כשושנה בין החוחים: ערב שבועות בבני ברק

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון

ערב חג בבני ברק נראה לי תמיד אותו הדבר: כל העיר פקק אחד גדול ועל המדרכות נעים בחיפזון לבושי שחורים. עשרות פעמים כבר צילמתי חרדים טורחים בהכנות לשבת ולחג.

'מה כל כך מיוחד בערב חג השבועות?', שאלתי את ידידי הטוב הרב והחסיד ישראל איצקוביץ, שהוא גשר אנושי בין שני העולמות, החרדי והחילוני.

'תבוא ותראה' הוא אמר. אז באתי וראיתי.

'ראית פעם אברך הולך ברחוב ונושא זר פרחים?', שאל אותי ר' ישראל. כמובן שלא ראיתי. אז הנה, בערב שבועות בני ברק מלאה בדוכני פרחים. זהו מחזה נדיר מאוד בעיר זו, שהיא הצפופה בערי ישראל. 

העיר לא התברכה בירק רב, בשיחים ובגינות רחבות ידיים. על המעט המצוי בשולי הרחובות עטים עתה ילדים וילדות, ביד אחת מספריים ובשנייה שקית פלסטיק. הם קוטפים ענפים ירוקים לכבוד חג שבועות.

 

ר' ישראל מסביר לי: בשיר השירים נאמר 'כשושנה בין החוחים, כן רעייתי בין הבנות'. עם ישראל נמשל לשושנה זו, ולכבוד החג, שבו מציינים את קבלת התורה, אנו מקשטים את הבית בשושנים.

את הפרחים נוהגים לשים באגרטל על שולחן החג ואת הפתחים מקשטים בענפים ירוקים.

ילדי 'חדר' קטנים חובשים בגאווה כתר 'הייליגע תורה' (תורה קדושה) ועליו הכתובת התנ"כית, שבה ענו בני ישראל למשה בעת מתן תורה: 'נעשה ונשמע'.

גם כאן מהדהד מדרש עתיק:

בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה ל'נשמע', באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל [ו]קשרו לו שני כתרים. אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע' (תלמוד בבלי, שבת, פח ע"א).

ילדים בוגרים יותר קבלו ממתקים בצורת הר סיני, שעליו ניתנה התורה. 

בבני ברק יש מאות בתי כנסת, ואת כולם מקשטים לכבוד שבועות בירק ובפרחים. התפלאתי לראות בין השאר פרחים מלאכותיים וכיסוי של שטיחי פלסטיק ירוקים. 

ר' ישראל מספר לי כי בספרות המנהגים ניתנו כמה טעמים לכך. ראשית, מקובל כי בהר סיני גדלו עשבים ופרחים בשעת קבלת התורה (אמנם זה במדבר ובקיץ, אבל האם יד ה' תקצר?), וכך כתב גם הרב משה איסרליש (הרמ"א) בהגהותיו לשלחן ערוך:  'ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה' (אורח חיים, תצד, ג). והטעם השני, בחג השבועות ('עצרת') נידונים על פירות האילן (משנה ראש השנה, פרק א, ב), ולכן יש להזכיר זאת ולהתפלל על כך.

כך, למשל, נראה בית הכנסת המקושט בירק ובפרחים של חסידות סדיגורה:

בבית הכנסת של חסידי ויז'ניץ ניצב ארון הקודש הגדול בעולם, כך לפחות מקובל על אנשי הקהילה. האולם ענק ומרשים ובגלל גודלו הירק והפרחים כמעט שלא נראים.

בבתי הכנסת הקטנים יש נוכחות רבה יותר לצמחים.

הנה למשל בית הכנסת של חסידות זוטשקא (בית נדבורנה), כאן הקיפו את הבימה בענפי דקלים:

ובדומה, גם בבית הכנסת של חסידות ביאלה:

וזה בית הכנסת של חסידי אוטיניה (ענף של חסידות ויז'ניץ):

רשת המרכולים של רמי לוי משקיעה רבות בציבור החרדי, שכן מדובר בכוח קנייה גדול. שליחים מטעם הרשת מגיעים לבתי הכנסת עם שקיות ממתקים ושלטים לחלוקה, בהם מחניפים לתושבי העיר ומטמיעים בהם את הנאמנות ל'סל הקניות הזול במדינה'.

אבל אם נוציא דברים מהקשרם, בעלון הפרסום כתוב במפורש: 'רשת "רמי לוי" מיקרת'...

 

ולסיום, בערב שבועות מסתיימת גם ספירת העומר ומותר סוף סוף להסתפר. 

לקראת החג המספרות מפוצצות, ובבתי הכנסת של החסידים יש אפילו גמ"ח תספורות למעוטי יכולת.

תמיד יהיה מתנדב בעל ניסיון שיספר בחינם את חבריו. הדרישות ממילא אינן גדולות...

בבית הכנסת של חסידי נדבורנה נפלה בחלקי ההזדמנות לראות כיצד נראה אברך ללא כיפה, כובע או שטריימל. ראשו מגולח לגמרי, פרט לפאות. העיקר להיכנס לחג נקי, מגולח ומצוחצח.

התור לתספורת ארוך. אם אינך רוצה להחמיץ את השעה, אנא בוא חמש דקות קודם...

ביום שישי, ערב כניסת השבת והחג, אפשר לרכוש בזול את נר יקנה"ז.

אני תוהה כמה מבין קוראי המדור, שאינם שומרי מצוות, שמעו אי פעם את הצירוף הזה?

ובכן, אחת לכמה שנים, כמו שקרה השנה בשבועות, יום טוב נחוג בצמוד לשבת, ואז יש לחבר את ה'הבדלה', שבדרך כלל מסיימת את השבת ומבשרת על היציאה לימות החול, עם הקידוש על החג הנכנס.

יקנה"ז הוא ראשי תיבות של יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, והצירוף הזה רומז לסדר הברכות שיש לומר בקידוש של חג שחל במוצאי שבת: יין (בורא פרי הגפן); קידוש  (של חג); נר (של הבדלה); הבדלה (בין שבת ליום טוב); זמן (ברכת שהחיינו).

ידידי ר' ישראל הסביר זאת כך: 

במוצאי שבת התגלתה האש לאדם הראשון ולכן בכל שבוע, בהבדלה, אנחנו מברכים ברכת 'מאורי האש' על נר 'אבוקה', שיש לו לפחות שתי פתילות. בדרך כלל, בסיום ההבדלה מכבים את הנר ושומרים אותו לפעם הבאה, אך במוצאי שבת שהוא גם ערב חג יש בעיה. 

אך אין בעיה שאין לה פתרון. אמנם בחג אסור לכבות אש אך מותר להדליק אש לבישול ולמאור. מתקינים אפוא מראש אבוקות מיוחדות קטנות, שדולקות רק רבע שעה. ואותן מדליקים קודם הקידוש שהוא גם ההבדלה בין השבת לחג.