חגו של פטרוס בטבריה

כתב וצילם: דנצ'וּ ארנון

מזה כעשור מציינים אנשי הכנסייה הפרנציסקנית בטבריה את חגו של פטרונם פטרוס הקדוש. בכנסייה הקתולית מציינים את יומו של פטרוס ב-22 בפברואר, אבל בטבריה חוגגים את האירוע בשבת הסמוכה לתאריך זה, והשנה זה יצא ב-19 בפברואר.

פטרוס, שנקרא במקורו העברי שמעון בר יונה, וגם מוכר בתולדות הנצרות בשם הארמי 'כייפא' (סלע, צוּר), היה בכיר תלמידיו של ישוע ואף נחשב לאפיפיור הראשון. הוא קשור כולו לאזור הכנרת: כאן נולד (ביישוב בית ציידה), כאן גר (כנראה בכפר נחום) והתפרנס כדייג, וכאן גם פגש לראשונה את ישוע מחולל נס ומאז היה למעריצו. 

רבים מכירים את הטיילת של טבריה, על מסעדות הדגים שלאורכה. רק מעטים שמים לב לכניסה נחבאת שמוליכה מהטיילת אל כנסייה קתולית השייכת למיסדר הפרנציסקני ומוקדשת לפטרוס. למעשה, זהו קומפלקס של מבנים, שכולל, פרט לכנסייה, גם מבני שירות ואכסניית אורחים ושמה 'קאזה נובה', שהייתה 'חדשה' במחצית השנייה של המאה ה-19. בצד המערבי יש חצר ובמרכזה פסלו של פטרוס, וכן מצבה גדולה שהקימו החיילים הפולנים של צבא אנדרס בשנת 1945.

פסלו של פטרוס הוא העתק של הפסל המקורי והמפורסם יותר, שניצב בבזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן ואגדות רבות נקשרו בו. ההעתק הובא לכאן בשנת 1882.

הפסל המקורי בבזיליקה של פטרוס ברומא (ויקיפדיה)

החיילים של צבא אנדרס שהו כאן בשנות מלחמת העולם השנייה. אף שהיו בתוכם לא מעט יהודים, רוב-רובם של חיילי צבא זה היו פולנים קתולים. לפני שעזבו את ארץ הקודש הם השאירו כאן מצבת אבן מרשימה לאות הוקרה. נראים עליה פסלי הקדושים החביבים על הפולנים ('המדונה השחורה' מצ'נסטוחובה), סמלי ערים בפולין וכן דמויות של אביר פולני מימי הביניים ולוחם פולני מימי מלחמת העולם השנייה.

כאמור, פטרוס-שמעון נחשב לבכיר השליחים, ויחד עם אנדריאס אחיו – גם הראשון שבהם. כאשר אמר הדייג שמעון לישוע בפעם הראשונה כי הוא מאמין בו כמשיח, הוא נענה כך:

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה, כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לְךָ, כִּי אַתָּה פֶּטְרוֹס וְעַל־הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת־קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ. וְאֶתֵּן לְךָ אֶת־מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם (הבשורה על פי מתי, טז 19-17)

זו הסיבה שהמפתח הוא סימן הזיהוי (אטריבוט) של פטרוס בציורים ובפסלים. הוא נחשב לאפיפיור הראשון וממילא כל האפיפיורים שאחריו הם ממשיכיו. זו גם הסיבה שהמפתחות הן מסמליו של האפיפיור.

במרכז הבזיליקה ציור קיר נאיבי המזכיר את מקצועו של פטרוס – דייג בכנרת. על המפרש מצוייר סמל האפיפיור, והכתובת מעל, בין שלושה דגים, היא ציטוט מהברית החדשה, שהובא לעיל: 'וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ' (מתי, טז 18).

במקום אחר בכנסייה מוצב פסל של ישוע ופטרוס כורע לידו, בידו מטה רועים ולצדו שלושה בני צאן. הסצינה מבוססת על פסוקים אחרים בברית החדשה המתארים את התגלותו השלישית של ישוע לאחר צליבתו: 

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס: שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה, הֲתֶאֱהַב אֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֵּן אֲדֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רְעֵה אֶת־טְלָאָי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם: שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה, הֲתֶאֱהַב אֹתִי? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֵּן אֲדֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: נְהַג אֶת־צֹאנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית: שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה, הֲתֶאֱהַב אֹתִי? וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס כִּי־אָמַר אֵלָיו בַּשְּׁלִישִׁית 'הֲתֶאֱהַב אֹתִי', וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדֹנִי, אֶת־כֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ! וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: רְעֵה אֶת־צֹאנִי (הבשורה על פי יוחנן, כא 17-15).

הטקס בטבריה הוא חדש יחסית, והתחיל לפני כעשר שנים בלבד. אנשי הדת המשתתפים בטקס הם נזירים פרנציסקניים, שהכנסייה היא בבעלות המסדר שלהם. חלקו הראשון של הטקס, כברוב הטקסים הקתוליים, כולל תהלוכת כניסה, תפילה, מזמורים, פרקי קריאה ומיסה.

הפרנציסקנים מסרו את הכנסייה לרשות הפדרציה של הקוֹיְנוֹנְיָה יוחנן המטביל (Federation of Koinonia John the Baptist). המילה 'קוינוניה' נגזרה מ'קוינוביום', שביוונית פירושה חיים משותפים. זה אירגון של קהילות קתוליות בכמה ארצות, שכוללות אנשי דת ומאמינים מן השורה שמקיימים אורח חיים נוצרי. יש להם נציגות גם בישראל. מקצתם חיים בטבריה, ואחרים במנזר סמוך לירושלים. מקהלת הנשים שלהם, שגם ניגנה בחליל ובגיטרה וגם שרה, ליוותה את הטקס בשירה נפלאה.

וזו המיסה, שכללה כמובן את טקסי שתיית יין הקודש ואכילת לחם הקודש:

אחרי המיסה יצאו כולם לחצר, שם נערכה תפילה אל מול פסלו של פטרוס.

לסיום הוזמנו כל הנוכחים לכיבוד נאה בחדר האוכל. כל המשתתפים ניצבו בשקט מסביב לשולחנות הערוכים והמתינו בסבלנות עד שהכומר הבכיר, שניהל את הטקס, חתך בחרב עוגת קומות שבראשה תמונת פטרוס. 

כמובן שאת העוגה חילקו לנוכחים.

ולאחר שכולם טעמו ונהנו, יצאו המשתתפים לטייל בסביבה ולהתבשם מנופיה הנהדרים של הכנרת.