יום שישי, 1 בנובמבר 2013

גלגולו של ניגון: הבלדה על דבורה'לה

בעקבות פרסום הרשימה על גלגולי שירו של יעקב שבתאי 'הבלדה על מותה של חנה'לה', הפנה ד"ר יוסי גולדנברג, איש צוות 'זמרשת', את תשומת לבי לשיר-עם נוסף ששבתאי חיבר-תרגם מיידיש לעברית.

זהו השיר 'הבלדה על דבורה'לה' וגם הוא נדפס בספרו של שבתאי 'שירי הזמר', ובסמוך ל'בלדה על מותה של חנה'לה'.

גם בשיר זה מופיע 'יַאקוֹב הרוצח' (ובכתיב המיוחד: 'יאקוב' ולא 'יעקב'), אלא שהפעם אין מדובר בדרוהוביץ או ביעקב פויירשטיין, אלא בסתם בריון, ששולף את אקדחו ורוצח את אהובתו דבורה'לה שמסרבת להינשא לו. לאחר המעשה הנורא מנסה יאקוב להתאבד, אך נכשל. האם האומללה, שאסרה על בתה להינשא לאותו אדם, מתבשרת על מותה ומקוננת כי בשל סירובה ללכת לחופה עתה היא נאלצת ללכת ללוויה.

המציאות המצערת של חיינו כאן ועכשיו, שבה בכל כמה שבועות אנו שומעים על עוד גבר מטורף שרוצח את בת זוגו, שנפרדה ממנו או מסרבת לחיות במחיצתו, מעניקה לשיר ישן-נושן זה משמעות אקטואלית מצמררת.

יעקב שבתאי, שירי הזמר, תשנ"ב, עמ' 58

כמו 'הבלדה על מותה של חנה'לה' גם שיר זה הושר על ידי שלמה ארצי. הוא הוקלט פעם אחת ויחידה, באותה תכנית 'דוֹ רֶה וּמי עוד', שנערכה ב'בית המורה' בתל אביב בשנת 1973 והוקדשה לתרגומים משירי יידיש. התרגום של שבתאי הותאם במדויק למנגינת 'הבלדה על מותה של חנה'לה', ואפשר להניח ששבתאי ביקש ליצור את הרושם שמדובר כאן בשתי גרסאות של אותו שיר עם.

הנה שלמה ארצי. העיבוד הוא של ירון גרשובסקי.



השיר העברי והביצוע לא הותירו את חותמם, ובשום מקום לא מצאתי אזכור שלהם. השיר לא הוקלט מאז השמעתו הראשונה, לא נכלל בשום תקליט וכנראה גם לא הושמע עוד. בקיצור, כמעט שאבד בתהום הנשייה.

את מילות השיר קיבל שבתאי, ככל הנראה, מידי המלחין וחוקר המוסיקה העממית מאיר נוי. ואכן, את המקור ביידיש של השיר מצאתי באוסף שירי עם מגליציה, שערכו האחים דב ומאיר נוי. המילים נרשמו מפיו של חייט יהודי מהעיירה סאנוק שבגליציה המערבית:

'שירי עם יהודיים מגאליציה', מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, ב, תשל"ב, עמ' 105-104.

לשיר זה, ולמוטיבים שנזכרים בו  נקמה, התאבדות, סירוב להינשא, הליכה ללוויה במקום לחתונה  יש נוסחים קודמים בשירי עם ביידיש (ראו במקבילות שפרסמו האחים נוי, שם, עמ' 298). הנה אחד מהם, שהביא המוסיקולוג מנחם קיפניס בספרו 80 פֿאָלקס-לידער, ורשה [1925?], עמ' 10-9. בגרסה זו מתרחש הרצח ביום הושענא רבה, ושמו של הרוצח הוא 'הרמן היפה'.


תגובה 1:

  1. בשולי מחקרי-שלי על המוסיקה החסידית אני אוסף נתונים על המשותף לניגוני חסידים וכליזמרים ולזמר ביידיש. והנה, בגרסה השנייה של השיר, זו של האחים נוי, יש ללחן מבנה של שתי חטיבות: הראשונה = "משפט פתוח" (בלי סיום) והשנייה "פריודה", לאמור משפט מורכב ממשפט עם "חצי סיום" (בלשון העם: סיום א'), אשר חוזר עם "קדנצה" (סיום ב'). תמיהני אם ללחן של הגרסה הראשונה, זו של קיפניס, מצויה בכתובים או ידועה לחוקרי שירת יידיש, גרסה עם "פריודה"בחטיבה השנייה (כלומר משפט עם שני סיומים, כמו בלחן של האחים נוי), כי אז הייתי קובע שלפנינו שתי גרסאות טקסט שלשני לחניהן מבנה מוסיקלי אשר משותף לשירי יידיש ולרפרטואר החסידי והכליזמרי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.