יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

פרנסות של יהודים: פרחים מיובשים מהר סיני

אלבום נופים ופרחים, דפוס מונזון ירושלים, סוף המאה ה-19 (מקור: קדם)

עמי זהבי הפנה את תשומת לבי לידיעה מעניינת שהתפרסמה בעיתון המליץ, בי"ד בסיון תרס"ב (19 ביוני 1902). בידיעה, שהועתקה ותורגמה מהעיתון Frankfurter Zeitung, מסופר על עשרות אנשים בווינה, שקיבלו מכתבי התרמה נוגעים ללב מירושלים ולכל מכתב שְׁנוֹר צורף פרח מיובש מהר המוריה או מהר הזיתים וגם מהר סיני.

נמעני המכתבים, שתהו כיצד הגיעו שמותיהם וכתובותיהם לשולחים, ערכו חקירה וגילו כי 'באחד הרחובות הקיצוניים של חלק העיר הדרומי [של ירושלים] נוסד בית חרושת לשנוררות לכל פרטיו. מערכת שלמה של ילדים אינה עושה במשך ימים רבים דבר אחר מלבד לקיטת פרחים; נערות צעירות עסוקות ביבושם. צעירים אחדים יושבים מהבקר עד הערב ... ומחברים מכתבים כנ"ל הקוראים לנדבות'. הכותב מוסיף ומספר, כי סוכנים מיוחדים בבירות אירופה אוספים כתובות של אנשים מפורסמים ועשירים ושולחים אותן לירושלים. 'העסק עולה כפורחת והוא מפרנס לא רק מאות אנשים העסוקים בעבודה', אלא גם משאיר די והותר לעמלות של המתווכים השונים.

בסוף הידיעה ממליץ עיתון 'המליץ', הלאומי והציוני, להעביר את השנוררות הזו לפסים מסחריים אמתיים ולעסוק ביצוא ממשי של תוצרת הארץ ולא פרחים מיובשים בלבד.


יהושע מונדשיין העלה בפניי את ההשערה שמי שאולי נתן לשנוררים הללו את הרעיון  ושמא קיבל את הרעיון מהם  היה חוקר ירושלים הדגול אברהם משה לונץ, שכמה שנים קודם לכן הוציא לאור אלבום שנקרא 'פרחי ארץ הקדושה: פרחים טבעיים מאוּספים מהמקומות היותר קדושים בארץ הקדש. בלוית תכונת, קורות ומצב המקומות על פי החקירות'.


אברהם משה לונץ (1918-1854)

ואכן, אלבום זה, שהוכן ונדפס בירושלים, כלל בתוכו פרחים מיובשים אמתיים, שלוו בהסברים בעברית ובגרמנית. הספר הוכן בעבודת יד ונכרך בסוגי כריכה שונים – כריכה פשוטה עלתה לקורא ברוסיה רק רובל אחד (שניים וחצי פראנק במערב אירופה; חמישים סנט באמריקה) ואילו כריכה מהודרת, עשויה מעצי זית, כבר הקפיצה את המחיר במאה אחוז. היום זהו אלבום נדיר ביותר ששווה הרבה יותר מדולר אחד...


פרחים מארץ הקודש (מקור: Etsy)

בקטלוג הספרייה הלאומית מצוין שהאלבום נדפס סביב שנת תר"ע (1910), אך מודעות שהתפרסמו בעיתונות היהודית מלמדות שהוא ראה אור לראשונה שנים רבות קודם לכן, כנראה בשנת 1896.


המליץ, 1 בספטמבר 1896

בארכיון של המרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס שבדרטמוט יש עותק מאלבום כזה, שנדפס בעברית ובאנגלית ונכרך בכריכת עץ זית. המקטלגים, שלא ידעו לתארך את הספר וגם לא קשרו אותו לא"מ לונץ, סבורים שהוא נעשה בין 1920-1914, אולי על ידי חייל ששירת בפלשתינה-א"י בזמן מלחמת העולם הראשונה.

הנה תמונות של האלבום. לפי השער האנגלי ברור שמדובר במהדורה עברית-אנגלית מספרו של לונץ, שכן הכותרת העברית תורגמה בדיקנות לאנגלית.

כריכת עץ הזית
השער האנגלי
פרחים מיובשים מהר ציון

גם הצלם פטריק וסטר, שגר במושבה האמריקנית בירושלים, עלה על הפטנט והכין אלבומים דומים, בגרמנית ובאנגלית. הנה כמה דוגמאות, כנראה משנות העשרים, מאוסף הספרייה של אוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב:


על תולדות הוצאת אלבומי פרחים מיובשים בירושלים כתב לראשונה אליהו הכהן ('אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה', טבע וארץ, ינואר 1978). בזמן הקרוב יראה אור מחקרו זה במתכונת כפולה ומכופלת באוסף מאמריו של הכהן, שעתיד להופיע בהוצאת יד יצחק בן צבי.

בעלי התוספות

בני גבירצמן שלח לי את הדברים האלה:

שמחתי מאוד לקרוא את הרשימה אודות ספרוני הצמחים המיובשים שהיו מקור הכנסה לתושבי ירושלים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ייתכן אומנם שבתחילה היו הפרחים המיובשים אמצעי לגיוס תרומות, אבל במשך הזמן הם הפכו לתעשייה של ממש, שנשענה על התיירות בעיר הקודש. לי עצמי יש שני קונטרסים כאלה, משתי תקופות שונות. האחד הוא מתחילת  המאה ה-20 ולהלן כמה תצלומים של הכריכה והעמודים הפנימיים שלו:

השער הפנימי. בעמוד שמימין נרשם בכתב יד התאריך 15 בדצמבר 1913.
הכריכה החיצונית מעץ זית עם תחריט של הכותל המערבי
אחת מהדבקות הפרחים שבספר

מול כל עמוד של פרחים מופיע ציור של אחד המקומות הקדושים, למשל 'הר המוריה'. 


העובדה שהטקסטים בקונטרס זה נכתבו גם ברוסית מצביעה על כך שנועדו גם לשימושם של עולי רגל פראבוסלאבים, שהגיעו לארץ ישראל בהמוניהם עד מלחמת העולם הראשונה. הקונטרס עצמו הגיע לידיי כמתנה מחבר חובב עתיקות, שמצא אותו ב-garage sale בארה"ב.

לפני כמה שנים, בביקור במנצ'סטר, עברתי בחנות עתיקות ולהפתעתי מצאתי שם קונטרס פרחים נוסף מירושלים. מיהרתי לרכוש אותו ורק כשחזרתי ארצה והתפניתי לבדוק אותו, גיליתי להפתעתי שמכירת פרחים מיובשים לתיירים נמשכה גם בתקופת השלטון הירדני בירושלים. לא פלא אפוא שבקונטרס זה לא הייתה אף אות עברית והוא הוקדש אך ורק למקומות הקדושים לנצרות. על הכריכה הקדמית אין אף מילה והיא נראית כך:


וכך נראה השער הפנימי:


בתחתית עמוד השער מודפס באדום, בין השאר Printed in Jerusalem, H.K. of Jordan, קרי: הודפס בירושלים, הממלכה ההאשמית הירדנית.

10 תגובות:

  1. ישנם סריקות של אלבומים כאלה באתר הספרייה הלאומית - אוסף ורמן

    השבמחק
  2. זהבי כתב על כך מאמר בעת-מול 127 http://www.ybz.org.il/?CategoryID=694&ArticleID=5265

    השבמחק
  3. תודה על המאמר. אציין שאת הכתבה מ"המליץ" העלתה מהנשייה ופרסמה "ניצה7" מפורום אספנים ואספנות של תפוז. ועוד אציין שספרוני מזכרת לצליינים הוכנו בארץ הרבה לפני לונץ; באוסף שלי יש ספר מ-1876 ורפאל גרינצויג מזכיר ספר עם הקדשה מ-1845. אבל ככלל שנות ההכנה אינן מצוינות, פרט ל-1917 ב"מהדורות מיוחדות" לחיילים הבריטים.

    השבמחק
  4. אם כן, "פרחי ירושלים" קדמו בהרבה לפרחי מיאמי ופרחי טורונטו.

    השבמחק
  5. יוחנן בן-יעקב, כפר עציון17 באוקטובר 2013 בשעה 12:01

    הנה עדות מעניינת שאלבומי פרחים מיובשים היו בשימוש בפולין, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 (יש ודאי ראיות נוספות).

    ר' משה שטיגליץ מטארנוב, אבא של הרב יעקב אריאל (כיום הרב הראשי לרמת גן) ושאר האחים לבית אריאל (בצעירותם – שטיגליץ), רשם את זיכרונותיו לבקשת נכדתו. המשפחה התגוררה מול בית הכנסת הגדול בטארנוב (כיום רק ה"בימה" שרדה ממנו). הנה הקטע המתייחס לאלבום הפרחים המיובשים:
    פרחי ארץ-ישראל והמקומות הקדושים
    בעליית-הגג הגדולה היו ארגזים מלאים דברים ישנים… עיתונים ישנים, הרבה ספרי לע"ז עתיקים, בגרמנית ופולנית ועוד. אהבתי לדפדף בהם והרבה למדתי מהם ואז מצאתי ספר קטן כרוך בכריכה מהודרת מעץ-זית, מתנת מזכרת מארץ-ישראל לסבא, עבור תרומותיו הגדולות ליישוב ארץ-ישראל וירושלים… בתוך הספר היו כשלושים דפים עבים ועל כל דף מודבק פרח ארצישראלי מיובש ולמטה כתוב באיזה סביבה גדל פרח זה ומה שמו. וממולו בעמוד השני תמונה של אחד המקומות הקדושים: ציור עתיק מירושלים, מסביב לחומות, שער-שכם ושער-יפו, הכותל והר-הבית, בית-לחם וקבר-רחל, חברון ומערת-המכפלה, צפת ומירון, טבריה הר-הכרמל וכו'. הראיתי הספר לחבר שגר בשכנות, התפעל ממנו והציע שנראה אותו לחברים בבית-המדרש, אבל נדרוש תשלום עשרה גרוש. התחיל מצור עלינו, עמדו בתור ילדים רבים וכל אחד הביא כסף שדרש מאביו לזכות במראה ארץ-ישראל. אני הייתי נגד זה, לנצל את הרגשות הקדושים של הילדים… אבל החבר היה מעשי, ואמר שבכסף נשתמש לצדקה וגם לתת לקופת רבי מאיר בעל-הנס, לעניי ארץ-ישראל. כך היו הכיסופים לארץ-הקודש…

    הזיכרונות, שהעתק מהם נמצא ברשותי, נכתבו לנכדה עידית, בירושלים, ביום י"א בשבט תשל"ח. יש שם מידע מרתק על המשפחה, הבית, היחס לתרבות הגויים, מעמד האישה בבית ובעולם היהודי ועוד.

    מעניין שדווקא מגזע זה יצאה משפחת רבנים דתיים-לאומיים מוכרת וידועה היטב: הרב ישראל אריאל, הרב יגאל, הרב יועזר, אף כי לא כולם ממשיכים בדיוק מסורת אבות של הסבא, שהיה איש "השומר הדתי"...

    השבמחק
  6. לאחרונה, בהשתלמות מורים יהודים באירופה, ביקשנו מהמשתתפים להביא חפץ יהודי משמעותי עבורם. מורה מבודפשט הביאה אלבום כזה שהיה של משפחת סבתה מאי אז ושרד איכשהו את השואה.

    השבמחק
  7. יותר מששמחתי לפגוש את הפרחים המיובשים, שמחתי לפגוש כאן את שמות ידידי העוסקים באספנות מיוחדת זו. הצטערתי שלא ראיתי פה מעט מתוך אלבומי הפרחים של הצלם יעקב בן דב, וכ"כ מאוספו המיוחד של ד"ר ירי רימון. אבל ריחם האבוד של פרחי הארץ ממשיך להשאיר זיכרון חי באלבומי הצילומים מארץ ישראל.

    השבמחק
  8. פרחים מיובשים ...

    א)
    מאוד מאיניין לי לקבל ולקרוא הבלוג שלך!
    ב) אחרי שקראתי משהו, פונה לגוגל כדי לימצוע לפי נושא עוד משהו.
    מצעתי זה:

    Flowers from Jerusalem, 1890s. The Getty Research Institute
    http://www.getty.edu/research/tools/digital_collections/notable/holy_land.html
    בכבוד רב
    אולגה בריסקמן. חיפה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אולגה. מדובר באלבום הפרחים המיובשים שהופק בחנותו של בולוס מאו (Boulos Meo) שנמצאת בעיר העתיקה, והוציאה אלבומים וגלויות לרוב מאז סוף המאה ה-19.

      מחק
  9. לעניין יצוא פרחים מיובשים:
    בראשית המאה ה-20, משפחת בן-שלום (רוביסה) מהמושבה הרטוב עסקה בייבוש פרחי בר, שנשלחו ארוזים למכסיקו ונמכרו שם כפרי שדה מארץ הקודש. במכסיקו קיבל את הפרחים המיובשים מר סימון, אחד המומרים בידי המסיון שנשאר במושבה, הקים את העסק של יצוא הפרחים המיובשים והיגר למכסיקו. היצוא נמשך עד שנת 1927 ואז פסקו ההזמנות לפרחים מיובשים.
    אגב, באותה עת עסקו איכרי המושבה גם באצירת שמן אזוב (זעתר) לשימושי רפואה ותעשיית הבשמים בשילוב צמחי גרנים שגודלו במקום. את התנור ששימש לכך אפשר לראות עדיין בסמוך למושב נחם.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.