וריאציות פורימיות ו'שירי המגילה' במבצע משלוח מנות

האיורים: נעם נדב, מתוך המהדורה החדשה של איציק מאנגר, שירי המגילה, חרגול ועם עובד תשע"א


כיוון שבפורים אהיה הרחק מכאן (רמז: באמסטרדם), אני מקדים את חגיגות הפורים של עונ"ש.

ותחילה, דבר תורה מאלף ממקורותינו:

רבה ורבי זירא עבדו (=עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (=ביחד).

איבסום (=התבסמו).

קם רבה שחטיה לרבי זירא (=קם רבה ושחט את רבי זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (=למחרת התפלל עליו והחיה אותו).

לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (=בשנה הבאה אמר לו: יבוא כבודו ונסעד יחד סעודת פורים).

אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (=אמר לו: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)...

(תלמוד בבלי, מגילה, ז ע"ב)

כאן תוכלו לראות סרטון אנימציה אמריקאי חביב, 'נסיכת פרס', מהסדרה בעלת השם הלא מבטיח: Animating Torah for Today – התוצאה דווקא לא רעה.

(תודה לרמי נוידרפר)

וכאן תוכלו לראות את פרחחי מדרשת עין פרת החינניים – סיפור המגילה מעל צוקי המדבר.

(תודה לגילי זיון)

וכאן יורם טהרלב, דורש מחדש ובחרוזים את המגילה

(תודה לאורה לימור)


 ולסיום הנה דבר המפרסם:

המתנה המושלמת לעצמכם, להוריכם ולחבריכם  *  משלוח מנות לפורים בפרט ולכל חודשי השנה בכלל

מהדורה דו-לשונית חדשה ורעננה, מוערת ומאוירת, של 'שירי המגילה' של איציק מאנגר (הוצאת חרגול-עם עובד).

תרגם, חרז, העיר והסביר: דוד אסף
אייר: נעם נדב

ספר מקסים ויפהפה הכולל גם את התקליטור של שירי ההפקה המקורית ב'חמאם'.

ובלשונו של איציק מאנגר:

סִפְרוֹן זֶה יָפֶה הוּכַן / הֵיטֵב תּוּכַּן / עֲדֵי דְּפוּס הוּשְׁכַּן

בּוֹ יִמְצְאוּ בְּלִי דַּי / בְּנֵי פָּרָס וּבְנוֹת מָדַי / פִּלְאֵי פְלָאִים מַחֲזֵה שַׁדַּי

דִּבְרֵי שְׂחוֹק וַבֶּכִי / חִידוּד וְדִּמְעָה עַל לֶחִי

לָכֵן מַהֲרוּ וְרוּצוּ / וּמִכָּל פִּינוֹת אוּצוּ

וְהֲבִיאוּ זֶה הַסֵפֶר לְבֵיתְכֶם / כִּי אִיצִיק מַנְגֶר כְּתָבוֹ לָכֶם

הֵן הוּא הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן ווֹלַכְיָה הַאֶרֶץ /נוֹדֵד עֲלֵי דֶּרֶךְ, מָלֵא עֱזוּז וְמֶרֶץ

וּבְאֵלֶּה הַזוּזִים הוּא יִשְׁתֶּה וְיִסְבָּא / וּבִזְכוּתְכֶם בֶּן-דָּוִד הִנֵּה כְּבָר בָּא

וּמַהֵר כְּרוּחַ סוּפָה וּמִלְחָמָה / תָּבוֹא עָלֵינוּ גְּאוּלָּה וְנֶחָמָה

אָמֵן סֶלָה

קוראי עונ"ש יכולים לרכוש את הספר במחיר מוזל במיוחד: 70 ש"ח כולל מע"מ וכולל משלוח בדואר (במקום 118 ש"ח).

המעוניינים מוזמנים להתקשר אל ענת ליבדינסקי, מחלקת מנויים ומכירות מיוחדות, עם עובד, בטלפון 03-6288524

השאירו הודעתכם במשיבון ויחזרו אליכם.

דע את היקום: שלטי בתי שימוש מרחבי העולם

מי יודע לאן נתגלגל בתבל בדיוק כשנצטרך, אתם יודעים מה... 'גדוילים' או 'קטוינים'. ליצירתיות מסתבר אין גבולות (תרתי משמע).

Awesome Toilet THE LADY IS GETTING READY TO ENTER!!

This is a picture of a public toilet in Houston:

Now that you've seen the outside view, take a look at the inside view

It's made entirely of one-way glass

No one can see you from the outside, but when you are inside it's like sitting in a clear glass box

Now would you... COULD YOU

???

מקורות:

http://www.funlol.com/7417/Restroom_signs_around_the_world.html
http://www.hoax-slayer.com/one-way-glass-toilet.shtml

(תודה לאנונימוס)

ליצן מן המניין

פרופסור עירד יבנה הוא מומחה למחשבים מהטכניון, ובנוסף חרזן בלתי נלאה שככל הנראה לא לוקח את עצמו בכובד ראש מופרז מדי.

הוא נוהג לחבר 'מגילות' על הווי החיים האקדמיים ולקרוא אותן במסיבות פורים בפני הסטודנטים החְנוּנים שלו.

אמנם הצילום באיכות חובבנית והדקלום קצת ארוך, אבל בסך הכול זה מצחיק מאוד, בעיקר אם אתם חברים בסגל האקדמי הבכיר או הזוטר.

מגילת המועמד

וכאן, הטקסט המילולי של מגילת המועמד

מגילת התקן

(תודה לאלי שכטר דרך קימי קפלן וליחזקאל חובב)

גלגולו של ניגון: מה קרה לטיטינה לפני שפגשה את אפרים בפלשתינה, ואיך כל זה קשור לפורים?

____________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

אתם מוזמנים לבקר בפרק האחד עשר של הבלוג 'שיר הוא לא רק מילים' ושם תמצאו מידע נוסף על הספר ועל השיר.

____________________________________________________________________

א. טיטינה ואפרים: 'תל אביב הקטנה' (1959)

נתחיל מהסוף. רבים מכירים את השיר 'טיטינה ואפרים' ומזהים אותו עם שירי החלוצים, מייסדיה של תל אביב. אך שיר זה – עם כל חנו הארץ-ישראלי והתל אביבי – מעולם לא הושר על ידם. הוא עבר גלגולים רבים, הרחק מחולות הזהב, ואין כמותו לקדם את פני חג פורים.

את מילותיו של השיר חיבר חיים חפר בשנת 1959 (היא שנת היובל לייסוד תל-אביב), לכבוד המופע המוסיקלי 'תל אביב הקטנה', שאותו כתב וערך יחד עם שותפו דן בן-אמוץ.

המופע, בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסי בנאי, יונה עטרי ואלברט (אבנר) חזקיהו, הועלה בהצלחה גדולה. תחילה עלה המופע בכל ערב במועדון 'תל אביב הקטנה', שייסדו חפר ובן אמוץ בגני התערוכה במסגרת 'תערוכת יובל תל אביב' (יולי-אוקטובר 1959), ומשנת 1961, ובהרכב אחר, גם בהצגות סדירות בתיאטרון החמאם.

מהצגה זו זכורים שירים רבים, כמו 'בחולות', 'שני בנאים פה אנו', וכמובן 'זה לא יחזור' ('רק זיכרונות כאן מהלכים על בהונות, עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה'). אך כאמור רוב השירים הללו לא היו שירי חלוצים אותנטיים אלא תרגומים או עיבודים מאוחרים שהכין חיים חפר משירים רוסיים, צרפתיים, סקוטיים ואפילו טורקיים...

ובכן, חפר חיבר פזמון סאטירי על זוג חלוצים: טיטינה, שרוצה לעזוב את פלשתינה שיש בה רק בדואים וחול, ואפרים, בן-זוגה החלוץ, שאינו מבין מה רע בתל אביב ('תקחי דוגמה מצינה, אשתו של  דיזנגוף', הוא אומר לה). לימים שניהם התברגנו – הם עדיין בפלשתינה, אבל כבר יש להם אמבטיה עם חרסינה...

חיים חפר, מלים לַמנגינות, עמיקם, 1961, עמ' 67-66; ציורים: אריה נבון

כאן אפשר לשמוע את יונה עטרי ואבנר חזקיהו, ששרו את השיר במופע המקורי של 'תל אביב הקטנה':

וזו היא 'צינה, אישתו של דיזינגוף'

ב. המקור הצרפתי: 'אני מחפש את טיטין' (1917)

כרזה משנת 1922

הגרסה המקורית של השיר, שנקרא בצרפתית 'אני מחפש את טיטין' (Je cherche après Titine), פורסמה בשנת 1917 וזכתה לפופולריות עצומה. הפזמון נכתב על ידי מרסל ברטל (Marcel Bertal) ולואי מובון Louis Maubon)), והולחן על ידי ליאו דנידרף (Léo Daniderff, 1943-1878).

השם טיטין הוא כמובן צרפתי – הקטנה של מרטין או קלמנטין – ולא קשור לטטיאנה הרוסית...

כאן השיר בביצועו של הזמר האגדי איב מונטאן:

וכאן בביצוע אופראי של זמרת הסופרן כריסטינה פסטורלו:

והנה המילים בצרפתית:

Verse: Je vous d’mand’ pardon messieurs dames,
D’avoir l’air inquiet et confus,
C’est que j’ai perdu, ah! quel drame,
La chose â quoi je tenais l’plus!
C’n’est pas un collier non mon ange! Ni des bijoux, ni ma vertu,
Car ca encoryen a d’re change, C’est Titin’ don’t j’étais l’Jasus!..
Titin’ c’êtait tout mon trésor!
Où qu’t’es ty? ma Titine en or?

Chorus: Je cherche après Titine, Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Je cherche après Titine! Titine, Titine!
Je cherche après Titine, Et ne la trouve pas.
Ah! Maman!  Ah! Papa!

ג. התרגום לאנגלית (1925): פלשתינה כבר בפנים...

תוך זמן קצר תורגם השיר גם לאנגלית תחת השם טיטינה (Titina). 

מחברי המילים החדשות היו ויליאם קרי דונקן ( (William Cary Duncanוג'ק מהוני ( .(Jack Mahone

השיר באנגלית התפרסם בזכות הזמר האמריקני (ממוצא אירי) בילי מורייBilly Murray  (1954-1877).

הנה הקלטה שלו משנת 1925.

המעניין הוא ש'פלשתינה' – שמתחרזת כה יפה עם טיטינה – חדרה כבר לפזמון של הגרסה האנגלית!

הנה המילים:

Verse: I've always been a restless rover, in search of femininity
I've met the pretty girls all over, but only one appealed to me
My loving heart I gayly tossed her, this Spanish kid in old Madrid
She captured me and then I lost her, and ever since I'm off my lid
 I never will forget her face
I'm searching for her ev'ry place

Chorus: I'm looking for Titina, Titina, my Titina
I've searched from Palistina, to London and Peru
I'll die without Titina
I can't eat my farina
I don't want Rose or Lena
 Titina I want you
Ah! Mama!  Ah! Papa

ד. צ'רלי צ'פלין ב'זמנים מודרניים' (1936)

עיקר פרסומו של השיר בא לו הודות לצ'רלי צ'פלין (1977-1889) הגדול, שבשנת 1936 שילב אותו בקטע גאוני במיוחד בסרט המופת 'זמנים מודרניים' (Modern Times).

לקראת סוף הסרט נאלץ הגיבור (צ'פלין) להופיע על הבמה, לרקוד ולשיר. אך אבוי, הוא שכח את המילים ולצלילי 'טיטינה' שלנו הוא מאלתר מילות ג'יבריש שלא קיימות באף שפה. קטע זה התפרסם לא רק בביצוע המיוחד במינו, אלא משום שזו היתה הפעם הראשונה שבה הדמות של 'צ'רלי צ'פלין' דיברה בסרט...

בסרטון הזה נרשמו גם המילים המוזרות שצ'פלין המציא:

ה. 'פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ': המטאטא (1937)

ומכאן חזרה אלינו.

גלגולו הראשון של השיר בעברית היה בתיאטרון הסאטירי 'המטאטא'.

בשנת 1937, שנה לאחר 'זמנים מודרניים', חיבר נתן אלתרמן גרסה היתולית של השיר עבור מסיבת פורים של 'המטאטא'. הוא קרא לה 'פורים פורימטו' – בוודאי בהשפעת הג'יבריש של צ'פלין – ובה לגלג על שלטון המנדט הבריטי, על המסים (מס המים ומס הילד), ועל הביורוקרטיה.

הנה מילות השיר כפי שמופיעות באתר 'זמרשת'. טיטינה מופיעה כאן בבית השלישי.

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,

תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,

אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.

פזמון חוזר: הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ

טָרָרָם-פָּם-פָּם

הוֹ, הוֹ.

אַרְצֵנוּ מְסֻדֶּרֶת,

הַדְּבַשׁ הוּא בַּכַּוֶּרֶת,

הַיַּיִן הוּא בַּיֶּקֶב,

הַשֵּׂכֶל הוּא בַּיֶּקֶה...

טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה,

מֶמְשֶׁלֶת פָּלֶשְׂתִּינָא,

מָתַי אוֹתָךְ אָבִינָה?

טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה.

יָפֶה הוּא עוֹלָמֵנוּ,

רַבִּים הֵם גּוֹלָמֵינוּ;

עַל רֹאשׁ כָּל וָ"ו יֵשׁ חֹלֶם,

בְּכָל סִיעָה יֵשׁ גֹּלֶם.

יוֹצֵא אֲנִי הַיָּמָה

לִמְצֹא קְצָת עֹנֶג שָׁמָּה;

צוֹעֵק אֵלַי רֶבּ חַיִּים:

"שַׁלֵּם אֶת מַס הַמַּיִם"!

אֶל בַּחוּרָה פּוֹרַחַת

אֲנִי נִגָּשׁ בְּנַחַת;

אִמָּהּ מִיָּד נִבְהֶלֶת:

"שַׁלֵּם אֶת מַס הַיֶּלֶד"!

גְּבִרְתִּי שֶׁלִּי נִכְבֶּדֶת,

הַנֶּפֶשׁ בִּי רוֹעֶדֶת.

מֵרֹב מִסִּים, רֵגִינָה,

כּוֹאֵב לִי בַּטִּיטִינָה.

בְּמוֹסְדוֹתֵינוּ סֵדֶר

כְּמוֹ בִּזְנַב הָעֵדֶר;

רִשְׁיוֹן קָטָן חָפַצְתִּי

שְׁנָתַיִם הִתְרוֹצַצְתִּי:

אוֹתִי אָדוֹן אַרְנוֹנִי

שׁוֹלֵחַ אֶל חַרְבּוֹנִי,

חַרְבּוֹנִי אֶל עֶפְרוֹנִי,

עֶפְרוֹנִי אֶל זִמְרוֹנִי,

זִמְרוֹנִי אֶל יַרְקוֹנִי,

יַרְקוֹנִי אֶל יַרְדֵּנִי,

סוֹף-סוֹף אָדוֹן יַרְדֵּנִי

אוֹמֵר לִי: "יִשָּׁקֵנִי"!

זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,

תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,

אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.

הנה כאן ביצוע מחודש של 'פורים פורימאטו' במופע 'הקומקום והמטאטא' (2008)

הזמרים הם אדיר מור וניר שיבר.

ו. למי יש שפם יותר גדול? הגרסה בפולנית

ב-1939 הועבר השיר גם לפולנית, הוא שולב בקברט מוסיקלי ונקרא 'Wąsik, ach ten wąsik' (הו, איזה שפם!)

השיר דן בשאלה המכרעת: השפם של מי מצחיק יותר – של צ'רלי צ'פלין או של אדולף היטלר...

הנה הביצוע המקורי של הזמר הפולני לודוויג סומפולינסקי (Ludwik Sempoliński). סומפולינסקי (1981-1899) היה אחד משחקני הקולנוע האהובים בפולין. יש אומרים כי את המילים של השיר כתב לא אחר מאשר המשורר הפולני-היהודי הנודע יוליאן טובים.

ז. גרסה ביידיש – מי יודע?

ולסיום, מכתבו של דן בן-עמוס מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn) שבפילדלפיה, שהעיר על גרסה עלומה ביידיש של שיר זה:

You are probably familiar with the song "Titina o' Titina /nisa le-Palestina" that is sung on the record (now CD) Hayu Zemanim . You
probably also know that this song was taken from Charlie Chaplin's movie "Modern Times" which he concludes with a wonderful scene singing this song. (If this part is unknown to you it is worth while renting the DVD of the movie and watch it). What I did not know, and learned only last week, that Charlie Chaplin himself got the song from an Yiddish song.  At Penn we have one of the best archives of Yiddish  and Jewish songs. It was donated to the university by Bob and Molly Freedman who collected these songs and organized them into a researchable archive. For the conclusion of my class on "Jewish Folklore" I asked them to make a presentation on their archive, and their assistant known as R. A. Freedman prepared a 15 minutes presentation of the history of this song.  Please ask your experts on songs in Israel. If the Yiddish history of Chaplin's song is a well known fact, than I have just displayed my ignorance, but if it is not, you may have an interesting segment in which the two "mayvins" can collaborate

וכל היודע פרטים נוספים על הגרסה ביידיש מוזמן להגיב למטה.

(תודה לעלי כהן מקופנהגן על הרעיון)

ח. בעלי התוספות

אלכס נקריאקוב שלח לי את הביצוע המשונה הזה – אמנית יפנית (כנראה) מנגנת את טיטינה על... באבושקה!

אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם...

בסרטון המצחיק הזה שתלו קולות אנושיים לתוך צילומים נפלאים של בעלי חיים מתכניות הטבע שלBBC  – התוצאה משעשעת ביותר!

חובה לראות!

תודה לאבישג.

מי יודע מתי היתה 'התקופה הבולטריסטית', וסגולה נפלאה להיות רואה ואינו נראה

המיסטיקן-השרלטן אורן זריף ביקש מרשות ההגירה אישור להעסיק ארבעה עובדים מאסיה, למרות שבעצם הם רואים ואינם נראים...

כך הוא הסביר לכתב Ynet:

ולמי שתוהה מה היא התקופה הבולטריסטית, מסביר זריף: 'תקופה לפני אלפי שנים, שבה ניתנו לבני אדם כוחות רוחניים אדירים. העובדים שלי הם גלגולים מאותה תקופה'.

(תודה לרמי נוידרפר)

אבל לא צריך יבוא מאסיה, אוריאל גלמן שלח לי את הסגולה הנפלאה הזו מתוך ספרו של בנימין ביניש הכהן מקרוטשין, ספר שם טוב קטן, זולצבך תס"ו [1706], דף כד ע"א.

'בחון ובדוק'. נסו בעצמכם ותראו שזה עובד!

גלגולו של איור: חנה ארנדט וגרשם שלום נפגשים

בשבוע שעבר (4 במארס 2011) הופיע במדור 'תרבות וספרות' של עיתון הארץ מאמר של הנרי וסרמן על ספר חדש בגרמנית שראה אור לא מכבר וכולל חילופי מכתבים בין גרשם שלום לחנה ארנדט, מן השנים 1964-1939.

זה הספר:



למאמר צורף איור יפה שהכין ערן וולקובסקי:




שני המלומדים הללו – הידידים-היריבים – מעולם לא הצטלמו יחד.

המאייר 'הפגישם' זה עם זו תוך שהוא עושה שימוש לגיטימי בשתי תמונות מפורסמות של כל אחד מהם בנפרד.






המעניין הוא שלפני חודשיים (סוף ינואר 2011) התפרסם בגיליון מס' 4 של המגזין Jewish Review of Books מאמר ביקורת של סטיבן אשהיים, בדיוק על אותו ספר. והנה, המאייר האמריקני של המאמר בחר גם הוא לאייר את המאמר באותו מפגש בדוי, שמתבסס בדיוק על אותן שתי תמונות...

מעניין, לא?

(תודה לאלן ארקוש)