יום שישי, 10 ביוני 2022

כשושנה בין החוחים: ערב שבועות בבני ברק

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון

ערב חג בבני ברק נראה לי תמיד אותו הדבר: כל העיר פקק אחד גדול ועל המדרכות נעים בחיפזון לבושי שחורים. עשרות פעמים כבר צילמתי חרדים טורחים בהכנות לשבת ולחג.

'מה כל כך מיוחד בערב חג השבועות?', שאלתי את ידידי הטוב הרב והחסיד ישראל איצקוביץ, שהוא גשר אנושי בין שני העולמות, החרדי והחילוני.

'תבוא ותראה' הוא אמר. אז באתי וראיתי.

'ראית פעם אברך הולך ברחוב ונושא זר פרחים?', שאל אותי ר' ישראל. כמובן שלא ראיתי. אז הנה, בערב שבועות בני ברק מלאה בדוכני פרחים. זהו מחזה נדיר מאוד בעיר זו, שהיא הצפופה בערי ישראל. 

העיר לא התברכה בירק רב, בשיחים ובגינות רחבות ידיים. על המעט המצוי בשולי הרחובות עטים עתה ילדים וילדות, ביד אחת מספריים ובשנייה שקית פלסטיק. הם קוטפים ענפים ירוקים לכבוד חג שבועות.

 
ר' ישראל מסביר לי: בשיר השירים נאמר 'כשושנה בין החוחים, כן רעייתי בין הבנות'. עם ישראל נמשל לשושנה זו, ולכבוד החג, שבו מציינים את קבלת התורה, אנו מקשטים את הבית בשושנים.

את הפרחים נוהגים לשים באגרטל על שולחן החג ואת הפתחים מקשטים בענפים ירוקים.


ילדי 'חדר' קטנים חובשים בגאווה כתר 'הייליגע תורה' (תורה קדושה) ועליו הכתובת התנ"כית, שבה ענו בני ישראל למשה בעת מתן תורה: 'נעשה ונשמע'.

גם כאן מהדהד מדרש עתיק:
בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה ל'נשמע', באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל [ו]קשרו לו שני כתרים. אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע' (תלמוד בבלי, שבת, פח ע"א).

ילדים בוגרים יותר קבלו ממתקים בצורת הר סיני, שעליו ניתנה התורה. 

בבני ברק יש מאות בתי כנסת, ואת כולם מקשטים לכבוד שבועות בירק ובפרחים. התפלאתי לראות בין השאר פרחים מלאכותיים וכיסוי של שטיחי פלסטיק ירוקים. 

ר' ישראל מספר לי כי בספרות המנהגים ניתנו כמה טעמים לכך. ראשית, מקובל כי בהר סיני גדלו עשבים ופרחים בשעת קבלת התורה (אמנם זה במדבר ובקיץ, אבל האם יד ה' תקצר?), וכך כתב גם הרב משה איסרליש (הרמ"א) בהגהותיו לשלחן ערוך:  'ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה' (אורח חיים, תצד, ג). והטעם השני, בחג השבועות ('עצרת') נידונים על פירות האילן (משנה ראש השנה, פרק א, ב), ולכן יש להזכיר זאת ולהתפלל על כך.

כך, למשל, נראה בית הכנסת המקושט בירק ובפרחים של חסידות סדיגורה:


בבית הכנסת של חסידי ויז'ניץ ניצב ארון הקודש הגדול בעולם, כך לפחות מקובל על אנשי הקהילה. האולם ענק ומרשים ובגלל גודלו הירק והפרחים כמעט שלא נראים.


בבתי הכנסת הקטנים יש נוכחות רבה יותר לצמחים.

הנה למשל בית הכנסת של חסידות זוטשקא (בית נדבורנה), כאן הקיפו את הבימה בענפי דקלים:


ובדומה, גם בבית הכנסת של חסידות ביאלה:


וזה בית הכנסת של חסידי אוטיניה (ענף של חסידות ויז'ניץ):


רשת המרכולים של רמי לוי משקיעה רבות בציבור החרדי, שכן מדובר בכוח קנייה גדול. שליחים מטעם הרשת מגיעים לבתי הכנסת עם שקיות ממתקים ושלטים לחלוקה, בהם מחניפים לתושבי העיר ומטמיעים בהם את הנאמנות ל'סל הקניות הזול במדינה'.

אבל אם נוציא דברים מהקשרם, בעלון הפרסום כתוב במפורש: 'רשת "רמי לוי" מיקרת'...
 

ולסיום, בערב שבועות מסתיימת גם ספירת העומר ומותר סוף סוף להסתפר. 

לקראת החג המספרות מפוצצות, ובבתי הכנסת של החסידים יש אפילו גמ"ח תספורות למעוטי יכולת.

תמיד יהיה מתנדב בעל ניסיון שיספר בחינם את חבריו. הדרישות ממילא אינן גדולות...

בבית הכנסת של חסידי נדבורנה נפלה בחלקי ההזדמנות לראות כיצד נראה אברך ללא כיפה, כובע או שטריימל. ראשו מגולח לגמרי, פרט לפאות. העיקר להיכנס לחג נקי, מגולח ומצוחצח.

התור לתספורת ארוך. אם אינך רוצה להחמיץ את השעה, אנא בוא חמש דקות קודם...

ביום שישי, ערב כניסת השבת והחג, אפשר לרכוש בזול את נר יקנה"ז.

אני תוהה כמה מבין קוראי המדור, שאינם שומרי מצוות, שמעו אי פעם את הצירוף הזה?

ובכן, אחת לכמה שנים, כמו שקרה השנה בשבועות, יום טוב נחוג בצמוד לשבת, ואז יש לחבר את ה'הבדלה', שבדרך כלל מסיימת את השבת ומבשרת על היציאה לימות החול, עם הקידוש על החג הנכנס.

יקנה"ז הוא ראשי תיבות של יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, והצירוף הזה רומז לסדר הברכות שיש לומר בקידוש של חג שחל במוצאי שבת: יין (בורא פרי הגפן); קידוש  (של חג); נר (של הבדלה); הבדלה (בין שבת ליום טוב); זמן (ברכת שהחיינו).

ידידי ר' ישראל הסביר זאת כך: 

במוצאי שבת התגלתה האש לאדם הראשון ולכן בכל שבוע, בהבדלה, אנחנו מברכים ברכת 'מאורי האש' על נר 'אבוקה', שיש לו לפחות שתי פתילות. בדרך כלל, בסיום ההבדלה מכבים את הנר ושומרים אותו לפעם הבאה, אך במוצאי שבת שהוא גם ערב חג יש בעיה. 

אך אין בעיה שאין לה פתרון. אמנם בחג אסור לכבות אש אך מותר להדליק אש לבישול ולמאור. מתקינים אפוא מראש אבוקות מיוחדות קטנות, שדולקות רק רבע שעה. ואותן מדליקים קודם הקידוש שהוא גם ההבדלה בין השבת לחג.


22 תגובות:

  1. תשובות
    1. הכל טוב ויפה, אלא שצריך ללמד את הנער חובב הטבע הקוטף פרחי הרדוף, כי זה צמח רעיל ביותר

      מחק
    2. או בכלל ללמד אותם שלא קוטפים צמחים שברשות הרבים, אבל נראה לי שזו ברכה לבטלה. לא ממש איכפת להם מהסביבה.

      מחק
    3. ירק לשבועות, נכון? אלתר יקנה"ז - אצל מנדלה מוכר ספרים, נכון? ספר הקבצנים, אם אני לא טועה.
      מעניין שאצלנו, הספרדים, מוצאי אחרון של פסח הוא החג שמברכים בו "שנה ירוקה", ובערבית: "סִנְתֶכְּ חָ'אדְרָה יא לָאמוּן" ויוצאים לרחובות (צפת, טבריה - משם אני זוכרת את החגיגה), אוחזים ענף ירוק ביד. ילדים ונוער וגם מבוגרים.
      בשבועות - שופכים ומתיזים מים על ההולכים ברחוב...

      מחק
    4. כל חרדי מגיל בו לומדים את מסכת סוכה יודע שהרדוף - הוא רעיל...

      מחק
  2. תודה דוד.💐 בזכות הכתבה, אני למדתי מנהגים שלא הכרתי על אחיי הדתיים. הפרחים והירק, הכתר נעשה נשמע והתספורות.💐🌾

    השבמחק
  3. יבורך בורא דשא הפלסטיק, אמן.

    השבמחק
  4. מכל מלמדי - השכלתי. תודה דנצ'ו. כתבה מרתקת.

    השבמחק
  5. ובמברשת צבע טמבור טאטאנו השאריות

    השבמחק
  6. בעסקי הבטוח החקלאי משולמות תביעות לא מועטות בגין מקרי מוות של עגלות ועגלים בעקבות אכילת הרדוף (הזקנים כבר יודעים להמנע). זו המחשה לבטוי בירמיהו
    עֵגֶל לֹא לֻמָּד

    השבמחק
  7. יפה הנהיגו אנשי בטיחות בתי הספר, שאסרו גידולו של ההרדוף בכל מרחבי בתי הספר ובחצרותיו.

    השבמחק
  8. זכור לי הסבר שבעקבות היקנה"ז החלו לצייר בהגדות של פסח שהופקו באירופה סצנות של צייד ארנבות, כיוון שהמילה המוזרה "יקנה''ז" נשמעת כמו jag den has: צוד את הארנבת בגרמנית.

    השבמחק
  9. בבני ברק זה לא ילך! אין ארנבות ביערות בני-ברק....

    השבמחק
  10. תודה על כתבה יפה ומחדשת!

    השבמחק
  11. בבני ברק המוזנחתיום שישי, 10 יוני, 2022

    גם קוץ במדבר הוא פרח. תודה

    השבמחק
  12. תענוג לקרוא ולראות-- תודה רבה!

    השבמחק
  13. תודה רבה על עוד טור מרתק. הירק לשבועות אכן זכור מסיפורים יהודים של מזרח אירופה, אבל מעניין מאוד לראות את ביטויו כאן בארץ, במרחק נסיעה של כלום מהבית. גם אני קצת נחרדתי לראות את הנער הקוטף הרדוף. מקווה שכבר לא שותלים הרדופים במרחב הציבורי בערי ישראל.

    השבמחק
  14. 1. רשימה אסתטית מאד ומרחיבת לב ודעת. תודה רבה!!.
    2. באשר לצמח ההרדוף (היפהפה אך רעיל). בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך (בטיחות), קיים איסור מפורש להימצאות שיחי הרדוף הנחלים בכל מוסדות החינוך למיניהם, לסוגיהם ומגזריהם. נושא זה גם כלול במבדק הבטיחות השנתי המחייב כל מוסד חינוכי בעל רשיון הפעלה.

    השבמחק
  15. ביקנה"ז אני מתכווין לנרות החג שהודלקו בצאת השבת

    השבמחק
  16. גם בקיבוצים נוהגים לקשט את ארון הקודש ואת הבמה בעיקר בענפי דקל !

    השבמחק
  17. עוד דוגמה למילה במשמעות שונה במגזרים שונים.
    אצל החילונים, כל חרדי עם זקן הוא "אברך".
    אצל החרדים, ובכן, המצולם ככל הנראה אינו אברך. הוא חסיד, ואין הרבה אברכים חסידיים. זאת אומרת, יש בהחלט ואפילו די הרבה בספירה נטולת הקשר, ועדיין, הרוב - אינם "אברכים" בהגדרה החרדית.
    כך שהכלל התלמודי "זיל בתר רובא" (לך אחר הרוב) תקף גם כאן, ובהיות המצולמים - חסידים, אף חרדי לא היה קורא להם בסתם "אברך".

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי א בראך❗
      שים לב ר' אנונימי, שאת המושג "אברך" לא הזכיר בשיח הזה שום חילוני, אלא ישראל איצקוביץ, שלא נחשד ח"ו בחילוניות ל"ע.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.