מי, מתי והיכן? חידה מצולמת

מהו מבנה זה והיכן הוא נמצא?

קשה? 

הנה רמז שיקשה עוד יותר: מיהו אדם זה, ואיך הוא קשור למבנה שלמעלה?

התשובה תובא כאן מאוחר יותר.
_______________________________________________________________________

והנה הפתרון המלא, וכל הכבוד ליוחנן בן יעקב, מוני דביר (שזיהה ראשון את ווקופ במכתב פרטי), 'אחד שלא יודע' ועמוס, שהיכה בפטיש.

מבנה זה – שמכאן ואילך יכונה 'רַהַט ווֹקוֹפּ' – אכן נמצא ברחוב דוד רמז בירושלים, סמוך לח'אן הירושלמי וממש מול הכניסה לתחנת הרכבת הישנה. הגעתי אליו ביום שלישי שעבר יחד עם ידידי, מורה הדרך והצלם, ברוך גיאן.

רהט הוא התרגום העברי ל'סֶבִּיל', דהיינו מתקן מים על אם הדרך או ליד בתי תפילה, המיועד לרווחתם של עוברי אורח ומתפללים. רהטים אלה מוכרים כבר בתקופה הממלוכית, אך רובם נבנו בימי השלטון הטורקי והם פזורים ברחבי הארץ. ידועים במיוחד הם הרהטים שצמודים למסגדי הר הבית (חמישה במספר), הרהט שליד בריכת הסולטן בירושלים, 'סביל אבו נבּוּט' במבואות יפו לכיוון חולון וירושלים, ויש גם רהטים פחות מוכרים, בלוד ובכפר סבא.

המיוחד ברהט כפול זה, שהוא 'חילוני', מודרני ופשוט בעיצובו. למרות מיקומו על נתיב תחבורה ראשי, שמאות אנשים ומכוניות חולפים לידו בכל יום, הוא כמעט שאינו מוכר. בספרות המחקר העצומה על ירושלים לא מצאנו התייחסויות אליו, ואם יש כאלה נשמח ללמוד עליהן.

כשביקרנו השבוע ברהט המים המוזנח הופתענו לגלות עליו כתובת הקדשה, שכבר נשחקה וזקוקה לשיקום דחוף ולהגנה.

THE GIFT OF

GENERAL SIR ARTHUR GRENFELL WAUCHOPE

GCB GCMG CIE DSO

HIGH COMMISSIONER FOR PALESTINE 1931-1938

  

מתברר אפוא כי זו הייתה מתנת הפרדה של הנציב העליון סֶר ארתור גרנפל ווקופ (1947-1874) לתושבי ירושלים המנדטורית.

השורה השלישית בכתובת קשה לקריאה, אך אינה אלא אוסף תארי האבירות שבהם התכבד ווקופ:

GCB הוא 'מסדר אבירי האמבט' (Order of the Bath)

GCMG הוא 'מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש' (Grand Cross of Saint Michael and Saint George)

CIE הוא 'מסדר האימפריה ההודית' (Order of the Indian Empire)

DSO הוא 'אות השירות המצוין' (Distinguished Service Order)

ארתור ווקופ, הנציב העליון הרביעי, היה אחד האהודים שבנציבים, בוודאי בהשוואה להרולד מק-מייקל שבא אחריו. הוא שירת שבע שנים בתפקידו והיה הראשון שעבר לגור ב'ארמון הנציב' ומשם מלך על פלשתינה-א"י. הוא שמר על יחסים מצוינים עם מנהיגי היישוב, ובימיו התחוללה 'העלייה החמישית', שבמהלכה הגיעו לארץ עשרות אלפי יהודים. ווקופ הצליח לתמרן בין האינטרסים השונים של היהודים והערבים, אך נאלץ לסיים את תפקידו בתחילת 1938. הסיבה הרשמית הייתה בריאות לקויה, אך הסיבה האמתית קשורה, כנראה, לאיבוד השליטה הבריטי בימי מאורעות תרצ"ז (1937).

ווקופ, הרווק ההדור, שבמראהו הזכיר פרופסור יותר מאשר גנרל מעוטר, חזר לאנגליה וב-1947 נפטר בפתאומיות, כאשר נפל ממדרגות מועדון קצינים בלונדון.

דבר, 17 בספטמבר 1947 (קטע ממאמר)

ארתור ווקופ בביקור בקיבוץ משמר העמק, 1934 (ארכיון משמר העמק)

בעודנו עומדים מול הרהט היבש והמוזנח עלה בדעתי לנצל את קשריי עם מנכ"ל חברת 'הגיחון' – חברת המים הירושלמית – זהר ינון, שלא רק שהוא קרוב משפחה אלא גם קורא מסור של עונ"ש.

ואכן, לא התאכזבתי. תוך זמן קצר הגיעו למקום שלושה מעובדי החברה, שנדהמו לגלות את הרהט ולשמוע על ההיסטוריה שלו. אנשי 'הגיחון' – כך מסר לי אמש המנכ"ל – כבר יצרו קשר עם עיריית ירושלים וקיבלו על עצמם במשותף לשקם בזמן הקרוב ביותר את 'רהט ווקופ', לנקותו ושוב להזרים לתוכו מים לטובת תושבי העיר, כחלק ממורשת המים המפוארת שלה.

עשינו משהו!

המשך הסיפור – כאן.