יום רביעי, 16 בינואר 2019

טיול ברחוב הָרֵכָבִים

באזור התעשייה הירושלמי המכונה 'תלפיות', לא הרחק ממקום מגוריי, יש רחוב שכולם קוראים לו 'הָרְכַבִים'.

סתם אדם שיישאל על כך יקשר באופן טבעי את השם למוסכים ולחנויות הרכב שיש בו. מה גם ששמות הרחובות הסמוכים נקראים גם הם על שם מקצועות ומלאכות, שלא לדבר על חלקו הדרומי של הרחוב שנקרא 'רחוב המוסכים'.

כל הצילומים: דוד אסף

אבל לא כך הוא.

כלי הרכב, כבודם במקומם מונח והם זכו לרחוב מיוחד בסביבה ששמו 'רחוב הַרֶכֶב'.

השם הנכון של הרחוב שבו אנו דנים הוא 'הָרֵכָבִים' והוא קרוי על שמם של בני רֵכָב, משפחה סגפנית ונזירית מימי בית המקדש הראשון, שבניה סירבו לשתות יין, לעבוד את האדמה או לבנות בתי קבע. הם גרו באוהלים כמו בדואים.

בימי פלישת הבבלים לארץ ישראל, במאה השישית לפני הספירה, באו בני רֵכָב בעל כורחם לגור בירושלים, כדי למצוא בה מקלט. על אבי המשפחה יהונדב, שבשעתו הצטרף אל יהוא ושחט באכזריות את נביאי הבעל, סופר בספר מלכים ב'. על צאצאיו, 'בית הָרֵכָבִים', שהלכו בדרכי אביהם, סופר בספר ירמיהו, פרק לה:
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן. וָאֶקַּח אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן יִרְמְיָהוּ בֶּן חֲבַצִּנְיָה וְאֶת אֶחָיו וְאֶת כָּל בָּנָיו וְאֵת כָּל בֵּית הָרֵכָבִים ... וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן. וַיֹּאמְרוּ: לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן, כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר: לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם, כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם. וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ. וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה לָּנוּ. וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ. וַיְהִי בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל הָאָרֶץ וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלַ‍ִם מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם וַנֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם.  
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר... הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהוָה. הוּקַם אֶת דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם. וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי. וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר: שֻׁבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם. וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי ... לָכֵן ... הִנְנִי מֵבִיא אֶל יְהוּדָה וְאֶל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם ... וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עַל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם וַתִּשְׁמְרוּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וַתַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם. לָכֵן ... לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים.
על שלט ההסבר היחיד שמצאתי ברחוב מופיע הסבר קצר וממש לא ממצה ('בני משפחה בישראל בבית הראשון'). זאת ועוד, ההפניה לירמיהו פרק כה היא משובשת, וצריך להיות פרק לה.



חוץ משמו הייחודי של רחוב הָרֵכָבים, המשובש בפי כל והפעם לא באשמת השילוט העירוני, יש בו עוד כמה דברים מעניינים.

למשל, המרכז הרב-תחומי למוזיקה 'צוללת צהובה', שנמצא ממש מול המרכול הענקי של 'אושר-עד'.


מאחורי הקיר הסתמי של 'צוללת צהובה' מסתתר ציור ענקי ומרשים שמכסה את כל קיר הבניין. עליו הודבק שלט פרסומת של 'רדיו הרכבים' – יונדב בן רכב מתהפך בקברו...

מי האמן? לא מצאתי חתימה שלו.

הלל אסף (בני יקירי) מודיע: האמנים הם קבוצה הנקראת Brothers of Light שקיבלו רשות לצייר על הקיר בתנאי שישאירו את השלט המכוער של 'רדיו הרכבים'. הייתה להם ברירה?


ברחוב הרכבים 13 עמוס מאוד.

בנגרייה של עמרם הרוש לא מסתפקים בעבודות העץ המסורתיות, אלא מייצרים במקביל תיקים לספרי תורה, גם מפורמייקה. לצד שתי הנגריות ובית הכנסת 'מרכז מאיר', בקומה ב' התמקמו 'תיאטרון האימה והפחד של ירושלים' (!!!) וגם אולם התצוגה של הצייר והפסל הירושלמי דודו גרשטיין.

מעורב ירושלמי!


לעומת זאת, קומה א' בבניין שברחוב הרכבים 3 אינה במצב טוב. הכל מוצע להשכרה...


ברחוב הרכבים 1 גיליתי להפתעתי שרידים של מוסד להשכלה גבוהה שמעולם לא שמעתי עליו, ודלתותיו נעולות כבר שנים: 'מכללת תל אביב: בית ספר לתחבורה'.

מה יש לדבר: תל אביב דירושלים!

חיפשתי באינטרנט מידע על בית הספר הזה ולא מצאתי מאומה.


אם יש 'מכללה' יש גם 'מכון'. ממש ממול, ברחוב הרכבים 2.

אהבתי את ה'חַמְסוֹת' משני צדי השלט.


במספר 7 יש חנות נחמדה עם שם נחמד ושנון שאינו יכול להיתרגם כל צרכו: Buy the Way...

צילום: מנחם רוזנברג

תם הטיול ברחוב הקטן.

18 תגובות:

  1. כמדומני שבמכללת תל אביב לתחבורה נאלצתי פעם לעשות את קורס הרענון המוטל על נהגות ונהגים שצברו אי-אילו נקודות חובה (כמה סמלי שמטרים ספורים משם, בפינת הרחובות צרת והמוסכים, נגזרו עלי חלק מהנקודות הללו עקב תמרור עצור שהיה בלתי-נראה לחלוטין)

    השבמחק
    תשובות
    1. בעניין "רחוב הרכבים" תודה על סיפורו של שם "רחוב הרכבים". הופתעתי והבנתי סופסוף את משמעות הבית השני בשירו הידוע של שלמה איבן גבירול "שיר היין" (ככלות ייני) בו הוא כותב: "נזיר יהיה לפני מותו וכבני רכב תהיה דתו, יהיו בניו ובני ביתו שואבי מים". בברכה: עמנואל עמיבר דגניה ב'

      מחק
    2. אכן כן, הייתה שם של שלוחה של מכללת תל אביב (קיימת היום?) לתחבורה, שם היו קורסים לנהיגה מונעת כמו לימודים של תחבורה ציבורית ועוד, היום הנהיגה מונעת לא צריך מכללה ויש זכיינים שמעבירים בכל מקום ואת לימודי התחבורה ציבורית אגד פתח מכללה בסניף תלפיות שמחק את כל המתחרים וכך נשארנו בלי תקציב להסיר את השלט....
      ותודה לדוד אסף היקר על העשרה מרתקת שבועית,

      מחק
  2. החמצת בקומה ב' את סטודיו אנטונינה, שבו מספר צעירים חביבים מדפיסים צילומים ברמה גבוהה ומייצרים מסגרות איכות.
    - אני אוהב לצלם את הנוף העירוני הייחודי של המוסכים וסביבתם.

    השבמחק
  3. וכל המרכב אשר ירכב עליו וכו'יום רביעי, 16 ינואר, 2019

    אז ככה:
    א) התיקים לספר תורה שמייצר מר עמרם הרוש מועדים כמובן לספרי תורה ספרדיים, שהתיקים שלהם קשיחים ועשויים עץ בציפוי פורמייקה, נחושת או קטיפה.
    ב) ודוק, מר הרוש עושה אולי תיקים לספרי תורה, אבל בכל הקשור לכל סוגי המדפים, סנדביץ', מלמין וכו' עצתו היא: "עשה זאת בעצמך".
    ג) החמסות על השלט של כיוון הפרונט נועדו כמובן לעזור לגלגלים למצוא את האיזון הפנימי שלהם...
    ד)BUY THE WAY = קנה על הדרך...

    השבמחק
    תשובות
    1. הערה לסעיף א: למיטב ידיעתי תיקים אלה מיוצרים עבור ספרי תורה של עדות המזרח ולא של עדות ספרד. אם תגיעו למרוקו למשל, תראו בבתי הכנסת ספרי תורה הניראים כמו ספרי התורה של אשכנז וקהילות מזרח אירופה. אגב, מרוקו היא לא עדות מזרח אלא להיפך, עדות מערב, המגרב. אם לא נכון או לא מדוייק, אשמח שיתקנו אותי.

      מחק

  4. התרגום של BUY THE WAY: ביי -תרתי משמע. אגב היותך כאן קנה משהו.

    השבמחק
  5. מכללת ת"א לתחבורה היא-היא המקום לאילוף נהגים סוררים ב"קורס נהיגה מונעת", שאף אני בעוונותיי הרבים זכיתי להשתתף בו. אבל באותו בניין היו גם משרדי המיזם החינוכי "מקום" שזכויות רבות לו בתולדות א"י.

    השבמחק
    תשובות
    1. מי שהיה נהג מילואים במל"ח היה מוזמן פעם בשנה לרענון נהיגתו המשאית, ורענון תיאוריה, כמוני ‏למשל
      בירושלים הועברו קורסים/הרצאות לנהיגה מונעת. מכללת תל אביב היא שזכתה להעברת ההשתלמויות, באמצעות בית ספר לתחבורה שהקימה, ומקומו ‏היה באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. ברבות הימים זכה זכיין אחר, ובית הספר נסגר. נשאר רק השלט.

      מחק
  6. וזכור לטוב הספר "ירמיהו ובית הרכבים" מאת מ. ז. ולפובסקי, שקראנו בנעורינו. מעניין לבדוק אם יעמוד במבחן הזמן...

    השבמחק
  7. ואני לתומי חשבתי שמדובר בבני רכב אחיו של יהוידע-כנאמר בתנך ואלי הם בני רכב המוזכרים בספרו המאלף של זאב ז'בוטינסקי "שמשון"

    השבמחק
  8. במקרה כזה היה צריך לנקוט כתיב מלא ולכתוב 'הריכבים' (אם כי שערי שיבוש לא ננעלו, ומי יודע איך היו קוראים את זה...).

    השבמחק
  9. צריך לזכור, שלמרות העברית המדוברת, בשפה העברית התקנית ריבוי של רכב הוא כלי רכב והמילה רכבים לא קיימת.

    השבמחק
  10. יש עוד מה לחדש לירושלמים אוהבי העיר.תודה על הכתבה המעניינת.מדגדג לי בקצה האצבעות...שבת שלום

    השבמחק
  11. אולי תרחיב על מחקריו על נשיא המדינה יצחק בן צבי אודות שבט הרכבים. שמעתי פעם (אבל לא הצלחתי לברר) שהוא הסיק כי הם חיו עד לפני כמאה וחמישים שנים בחצי האי ערב כשבטים יהודיים מובחנים, עד שהתאסלמו.

    השבמחק
  12. תשובתם של בני הרכבים להזמנה ללגום יין מזכירה את חוקי הנבטים לא לשתות יין לא לבנות בית ולא לזרוע זרע . עולה
    השאלה האם יש קשר ביניהם ?

    השבמחק
  13. לא הזכרתם משום מה שבני רכב היו מצאצאי יתרו, כפי שנאמר בדברי הימים:וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים ישבו (יֹשְׁבֵי) יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים; הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים, מֵחַמַּת אֲבִי בֵית-רֵכָב (דברי הימים א, ב, נה). מה שמסביר את היותם נוודים חסרי נחלה ואת המודל האידיאולוגי שהציב אביהם.

    השבמחק
  14. בני הרכבים אולי היו נהנים מזה שברחוב שלהם אפשר לקנות אוהלים ב"הום סנטר". אולי פחות מהיין שמוכרים ב"אושר עד" ומגישים בצוללת

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.