יום שישי, 29 ביולי 2022

שמחה גדולה בכפר כָּמָא

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון 

הצ'רקסים הם בני אומה עתיקה שמקורה בהרי הקווקז, אותו חבל ארץ החוצץ בין רוסיה האירופית לרוסיה האסיאתית. בשנות השישים של המאה ה-19 כבשה רוסיה את הקווקז וטבחה בצ'רקסים. שרידי החרב שנותרו בחיים, שהיו מוסלמים ולא חפצו לקבל על עצמם עול שלטון נוצרי, היגרו לארצות האימפריה העות'מנית. העות'מנים, שידעו שהצ'רקסים הם חיילים מעולים, הושיבו אותם באזורי גבול בעייתיים על מנת שיישמרו על הביטחון, וכך יושבו רוב הצ'רקסים בארצות הבלקן. 

בשלהי המאה ה-19, כשבולגריה זכתה בעצמאות, העבירו העות'מנים את הצ'רקסים לצפון ירדן ולגולן, חבלי ארץ שהיו נתונים לפשיטות של בדואים. מעטים מהם התיישבו בתחומי ארץ ישראל והתרכזו בשלושה כפרים: כפר כמא סמוך לכפר תבור, ריחאנייה ליד מושב עלמה שבגליל העליון, וחירבת צ'רקס ליד חדרה (יישוב שננטש בגלל המלריה). שני הכפרים שנותרו, ובהם גרים היום כ-5,000 צ'רקסים, משמרים את בנייני הרעפים הישנים שנבנו בסגנון קווקזי

הצ'רקסים הם אנשים יפים, על כך יעיד כל מי שפוגש אותם. הנשים, שלהן תווי פנים קווקזיים-סלאביים, נודעו ביופיין עוד בתקופות קדומות. למרות שהם מעטים בישראל, הם שומרים על תרבותם המיוחדת ועל לשונם (ששמה המדויק הוא אדיגית), שלנו, היהודים, קשה לבטא. הם משמרים תלבושות לאומיות, מאכלים לאומיים ותרבות ייחודית של ריקודים. הצ'רקסים, שאבות אבותיהם התקשרו עם היישוב היהודי בארץ עוד בימי העלייה הראשונה, ידועים בהכנסת האורחים שלהם, אותה חש כל מי שבא במחיצתם, ולא רק בימי שמחה ופסטיבל. כאמור, בישראל חיים רק אלפים ספורים מהם, ואיך נאמר זאת בלי להתנשא או להתחנף? חבל שלא יותר...


בסוף השבוע שעבר, בשישי-שבת, 22-21 ביולי, נערך בכפר כמא פסטיבל צ'רקסי נהדר. אלפי אנשים, צ'רקסים ואורחים מישראל, מילאו את המדרחוב שבגרעין הכפר. לאורכו של המדרחוב נפרשו עשרות דוכנים למכירת אוכל, מזכרות ועבודות יד, ובשני קצותיו, בכיכרות, נערכו מופעי ריקודים. מוזיקת ריקודים צ'רקסית, בה מככב האקורדיון, מילאה את האוויר.



בין המבלים הסתובבו צ'רקסים רבים, מבוגרים וגם ילדים, שלכבוד האירוע התלבשו בבגדיהם הלאומיים המפוארים. לנשים בגדים רקומים וכובע נאה שאליו צמוד צעיף. 


הגברים חובשים קולפקים, מזויינים בפגיונות כסופים ובתרמילי כדורים הצמודים לבגדיהם


מי שנזכר בתמונות ותיקי 'השומר', רוכבים על סוסיהם ברחבי העמק וחבושים בסוגי כובעים שונים, או בגאפירים, הנוטרים העבריים בשנות השלושים, יבין מיד מי לקח ממי...

נוטרים עבריים בכפר סבא בראשית שנות השלושים (ויקיפדיה)

בין הדוכנים השונים היו דוכני אוכל וטעימות שהציבו תושבי הכפר ובהם נמכרו מאכלים מסורתיים. היו שם הגבינות הצ'רקסיות המפורסמות, וגם מתאזה, חאלוז', עוואמה, חלז'ורואנה ושאר מטעמים שקשה לבטא את שמם אך נעים לאוכלם


לא רק אוכל, אלא גם חפצי נוי ומלאכת יד.



מסמר הפסטיבל היו מופעי הריקודים, גאוות העדה הצ'רקסית. לבושים בבגדים מסורתיים הופיעו בני העדה בריקודי קבוצות, שהיו רק חימום לריקוד החשוב ביותר, הששאן. זהו ריקוד מעין 'בן לוקח בת', שאותו רוקדים בעיקר בחתונות. 


וכך מתנהל הריקוד: בצד אחד עומדות הבנות (ככלל, רק הרווקות) ולהן מנהלת; בצד בשני עומדים הבנים (גם נשואים) ולהם מנהל. האקורדיון מנגן את מנגינות הריקוד הסוחפות.


מנהל הגברים שולח אחד מהם למעגל והוא סובב אותו בתנועות רגליים מסובכות ומהירות. מנהלת הבנות שולחת מולו את אחת הבנות ואז מתחיל עיקר הריקוד, מופע של צייד ואיילה או נץ ויונה. הבחור מתקדם בצעדי ריקוד אל הנערה ומנסה לדחוק אותה לפינה, בעוד היא מתחמקת ממנו בטיפוף רגליים. ישנם צעדים קבועים לריקוד, אבל יש גם אלתורים ולא מעט אקרובטיקה. מספרים לי שהרבה זוגות נוצרו בעקבות הריקוד – הגבר יכול לרמוז למנהלת הבנות מול מי הוא רוצה לרקוד. 

תחילה רוקדים מעין ריקודי 'חימום', שלושה גברים מול שלוש נשים:


עכשיו מתחיל ריקוד הזוגות המסובך יותר, ה'ששאן':


אל הרוקדים מצטרפים גם ילדים, שכבר מגיל צעיר לומדים את צעדי הריקוד המסובך. בעוד כמה שנים גם הם יצטרפו אל 'הגדולים'.


וכמובן, יש צ'רקסים מבני הכפר ובנותיו שלא נבחרו לריקוד הייצוגי ומנסים אף הם את כוחם בריקוד. הקהל מעודד אותם, אבל נאמר זאת כך: עם ג'ינס ונעלי ספורט, זה לא ממש אותו דבר...



נתראה בפסטיבל בשנה הבאה.

_______________________________________

דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי ומורה דרך.

roshyarok@barak.net.il

16 תגובות:

  1. יופי של אירע, יופי של הסבר ויופי של צילמים❗
    כל הכבוד דנצ'ו❗

    השבמחק
  2. תודה, דנצ'ו ארנון על הכתבה הנהדרת, המרתקת והססגונית על הצ'רקסים, וגם על רוחב הדעת! אגב אמירתך, כי "בישראל חיים רק אלפים ספורים מהם", הוספת: "איך נאמר זאת בלי להתנשא או להתחנף – חבל שלא יותר"... זו אמירה חשובה כנגד אלו, שֶׁפָּשָׂה בהם נגע הגזענות ומסרבים להכיר, שכתוצאה מהגשמת החזון הציוני קמה האומה הישראלית, שמכילה לא רק יהודים (ולא רק "על פי ההלכה"). הרי זה היה בדיוק חזונו של מחבר "אלטנוילנד" ("תל-אביב" בתרגום נחום סוקולוב. הוי איך מסלפים את אמירתו "אם תרצו"!). אל תחשוש כי יחשדוך כ"מתנשא" (על מי? על ה-vulgus?). בישראל של היום, שמגרשים ממנה מבקשי מקלט, טוב לשמוע את קולך!

    השבמחק
    תשובות
    1. מאידך גיסא, כשאומרים על קבוצה אתנית מסוימת "חבל שאין יותר" הדבר גורר מיד אסוציאציות על קבוצות ש-"חבל שאין פחות...". אין לדבר סוף.

      מחק
    2. יופי בכל קנה מידה.

      מחק
  3. האם הפסטיבל כל שנה ? תאריך ??

    השבמחק
    תשובות
    1. את זה צריך לברר במועצת כפר כמא

      מחק
  4. מרהיב ! תאווה לעיניים וללב ! תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתרקה, את "בן לוקח בת, ובת לוקחת בן" / רקדנו אז ב"צריף", בגורן, במתבן /
      היום זה כה רגיל, כבר לא שווה מבט / כשבן לוקח בן, ובת לוקחת בת /

      מחק
  5. דנצ'ו הוא מדווח נהדר, במילים ובצילומים. אני רק מבקש דיווח מראש, לפני ולא אחרי... בשנה הבאה!

    השבמחק
  6. כתבה נהדרת - מרתקת ומחכימה

    השבמחק
  7. נפלא ביותר, ותודה לכותב!

    השבמחק
  8. אם אני זוכר נכון, לפני קום המדינה, קבוצה של צ'רקסים הצילה את בן גוריון לאחר שחלה או נפצע

    השבמחק
  9. דנצ'ו הבלתי נלאה שוב מעשיר אותנו בחוויותיו. בפעם הבאה קח אותנו איתך. תודה דנצ'ו היקר וד''ש לנעמי. שבת שלום.

    השבמחק
  10. צריך לפרסם לפני היום 'הקובע'-ובטוח שיבואו יותר ישראלים ליהנות מהיופי הזה

    השבמחק
  11. יופי של כתבה ותמונות. אני ממליץ שתלמדו עוד אודות קהילה יקרה זו בערך הויקיפדיה "צ'רקסים בישראל' כאן:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    השבמחק
  12. כתוב ומצולם יפה מאוד. נחמד לקרוא על הצ'רקסים ב"עונג שבת". הפסטיבל הצ'רקסי מתקיים מידי שנה בחודשים יולי או אוגוסט תלוי בלהקה האורחת. עד אז אתם מוזמנים לבקר בתצוגה המרשימה של המוזיאון שלנו - המוזיאון הצ'רקסי בכפר כמא, ולשמוע בהרחבה על ההיסטוריה והתרבות.
    מי שאוהב לטייל בסופי שבוע ישמח לדעת שאנחנו משתתפים בפרוייקט "שבת ישראלית" של משרד התרבות והמועצה לשימור אתרים. פשוט להירשם ולבוא לסיורים ללא תשלום
    https://tickchak.co.il/16809?ref=nwc

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.