הספרות והחיים: הכאב והכלימה, קבענו להיפגש, דברים בגו

א. וגדולים מאוד הכאב והכלימה

צילום: איתמר לויתן

בפתח בית ברחוב המעפילים בכפר שמריהו מביעים הדיירים את הכאב, הבושה והזעם שמצטברים ברבים מאיתנו כבר מעל 500 ימים בציטוט מתוך 'בעיר ההרגה' של ח"נ ביאליק. השיר נכתב ב-1903, לאחר הפוגרום ביהודי קישינב, אך מילותיו אקטואליות גם היום. 

הנה ההקשר המלא של הציטוט:

וְצַר לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:

חַלְלֵיכֶם – חַלְלֵי חִנָּם, וְגַם-אֲנִי וְגַם-אַתֶּם

לֹא-יָדַעְנוּ לָמָּה מַתֶּם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶּם,

וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לְחַיֵּיכֶם.

וּשְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת? – הִיא תִּכְבֹּש בֶּעָנָן אֶת רֹאשָׁהּ

וּמֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה פּוֹרֶשֶׁת וּבוֹשָׁה…

וְגַם-אֲנִי בַּלַּיְלָה בַלַּיְלָה אֵרֵד עַל הַקְּבָרִים,

אֶעֱמֹד אַבִּיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹשׁ בַּמִּסְתָּרִים –

וְאוּלָם, חַי אָנִי, נְאוּם יְיָ, אִם-אוֹרִיד דִּמְעָה.

וְגָדוֹל הַכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִמָּה –

וּמַה-מִּשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל? – אֱמֹר אַתָּה, בֶּן אָדָם!

אוֹ טוֹב מִזֶּה – שְׁתֹק! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,

כִּי-מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִּרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי;

ב. קבענו להיפגש בחמש ושלושים

על קיר ליד קולנוע אורדע ברמת גן צייר אבי בליטשטיין ליווי יפהפה לשירו של שלמה ארצי 'ואלס בחמש ושלושים' מאלבומו 'ירח' (1992).

צילום: איתמר לויתן

ג. יש דברים בגו

בשדרות רוטשילד 142 בתל אביב יש מסעדת שף ידועה ושמה Milgo Milbar. אף פעם לא אכלתי שם, אבל העיון בתפריט ובצילומים שבאתר המסעדה בהחלט מעוררים תיאבון. 

מה פשר השם הזה, שאינו מוסבר בשום מקום ומופיע באתר ובמסעדה רק בצורתו הלטינית?

מי שלא בקי בנבכי השפה העברית והארמית עשוי לחשוב שמדובר בשמו של השף או השותפים שמנהלים את המסעדה, וכמובן לא היא. אז מה זה בעצם מלגו ומה זה מלבר, האם מסתתר כאן רמז לבר המשקאות של המסעדה, ואולי בכלל מדובר במילה באנגלית?

צילום: עמי פלד-ליוביץ'

הנה מה שכתוב באתר של האקדמיה ללשון העברית על הביטוי 'דְּבָרִים בְּגוֹ': 

פירוש הביטוי: 'יש סיבה לדבר'; 'יש ממש בדבר'; 'משהו מסתתר מאחורי הדבר'. דוגמה: טענות הנחקר הגיעו לידיעת חברי הוועדה, והם החליטו לבדוק אם יש דברים בגו. לתדהמתם גילו כי אכן כך הוא.  

מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה 'פְּנִים', 'תוך'. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה "וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ" (עזרא ו, ב), כלומר 'וכך כתוב בתוכהּ'. הצורה גּוֹ היא צורת הנסמך של גַּו, ובארמית של ספר דניאל היא כתובה באל"ף בסופה: על הצו של נבוכדנאצר מלך בבל להשתחוות לפסל הזהב נאמר כי מי שיפר אותו ולא ישתחווה יושלך לתוך כבשן האש היוקדת, ובלשון הכתוב "יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא" (דניאל ג, ו). מן המילה הזאת משמש בארמית גם תואר הפועל מִלְּגַו (וגם מִלְּגוֹ, מִלְּגֵו) – 'מבפנים', היפוכו של מִלְּבַר – 'מבחוץ'. אפשר שהמילה גו במשמעות 'פְּנים' מצויה גם פעם אחת בספר איוב: "מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ" (ל, ה).  

דְּבָרִים בְּגוֹ הם אפוא 'דברים בתוך', והכוונה שיש ממש בדבר, משהו מסתתר מאחוריו. וכך פירש רש"י את מטבע הלשון הזה בתלמוד: "יש כאן דברים מסותרים [=נסתרים] בדבר זה, וצריך לתת להם לב". בימי הביניים התארך הביטוי ל'יש דברים בגו', וכך הוא רווח בימינו.

ובכן, מִלְּגוֹ – מתוך או מבפנים, מִלְּבַר – מבחוץ. 

למה בעלי המסעדה מסתירים את השם המוצלח ולא כותבים אותו גם בעברית – חידה היא.

חיטוט קל במרשתת הראה לי שלא אלמן ישראל ויש עוד עסק הקורא לעצמו בשם הנחמד 'דברים בגו' – חנות צעצועים ברחוב הירשפלד בראשון לציון.

מתוך דף הפייסבוק של 'דברים בגו'

וכמובן שלקוראי בלוג זה אין צורך להזכיר את ספרו המפורסם ועב הכרס (600 עמ') של גרשם שלום, דברים בגו: פרקי מורשה ותחיה (ספריית אופקים, עם עובד, 1975):

ושיקום מי שיש לו בבית את הספר בהדפסתו המקורית ושהכריכה הקלה עדיין לא התפרקה לו, מלגו ומלבר...