יום שני, 19 בנובמבר 2012

על דעת המקום: מה עושה דבורה הנביאה באנדורה?

דבורה מתכוננת לקרב - תחריט משנת 1647
מאת יהודה זיו

הדעות חלוקות בדבר מקום הקרב המכריע בין ברק בן אבינעם  ועמו עשרת אלפים איש מבני נפתלי וזבולון, שהתכנסו בהר תבור (שופטים, ד 12)  לבין צבא המרכבות של סיסרא. בשנת 2010 ראה אור ספרו של אדם זרטל, 'סודו של סיסרא', בו הוא קובע את מקום הקרב סמוך לצומת מגידו – אשר 'דרך דמשק' הקדומה (שרבים מכנים אותה, בטעות, 'דרך הים'), היא כביש 65 בן ימינו, יוצאת בו אל בקעת מגידו.  



ב'שירת דבורה' משובצים תיאורים מפורשים וקולעים של 'שבר ענן' פתאומי: 'ארץ רָעָשָׁה, גם שמים נָטָפוּ, גם עבים נָטְפוּ מים, הרים נזלו מפני ה'... מן שמים נלחמו... נחל קישון גְּרָפָםנחל קדומים, נחל קישון' (שופטים, ה 4, 21-20). נראה ש'נחל קישון' בפי דבורה אינו אלא נחל תבור, העובר לרגלי תל קִשְׁיוֹן כשפניו קֵדְמָהּ, דהיינו מזרחה, אל הירדן. וייתכן שבאותה עת עדיין קראו לנחל קישון בשם 'נחל קִשְׁיוֹן', ושמא אף כינו אותו 'נחל קְדוּמִים' על פי כיוון זרימתו מזרחה. מכאן אפוא ייחוס הניצחון על צבא המרכבות של סיסרא דווקא לסביבות עֵין דּוֹר, ככתוב: עשה להם כְּמִדְיָן, כסיסרא, כיבין בנחל קישון, נשמדו בְעֵין-דֹּאר, היו דֹּמֶן לאדמה' (תהלים, פג 11-10) - תיאור מובהק של שדה הקרב, כשוך השיטפון הפתאומי.

ואכן, מדי פעם פוקדים את רמת תבור, המשתרעת בין הר תבור לים כינרת, 'שברי ענן'תופעת טבע אופיינית לימי השרב בעונת המעבר של שלהי האביב: הטמפרטורות הגבוהות בתחתיתה של בקעת הירדן הסמוכה, הנמוכה הרבה מפני הים, גורמות שם לזרמי אוויר עיליים; בשעות הצהרים מגיעה לשם רוח הים ('בְּרִיזָה') ממערב, הנושאת איתה גושי אוויר טעוני לחות; ובשל זרמי האוויר העולים שבמזרח הם 'נזרקים' בעוצמה כלפי מעלה. הלחות שבהם מתעבה בבת אחת ואז ניתך 'מבול' פתאומי.

הר תבור בגשם, 2009 (צילום: דני רותם)

כך אירע ביום 16 באפריל 1799, כשחיילים תורכיים, שיצאו כנגד צבא נפוליאון ב'קרב התבור' הנודע, נגרפו כאן בעטיו של שבר ענן אל ואדי בִּירֶה (נחל תבור) ועמו אל הירדן.

אני עצמי חוויתי פעמיים שברי ענן שכאלה, והראשון שבהם היה בשנת 1934הייתי אז תלמיד כיתה ד' של בית הספר העממי בטבריה, כשבצהרי יום כ"ט באייר (14 במאי) החשיכו השמיים לפתע וברד כבד ניפץ את שמשות החלונות בכיתתנו הפונים מערבה. עד שהצליחו המורים לרכז את כל התלמידים בקומה השנייה של בית הספר, כבר הפכה חצרו לנהר בוץ גועש... את העיר פקדו אז לפתע גשמי זעף – 54 מ"מ בתוך 45 דקות! – והשיטפון העזשירד אל תוכה מֵהַר טבריה המתנשא במערבה, זרע הרס בעיר העתיקה: מעל עשרים הרוגים ועוד 'נעדרים' רבים שנסחפו אל הכינרת.

כך דיווח על השטפון עיתון 'דבר' בעמודו הראשון:



דבר, א' בסיון תרצ"ד (15 במאי 1934)

שטפון אחר שלו הייתי עד התרחש בערב שבועות, 30 במאי 1963, כאשר שבר ענן שב ופקד את האזור שבין כפר תבור לבין קיבוץ גזית ו'בגשימה אחת' הוריד 50 מ"מ בתוך שעתיים! יומיים לאחר מכן נזדמנתי אל רמת תבור, בדרכי לקיבוץ עין דור, ונדהמתי למראה מרחבי השדות משני עברי הכביש, שגידוליהם 'נשמדו בְעֵין-דֹּארהיו דֹּמֶן לאדמה'...


דבר, 30 במאי 1963

אולי משום שנולדתי ב'מזל דגים'  שהוא, כידוע, 'ביש דָּגָא'  רודפים אותי שברי הענן של חודש מאי, וכבר הפסקתי לשאול 'מאי קא משמע לן'. גם בחודש מאי 2001, מצאתי עצמי בשלישית בתוך שבר ענן, שפקד הפעם את המושבה הגרמנית', שכונת מגוריי בירושלים. בשיטפון, שזרם אל חצר הבית, הוצפה קומת המרתף וכל אשר בה. רוב ספרייתי, מאמריי (בכתב יד והפרסומים עצמם), אוספי המטבעות והשיקופיות, אלבומי המשפחה ושאר מזכרות. ואם יוליוס קיסר הוזהר (על ידי שייקספיר): Beware the ides of March, למדתי אני על בשרי Beware the tides of May...

נחזור לדבורה הנביאה ולקרב בעין דור, אבל בעיקוף ענק, חוצה יבשות.

בשנת 801 יצא צבאו של קרל הגדול כנגד צבא הַמּוּרִים (כינוים של המוסלמים, שליטי ספרד בעת ההיא), שנערך במרום הרי הפירנאים לפלישה אל אירופה. בעקבות נצחונו עליהם, בקרב עקוב מדם, נכבשה כל ארץ קַטַלוֹנְיָה

מלכיה הנוצרים של השושלת הַקָּרוֹלִינְגִית, שנודעו בהתרפקותם  על ספר התנ"ך ואף היו בהם שעלו לרגל אל ארץ הקודש, דימו את שדה הקרב לאותו כתוב בספר תהלים ולפיכך כינו את המקום 'Andorra' (אַנְדוֹרָּה) – בעקבות תעתיק השם 'עין דור' בנוסח הלטיני של ספר תהלים. כך נושאת עד היום בשמה אותה נסיכות, שהיא גם מקלט מס ידוע, הנמצאת בחזקתן של ספרד וצרפת, את זכר מלחמת דבורה וברק בצבא סיסרא לרגלי הר תבור.



ואולי על כך חשב שאול טשרניחובסקי בשנת 1893, כשכתב את שירו המפורסם 'בעין דור', והשתמש בצרוף 'עין דורה'..

...וּבְחֶשְׁכַת הָלַיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל עֵין דוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶלֶךְ.
וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
 "פֹּה תָּגוּר" - הַנַעַר לוֹ חֶרֶשׁ הִבִּיעַ.


לאחרונה מלאו שבעים שנה להקמת הפלמ"ח (ל"ג בעומר תש"א / 15 במאי 1941). בתוך גל הנוסטלגיה צץ ועלה זכר הַתַּחֲרוּת בין 'פלוגות המחץ' – בכל תחום ובחֵרֶף-נפש!  שהבולטת והרועשת שבהן הייתה בתחום הזמר העממי. מדי פעם הפתיעה פלוגה זו או אחרת את חברותיה ב'פִּזְמוֹר' (משהו שבין 'פזמון' ל'מזמור') חדש. כך נזכרתי גם באחד הפזמורים הללו, שעשוי לשפוך אור הומוריסטי אפילו על המחלוקת בדבר מקומה של מלחמת דבורה וברק בסיסרא: האומנם נערכה בסמוך לצומת מגידו או שמא לרגלי התבור?

בני מושבות הגליל נודעו ככפריים חסונים ו'מרובעים', מה שנקרא בלכסיקון הפלמ"ח 'זְ'לוֹבָּאתִים' - צירוף אופייני משלושה מקורות שונים: 'זְ'לוֹבּ', שברוסית פירושו 'גברתן, בריון', ואלינו נתגלגל דרך לשון ידיש; וסיומת הריבוי הערבית '-אַת'; בתוספת סיומת הריבוי העברית '-יִם' – כלומר, 'גְּבַרְתָּנִימִים'... לבד מזאת נתייחדו בני מושבות הגליל גם בהיגוים המיוחד – אותו המציאו המורים לעברית בראש פינה, בעקבות מאמרי חז"ל על היגוים הכבד של 'הגלילאים' מימי קדם, וְשָׂמוּ אותו ביודעין גם בפי תלמידיהם, כדוגמת: 'שבּעים ושבּעה זבּובּים מסתובּבּים מסבּיבּ לחבּית החלבּ הלבּן' (וראו על כך גם ברשימה שפורסמה בשבוע שעבר בעונ"ש, על תולדות השיר 'ערב במסחה').

עם ראשוני פלוגה א' של הפלמ"ח נמנו בשעתם גם בוגרי בית הספר לחקלאות 'כדורי', שהביאו עימם היישר מפי בני המושבה השכנה, כפר תבור, את 'המנון מֶסְחָה', 'בַּלָדָה' אופיינית, ארוכה ומתמשכת, שכונתה גם 'צימרמן':

פַּעַם יָשַׁבְּנוּ, כָּל הַחֶבְּרֶ'ה, וְדִבַּרְנוּ עַל כָּל מִינֵי דְבָּרִים,
קַם אֶחָד וְאָמַר, שֶׁצָּרִיך לָהְיוֹת לָנוּ מִגְרָש לְכַּדּוּרְסַל!
            הֵי, הֵי – לַמָּה, לַמָּה, לַמָּה?         
            אַל תִּשְׁאַלָּה, אַל תִּשְׁאַל –
            לַמָּה, נֹעַר מֶסְחָה, לֹא חֲלָמְתָּ
            שִׁיִּהְיֶה לְךּ מִגְרָש לְכַּדּוּרְסַל?

אָז הֲלַכְנוּ אֶל צִימֶרְמַן [מנהל פיק"א באזור] וּבִּקַּשְׁנוּ שִבְּעִים פוּנְט [לִירוֹת],
אָז הוּא אָמַר לָנוּ, שֶׁעַכְשָׁיו אֵין לוֹ כֶּסֶף – וְנָתַן לָנוּ רַק שבַּע פוּנְט... 

וכן הלאה, וְגוֹמֵר, וְכוּלֵי...

מה פלא, אם 'המנון' זה של בני כפר תבור, שהורישו לנו ה'כַּדּוּרִיסְטִים', עבר מפה לפה, כאש בשדה קוצים, ואף הוליד חיקויים נוספים של שירי דיבור דומים, עד ש'אסכולת צימרמן' הפכה אב טיפוס כשלעצמו בשירה הישראלית החדשה... אולי שירי דיבור כאלה היו מקובלים עוד משכבר הימים לרגלי התבור, שהרי גם דבורה בשעתה, בעקבות אותו ניצחון מוחץ על צבא סיסרא, אמרה בשירתה הנודעת: 'עוּרִי, עוּרִי, דְּבוֹרָה! עוּרִי, עוּרִי – דַּבְּרִי-שִׁיר!' (שופטים, ה 12).

עמוס בידרמן, הארץ, 20 בנובמבר 2011 (בעקבות גוסטב דורה)

14 תגובות:

  1. רשימה יפה. ועוד על הר תבור (איך לא):

    אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר,
    כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
    הַגִּלְבּוֹעַ
    מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר

    http://zemer.co.il/FlashPlayer/player.asp?version_id=544

    השבמחק
  2. אההה.. על חריזה לא מוצלחת, אני אומרת "חריזת צימרמן" ולא ידעתי מה המקור...
    ושוב - תודה על פוסט מעניין

    השבמחק
  3. יוצא מהכלל, שם של מדינה באירופה על שם דבורה הנביאה. לא יואמן !

    השבמחק
  4. האמת שאני מחפש לזה מקור. לפחות בגירסאות של הןיקיפדיה לא מצאתי

    "מלכיה הנוצרים של השושלת הַקָּרוֹלִינְגִית, שנודעו בהתרפקותם על ספר התנ"ך ואף היו בהם שעלו לרגל אל ארץ הקודש, דימו את שדה הקרב לאותו כתוב בספר תהלים ולפיכך כינו את המקום 'Andorra' (אַנְדוֹרָּה) – בעקבות תעתיק השם 'עין דור' בנוסח הלטיני של ספר תהלים. "

    האם זו "אגדה אורבנית" ?

    השבמחק
  5. טוב מצאתי משהו שתומך בהשערה.
    "Charlemange swept the Moors out of Andorra, and in fact, most of the adjascent Spanish areas - but when the French armies went home again, the Moors returned. Charlemange then sent his son, Louis the Pious, to deal with them, and he defeated them decisively at a battle on the plain where the Valira river forks. After the battle, Louis was said to have compared the valley to the Biblical Valley of Endor and Rsdraelon, where the Christian armies had won a different decisive battle against the heathen.

    המקור: http://www.medinnus.com/andorra/history.html

    אך ההקשר היחידי שמצאתי לעין דור הוא
    Saul's Journey to Endor. Saul's night journey to consult
    the medium of Endor took him across the Plain of Jezreel and
    up through the wide valley which leads east of Shunem and
    Little Hermon to the south of Mount Tabor. The small vil-
    lage of Endor lay on the northern slopes of Little Hermon,
    facing Mount Tubor across the valley.'^' To-day the crest of the
    hill is pierced by deep caves, in which the squalid natives re-
    side,'^" These caves with their dark passages were well-adapted
    to the occult arts which still survived, even though Saul himself
    had earlier tried to banish them from his kingdom.
    http://www.archive.org/stream/biblicalgeograp00kentgoog/biblicalgeograp00kentgoog_djvu.txt

    בכל זאת כנראה אין קשר עם דבורה הנביאה !!!

    השבמחק
    תשובות
    1. "החרמון הקטן", הוא משמותיה של גבעת המורה

      מחק
  6. תודה. מרתק! גם לי זכור שיטפון עתיר בוץ בסביבות טבריה (החומה העתיקה מדרום לעיר, ליד בית הקברות הישן) בחורף 1979 או 1980, כשהיינו שם בטיול מטעם בית הספר. היינו קבוצת תלמידות שסירבו ללכת בבוץ הטובעני והואשמנו אחכ ע"י הנהלת בית הספר בהנהגת מרד תלמידים.
    ממרחק השנים, אני שמחה לשמוע שיש תקדימים הסטוריים לאירועי גשם ובוץ באיזור. אילו ידעתי זאת אז הייתי מעלה זאת כנסיבות מקילות...

    השבמחק
  7. ולאוהבי שירת דבורה הקסומה-שני לינקים לשני ביצועים של השירה.
    האחת של מקהלות בנות מצווה השרות בנוסח אשכז בבית הכנסת והשני של קריאה ספרדית-ולכל ביצוע הייחוד שלו.
    שירת דבורה-רומי נעים
    http://www.youtube.com/watch?v=CYpJCQvLkX8&feature=related

    שירת דבורה, הפטרת בשלח לספרדים שופטים פרק ה, הרב חגי
    www.youtube.acom/watch?v=FsPG3FPMcxo

    אגב, הקריקטורה של בידרמן שכותרת "עורי דבורה", אם אינני טועה, הנה פרפרזה של תמונה ידועה המתארת את שירת מרים והנשים שיצאו אחריה בתוף ומחול אחרי קריעת ים סוף


    השבמחק
  8. דבורה הנביאה, אולי הפמיניסטית האמיתית הראשונה, שלא התעסקה בהתבכיינות על הפליית נשים, אלא עשתה מעשים,
    כשהיא שלחה את ברק "לך" וגו', מה עונה לה הגנרל ?: "אם תלכי עמי והלכתי..."
    ומה עונה לו דבורה?, (בשפת ימינו, לפי הפרשנות שלי): "הלוך אלך עמך אפס !"

    לפי התנ"ך היא שפטה בין הרמה לבין בית-אל, קרב חייה היה, כמסופר בעונ"ש, באזור התבור והיכן היא קבורה?
    על פי יודעי ח"ן, החושבים עצמם שליחי הקב"ה ומגיירים בשמו כל קבר שייח', דבורה הנביאה וברק בן אבינעם נחים מנוחה נכונה בשני סרקופגים גדולים ויפים, במוזוליאום, שאין ספק שהוא רומי, בתל קדש, בצד כביש 889, שבין "מצודת כח", לבין מלכיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין האם זהו אלי סט שמספרו האישי המופלא הוא 428-428?

      מחק
    2. זה ניחוש פראי, אבל לדעתי רק אחד יכול לזכור את הפרט הזה והוא: עוזי רייס,
      שהתגייסנו יחד ומספרו היה 428-427
      אלי סט

      מחק
  9. תודה לכל המגיבים והשואלים, והנה תשובותיי:

    1) 'אבול באנאת': תודה על שהזכרת לי נשכחות! תקן אותי אם אני טועה: וכי לא הייתה זו שושנה דמארי? ואגב: התעתיק הנכון מערבית הוא 'אַבּוּ אל-בַּנָאת'...

    2) דניאל ונטורה החרוץ (3 תגובות בזו אחר זו!): בחלוף השנים חדלתי כמעט להתהלך במשעולים – אך לשמחתי אני מרבה לאחרונה, יותר ויותר, לעסוק ב...'מִשְׁאוֹלִים': רבים פונים אלי ושואלים 'מה ידוע לך על שם פלוני? מדוע ניתן למקום זה או אחר שמו, ומה משמעותו?'. אך שעה שפנו אלי ידידי, כרמלה ודוב ארנון מקיבוץ עין-דור, בשאלה 'מה בפיך על השמועה, ש'אנדורה' נטלה את שמה מ'עין-דור'?' - חשבתי תחילה אף אני, כמוך, שהמדובר ב'אגדה אורבנית'!
    אך ב'אנציקלופדיה הישראלית הכללית' ('כתר') מצאתי בערך 'אנדורה' : 'לפי המסורת העניק לה קרל הגדול כתב זכויות וקרא את שמה 'אנדורה' ע"ש האתר המקראי עין דור'. לפיכך פניתי אל אוצרת הארכיון הלאומי של אנדורה, הגברת סוּזָאנָה וֶלָה פַּלוֹמָארֶס (שהיום היא שרת התרבות של מדינת-כיס זו!) – והיא השיבה לי בדואר חוזר ספר עב-כרס, בן יותר מ-1130 עמוד, שעיקרו תצלום המקור (משנת 1748) בכתב-ידו של המחבר עצמו, אַנְטוֹנִי פִיטֶר-אִי-רוֹסֶל, ומטבע הדברים בלשון הקטלאנית, המדוברת שם. אך די היה לי בדפדוף מהיר בפרק, הדן במקור שמה של 'אנדורה', ללמוד ממראה מקום בשולי אחד העמודים, המפנה אל ספר תהילים, כי 'שרי צבאו של קרל הגדול, שכבשו בשנת 801 את כל ארץ קטאלוניה מידי ה'מוּרִים', נחלו כאן ניצחון מכריע אשר דמה בעיניהם לכתוב בתהילים: 'נשמדו בעֵין-דֹּאר, היו דֹּמֶן לאדמה' (פ"ג:11) - והוא שגרם להם להכתיר גם את שדה הקרב בקטאלוניה בשם "Andorra" ("עֵין-דּוֹרָה")...

    את סיפור המעשה לכל פרטי-פרטיו תמצא במאמרי 'נקרא למערה – ונשאל את פיה!' – שורשי המסורות על עין-דור ומערת בעלת-האוב', שראה אור בקובץ העיונים והמחקרים אשר הוגש לאדם זרטל בשנת השלושים לסקר הר מנשה – בשם בהר ובשפלה ובערבה', הוצ' אריאל, ירושלים 2008, עמ' 200-181. במאמר זה הבאתי את הצעת יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) לזיהוי מקומה של 'מערת בעלת-האוב', עם תצלומי פתחיה (מעשה ידי). לימים קיבלתי על כך אישור באוסף השקופיות, מעזבונו של ברסלבי, שהופקד ב'יד בן-צבי' – בו מצאתי שקופית, שצילם בשעתו הוא עצמו בפתח אותה מערה... תמצית המעשה נתפרסמה בשעתה בשם 'האם "אנדורה" שאול מעין-דור?", 'עת-מול' 191, יד בן-צבי, תמוז תש"ס.
    3) אהובה – שהיא וחברותיה סירבו לצעוד בבוץ הטובעני לאחר שיטפון נוסף (1979/80) בטבריה: מניסיוני – צדקו המורים שלכן: יומיים-שלושה לאחר השיטפון הגדול של מאי 1934 שבו החיים בטבריה למסלולם ואני וחברי שבנו ללמוד בביה"ס העממי שבעיר התחתית, שנותרה כולה מכוסה בוץ. לפיכך קנו לי אז זוג מגפי גומי, שחורים ונוצצים, מתוצרת 'בָּאטָה' בצ'כיה – וכבר ביום הראשון, מלא גאווה ביכולותיהן המופלאות, ויתרתי בעוז על הקפנדריה וצעדתי בהן היישר אל תוך הכיכר הסמוכה לתחנת האוטובוסים, כדי לעלות שם באחד מהם אל ביתנו בשכונת קריית-שמואל. אין צורך לומר, כי הביתה הגעתי נעול ב... מגף אחד בלבד: בן-זוגו נותר שקוע כולו בבוץ העמוק....
    4) אלי סט (2 תגובות): את המסורת אשר בפיך על הסרקופאגים בתל קדש המזרחי (יש שם שניים!) אני שומע בפעם הראשונה – אך דומות לה אני יכול להציע לך באותו איזור בשפע. כך, למשל, קבר מרדכי ואסתר המלכה בצד בית הכנסת של ברעם ועוד רבים אחרים. על ראש ישיבה בצפת מספרים, שתלמידיו שאלו אותו: 'ילמדנו, רבנו -לכשיבוא משיח צדקנו ועמו אף תחיית המתים תאבד צפת, חלילה, את מקור פרנסתה – המוני הבאים להשתטח על קברי צדיקים?!'. השיב להם: 'אל דאגה! בהרבה ציוני קברים אין כל חשש, שמישהו יקום מתוכם!'...

    ואשר ל'חרמון הקטן' (כינויה של גבעת המורה בפי הנוצרים) – מקורו בתהלים פ"ט:13: 'תבור וחרמון בשמך ירננו!', וסמיכות הפרשיות בין השניים גרמה שיבקשו את החרמון בסמוך לתבור, וכך זכתה גבעת-המורה בכינוי 'Little Hermon'...
    5) רמי דיין: בכתובית שהצעתי לקריקטורה של עמוס בידרמן לא שכחתי את התחריט הנודע על מרים, אחות משה, והכתוב: 'ותקח מרים... את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות' (שמות ט"ו:29) ולפיכך אף ציינתי בה בסוגריים (בעקבות גוסטב דורה) – אלא שתוספת חשובה זו נשמטה מן הכתבה!

    השבמחק
  10. תגובה מעודכנת

    בדקתי שוב את המקורות:
    בספר תהילים במזמור הפותח במילים: "שיר מזמור לאסף", הוזכר עין דור כזירת קרב ( ספר תהילים,פ"ג,א'-י"א)- להלן:
    א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
    ב אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל.
    י עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן. ( הובא בשירת דבורה)
    יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.(המשך: שירת דבורה או מלחמת גדעון)
    יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ.

    פסוק י"ב מתאר את זירת הקרב בין בני-ישראל לבין מדין שהיה בין מעיין עין חרוד לבין הר תבור .

    פרשן המקרא רש"י ביאר את הפסוק: ''' נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר''' - "איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר"
    * של גדעון שנאמר: "וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּחֲנוּ, עַל-עֵין חֲרֹד; וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן, מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק ( ספר שופטים, ז', א'.ט'
    * או של ברק ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה שנאמר:" בָּאוּ מְלָכִים, נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל-מֵי מְגִדּוֹ;( שם, ה', י"ט.9).

    בפרוש "מצודת דוד" נאמר : נשמדו בעין דאר - על מדין .
    הפרשן רבי אבן עזרא אף הוא סבר :'''עין דאר''' - אולי נקרא כן בעבור שגדעון משם. רד"ק פירש:'''נשמדו בעין דאר''' - על מדין הוא אומר, ואע"פ שלא נזכר בספר שופטים, ויש המפרשים (ראה רש"י) כי על מלחמת סיסרא הוא אומר.
    הפרשן ר' מנחם המאירי סבר כי מדובר במלחמת סיסרא, שכן בנחלות השבטים עין דאר נזכרה יחד עם תענך ומגידו ( ספר יהושע, י"ז,י"א ) ושתי האחרונות הוזכרו בשירת דבורה.

    הנה המקורות, תשפטו לבד, היש קשר בין שירת דבורה לבין אנדורה ?

    השבמחק
  11. התשובה לכל השאלות שעלו כאן נמצאת במחקר איתן עופר המופיע האינטרנט תחת השם "נחל קישון ומלחמת דבורה וברק"

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.