‏הצגת רשומות עם תוויות הגשש החיוור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הגשש החיוור. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 11 בנובמבר 2022

הכתובת הייתה על השיר (ג): חבצלת ואגס

הרשימות הקודמות בסדרה

א. מרפסת ודלתיים

ב. חתיכה וחתולים


ה. רחוב העוגן 6

ב-1967 יצאה שלישיית הגשש החיוור בתוכניתה השלישית 'סינימה גשש', שאותה ביים נסים אלוני. אחד השירים שהיו בלב התכנית, 'כולם חכמים כולם', נכתב בידי ירון לונדון והולחן בידי יאיר רוזנבלום.

הנה המילים המצחיקות והמחוכמות של השיר, שבמובנים רבים ביססו את מה שמכונה עד היום 'עברית גששית':

   

כולם חכמים כולם,
כולם מטפסים בסולם 
עושים כסף כולם, 
קונים דירות, נוסעים לחו"ל  רואים עולם 
כולם חכמים כולם. 

 

בבית הספר מלמדים אותנו שלא לסמוך על המזל  
ובזיעת אפך תאכל לחם.  
דברי חכמה דברים נבונים, אלא מה?  
תלמידים הרבה יש ברוך השם  
בתי ספר הרבה   אין.  
למה?  אין תקציב  
מה עושים?  מפעל הפיס  
בשביל מה?  
בשביל לבנות הרבה בתי ספר מה שאין.  
בשביל מה לבְנות?  
בשביל ללמוד וללמד 
מה ללמד?  ללמד שלא תסמוך על המזל,  
ובזיעת אפך תאכל לחם. 

 

כולם חכמים כולם 
כולם מחכים לניסים  
בפיס כוחם מנסים  
בא יום שישי  הלב נשבר לרסיסים  
והם עוד ועוד מנסים. 

 

תשמעו טוב חכמים בני חכמים:  
מעשה במר רובינשטיין  שהיה אוכל כמו שור  
ולא משאיר אף פירור  
אמר לו הרופא: (תשמעו! תשמעו!)  
'תאכל הרבה תמות!' (תשמעו! תשמעו!)  
הפסיק לאכול התחיל לעשן, אלא מה?  
נהיה האצבע צהוב והבפנים שחור,  
שלל צבעים טכניקולור  
אמר לו הרופא: (תשמעו! תשמעו!)  
'אם תעשן תמות' (תשמעו! תשמעו!)  
מה עשה מר רובינשטין הנ"ל?
ישב בקליניקה, עישן סיגריות, ואכל את הרופא.  
ומה יש לו עכשיו?  
הכרס קצת גדול, בפנים רופא צמוד והרבה, הרבה חכמה. 

 

כולם חכמים כולם.  
אומרים שלא טוב לאכול,  
כולם פוחדים כביכול,  
אבל אחד את השני בעוונם  יאכלו הם לתיאבונם. 

 

מעשה בחבצלת סרנגה מרחוב העוגן שש,  
שהיה לה גם יופי גם חן, גם שלושה מגרשים  
בית ארבע קומות, עם חנויות ופסג'  
בא יוסף מצליח לקח לה את הלב,  
באה שושנה קפלנוביץ' עשתה סינוורים ליוסף הנ"ל  
בא עוזי כפיר מבית השיטה ושיטה בשושנה הזאת.  
באה אינגריד מנורווגיה  נירבגה את עוזי כפיר,  
בא זכי אמזלג, מיזלג את אינגריד.  
באה חבצלת מרחוב העוגן שש  ושמה עוגן על זכי אמזלג,  
בא יוסף מצליח כשמו כן לא הוא –  
וקטף את החבצלת סרנגה 
אלא מה?  
לא נשאר יופי! לא נשאר חן! אין מגרשים  
אין בית ארבע קומות! עם חנויות ופסג' 

 

כולם חכמים כולם, 
כולם אוהבים את אישתם 
אבל בבית השכן  העשב הוא ירוק יותר מבביתם.  
וככה זה עד יום מותם.  

 

כולם חכמים כולם,  
כולם מטפסים בסולם...


היכן מקומו של רחוב העוגן ובאיזו עיר (יש רחובות בשם כזה בערי חוף רבות בארץ), והאם יש משהו מיוחד בו ובמספר 6? 

פניתי לירון לונדון שכתב את המילים ושאלתיו. וזו תשובתו:

את השורה הזאת כתב נסים אלוני שביים את 'הגשש החיוור' ושילבה בפזמון שכתבתי אני. בהכירי ובהכירך את נסים ואת קורות חייו, מותר לנו להניח שחבצלת סרנגה גרה בדרום תל אביב, סמוך לשוק לוינסקי, ואולי אף בכיוון נמל יפו. השם 'חבצלת' הוא אשכנזי מובהק, אבל 'סרנגה' או 'סרנגר' הוא ספרדי (טורקי או בולגרי-יווני). הבה נעז ונקבע שחבצלת דנן היא בתם של ליאון סרנגה, סוחר בדים סטמבולי, שעלה ארצה בסביבות 1930 ואסתר ז'וכוביצקי, שעלתה מפולין כילדה ב-1933 בערך. אגב, את הנעימה הביא גברי בנאי מבית הכנסת שלו בירושלים. יתכן שגברי יוכל לדייק.

דירת נעוריו של נסים אלוני ברחוב וולפסון 9 בתל אביב, סמוך לשוק לוינסקי (צילום: איתמר וכסלר)

זו קודם כל ידיעה מפתיעה, על מעורבותו של נסים אלוני בשיר, וכמו כן היא מחזקת את ההשערה שמדובר ברחוב העוגן אשר ביפו. שאלתי את ירון האם יוכל לדייק יותר ולזכור מה בשיר היה שלו ומה של אלוני. הוא ענה לי כך:

נכון. כך היה גם ב'שיר הטלפוןשכתבתי לגששים באותה תקופה. קשה להיזכר מה היה חלקו המדויק של כל אחד מאיתנו, נסים ואני, ומה הוסיפו שלושת הגששים. במקרה של 'כולם חכמים', אני הייתי בעל הרעיון, השורות המחורזות והפזמון החוזר. האחרים הוסיפו את החלקים המדוברים ואני ערכתי אותם. ב'שיר הטלפון' קיבלתי את הלחן מידי פשנל, אבל הרעיון להפוך את הזמר האיטלקי-אמריקאי למרוקאי-ישראלי, שמטלפן לחברתו החופפת במספרה, היה שלי. גם שם, השורות החרוזות והפזמון החוזר הם שלי והשאר פיתוח משותף. נדמה לי שבמקרה של 'שיר הטלפון' חלקו של נסים אלוני היה רב יותר. על דעתו של איש לא עלה אז להקצות חלק מן האשראי לנסים ולשלישיה. איני יודע מדוע. אני לא ביקשתי כך, והם לא ביקשו אחרת. 

כרגיל, איתמר לויתן הוזעק למקום כדי לצלם את מה שנותר אחרי 55 שנים מרחוב העוגן בכלל וממספר 6 בפרט.

ובכן, לא הרבה.

רחוב העוגן נבנה ברובו מחדש, בפנפון האדריכלי המאפיין את יפו החדשה.

בין מספר 4 למספר 8 יש מגרש חניה. 

אולי החורבה הזו, על יד מגרש החנייה, שצמודה למס' 4 ומצולמת מאחור, הייתה פעם העוגן 6 – אחוזתה של חבצלת סרנגה האגדית...

צילומים: איתמר לויתן

ו. רחוב האגס 1 

כתובת ידועה יש בירושלים, רחוב האגס 1, ועליה כתב, הלחין ושורר אהוד בנאי בשנת 1989. 

רחוב האגס אחד  
מעל לחנות הירקות,  
הבית ריק עכשיו  
וחשופים הם הקירות,  
אבל ספוגים הם  
זכרונות של חג,  
ריחות של יסמין  
וניגון ישן שלסעודה מזמין.  

 

רחוב האגס אחד  
ליד מורטות העופות,  
ספרי קודש ישנים  
מצהיבים בארונות,  
ואין עצה ואין תבונה  
כנגד הזמן,  
הולך לו הגדול  
מגיע הקטן. [...]

מורטות העופות כבר הלכו לעולמן, וריחות היסמין גם הן פינו את מקומם לריחות אחרים. רחוב האגס, בלב שוק מחנה יהודה, שינה את שמו והיום הוא נקרא רחוב אליהו יעקב בנאי, לזכר סב המשפחה, אביו של מאיר אליהו, שבראשית שנות העשרים של המאה הקודמת (תרפ"ג / 1923, ליתר דיוק) בנה כאן את ביתו וחנותו (אילן היוחסין של המשפחה נמצא כאן).

מילות השיר של אהוד בנאי, שעד לפני כמה שנים נחקקו בשלט מתכת שהשתלשל מן הגג, גם הן נעלמו ואינן. הגג של הרחוב שופץ, ובמקום לחדש את השלט ששיני הזמן כבר שחקו אותו, החליטו להעיף אותו. חבל.

רק מדריכי הטיולים יודעים להצביע על הכניסה לבית, שנבנה בשנת תרפ"ג על ידי אבי המשפחה מאיר אליהו בנא (בנאי), ולספר על השיר היפה משנת 1989. הזיכרון היחיד שנותר הוא אבן הראשה, שמתחבאת בין הסורגים, ושֵׁם החומוסייה 'האגס 1'.


צילומים: דוד אסף

הנה השיר בפי כותבו ומלחינו. שבת שלום!

יום רביעי, 5 בדצמבר 2012

און ושלטון (ד): וילך שמשון עזתה

שמשון סוחב על גבו את שערי עזה 
William Anderson Scott, The Giant Judge: Or The Story of Samson, 1858

רשימות קודמות על שמשון
און ושלטון (א): חברים מספרים על שמשון
און ושלטון (ב): שועליו של שמשון

שמשון קשור כמובן לעזה, ולשערי העיר שאותם סחב על כתפיו הרחבות, ומיתוס עתיק זה חלחל גם למלחמות ישראל ולזמר העברי. אמנם מבצע קדש הסתיים ועזה הוחזרה לידי המצרים, ל-11 השנים הבאות, אך מלחמת ששת הימים החזירה אותנו שוב למקום המקולל. אז עוד חשבנו  הו, תמימות קדושה  שנצליח 'לביית' אותם...

הנה שלושה שירי שמשון שנכתבו במשך שלוש שנים עוקבות (1970-1968), אחד בכל שנה ושנה.

א. שמשון, קים שוין...

בשנת 1968 כתב יוסי גמזו את 'לֵךְ לעזה' עבור להקת פיקוד דרום, שחידשה אז את הופעותיה בתכנית 'בזמר לדרום' (ובגרסה מאוחרת יותר: 'זמר בדרום'). הלחן הוא של יוסי ואלד והסולן הוא גדי אורון.


לך לעזה, לך לעזה
מה זה לך, אני כבר כאן!
כי אצלנו, אין זו פראזה,
זהו עסק מסוכן.

מספרים כי עוד בזמן עתיק-יומין,
המצרים שלחו מעזה פַדַאִין.
ואפילו לשמשון עצמו, ימים רבים,
הם עלו, חביבי, על העצבים.

בתחילה כשהם המשיכו להציק,
הוא ביקש: תפסיקו עם הפוילע-שטיק!
אך כשהם צחקו לו: לך לעזה! הוא הלך,
כי היה לו חוש הומור מוזר כל כך...

לך לעזה...

כשראה שמשון שהמצב חמור
הוא הזהיר אותם שיערוך ביקור,
הם אמרו לו: 'שמשון, קים שוין' וחיכו לנאום,
אבל הוא לא רץ להתלונן באו"ם.

הוא פשוט את שערי העיר דיגדג
ועקר אותם בלי פלייר ומברג.
ומאז, יא שייך, זכרו בעזה את שמשון
עד ימי נבוכדנאצר הראשון...

לך לעזה...

אך כיום שמשון אחר, מן השריון,
בא לעזה עם פטון וסנטוריון.
את דלילה הוא לא מצא כאן, אך אומרים בסוד,
שההתנגדות היתה דלילה מאוד.

הוא ניכנס ושח: מה יש להתרגש,
כבר ביקרתי כאן, בחמישים ושש.
לא שזה נעים לי, אך אם דווקא הם רוצים,
נישאר כאן עד שיתפסו את הפרינציפ.

לך לעזה...


פירושונים:
'פדאין' – הכוונה לחוליות מסתננים ערביים שבשנות החמישים פלשו ליישובים ישראליים בעיקר בנגב (אך גם בשרון ובשפלה), גנבו תוצרת חקלאית ולא פעם גם רצחו. 'פעולות התגמול' כוונו בעיקר נגדם ונגד משלחיהם.
* 'שמשון קים שוין' מתייחס לבדיחה יהודית עתיקה עם גרסאות רבות, שאחת מהן הולכת כך: מחלקת חיילי מארינס, שלפני כיממה נחתו בקוריאה, מסתובבת בג'ונגל. פתאום, גשם זלעפות. כל המחלקה נכנסת לאחת המערות. הקצין היהודי אומר לאחד החיילים, יהודי גם הוא, שישמור ליד פתח המערה ויודיע לו מתי הגשם ייפסק. כעבור כשעה ומחצה קורא החייל למפקדו: 'שמשון, קום שוין, די זון שיינט שוין!' (שמשון, בוא כבר, השמש כבר זורחת). אחד החיילים האמריקנים אומר לחברו: 'היהודים האלה משגעים אותי. יום אחד בקוריאה וכבר הם מדברים קוריאנית'...
* פטון וסנטוריון  שמות הטנקים שהיו בשימוש בצה"ל במלחמת ששת הימים.

ב. איזה גבר... 

נסים אלוני (1998-1926)

את השיר 'בלדה בשחור לשמשון הגיבור' חיבר נסים אלוני, האחד, היחיד והמיוחד, עבור שלישיית הגשש החיוור, ועיבד יאיר רוזנבלום על פי לחן גיאורגי עממי. השיר נכלל בתכנית 'קנטטה לשווארמה' משנת 1969. לצערי, בשל מגבלות זכויות יוצרים, אין אפשרות להעלות את שירי 'הגששים' ליוטיוב ולאינטרנט. נצטרך להסתפק במילים הנפלאות והמופרכות 'על הגבר רב המכר', על 'הפלישתית ששמה קיקי' ו'אל תגישו בג"ץ':

הו אחים שמעו נא זמר
תן קולך בזמר, נער!
שזימרו באשקלון
הבה, הבה!
על הגבר רב המכר
איזה גבר, אח יא באבא!...
שקראו אותו שמשון
אל תגידו בגת
דונט טוק שטויות אין ניו-יורק
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

כן הוא היה כבר נזיר בתוך נער
איש לא מצא בו אף גרם של חולשה
ורק כדי ללמוד ת'אויב שבשער
הוא נקט בשיטה של חפש ת'אישה
שה, שה, לא לסלסל
לא ישדרו זאת בקול ישראל
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

אז הוא בשביל הפלישתית ששמה קיקי
הוא קרע אריה כמו דג
רק שהקיקי ת'דבש היא ליקקה
עם דוד שקנה לה דירה על הגג
אל תגידו בלוד!
אריה זה אריה אך דירה זה לחוד
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

וילך שמשון עזתה
לבקר איזה פזיזה
היא לא פתחה לו בכלל את הדלת
אז הוא הרים שם את כל המזוזה
זה, זה עזה, אחי
הזדעזע גם שער ה-ל"י
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

הו, אחים, בלב פצוע
הוא הלך לבית תפילה
ואת מי הוא גילה ביציע?
הו בראדרס - מאדאם דלילה!
לה לה לה לה, שרו בגת.
שה, שטיל בבית המשפט
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

זאתי לקחה לו את מה שנשאר לו
כמה דולרים, שעון, מטרייה...
אך כשהתחילה באוזן ללחוש לו
נשרה מראשו גם פאה נכרייה!
אל תגידו בצפת
הייתה לו קרחת בת עשר קראט
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו,
מוות ששמור לגיבורים.

מר ומוזר הוא חזר למולדת
הוא מנגן בקפה שממול
אך עד היום מספר הוא ברטט
על הפלאות שקרו לו בחו"ל

מה יש לספר, שעוד לא סופר ואני לא סיפרתי?...
ספר על השועלים.
בעניין הלחיים של החמורים, שמשון!
שוד החליפות, שמשון!
החידות, החידות, עם העגלה, שמשון!
טוב, מה אני אגיד לכם... ויהי 
אחרי הצהריים!...
ארבע וחצי, רבע לחמש, חמש -
האולם היה 
מלא, מפה לפה!...
כל הכרטיסים אזלו!
יעני 'פול האוס'.
שמתי את היד הזאת 
על העמוד בפרונט 
ואת היד ההיא 
על העמוד ההוא
נשענתי קלות
איי!
וצעקתי כבדות
'תמות נפשו עם הפלישתות!'
אה, בערך...
ו...?
לא מתו הפלישתות.
חיות וקיימות לנצח נצחות!
רק אני, שמה הייתה קבורתי.
אין דבר יא באבא, העיקר שאתה בריא.
אל תגידו בגת
אל תגישו בג"צ
את המוות נשים עשו לו
את המוות נשים עשו לו
את המוות נשים עשו לו
מוות ששמור לגיבורים, הו!


ג. תספורת לא עשיתי...

בשנת 1970 חיבר יורם טהרלב את השיר 'פלישתים עליך שמשון' עבור להקת פיקוד מרכז, לתכניתה 'ליד הירדן'. הלחן הוא של יאיר רוזנבלום, ואת הקליפ צילמו בחוף קיסריה, עם תפאורה תנ"כית דה-לה שמאטע...


אבי היה מנוח,
תמיד חיפש מה נוח,
עשה רק מה שנוח, ולא ניסה להתאמץ.
אמי הטובה,
לא קיבלה אהבה,
ושנים נשארה עקרה כמו בול עץ.

עד שפעם באמצע החודש,
ביקר אצלה רוח הקודש,
ואת רוחה השיב הוא לתחייה.
ורק אמר לה ליידי,
יותר אל תפחדי,
כעת חיה תלדי, והיא ילדה חיה.

פלישתים עליך שמשון,
פלישיתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.

יין לא שתיתי,
תספורת לא עשיתי,
בנות כלל לא ראיתי
עם כך נגזר עלי לחיות.

מחוסר עיסוק,
ומחוסר סיפוק,
מצאתי תחביב,
להרוג אריות

עד שפעם באמצע הלילה,
פגשתי אותה דליילה,
אמרה לי מתלטפת כמו טלה!
תפסיק להיות בסדר,
תגמור כבר עם הנדר,
תבוא אלי לחדר,
ושם תהיה אריה.

פלישתים עליך שמשון,
פלישתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.

יין שם לגמתי,
בחורה טעמתי,
אולם עוד לא הסכמתי,
את התספורת לקצץ.

כי מי בי אני?
כל כוחי ואוני,
טמון בשיער הקשה כמו בול עץ.
ומאז כמו אבי המנוח,
עושה לי אני מה שנוח,
כי העולם הוא רע ומלוכלך

יושב לי עם גיטרה,
אוכל צנונית ובררה,
אם בת זוגי קצת הרה,
זה בטח ממלאך.

פלישתים עליך שמשון,
פלישיתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.


________________________________
תודה לדן אלמגור, רפי בינדר ונחומי הרציון

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

מזמור שיר ליום כיפור: 'לו יהי'

'לו יהי'  פסל של בשמת ניראון בכניסה לבית העם בעכו

מאז המלחמה ההיא, שפרצה ביום כיפור תשל"ד-1973  או-טו-טו ארבעים שנה  קיבל חג עתיק יומין זה משמעות ישראלית חדשה, דתית-חילונית, כזו שמעולם, בהיסטוריה הארוכה שלנו, לא היתה לו. חווית מלחמת יום הכיפורים וכל מה שקרה בעקבותיה תלווה אותנו כנראה עוד שנים רבות, לפחות כל עוד בני הדור ההוא חיים.

בעצם אותם ימים נוראים כתבה נעמי שמר והלחינה את השיר 'לו יהי' עבור חוה אלברשטיין. על נסיבות כתיבת השיר סיפרה נעמי שמר ל-Ynet:
בקיץ השיר 'Let It Be' של 'הביטלס' נוגן ללא הפסק בתחנות הרדיו. תרגמו את שמו ל'כך יהיה' וזה מאוד הרגיז אותי מכיוון שמצאתי את התרגום לא מוזיקלי. החלטתי לכתוב לשיר מילים בעברית. באותה התקופה ביקשה ממני חוה אלברשטיין חברתי הטובה שאכתוב לה שיר והעליתי בפניה את הרעיון, אבל הוא נזנח עד שממש בראשית המלחמה חוה התבקשה להופיע בפני נשות טייסים. הימים היו ימים שבין כיפור לסוכות, כתבתי את המילים מתוך תחושה קשה של מועקה. היה לי ברור שזו תהיה מלחמה לא מהירה ולא חזקה כקודמותיה.
כששרתי לחווה את המילים לצלילי השיר של 'הביטלס', מרדכי הורוביץ, בעלי, שחזר בדיוק מהמילואים, אמר לי 'אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית'. במקביל פנו אלי מהערוץ הראשון בבקשה לבצע שיר חדש בתוכנית האמנים שלהם. נסעתי לאולפני הרצליה ובדרך נולד הלחן שהיה בו מעין אנחה שנמצאת גם במילים בשל המועקה שהיתה בליבנו באותה התקופה. 
הקלטתי את השיר והוא שודר בערב סוכות. למחרת בבוקר הגיע טלפון מ'הגששים', ששמעו את השיר וספרו לי שזיקו גרציאני עשה לו עיבוד. הם בקשו שאקליט אותו יחד איתם. הגששים הופיעו אז מול פצועים בחזית ומצב הרוח של כולנו היה ירוד. הקלטנו את השיר כשאני שרה את הבית הראשון וכל אחד מהם שר בית. השיר פרש כנף. 'הגששים' שרו אותו בהופעות, גם חוה שרה אותו. אני ו'הגששים' חזרנו לשיר אותו מאוחר יותר כשחזרו השבויים מסוריה ונערכה עבורם קבלת פנים בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אז באופן חד פעמי שחזרנו את ההרכב.


הנה המילים:

עוֹד יֵשׁ מִפְרָשׂ לָבָן בָּאֹפֶק
מוּל עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
וְאִם בַּחַלּוֹנוֹת הָעֶרֶב
אוֹר נֵרוֹת הַחַג רוֹעֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

אִם הַמְּבַשֵּׂר עוֹמֵד בַּדֶּלֶת
תֵּן מִלָּה טוֹבָה בְּפִיו
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי
אִם נַפְשְׁךָ לָמוּת שׁוֹאֶלֶת
מִפְּרִיחָה וּמֵאָסִיף
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

מַה קוֹל עֲנוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
לוּ תִּשְׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶּה
גַּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָּה מוּצֶלֶת
בַּיִת קָט עִם גַּג אָדֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
זֶה סוֹף הַקַּיִץ סוֹף הַדֶּרֶךְ
תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

וְאִם פִּתְאוֹם יִזְרַח מֵאֹפֶל
עַל רֹאשֵׁנוּ אוֹר כּוֹכָב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי
אָז תֵּן שַׁלְוָה וְתֵן גַּם כּוֹחַ
לְכָל אֵלֶּה שֶׁנֹּאהַב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי
הנה סרטון נדיר, מרגש ומיוחד במינו, ובו שרה חוה אלברשטיין את 'לו יהי' בהופעה לפני חיילים באוקטובר 1973. רק מי שהיה אז חייל סדיר או מילואים, צעיר שעמד לפני גיוס (כמוני) או מבוגר, יוכל להבין את הצער והמועקה שהשתקפו בהופעה המיוחדת הזו ולעולם יהיו מחוברים ליום כיפור ולישראליות שלנו.

כשאני מסתכל בשיר הזה, הדמעות זולגות מעצמן...


בגרסה הזו, כמו גם בגרסאות אחרות של השיר שהושרו באותה עת, הושמט במכוון הבית השני ('אם המבשר עומד בדלת / תן מילה טובה בפיו'). גם בלי המילים הללו היה אז די רע ומר לאלפי משפחות בישראל.

כאן שרה נעמי שמר את הגרסה המלאה:


מאז 1973 שרו את השיר הזה בביצועים רבים, אך פרט לביצוע הנפלא של נעמי שמר עם שלישיית הגשש החיור אין לטעמי מי שישווה לביצוע המרגש של חוה אלברשטיין.

גמר חתימה טובה, בכל המובנים והמשמעויות

בעלי התוספות

לכבוד יום הכיפורים תשע"ד העלה שייקה לוי למרשתת את הביצוע המופתי של הגששים:



ב-3 באוקטובר 2018 פורסם בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית הפוסט 'השיר לו יהי ומלחמת יום כיפור', ובו הובאו כתב היד המקורי של נעמי שמר ומכתבים שכתבו לשמר חיילים ואזרחים שהתרגשו למשמע השיר.

הנה העמוד הראשון של כתב היד המקורי של השיר, מתוך ארכיונה של נעמי שמר השמור במחלקה למוזיקה בספרייה הלאומית:

הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית