדווח יוחנן פלוטקין: הרמקול במעלית מכריז 'חניון', 'קומה 1', 'שירותים', ואכן הדבר היחיד שאפשר לעשות בקומה הזאת הוא ללכת לשירותים...
ג. הכרטיסומט יזכור
חיפשתי כותרת מתאימה לצילום זה: מצבת זיכרון לשמונה ישראלים שנהרגו בהפצצת טילים בימי מלחמת לבנון השנייה (2006). המצבה 'תקועה' בין שני מכשירי 'כרטיסומט' להזמנת כרטיסי נסיעה בתחנת הרכבת הקרויה על שמם של העובדים.
הדבר היחידי שעלה לי בראש על מנת לתרץ את חוסר הטעם הזה הוא 'ההצגה חייבת להימשך'. ובכל זאת, האם לא ניתן היה לחשוב על פתרון אחר, מכובד קצת יותר?
ד. העונה החמישית
בחיפה יש חנות צעצועים ששמה 'חמש עונות'!
בארץ שלנו בקושי רב יש ארבע עונות, ובחיפה כבר יש חמש?
גם לחיפה יש 'מערה חשמלית' נוסח חסמב"ה.
מתחת 'בית הקרנות' – בניין אייקוני בשכונת הדר, שראשיתו בשנות השלושים, אך היום הוא מוזנח ומתפורר – נחנך לא מכבר מעבר תת-קרקעי 'סודי'.
מה שמעניין במעבר זה הם שני הפסיפסים שנקבעו בשתי הכניסות, מעשה ידיהם של אמני הפסיפס הנשכחים מרים ומרדכי גומפל (2009-1912).
הפסיפסים, שנעשו בשנת תשי"ז (1957), מציגים תמונות מקראיות לא כל כך ברורות: האם זהו אברהם שיורד מצרימה או שמא יעקב שחוזר מחרן, ואולי בכלל מרים ויוסף הורי ישוע שבורחים מצרימה מזעמו של המלך הורדוס; ובפסיפס השני – האם זו עקידת יצחק? (תודה לד"ר רבקה בן-ששון שהעלתה את הספקות).
נשמח אם מישהו מבין הקוראים יפתור את התעלומה.
אברהם יורד מצרימה? יעקב חוזר מחרן? |
האם זו העקידה? |
צילומים: איתמר לויתן |
ב. השירותים החשאיים
בתחנת הרכבת 'לב המפרץ' בחיפה יש קומה שלמה שמוקדשת כולה לשירותים.
מדווח יוחנן פלוטקין: הרמקול במעלית מכריז 'חניון', 'קומה 1', 'שירותים', ואכן הדבר היחיד שאפשר לעשות בקומה הזאת הוא ללכת לשירותים...
צילומים: יוחנן פלוטקין |
ג. הכרטיסומט יזכור
חיפשתי כותרת מתאימה לצילום זה: מצבת זיכרון לשמונה ישראלים שנהרגו בהפצצת טילים בימי מלחמת לבנון השנייה (2006). המצבה 'תקועה' בין שני מכשירי 'כרטיסומט' להזמנת כרטיסי נסיעה בתחנת הרכבת הקרויה על שמם של העובדים.
הדבר היחידי שעלה לי בראש על מנת לתרץ את חוסר הטעם הזה הוא 'ההצגה חייבת להימשך'. ובכל זאת, האם לא ניתן היה לחשוב על פתרון אחר, מכובד קצת יותר?
צילום: איתמר לויתן |
ד. העונה החמישית
בחיפה יש חנות צעצועים ששמה 'חמש עונות'!
בארץ שלנו בקושי רב יש ארבע עונות, ובחיפה כבר יש חמש?
צילום: איתמר לויתן |
שתי תוספות ספרותיות:
השבמחקא. על המנהרה בבית הקרנות והאופן שבו הונצחה ביצירותיהם של כמה וכמה מסופרי חיפה אפשר לקרוא במאמרה היפה של נילי גולד "צומת הרחובות שהשפיע כל כך על הסופרים החיפאים" (הארץ, 9.9.2013, וראו בקישורית להלן):
https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2110001
ב. Five Seasons הוא הכותר האנגלי של רומן המופת 'מולכו' מאת א"ב יהושע, שעלילתו מעוגנת בחיפה. הייתכן ששמה של חנות הצעצועים הוא מחווה לסופר החיפאי הוותיק (לשעבר)?...
א.מאמר מרתק לחיפאים מכורים,תודה.
השבמחקב.השערה מעניינת לגבי 5 העונות,אשאל את בעל החנות כשאעבור שם בפעם הבאה.
העונה החמישית היא העונה מ"כסותה ועונתה" הרי מוכרים בחנות הזו גם הלבשה.
השבמחקדווקא מיקומה של פינת ההנצחה לעובדי רכבת שנהרגו על משמרתם בתחנת רכבת, בין שני מכשירי הנפקת כרטיסים, לא מבזה.
השבמחקהכרטיסים אינם למטרה אחרת (בידורית, קלילה, משעשעת), אלא בדיוק למען הדבר עליו שקדו השמונה ז"ל, המשך תקינותה ופעילותה של הרכבת.זהו מקום שקשה "לפספס" אותו, כאשר אתה מתעכב לרכוש את כרטיס הנסיעה, מעיף מבט (קורא?) ומהרהר.
נכון. גמני חשבתי כך :)
מחק"חמש עונות" נראה לי לשון הפרזה מכוונת, כלומר בכל עונה שתעלה על דעתך, בכל עת ובכל שעה. ( מעין "אלף אחוז" שאנשים מתבטאים, ביודעם שאין יותר ממאה אחוזים.)
השבמחקכחיפאי אני חייב לתקן: המעבר התת קרקעי "הסודי" קיים כבר עשרות שנים, הוא אינו חדש, הוא גם לא עובר מתחת לבית הקרנות, הוא עובר מתחת לרח' בלפור מצידו האחד לשני ומאפשר להולכי רגל חציית הרחוב בבטחה.
השבמחקבשנים האחרונות המעבר נסגר והתמלא בגרוטאות שונות, אולי כסימפטום למצבה של שכונת הדר בחיפה באופן כללי שפעם היה בה הדר ועכשיו לא כל כך.
לאחרונה, ואולי בעקבות ההכנות לבחירות לעירייה, המעבר נפתח ומותג כחדש וסודי. אני זוכר את המעבר מילדותי, מעבר חצייה תת-קרקעי, שקבצנים ומנגנים היו יושבים בו כמחסה מהשמש והגשם.
צודק יוסי, המנהרה עברה תחת רחוב בלפור. למיטב זיכרוני היא נכרתה ב-1957. בצד השני של המנהרה, מול בית הקרנות, הייתה חנות ספרים "עין הקורא" ואי אפשר לא להזכיר שבצד השני של רחוב הרצל היה "בית השעון" ובו, בקומת הרחוב, חנות הגלידה "שניר", אבל אני העדפתי את "גלידה קלבנוף", שהייתה בערך מול קולנוע "אורה". היו ימים.
מחקאני זוכר שבאותם ימים הילכה בחיפה אגדה זו: ראש העיר [אבא חושי?] קבל תקציב כדי לבנות מקלט ציבורי. אבל הוא רצה יותר ליפות את עירו, ועל כן עשה שילוב: בנה מעבר תת קרקעי מתחת רחוב בלפור, דבר שהתבקש בגלל המורד התלול של הרחוב, שעדיף היה שלא יהיה בסופו מעבר חצייה, ובמקביל הגדיר את המעבר כמקלט, כי הוא מתחת לאדמה והוא משמש הגנה יחסית...
מחקבפסיפס של 'אברהם חוזר ממצרים' נראה תינוק בידיה של אמו. הגם שסביר שהיו תינוקות בפמלייתו של אברם, הדבר לא מפורש במקרא (ולכן גם אין סיבה שיהיה מפורש בפסיפס).
השבמחקאם האפשרות השניה היא 'יעקב החוזר מחרן', ניאלץ להסתפק בה.
מאימתי השכל היוצר, המדרשי והאמנותי, תם או מתאים עם המקרא וחתימתו?
מחקאפשרות נוספת להבין את הפסיפס הראשון היא: עבד אברהם [אליעזר] מביא את רבקה המיועדת ליצחק. ה'תינוקת' היא רבקה, שעל פי המדרש היתה אז צעירה רכה מאוד, והיא היושבת על הגמל אחוזה בידי "דבורה מינקת רבקה". על רבקה כתוב שבראותה את יצחק "וַתִּפֹּל מעל הגמל". לפי הפסיפס כנראה שדבורה התרגשה מהפגישה עם יצחק, הזניחה לרגע קט את 'התינוקת' ולכן נפלה רבקה מעל הגמל. בפסיפס מתואר המסע לפני הפגישה של ה'זוג' ולכן שתיהן עדיין על הגמל. והתואר 'תינוקת' מתאים לרבקה שהרי מיניקתה הובאה/באה עם היונקת, והתואר נכון בלשון חכמים.
השבמחקחמש עונות קיימות לא רק בחיפה. בדיקה שטחית מעלה שיש מסורות של חמש עונות ויותר (אצל הסינים חמש: www.5element.com.au/The_5_Elements_and_Meridians.html, ואצל הודים שש https://www.thoughtco.com/the-six-seasons-of-india-p2-1770072, ואני מניח שיש עוד).
השבמחקוהרי עונות חתוכות לא קיימות בטבע שהרי מזג האוויר מתחלף באופן רציף. המושג של עונות הוא הבניה תרבותית ואולי רק בתרבות המערב יש רק ארבע.
כך גם לגבי תופעות טבע נוספות. לקשת, למשל, אין שבעה גוונים, אלא אינסוף אורכי גל המשתנים ברצף. ואפילו באותה תרבות מערבית שלנו יש מניות שונות. היוונים דיברו על שלושה.
ולעניין החנות, ייתכן שהיא נקראת 'חמש עונות' כרמז לסין, ששם מיוצרים רוב המוצרים שנמכרים בה...
פריט עודף המוסף לקבוצה קונקרטית טבעית הינו תחבולה רווחת בתחומים שונים, שמטרתה להצביע על מיוחדות 'על טבעית'. הנה רשימה קצרה: החוש השישי, גלגל חמישי, האוזן השלישית, העין השלישית, השחקן השנים-עשר, מהלך שישי, הדיבר האחד-עשר.
השבמחקרק לעדכון: כבר אין "לב המפרץ" הוחלף ב "מרכזית המפרץ"
השבמחקהפסיפס מבוסס בבירור על ציור קיר מצרי מראשית האלף השני לפנה"ס המתאר נוודים כנעניים (או: שמים מערביים) שיורדים למצרים.
השבמחקראו התמונה:
https://www.ancient-egypt-online.com/hyksos.html
כמו כן,עפי גדעון אפרת, הזוג גומפל עסק בשימור פסיפסים ביזטים ואומנות הפסיפס שלהם התכתבה עם ממצאים ארכיאולוגים בהם עסקו..מעניין
השבמחק