יום ראשון, 3 בפברואר 2013

על ספרים ואנשים (ב): המכון האפיפיורי למקרא


רשימות קודמות
בית הספר הצרפתי למקרא וארכאולוגיה ('אקול ביבליק')

כתב וצילם ברוך גיאן

תחנתנו השנייה במסענו בספריות ירושלים היא המכון האפיפיורי למקרא  מוסד אקדמי שהוקם בחסות ובמימון הכנסייה הקתולית ושוכן ברחוב פול-אמיל בוטה בירושלים, סמוך מאוד למלון המלך דוד ולקונסוליה הכללית של צרפת.

הבית הגדול והיפה בן שלוש הקומות מלווה אותי כבר קרוב לשלושים שנה. כמורה דרך ערכתי סיורים רבים בבניין ובספרייה המיוחדת שלו, אך שנים רבות חלפו מאז. באותה עת היה האב יוחנן אסקיביאס מקדם את פני הבאים בשערי המכון. הוא היה פורש בפנינו ספרים נדירים מהמאה ה-19, ובזיכרוני נחרתו במיוחד ספרי הסקר הארכיאולוגי של קפטן צ'רלס וילסון, ובהם המפות של ירושלים ומפעלי המים שלה. הצילומים העתיקים, משנת 1865, בהקו בחדותם מתוך דפי הספר והותירו עלי רושם עז.

החלטתי לחזור שוב לספרייה ולספר. הפעם האיר לי את פניו מנהל המכון האב דואן, וייטנאמי במוצאו. עלינו לגג כדי לצפות על נופה של העיר העתיקה ועל גג הקונסוליה הצרפתית הסמוכה ושוחחנו מעט. דואן זוכר היטב את האב אסקיביאס, שנפטר לפני שנים רבות. גם אדוארדו, הספרן הוותיק, חזר לארץ מוצאו. המכון עצמו  מספר לי האב דואן  הוא מרכז לתלמידי תאולוגיה קתולים שמגיעים לארץ הקודש כדי לראותה ולהכירה בדרך בלתי אמצעית.


אור ירושלמי רך מאיר את ארונות הספרייה

המכון האפיפיורי למקרא נוסד ברומא בשנת 1909, ובשנת 1927 נוסדה השלוחה הירושלמית כדי לחזק ולבסס את אחיזת הוותיקן בעיר הקודש ובארץ הקודש. כמנהג הימים ההם, רבים מן הנזירים היו גם ארכאולוגים חובבים. המייסד של המכון היה הכומר אלכסיס מאלון, שבלבו בערה התשוקה לזהות את סדום ועמורה. מ-1929 ועד פטירתו ב-1934 הוא ערך חפירות מטעם המכון האפיפיורי בעבר הירדן המזרחי, במקום המכונה תולילאת אל-ע'סול (תלוליות ע'סול) שם איתר חמש תלוליות אותן זיהה עם 'חמש ערי הכיכר'. בתלים הללו נמצאו שרידים רבים מהתקופה הכלקוליתית (הממצאים משוייכים ל'תרבות העסולית', המכונה כך על שם האתר), ומקצתם מוצגים במוזיאון הקטן שבקומה הראשונה, בהם שחזור של ציור קיר מרשים בצורת כוכב שנמצא בחפירות והעתק ממנו מוסגר ונתלה על הקיר.




כד קבורה לילד שנמצא בתלוליות ע'סול

הספרייה גדולה יחסית והכרכים הנדירים שביקשתי לעיין בהם שמורים בחדר סגור. נכנסנו אפוא למין עליית גג ובה, על מדפי המתכת הפשוטים, מסודרים אוצרות של ממש. 

כך נראה שער ספר 'הסקר הצבאי של ירושלים' שהכין וילסון ב-1865. הוא היה אז בן 29 בסך הכל:



והנה כמה עמודי צילומים שמופיעים בדו"ח. אגב, הצילומים הודבקו על דפי הספר ולא הודפסו כחלק ממנו:


בתמונה העליונה - שרידי 'קשת רובינסון'; בתחתונה - הכותל המערבי

שער ציון

האב דואן הוציא למעני שלושה כרכים ענקיים של דו"חות המשלחת הארכאולוגית שלקח עמו נפוליאון בונפרטה למצרים בשנת 1798. בין השנים 1829-1809 פרסמה משלחת זו 24 כרכים של 'תיאור מצרים', והם עוסקים בעתיקות, בצומח ובחי של ארץ הנילוס. הספקתי לראות רק שלושה כרכים...




 


 אחר כך ניגש האב דואן אל מדפים עמוסי כרכים של ספרי תנ"ך עתיקים ושלף עבורי כרך אחד:




על המדף סודרו ששת הכרכים של ה'ביבליה פוליגלוטה'. זוהי מהדורה רב-לשונית (תשע שפות!) של ספרי התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה, שערך הבישוף הבריטי בראיין וואלטון. היא נדפסה בלונדון בין השנים 1657-1654 ונחשבת לציון דרך בתולדות המחקר של נוסח התנ"ך. 


בחדר פנימי אחר מוצגת האטרקציה של המכון, המומיה היחידה שנמצאת בארץ. מומיה זו, המכונה 'אלכס', נרכשה על ידי הישועים במצרים יחד עם אוסף נאה של פסלי מתכת. המומיה, שהובאה מאלכסנדריה, איננה כל כך עתיקה  בסך הכל מן המאה הרביעית לפני הספירה. היא  שייכת לצעיר בן 17 ומסכת המוות שעל פניו נראית בברור כמו גם התחבושות שעוטפות את גופתו (ציפורניו עדיין מציצות מבעד לתחבושות). לפני שנים, כשהתברר שאלכס מתפורר, נשלחה המומיה לבית החולים 'הדסה' לטיפול שיקומי...

מניין צץ שם החיבה 'אלכס'? יש האומרים כי הוא נקרא כך משום שהובא מאלכסנדריה, ויש האומרים כי הוא נקרא על שמו של מייסד המכון האב אלכס מאלון. כנראה שכולם צודקים...






אמנם המכון האפיפיורי הוא חלק מירושלים וממדינת ישראל, ובכל זאת הופתעתי לגלות בפינת הספרייה את 'מנורת יום השואה'. דברי ההסבר למנורה הוכתרו במשפט 'להבין את הזולת טוב יותר'. הלוואי...






4 תגובות:

  1. תודה לברוך ולדוד על המראות, הפרטים, והניחוחות הירושלמיים שאין דומים להם!

    השבמחק
  2. תודה לברוך על הסקירה העדכנית והתצלומים המרהיבים. ציור הכוכב המפורסם מתלילאת ע'סול (ולא תולילת אל ע'סול), כיום בירדן בערך מול יריחו, שוכב לו למעצבה במחסני מוזיאון רוקפלר במצב מחפיר ואת הציור כבר לא ניתן לראות עליו. במוזיאון עמאן קיימים ציורי קיר נוספים מן האתר החשוב הזה במצב שימור הרבה יותר טוב.
    דרך אגב, מעניין לציין שכאשר נערכו החפירות של המכון האפיפיורי בתליילאת ע'סול, הן נוהלו על ידי אלכסיס מלון במשותף עם רוברט קופל ורנה נוויל. נוויל היה הקונסול הצרפתי בארץ ישראל ופרהיסטוריון מן השורה הראשונה והיה גם הארכיאולוג האמיתי במשלחת. בסיום העונות הראשונות לא הצליחה המשלחת להכריע בשאלה, לאיזו תקופה יש לשייך את האתר. היו אלה רק הארכיאולוגים וויליאם מתיו פלינדרס-פיטרי (הבריטי) ווויליאם פוקסוול אולברייט (האמריקאי) שייחסו את האתר, על סמך מקבילות של כלי החרס, לתקופה הכלקוליתית (סביב 4500-3700 לפנה"ס). לימים נחפר האתר שוב על ידי משלחות מאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה הרשות בזיל הנסי ואח"כ תלמידו סטיבן בורק.

    השבמחק
  3. כל הצילומים יפים, אבל השני- התעלות! אני מבקש אישור להשתמש בו. התאבה?

    השבמחק
  4. אין בעיה. רק עם קרדיט מלא.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.