יום שני, 7 בפברואר 2022

רחובות בחיפה: עמירם, א"ד גורדון, רות הכהן, צ"ג נזירות, הוואדי

א. המכתב ועונשו

ב-20 במאי 1970 פרסם הסופר והפעיל החברתי עו"ד עמירם חרלף מכתב נזעם בעיתון מעריב, שהופנה כלפי מדיניות שִׁיוּם הרחובות בעירו חיפה. המכתב נפתח בטענה כלפי המנהג המוזר (שאינו ייחודי לחיפה) לקרוא לרחובות על פי שמו הפרטי של המונצח ולא על פי שם משפחתו. 

עו"ד עמירם חרלף (חיפה)

הנה המכתב שטעמו עמו גם בחלוף השנים:


חמישים שנים עברו, חרלף עצמו כבר מת בשנת 2007, ולאחרונה החליטה העירייה לכבד את זכרו בקריאת רחוב על שמו. הרחוב נחנך בחגיגיות לפני כשבועיים. כמה מפתיע לגלות שהרחוב נקרא רחוב עמירם, על פי שמו הפרטי...

צילום: רון מנדל

ב. הפירמידה היהודית 

בחיפה יש מנהג נאה. שלטי רחובות רבים מלווים בהסבר באורך של ערך בוויקיפדיה. פעם לימד אותי ידידי המנוח יהושע מונדשיין שלא כדאי לכתוב הערות ארוכות מדי, כי כמו סכין לשחיטה – ככל שהלהב ארוך יותר, כך סיכוייו להיפגם רבים יותר. והוא הדין בשלטי רחוב, ככל שההסבר מתארך, כך עולים הסיכויים לשיבושים ולשגיאות.

שימו לב, למשל, לשלט ברחוב אהרון <צריך להיות אהרן> דוד גורדון ולהסבר הארוך והמפורט שניתן על האיש:

צילום: אלון ריבק

הבעייה בשלט הזה שגורדון, ככל שידוע לי, אף פעם לא כתב מאמר שנקרא 'הפיכת הפירמידה היהודית' (בשלט כתוב בשגגה 'הפרמידה'). מי שקרא להפיכת הפירמידה היה הוגה דעות אחר, דב בער בורוכוב (1917-1881).

אהרן דוד גורדון (1922-1856)

ג. רות הכהן

בעוד שמו של א"ד גורדון מוכר היטב לכל אדם משכיל, הנה שמה של רות הכהן (רעייתו הראשונה של דוד הכהן) ידוע כנראה בעיקר בחיפה, שם פעלה רוב ימיה ובה עסקה בצרכי ציבור. 

בנו"ש – לידיעת אלה שהעגה החיפנית וקיצוריה אינם מוכרים להם – זו שכונת נוה שאנן...

צילום: אלון ריבק

אבל רגע, אם רות הכהן חיה ומתה במאה ה-19 כיצד יכלה להיות פעילה ב'הגנה' ובחברת 'סולל בונה'?

בדיקה בערך עליה בוויקיפדיה מראה מיד את השגיאה המביכה: היא מתה ב-1945...

רון מנדל ציין בפניי את העובדה שבחיפה יש רחובות על שם שתי נשותיו של דוד הכהן (רות הכהן וברכה חבס), אבל על שמו שלו יש רק כיכר ומוזיאון ההעפלה וחיל הים.

ד. צ"ג נזירות

'העיר חיפה קרובה ללבי', כתב לי שמוליק שדה מיובלים. 'כילד זו היתה עיר הפלך שלנו, תושבי עפולה, ובבגרותי למדתי בטכניון ואף גרתי בה כשש שנים. יופיה נסתר, וקברניטיה מצליחים יפה במשימתם להעלימו. ועדיין מאוד מומלץ לתעות בסמטאותיה, בחופיה, בשכונותיה המגוונות ובוואדיות המבתרים את נופה. שכונת ואדי ניסנאס היא אחת כזאת. יש בה מעט מדי רחובות עם שלטים מטעם העירייה ורחובות שלמים – כולל גרמי מדרגות ארוכים שגם הם נושאי שמות – שאת שמם אתה לומד באקראי מקירות הבתים'.  

למשל, רחוב התשעים ושלוש...

שלטי הסבר לא תמצאו שם. שם הרחוב מנציח פרשה שלא הייתה, המספרת על 93 בנות סמינר בית יעקב בקרקוב, שנלכדו לכאורה על ידי הנאצים, וביולי או באוגוסט 1942 בחרו לשלוח יד בנפשן בטרם יחולל כבודן. על פרשה זו נכתב לא מעט, וכיוון שלא נמצא לה שום תיעוד של ממש, רוב החוקרים סבורים כי לא הייתה ולא נבראה

אבל מיתוס הוא מיתוס ובערים רבות בישראל הוקדש להן רחוב.

בראשון לציון למשל קיבלו את הסיפור כפשוטו:

צילום: דוד שי

בתל אביב, לעומת זאת, מטילים בו ספק, ואפילו לא בטוחים אם מדובר בקרקוב או בוורשה:

צילום: דוד שי

ברחוב החיפני, שאורכו כמה מאות מטרים, אין שלטי הסבר. ומכיוון שגרים בו ובסביבתו נוצרים רבים טרח מאן דהוא לשכלל את המיתוס: מדובר בכלל בנזירות...

צילומים: שמוליק שדה


ה. רחובות בואדי ניסנאס

כדאי לשוטט ברחובותיה של שכונת ואדי ניסנאס – ממליץ שמוליק שדה. השכונה היא מופת לחיים של קיום ערבי-יהודי משותף, כולל תרבות (מסלול טיול ספרותי הנקרא דרך סמי מיכאל, קירות המעוטרים בשירי משוררים ועבודות קרמיקה), שוק תוסס ואוכל טוב. 

ובלי קשר, בין שלטי הרחובות אפשר למצוא קוריוזים.  

רחוב הואדי למשל נושא הסבר קצת ילדותי, תוך התעלמות מכך שהרחוב נמצא בעצם בלבו של ואדי ניסנאס, והוא גם אחד הרחובות המרכזיים בשכונה. גם הכתיב הלטיני נושא A מיותרת (וממילא גם גרש מיותר).  


מאיר רוטברג, האיש שעל שמו נקרא רחוב מאיר (וראו לעיל בסעיף א על רחוב עמירם), היה בכלל מראשי ארגון לא מוכר: ה'הננה'...
 

 ג'אן מג'דלאני היה עובד מדינה מצטיין, אך איך קראו לו: ג'אן או ג'ון?

צילומים: שמוליק שדה


17 תגובות:

  1. ‏"הנזירות" הוא שמו של רחוב ה-93 לפני שהוחלף. נזירות - על שם המנזר בסוף הרחוב. מדרגות רהאבת ‏הסמוכות הן ע"ש אותן נזירות.‏

    השבמחק
    תשובות
    1. ומיהו שראה צורך להחליף את שם הרחוב ולקרוא דווקא בשכונה המאוכלסת נוצרים רחוב ע"ש תשעים ושלוש הבנות? בטוחני שיכלו למצוא עבורן רחוב, סימטא או משעול במקום אחר ואת שם הרחוב להשאיר או להחליף בשם מישהו ראוי ומכובד שקרוב יותר לעולמם של באי השכונה לכבוד ולתפארת.

      מחק
  2. כמי שרואה עצמו חיפאי, ממש נעלבתי, שלא הוזכרו שניים משמות הרחובות המוזרים: "רחוב הגידם" (שהוחלף ל"יוסף") ו"רחוב יונה" שיש הבטוחים שהוא על שם יונה יהב...
    שיר על מוסקבה עם מילים בעברית על חיפה בקישור https://www.youtube.com/watch?v=HvgtEVuMHSs

    השבמחק
  3. קראתי, הפנמתי, מסקנות: יש בעייה חמורה מאוד עם ועדת השמות, עם האנשים שהיצגו או מייצגים את הועדה. זה מאוד עצוב. חוסר עקביות והעדר ידע. אש מה עושים?

    השבמחק
    תשובות
    1. מחליפים את ועדת השמות לאנשים בקיאים ומשכילים יותר שגם יודעים לכתוב בעברית בלי "שגיעות" .

      מחק
  4. קודם כל, מחליפים את יור הוועדה. בתקופת ילדותי, היו ק3 רחובות על שם טארומפלדור בשכונת הדר הכרמל: תל חי, הגידם ויוסף במרחק קטן זה מזה. לפני כמה שנים ביקשתי שיציינו בשלט את מקומו של בית הספר העממי הרראשון בעיר - עממי א' - על גבי בנין העיריה שהוקם במקומו. לקח לי כ 10 שנים עד שלבסוף עקפתי את הוועדה והשלט נתלה במקום. וזו רק דוגמא אחת!

    השבמחק
  5. הרחוב נקרא עמירם – בשמו הפרטי - רק משום שיש כבר רחוב בחיפה על שם אביו של עמירם – רחוב יחזקאל חרלף.
    הם חששו כנראה שזה יבלבל לתת שני רחובות בשם חרלף.

    גילוי נאות – עמירם חרלף היה החותן שלי, אביה של אשתי דיצה

    השבמחק
  6. דומה שנושא שילוט הרחובות בעייתי בכל מקום בארץ (אני חווה זאת אישית בחדרה וגם תיעדתי לא פעם תופעות מרגיזות, שחלקן בא לידי ביטוי גם בעונ"ש). לדעתי, מי שאמור לכתוב את השלטים צריך לעשות זאת רק לאחר אישור של וועדה כלשהי(מן הסתם ועדת שמות שאמורה להיות בכל עיר או מועצה) שכוללת לשונאי והיסטוריון או סתם אינטליגנט... ועדה זו אמורה לבדוק שאין שגיאות לשוניות הן במקור והן בתעתיק, לבדוק נכונות של נתונים היסטוריים, דיוק בפרטים הקשורים לשם הרחוב, אחידות של פונטים בכל השלטים וכו' וכו'.

    השבמחק
  7. השם הפרטי הוא השם.
    שם המשפחה אינו שם אלא אמצעי עזר לזיהוי נושא השם, באמצעות ייחוס או ציון מוצא, מקצוע וכיו"ב
    וצדק מי שהורה לכבד את הזכאי ברישום *שמו*

    השבמחק
  8. טעויות בשמות רחובות באשדוד הזכרתי ב-'עונ"ש' כבר בעבר. הרי שוב, 2 מהן : רחוב 'לכט בנובמבר' ‏במקום רחוב 'כט בנובמבר. ‎רחוב 'עובד בן עמי' עובד באנגלית הפך מ‎- oved ‎ל‎- ovad ‎ולא ארחיב בכך‎.‎

    השבמחק
  9. אשר לסיפור הבנות מסמינר בית יעקב ע"ש שרה שנירר בקרקוב (אגב בניין הסמינר שהוקם על ידה, קיים עד היום לא הרחק מגדת הנהר ויסלה)הוא הגיע לתקשורת החרדית לאחר שהטפצו בארץ ישראל דאז לפני קום המדינה, סיפורי לוחמי גטאות ובלחש סיפורי מרידות במחנות ההשמדה, סוביבור, טרבלינקה ובירקנאו כי היו רבים שלא האמינו למה שסופר. ליהדות החרדית שהייתה תחת מתקפה על ראשי חסידיות שברחו או הוברחו - אם כי יש לומר ביושר שהיו גם רבים שהלכו למשרפות בראש קהילותיהם - לא היתה דרך להביע משהו על אירועי השואה ופתאום צץ סיפור על בנות סמינר בית יעקב ששמרו על תומתן ומשהביאו להם בגדים מיוחדים של בתי בושת הן התאבדו. אך כפי שכתבת אין לסיפור הזה סימוכין וחוקרי שואה לא מתאו שום אסמכתא המצביעה שאכן קרה.

    השבמחק
  10. עמירם חרל"פ ז"ל, חברו הטוב של אבי דב קרמס ז"ל, נמנע במכתבו מפוליטיקה, ולא הצביע על האבסורד בקריאת הרחוב על שם הנשיא הראשון "רח' חיים" (אף שהזכיר רחוב זה), ולא על כך שהרחוב על שם ז'בוטינסקי נקרא "רח' זאב" (בשכונת הכרמל הצרפתי בה גדלתי). אגב, שרות הנשיא (שוב בהשמטת השם...) הן על שם הנשיא בן צבי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן ,נכון שהשם חרל"ף הוא חרל"פ - אך חבר אביך לא השתמש בשם חרל"פ !
      למשפחה "גדולה ומפוארת " זו , שמקורה בעיר לרידה שבפורטוגל,יש את עץ היוחסין המוכיח זאת . גילוי נאות - גיסי הוא חרל"פ , ממשפחת הרב זבולון חרל"פ , שבירושלים.

      מחק
  11. שד' הנשיא הן ע"ש ויצמן.

    השבמחק
  12. דוד, יש להניח שאתה מחבר הכתבה הנ"ל, אולם שמך אינו מופיע בראשיתה. אני תמיד מתחיל בקריאת שם המחבר, לכן אודה לך אם להבא תזדהה כאחד הכותבים המלומדים שתמיד מנעימים לנו את השבתות ואת ימי השבוע שביניהן.

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הפוסטים בבלוג עונג שבת שאינם חתומים נכתבו על ידי.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.