יום שני, 18 ביולי 2022

מפה ומשם: דבק ומוקשים, מפא"י, פק"ל תה

א. כאן הכינו את הדבק

שילוט הסבר באתרים היסטוריים עירוניים הוא תמיד דבר מבורך, אבל לפעמים הדבר גובל בפתטיות, שלא לומר גיחוך.

קחו לדוגמה את השלט שהוצב ברחוב חובבי ציון 17 בפתח תקווה (סמוך ל'חצרות האיכרים') מטעם עיריית פתח תקווה וברית חיילי האצ"ל. 

מעבר לביזיון של התחזוקה המזעזעת של השלט, שאותיות רבות בו אינן ניתנות לקריאה, שימו לב לתוכנו (אם הצלחתם להתגבר על העברית העילגת):

במקום זה הכין האצ"ל את ריכוז הכרוזים נגד הבריטים הכינו את הדבק לפני הדבקתם בעיר

צילום: איתמר לויתן

ובכן, כאן, במקום זה, הכינו את הדבק להדבקת מודעות נגד השלטון הבריטי. 

בלי להמעיט חלילה בחשיבותם של הכרוזים, שבאמצעותם הפיצו המחתרות מידע ותעמולה, וכמובן בלי לזלזל בסיכון שהיה כרוך בהדבקתם – היו בין ה'מדביקים' נערות ונערים שנתפסו בידי המשטרה הבריטית ואף נשלחו למחנות מעצר, וידוע במיוחד הרצח של הנער אלכסנדר רובוביץ, שנתפס מדביק כרוזים של לח"י, נעצר ומאז לא נראה עוד – עדיין לא מדובר בפעולה הרואית כמו הפריצה לכלא עכו או פיצוץ מלון המלך דוד, שראויה להבלטה כזו גדולה.

הכנות להדבקת כרוזים (העמותה להנצחת לח"י)

ב. 'נקי ממוקשים ומכשולים': פינת סתרים ירושלמית

בשביל הקסום (אף כי מוזנח למדי), החוצה ממערב למזרח את הגן הבוטני שבקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, נמצאת אבן זיכרון ייחודית זו.

צילום: דוד אסף

על פי הנכתב, לוח הזיכרון המקורי, 'נקי ממוקשים ומכשולים מוחזר הר הצופים לבעליו', הוצב בתמוז תשכ"ז, כחודשיים לאחר מלחמת ששת הימים. 

גדוד 603 של חיל ההנדסה הוקם בשנת 1954 כגדוד מילואים של פיקוד הדרום. הוא פורק ב-1978, והוקם מחדש, כגדוד סדיר בשנת 1993 ונקרא 'גדוד להב'.

פשפשתי מעט במעמקי האינטרנט ומצאתי תמונה שצולמה ב-2012 ובה נראה הלוח, כנראה כפי שנבנה במקורו, בראש גל אבנים.

מתברר אפוא כי בשנת 2013 פורק הגלעד ומעל הכתובת המקורית הוצבה אבן זיכרון חדשה המזכירה את נפילתו באזור זה של חייל צה"ל שמואל (שמוליק) טודר. טודר נולד ב-1928 בטרנוב שבפולין ונהרג על פסגת הר הצופים והוא בן 21 בלבד.

במלאת שנה לנפילתו התפרסמה רשימה זו:

הצופה, 18 בינואר 1960


יערה הכהן פלסר, האחראית על הגינון בקמפוס הר הצופים, כתבה לי:

בתמונה בשחור-לבן מופיע בנימין עדין (איידלמן) על רקע גל האבנים ועצי הארז בגן הבוטני. עדין, הידוע כ'נהג שפרץ את המצור על הר הצופים בתש"ח', נולד ב-1903 ובשנת 2012 כנראה כבר לא היה בין החיים. חלקת עצי הארז נעקרה בתחילת שנות התשעים. בתקופה זו גם פורק גל האבנים ולוח הזיכרון אוחסן עד למיקומו מחדש ב-2013.

ג. מפא"י חוזרת

ואם כבר מדברים על אתרי מורשת, הנה אתר כזה בלב תל אביב, ברחוב בילינסון 9. 

כאן, בבניין המקורי על שלושת קומותיו, שנבנה ב-1954, היה פעם המטה הראשי של מפא"י, שכלל גם את מועדון 'מלוא'

מלוא – ראשי תיבות מועדון לסופרים ואמנים – נוסד ב-1952, ביזמתו של הסופר והעורך ישראל כהן (1905-1986). המועדון – שאליו היה צריך להירשם כ'חבר', ורק 'חברים' הורשו להיכנס – שכן תחילה בקומת הקרקע של רחוב זמנהוף 16 פינת שלמה המלך 17. לרחוב בילינסון עבר 'מלוא' שלוש שנים אחר כך, ב-8 בספטמבר 1955.

באותה שנה, ב-1955, הפך ה'מרכז לתרבות מתקדמת' ל'צוותא' (שם שהעניק לו אברהם שלונסקי) וקבע את מושבו ברחוב דיזנגוף 214 (קודם שכן בנחלת בנימין 48), וכך החלה תחרות גלויה בין שני המועדונים: 'מלוא' זוהה עם מפא"י, ואילו 'צוותא', השמאלני, זוהה עם מפ"ם ועם אחדות העבודה. אגב, במועדון מלוא לא הוגשו משקאות אלכוהוליים, מי שרצה לשתות הלך לאחד מבתי הקפה הרבים שבסביבה. מה כן היה? הייתה קפיטריה קטנה, לוחות שחמט, היו הרצאות שבועיות, וחולקו פרסים ספרותיים.

עם היעלמותה של מפא"י והתרוששותה של יורשתה, מפלגת העבודה, נמכרו גם רבים מנכסי הנדל"ן שלה. בשנת 2000 הוסב הבניין לבית דירות, שופץ ונוספו לו שתי קומות. לאחרונה הועמד שלט זיכרון נאה, ש'נתרם אנונימית'.

צילומים: איתמר לויתן

ד. פק"ל תה (אבל לא בשבת)

בעין טורבינה שברמת הגולן מצא יוחנן פלוטקין פק"ל תה מוכן לשימושם של המטיילים במקום. יוזמה יפה של עמותת קול רנה, לזכרה של הנערה רנה שנרב, שנרצחה בפיגוע טרור באוגוסט 2019.

היזמים מבקשים שלא להשתמש בפק"ל בשבת (בתוספת סימן קריאה), שזה בערך כמו הבקשות שפעם היו מודפסות על תקליטים של שירים חסידיים או פרקי חזנות, 'נא לא לנגן בשבתות ובמועדי ישראל'.

כיוון שממילא אין מי שממש משגיח, מפקח או מעניש, ובסופו של דבר עושה כל אחד מה שברצונו, עדיף היה (לדעתי) להימנע מאזהרות כאלה. אינכם רוצים להעמיד מכשול בפני עיוורים? ותרו על הרעיון מלכתחילה ואל תגרמו לאלה שממילא מגיעים למעיין אגב חילול שבת לעמוד בעוד 'פיתוי' קטן.

צילום: יוחנן פלוטקין


23 תגובות:

  1. מעניין שמלוא לא שרד וצוותא כן, אולי בגלל שלא היה מפלגתי מובהק..?

    השבמחק
    תשובות
    1. מלוא היה, ככל שהבנתי מהכתבה, חדר תרבות אופייני, כמוהו היו בהרבה קיבוצים. הדור שנהג לפקוד את חדרי התרבות בשעות הפנאי הלך לעולמו, הנכס הנדלני, כאמור, נמכר.

      מחק
    2. בני בית הלחמייום שישי, 22 יולי, 2022

      במועדון מלוא היו גם מפגשי תרבות רציניים בכל יום ששי. זכור לי ערב קריאת שירה עם דוד אבידן וחבריו ב1959 או 1960. לרשות מפאי עמדו עוד אולמות לארועי תרבות ולתעמולת בחירות. במערכת הבחירות של 1959 זכור לי ארוע שבו דברו ס. יזהר ודן מירון בבית לסין לטובת מפאי לפני קהל דליל. היו ימים. לגבי צותא, נראה לי כי שרד בגלל נכונותו להציע מופעי בידור איכותיים, כולל מוסיקה מכל הסוגים הצגות. יחד עם זאת היה האולם פנוי תמיד לארועים פוליטיים.

      מחק
  2. זה היה יותר מזה, כנראה,, מלוא נראה כמועדון ספרותי משוייך ולצוותא הסטוריה ייחודית שמתחילה עוד בשנות המנדט, שיתוף פעולה ייחודי של יוצרים מהשמו''צ החלוצי יחד עם האינטליגנציה העירונית, מתל אביב,, גם הסימון השמאלי עשה אותה כשירה לשמש כמרכז אוונגרד בתל אביב 'המשתחררת', וגם בהתרחק שיוך פוליטי מוגדר (כך נראה

    השבמחק
  3. לגבי הבקשה להימנע מלהשתמש בשבת. ובכן, יש דבר כזה שנקרא מצפון ואנושיות פשוטה, כלפי משפחה שבעין טובה נדבה ערכה לשימוש הכלל, ולזכר בתה שנרצחה, וגם אם אינך שומר שבת, עודך "בן אדם"

    השבמחק
    תשובות
    1. יתכן גם שזו פשוט חובה דתית לבקש זאת (משום לפני עיוור לא תיתן מכשול) ושכל אחד יחיה באמונתו

      מחק
    2. הפקלים האלו נמצאים, עם הבקשה להימנע מחילול שבת, בהרבה מקומות בגולן. אני, מחלל שבת ידוע וגאה, מכבד את הבקשה ונמנע משימוש בפקל.

      מחק
  4. לרגלי מה שהיה פעם מוצב סורי בשם "דורה", על גדת "נחל משושים", כ- 2.5 ק"מ דר' מז' לצומת "בית המכס העליון" ו- 2.5 ק"מ דר' מע' למחנה "צנובר" יש בריכה משובבת נפש, בנויה אבני בזלת, שקוראים לה "עין אמפי", או "עין אקליפטוס". גם שם ראיתי השבוע פק"ל זהה וזה החזיר לי קצת את האמונה שאנחנו עם אחד.

    השבמחק
  5. אין כל רע בבקשת משפחת שנרב שמפעילה את עמותת "קול רנה" והיא משפחה דתית שלא לחלל שבת. אך נראה שהבקשה לא לחלל שבת מםרייעה רק למי שהוא "שנה ופירש" ומעוררת בו יסורי מצפון....

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין שמי שאינו שומר שבת מחללה דואג כל כך ל"לפני עיוור לא תתן מכשול", ומבקש לא להזכיר את יום השבת, כדי שהמחללים אותה יישארו שוגגים ולא ייהפכו למזידים. עם ישראל חי!!

      מחק
  6. לגבי האנדרטה בהר הצופים: יערה כותבת "חלקת עצי הארז נעקרה בתחילת שנות התשעים. בתקופה זו גם פורק גל האבנים ולוח הזיכרון אוחסן עד למיקומו מחדש ב-2013" כלומר לא ברור אם ומתי הונצח שם לוחם חיל ההנדסה שמואל טודר (אגב הוצנע בזמנו שנפל בהר הצופים: "באחד מהרי ירושלים")

    השבמחק
    תשובות
    1. אגב, בנימין עדין הוציא ספר ביוגרפיה בשנת 1964 "ליד ההגה בימים סוערים : מזכרונותיו של יליד ירושלים / מאת בנימין עדין. לפי רוח התמונה והגיל המשוער, התמונה צולמה הרבה שנים לפני שנת 2012 (וכעת אני מבין שהנצחת החייל בוצעה רק באנדרטה החדשה משנת 2013)

      מחק
    2. כל מה שנכתב לגבי שמואל טודר נכון , רק ב2013 הציבו לו אנדרטה בהר הצופים וסוף סוף נתנו להר את שמו, לגבי עקירת הארזים במהלך שנות ה90 עקב מחלה שפגעה בצמרות שלהם נעקרו..

      מחק
  7. לגבי פקל אבל לא בשבת....פשוט מקומם מה שכתבת....במקום לכבד ולהוקיר את היוזמה הברוכה...מדגישים את הבקשה העדינה והמכבדת...

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא כתב את המציאות. מי שמאמין ששמירת שבת חילונית, קרי טיולים והנאות ולא צ'ונט וחרופ לפני גזל בזמן הקרוי מנחה וערבית, יצפצף צפצוף על הבקשה הכל כך מוזרה שלא להינות ממשקה תה ביום שבת.

      מחק
  8. אנשי האצ"ל והלח"י ביצעו גם פעולות הרואיות אף אם התנגדתי להן בזמנו.
    פיצוץ מלון המלך דוד היתה פעולה טרוריסטית ולא הרואית וכל הנימוקים המאוחרים להצדקתה הם נימוקי סרק.

    השבמחק
  9. גם בעיינות עדן- סלוקייה יש ארגז מלא כל טוב וכמובן גם ספרים ומפות

    השבמחק
  10. באותה עת התקיים בתל אביב גם מועדון תרבות שלישי -של תנועת אחדות העבודה. מיקומו היה ברחוב ריינס פינת רחוב י.ל. גורדון. לעולם לא אשכח את ההתכנסות בו לכבוד הופעת ספרו של נתן אלתרמן "עיר היונה" ובה לקח חלק משה דיין שזה עתה השתחרר מתפקיד הרמטכ"ל.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומועדון נוסף ברחוב ירושלים 2 ביפו

      מחק
  11. שם המועדון היה "מועדון המדורה"

    השבמחק
  12. נורית גוברין וחגית הלפריןיום שבת, 23 יולי, 2022

    אנו רוצות להודות לדוד אסף על הזכרת מועדון "מילוא" ושמו של אבינו ישראל כהן. ישראל כהן הקים, ניהל והיה הרוח החיה במועדון זה, שאיחד אמנים מכל התחומים: סופרים, ציירים, מוסיקאים, רקדנים ועוד, תחת קורת גג אחת באירועים משותפים. אמנם מפא"י מימנה אותו, אבל הוא היה פתוח לכול מכל קצות "הקשת הפוליטית", וכן לוותיקים ולצעירים, למפורסמים ולאנשים בראשית דרכם. למעשה, אין כמעט מי שפעל באותן שנים, שלא הוזמן להרצות בו, ללא קשר לזהותו הפוליטית.
    מתגובות הקוראים מסתבר שההיסטוריה של מועדון זה ופעילותו המגוונת לאורך שנים רבות, אינה ידועה כלל. אנו מקוות, שאולי יהיה מי מחוקרי התרבות הצעירים, שיקבל על עצמו לכתוב מחקר או עבודת דוקטור על מועדון חשוב וייחודי זה. אנו משערות שבארכיונו של ישראל כהן ב"גנזים" , יימצא חומר ארכיוני שיכול לשפוך אור עליו, ופה ושם בעיתונות ובכתבי העת. בה בשעה רבות מההתקשרויות נערכו בע"פ, בין אבינו למוזמניו, ולא נשאר להן תיעוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. מרגש ותודה. כל טוב לכן!

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.