יום חמישי, 4 באוקטובר 2018

הספרות והחיים: שר המשקים, שר האופים ושר היער

א. שרי המשקים והאופים

פרידירך וילהלם שדאו, יוסף פותר את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים, 1817-1816 (ויקיפדיה)

בספר בראשית פרק מ' מסופר על ימיו של יוסף בבור בית האסורים במצריים. זו הזדמנות להיזכר בסיפור הנהדר:
[א] וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם. [ב] וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים. [ג] וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם. [ד] וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר. [ה] וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר. [ו] וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. [ז] וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם. [ח] וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי. ט וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי. [י] וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. [יא] וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה. [יב] וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם. [יג] בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. [יד] כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה. [טו] כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר. [טז] וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי. [יז] וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי. [יח] וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם. [יט] בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ. [כ] וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו. [כא] וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה. [כב] וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף. [כג] וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
ברחוב האומן בירושלים יש סניף של רשת אלכוהול ושמה 'שר המשקים', ולצדה הבטחה: '300 מטר של שיכרון חושים!'

צילום: דוד אסף

שם נחמד, משום שבסופו של דבר 'שר המשקים' עלה לגדולה בחצר פרעה. למען האמת, היה עוד שר משקים בתנ"ך: נחמיה, שהיה 'משקה למלך' הפרסי ארתחשסתא (נחמיה, א 11], אבל מי זוכר אותו?

ברחוב דיזנגוף בתל אביב, מתברר, יש וריאציה: 'שר המשקאות'.

צילום: איתמר לויתן

והנה, מתברר שיש גם מי שבחר להנציח את 'שר האופים'!

לבעלי מאפייה זו, ברחוב הפלד 8 בחולון, לא מפריע כנראה שסופו של שר האופים היה רע ומר והוא הוצא להורג בתלייה.

צילומים: בתיה דונר

ואם אנחנו בענייני אפייה ומאפייה, מה נחמד יותר מרחוב האופה, באזור התעשייה בגבעת שאול שבירושלים, שקרוי על שמו של יהושע ברמן, מייסדה של מאפיית ברמן, שהיא המאפייה השנייה בגודלה בארץ.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. שר היער

גלוית דואר עם בית מהבלדה שכתב גתה (akpool)

גתה בוודאי לא יכול היה לשער לאן תתגלגל הבלדה 'שר היער' (Der Erlkönig) שאותה כתב ב-1782.

צילום: ישראל גולדמן

13 תגובות:

  1. זה לא הבית הראשון למיטב זכרוני

    השבמחק
  2. בפוסט שפורסם לפני כמה ימים בפייסבוק, תמר גבירץ-הירדני גילתה את מאפיית ברמן (או לפחות את החנות שלהם עם סמל העוגן) בתמונה של רחוב יפו משנת 1897, בקטע רחוב שהיה צמוד בגבו לחומת העיר העתיקה, ונהרס כמדומני על ידי הבריטים.
    https://www.facebook.com/groups/1072670399428520/permalink/2313693085326239/

    השבמחק
  3. שלחתי לך תמונה נוספת בנושא מאפיות באימייל. לשיקולך...
    שבת שלום
    יפתח

    השבמחק
  4. יש להעיר שבמלה 'האופה'האות ה"א הראשונה מנוקדת בפתח וצריכה להיות מנוקדת בקמץ.

    השבמחק
  5. וכנראה היה עוד שר משקים בתנ"ך, אם כבר מדברים על זה: רבשקה האשורי.

    השבמחק
  6. אני מבקשמ להוסיף עוד שני אופים חשובים. בראשית ימיה של עין חרוד החל לפעול בה צייר אמן חיים אתר. הוא הקים את המשכן לאמנות בקיבוץ שהחל בצריף קטן ליד' מעין חרוד ולבסוף היה למשכן לאמנות בעין חרוד. הוא היה שר האופים של עין חרוד. לא נתלה אלא תלה תמונות כולל תמונות של עצמו המעטרות את הסדר של עין חרוד הקיבוץ המאוחד עד היום הזה. להיות אופה משמעותו לעבוד בלילות ולהשאר עם הזמן ה-פנוי ליצירה.
    האופה השני הוא דוד גרנות שהצטרף אל קיבוץ בית השיטה טרם שהתיישבה על הגבעה עליה היא יושבת היום. לכבוד 90 שנות בית השיטה צריך להזכיר את האופה הזה שעסק באפייה ובאמנות. כשנכנסה בית השיטה למשבר העמוק ביותר שלה במעיין חרוד, לאחר ששנים מחבריה איבדו עצמם לדעת. בית השיטה היא הקיבוץ הראשון שרוב הורי החברים גרו בארץ, ההורים המודאגים הגיעו כדי להחזיר את ילדיהם הביתה. היו אלו שעות קשות בכל הארץ. ההורים רצו את הבנים. החברים עצמם היו במשבר. עד שהגיע האופה, פרס מלחמו לכל אחד מהחברים פרוסה של לחם ולחש : אני נשאר ובכך קבע את גורלו של הקיבוץ בתהפוכותיו.
    האם השילוב בין אמנות, אפייה מצביע על מוצא. על דרך ? אכן נכרתה ברית בין האפייה הטופחת, הזמן האבוד והאתגרים . לחם ואמנות, לחם וחלןמןץ קשורים זה בזה.




    מוקי צור עין גב

    השבמחק
    תשובות
    1. ברית בין לחם ואידיאל איננה חדשה.
      אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח. מסכת אבות ג, יז.

      מחק
  7. שם הצייר דוד נבות ולא כמו שכתבתי. לימים התפלג לאילת השחר ואחרי כן לדגניה א'
    סליחה לקוראים
    מוקי

    השבמחק
  8. ואם מדברים על אופים, איך אפשר שלא להעכיר את האופה הראשון של קיבוץ עין גדי, הלוא הוא הסופר אהוד בן עזר, שחשף באחד מספריו איך שימש לו סיר הבצק הענקי, מחבוא סתרים ללישת אחת המתנדבות של הקיבוץ.
    פוצ'ו

    השבמחק
    תשובות
    1. עם כזה סיפור "חינוכי" ודאי שראוי להעכיר את האופה...

      מחק
  9. ישנו עוד שר אחד וזהו גרשום שלום אחרי שאיבד מקומו כמחליט הראשי בועדת המינוים של האוניברסיטה
    העברית מינו אותו למעין אינסטנציה מאשרת הוא אמר במרירות הפכו אותי לשר המסכים
    אמנון שגיב

    השבמחק
    תשובות
    1. הכינוי "שר המסכים" ניתן בכמה הזדמנויות לרבנים שונים שהרבו ללא הבחנה לכתוב הסכמות על כל חיבור שבא לפניהם.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.