א. לשונות התרבות
כך בחרו לתאר ברחוב הזה שברמת אביב את פרסומו הרב של הנס כריסטיאן אנדרסן.
 |
| צילום: איתמר וכסלר |
מה הן 'לשונות התרבות'?
ובמילים אחרות, האם שפות שלא תרגמו אליהן את אגדות אנדרסן (נניח ארמית, אמהרית, ערבית, אוקראינית, בלרוסית או בורמזית), אינן שפות של בני תרבות?
לא עדיף לכתוב (אם בכלל צריך לכתוב) 'ספריו תורגמו לשפות רבות'?
 |
| מבחר תרגומי אנדרסן לכמה מלשונות התרבות |
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
המשורר והסופר ע. הלל זכה, ובצדק, לרחוב על שמו בשכונת נוה זמר ברעננה, שרחובותיה נושאים שמות זמרים, פזמונאים ומלחינים.
כידוע, שמו האמיתי של ע. הלל הוא הלל עומר, אך אין ספק שהדרך הראויה להנציחו היא בשמו הספרותי המוכר לאוהביו. אבל איך כותבים את זה בלטינית, יותר נכון איך כותבים את הקיצור עין, שאינו אלא אות עברית?
השם המקובל של ע. הלל באנגלית הוא: Ayin Hillel, בטח שלא Aiyn...
 |
| צילום: אורי שרון |
ד. אפרים ומנשה
בשכונת בקעה בירושלים יש שני רחובות הסמוכים זה לזה, ובצדק: אפרים ומנשה. השניים הם אחים, בניו של יוסף ונכדיו של יעקב.
אם זה נורא חשוב לציין שאפרים הוא 'בנו השני של יוסף הצדיק' (ובלי לרמוז לברכת יעקב, שבה העדיף הסבא את אפרים הצעיר על פני מנשה הבכור), למה 'בנו הראשון', מנשה, לא זוכה לאזכור דומה?
ומה בדבר התעתיק הלועזי המוזר לאפרים? הנכון הוא: Ephraim או Efrayim.
 |
| צילומים: טובה הרצל |
לענין מנשה ואפרים: נראה ששלט אחד חדש, ואחד מהישנים חסרי ההסבר.
השבמחקהכיתוב של "אפרים" נובע מבורות לשמה .
מחקבישנים היה הסבר ובחדשים,אין!
השבמחקנכון! אבחנה חשובה מאוד! ואולי יש קשר בין זה לבין העובדה שכיום בתעודות בית הספר של תלמידים רבים שראיתי במו עיניי כבר לא כתוב שם המקצוע 'עברית' אלא 'שפה'. 'אנגלית' דווקא יש, 'צרפתית' ו'ערבית' גם כן, אבל 'שפה' היא, מסתבר, הכינוי החדש של מקצוע הלימוד שנקרא בעבר 'עברית'. פניותיי למשרד החינוך מניבות התחמקויות לא יצירתיות ביותר. אם זה מעניין מישהו וירצה להצטרף לחקר הנושא ולפעולה לטובת העברית, אפשר לפנות אליי batzion.shlomi@gmail.com
מחקבמקרה הנ"ל :)
השבמחקראייה מוסרית היא לאו דווקא עשיית טוב, אלא גם הכוונה אולי לתרבות ה'יהודו-נוצרית' שיש אומרים שעומדת בבסיס תרבות המערב, נוצרה מסינתזה של יהדות נצרות ועקרונות אירופאיים נוספים - - - נוכחותם של 'חכמי ישראל' באירופה ללא ספק השפיעה במשהו על חכמי האומות שהיו נתונים ב-dabate מתמיד איתם (ר' למשל ביקורתו של ניטשה על המוסריות ה'יהודו-נוצרית', המתחטאת, וקריאתו למימוש עצמי, לאדם עליון, וכו'... דוגמאות נוספות - שריפת התלמוד והויכוחים התאולוגים, בצד למידת עברית על ידי מלומדים גויים והשפעה רבה של היהדות והתנכ בכלל על העשייה הרוחנית שם...
השבמחקאיזו "תרבות" היתה באירופה לפני התפשטות הנצרות...פגניות ועכו"ם....
מחקתרבות רומית ותרבות גרמאנית נרחבת, שילוב שעומד בבסיס עמי אירופה של היום, (עם או בלי קשר לנצרות
מחקהמגלשה בצילום בית מס' 5 מלמדת אולי שבעל הבית הציב את השלט על מנת להזהיר מראש שכנים מטרידים שיעלה בדעתם להלשין עליו לרשויות על חריגות בנייה כאלה ואחרות.
השבמחקזה בדיוק העניין! ומדוע לא להשתמש לשם כך קצת במיסטיקה יהודית,
מחקקשה ...
אני לא בטוח לגבי אנדרסן, אבל "אנתון דא זנת-אכזופרי" (כך במקור! מי שיודע לקרוא מוזמן לראות דוגמא בקישור להלן. אי אפשר להכניס תמונה בתגובה) בהחלט תורגם ללשון התרבות הארמית!
השבמחקיש לי הספר.
http://ausstellung.stiftung-aramaeisches-kulturerbe.de/die-sprache-in-der-diaspora.html
"דער נסתר" = המסתתר שם העט של פּיניע קאהאנאוויטש הי"ד, סופר שחי באוקראינה (של היום) אז בריה"מ הסטאלינסטית בז'יטומיר ונרצח בעקבות הטיהורים הגדולים שעשה סטלין בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. מחד יהודי חסיד ומאידך משכיל. הוא הסתתר-ומכאן כינויו-בז'יטומיר, עוד בטרם המהפכה הקומוניסטית מפני הגיוס לצבא הצאר. תרגם וערך ספרים ובהם מספורי אנדרסן, כמו גם דברי ביקורת ובצעירותי היו בידי אבי ז"ל דברי ביקורת שכתב על כתיבות שכתבו מגדולי הסיפורת העברית החדשה כאשר צבי גינזברג=אחד העם; ביאליק ואחרים. פרופ' חונא שמוראק ז"ל גילה ופירסם בזמנו שבשל איגרת שכתב פנחס כהנוביץ לסופרים שעזבו את בריה"מ בראשית ימיה חזרו כמה מהם לבריה"מ וחלקם היו מעורכי בית ההוצאה "דער אמעס" - האמת. נדמה לי שיש רחוב או סמטה על שמו בתל הבלוף (דמתקרי תל-אביב יפו) או בלשון החרדים בירושלים "תל הביב". נולד בברדיצ'ב.
השבמחקכמה שגיאות אפשר לעשות בתגובה אחת? 'דער נסתר' בחר בשם עט זה לא בגלל שהסתתר אלא בגלל שביקש לרמוז על נטייתו לכתיבה סימבוליסטית-מיסטית. הוא לא היה יהודי חסידי, אלא רק גדל במשפחה חסידית - יש הבדל. שמו המקורי של אחד העם היה גינצברג ולא גינזברג, והשם הנוסף ששיבשת הוא של פרופ' חנא שמרוק. שם העיתון הקומוניסטי היה 'עמעס' ולא 'אמעס'. דער נסתר אכן מת בגולאג בשנת 1950, אך לא היה זה במסגרת מה שמכונה 'הטיהורים הגדולים' שערך סטאלין בשנות השלושים.
מחקבזכות תל אביב אתה עומד על הרגליים חבוב
מחק1. אין ספק שגם בז'יטומיר הוא המשיך בדרך שהוריו חנכו אותו וכביאליק בשעתו בישיבה הרהר ועסק בדברים אחרים. על כך אני מסתמך במי שהכיר אותו וסיפר לי אודותיו עוד בהיותי ילד. 2. חונא כך קראו לא בביתנו! 3)אני בטוח מר רגב שלתל אביב אין איזו זכות מיוחדת לעמידתי על רגלי! אני עומד על רגלי בזכות הורי ומבחינה אמונית בזכות הקב"ה. לתל-אביב, העיר שביאליק עמד על כך שיהיה בה צביון יהודי (ראו דברים בפניתו למועצת העיר לשמור על הצביון היהודי בט' באב ועוד), אין חלק ונחלה בי!!! 4. הייתה הוצאת ספרית באידיש בשם שנקבתי. העתון שמו היה "פראבדה" שתרגומו "אמת".
מחקועוד הערה לנאמר לעיל: חיסול הרופאים ואנשי הרוח היהודי אם בהוצאה להורג ואם השליחה לגולאגים למרות שארעו בשנות ה-50 היו חלק בלתי נפרד מטיהורים גדולים עליהם הכה כרושצ'וב על חטא בנאומו המפורסם לאחר שעלה לשלטון עם התפגרותו של סטאלין. נאום שהוקרא על ידו בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית ב-1956.
מחקיחזק אותך השם יתברך ושכל האחרים ישרפו.שבת שלום
מחקעליך להכיר תודה לאותם פקידים עירוניים ידענים. לו בדקו וכתבו בכהלה מה היה לך לכתוב?
השבמחקהיינו כותבים עליכם בני המושבות המסוקסים שבעשר אצבעותיכם שילחתם אלינו לתל אביב פרי עברי במחיר מופקע
מחקסיפורי אנדרסן תורגמו ל-160 שפות לפחות (באמת ארמית אינה אחת מהן - כנראה שוק הקוראים במעלולה לא היה מסחרי דיו לתרגום מעשיות אנדרסן): http://andersen.odensebysmuseer.dk/eventyr/start.asp?language=en
השבמחקהמעשיות תורגמו כמובן לערבית: https://www.amazon.com/Andersens-Fairy-Tales-Vol-Arabic/dp/198198562X
וגם לאמהרית: http://andersen.odensebysmuseer.dk/eventyr/start.asp?language=en
אכן הניסוח "לשונות התרבות" פיוטי במקצת, אך לא נורא כחלופה ל"לשונות/שפות רבות".
הצלחתם להצחיק אותי!
מחקאז צחקת..?
השבמחקכתיבת שמו של ע.הלל עוררה אצלי עניין רב.היינו קרובי משפחה מדרגה ראשונה,ושם המשפחה המקורי של סבו ושם המשפחה המקורי של סבתי היה זהה-קוטוביץ כיוון שהיו אח ואחות.את קוטוביץ תרגם-תרגמו בקיבוץ משמר העמק באופן עממי , שם היו הוריו חברים, לחתולי,וכך כונה אביו בחיבה בשם 'חתולי'. כעבור זמן לא רבת עברת את שמו לבנימין עוגני (זהה לשם שנתן בן-דודו יצחק עוגני).הלל שנולד וגדל כהלל עוגני,זכה ושמו הספרותי ניתן לו על ידי שלונסקי -ע.הלל,אך במשפחה היה נקרא תמיד הלל.
השבמחקבספריו נקטו הוצאות הספרים בצורה מעניינת לגבי כיתוב שמו.בחלק מספריו,למשל, 'ארץ הצהרים','עד כה' העדיפה ההוצאה שלא לתת כיתוב לועזי לשמו הספרותי,בספרו הידוע 'תכלת וקוצים נכתב שמו A-in hillel, בספר האחרון שראה -אור ב-2013 ובו כונסו כל שיריו נכתב שמו Ayin Hillel וכך גם באתר המכון לתרגום ספרות עברית.
גם ברצוני להגיב על הכתיבה הצדקנית מדי לטעמי מהסוג "התנשאות יהודית אירופוצנטרית והתבשמות עצמית" ו"הראייה המוסרית המאפיינת עד היום את העולם היהודי-נוצרי ואת תרבות המערב'... כן, זה העולם המופלא שבו התחוללו מסעי הצלב, הפוגרומים והשואה..."
השבמחק.
נראה לי שגישת ההלקאה העצמית (מסוג מלקות השוטים עד דם בשיעה) איננה במקומה.
.
ברור שאף חברה בהיסטוריה איננה מושלמת וגם יש צורך להזכיר זאת ואת חצי הכוס הריקה.
אבל, בעולם היווני, בעולם היהודי ואחריהם בעולם הנוצרי גם הייתה חצי כוס מלאה שלא נמצאה דומה לה למיטב ידיעתי באף חברה אנושית היסטורית אחרת.
ניקח לדוגמא את הניסיון היווני הייחודי בשלטון דמוקרטי בעולם העתיק (כן דמוקרטיה שכללה עבדים.
גם אני יודע). הייתה לה השפעה אדירה על התפתחות הנאורות במודרניות ועל התפתחות הדמוקרטיה- הליברלית המודרנית (הבלתי מושלמת בעליל).
והיום דווקא כשהדמוקרטיות שוב נמצאות בסיכון נורא לעצם קיומן - חובה להעריך את התרומה ההיסטורית הייחודית הזו. כן זו של המערב "הנורא".
גם לעשרת הדיברות ולתנ"ך היו השפעות עצומות לחיוב על הוגי הנאורות (הלא מושלמים) ועל התפתחות המשטרים הדמוקרטיים המודרניים (בצד מציאות שהייתה לעיתים גם קשה ביותר בחלקה).