יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

עיונים חדשים במשנתו של גדעון לוי

צדיק יסוד עולם - מאדס גילברט וספרו 'רב-המכר' על עזה (מקור: ויקימדיה)

המכתב המובא להלן, שעליו חתומים רמי נוידרפר ואנוכי, פורסם אתמול (12 באוגוסט) במדור 'מכתבים למערכת' של עיתון 'הארץ'. הוא מתייחס לרשימתו של גדעון לוי 'דיווח מהגיהינום', שפורסמה ב'הארץ' ב-1 באוגוסט ואופיינית למאמרי השנאה העצמית של עיתונאי אמיץ ומוכשר שהפך לתועמלן בשירות הנרטיב הפלסטיני.

הפעם הסתמך לוי על 'עדות' מהגיהינום של עזה, שאותה גבה מפי רופא נורווגי ושמו מאדס גילברט (Mads Gilbert), שעל 'אהבת ישראל' השופעת שלו אפשר לקרוא במקומות רבים במרשתת.

מי שייקרא את מאמרו של גדעון לוי כפשוטו יכול לחשוב שעסק לנו בצדיק וקדוש, שעדותו 'צריכה להעיק מאוד על מצפונו של כל אדם הגון'. אני בטוח שיש הרבה מה לספר על סבלם של החפים מפשע ברצועת עזה, וכל מי שעובד בבית חולים בוודאי נחשף למראות קשים במיוחד, אבל מאדס גילברט הוא האדם האחרון שאני מוכן לשמוע ממנו דברי מוסר וכיבושין.

מדובר באיש שניתן להגדירו בעדינות 'שנוי במחלוקת'. הוא בעל עמדות אנטי-ישראליות אובססיביות, חבר במפלגה מאואיסטית קיצונית, שאף הרחיק לכת ותמך באל-קעידה והצדיק את הפיגוע במגדלי התאומים. אין לו שום בעיה להאשים את ישראל בעלילות דם הזויות ומופרכות: החל בטילים שנועדו להרג מכוון של ילדים וכלה בשימוש בגז ובהפיכת עזה למעבדת ניסויים של כלי נשק חדשים שגורמים גם למחלת הסרטן.

על כל הצדדים המלבבים הללו של גיבורו לא סיפר גדעון לוי במאמרו.


אגב, לוי מציין במאמרו ש'ספרם הקשה' של שני הרופאים, 'עיניים בעזה', היה ל'רב-מכר בינלאומי'. עניין שולי זה סיקרן אותי וניסיתי להבין מה פירוש 'רב-מכר בינלאומי' ומאיפה גדעון לוי יודע את זה.

נכנסתי לנתוני הספר באתר 'אמזון' ושם התברר לי כי הספר Eyes in Gaza נמצא במקום ה... 1,278,686.

אכן רב-מכר היסטרי!



24 תגובות:

  1. יפה יפה יישר כוחך! לך ברכך זו והושע את "הארץ"

    השבמחק
  2. אולי גדעון לוי פשוט לא הבין את מה שנכתב וחשב שהספר נמכר ב 1,278686 עותקים ולא שהוא במקום זה ברשימת רבי המכר...

    השבמחק
    תשובות
    1. הספר הזה אכן היה רב-מכר... בנורווגיה, מולדתו:
      http://www.bokavisen.no/bestselgere/2009/09/jo_nesboe_selger_mest.php

      מקום ראשון לחודש ספטמבר 2009 ברשימת רבי המכר בקטגוריה הכללית (ספרי עיון) לחודש ספטמבר, ומקום שני ברשימה כללית לכל שנת 2009 שמצאתי. הישג לא רע, בכל זאת.

      הוא כנראה לא הצליח לפרוץ מחוץ לנורבגיה, אבל יש בעולם בעיה כללית של כתבים שלא מקפידים על מידע מדויק, כי את הפרסום הם מקבלים מכמות וסנסציונליזם, ואף אחד לא מתפרסם בגלל איכות. אז לגדעון לוי תמיד עדיף להשתמש בניסוח עמום כמו "רב מכר בינלאומי", שגורם לך לחשוב שהספר נמכר כמו לחמניות חמות בכל רחבי הגלובוס.

      הערת אגב נוספת, לא כדאי להסתמך על רשימת רבי המכר של אמאזון כדי לוודא פופולריות כללית של ספר, כי:
      1. נראה שהם מסתמכים בעיקר על פופולריות רגעית (כלומר כמה המוצר נמכר *היום* או אפילו ב-5 הדקות האחרונות!). כשבדקתי עכשיו, הספר "עיניים בעזה" ירד למקום 1,345,563.
      2. ה-Top 100 שלהם משונים במיוחד, אולי בגלל הדירוג הרגעי. מקום 2 הוא Publication Manual of the American Psychological Association, 6th Edition, המקום ה-3 הוא המדריך לשחקן של מבוכים ודרקונים והמקום ה-14 הוא סוג של שלט שמשתמשים בו כדי לתת תשובה למורים בכיתה (זה נחשב ספר?)
      3. יש דירוג נפרד למהדורות שונות של הספר. אתם הסתכלתם על גרסת הכריכה הקשה (hardcover) שממילא אף אחד כמעט לא קונה, כי היא יקרה מדי. הרוב קונים כריכה רכה (paperback), והדירוג הרגעי שלה הוא 217,565 (לפי רבע שעה הוא היה בסביבות ה-600,000, רק שתבינו עד כמה הדירוג של אמאזון מטורלל).

      מחק
  3. תודה דוד שהכנסת פרופורציה

    השבמחק
  4. תודה לכם דוד אסף ורמי נוידרפר על העמדת דברים על דיוקם.
    בפרטים על ה-Product, לא מצויין שם הספר. גם לא הבנתי את הדירוג של 5 כוכבים.
    שבת שלום

    השבמחק
    תשובות
    1. היכנס לקישור (על שם הספר) ותראה שזה הספר המדובר. הכוכבים אומרים שיש חמישה אנשים שכתבו דברי הלל על הספר.

      מחק
  5. עיתונות במיטבה

    ישיבת מערכת. העורך פותח ומעביר את רשות הדיבור למו"ל
    המו"ל: אני מאוכזב מאוד. העיתון אינו עונה על ציפיותיי
    העורך: אולי תהיה יותר ספציפי
    המו"ל: ובכן אגע בנקודה הכואבת . המנויים
    הכתב הכלכלי: אתה מתכוון שאין לנו חדשים?
    המו"ל: לא . הבעיה יותר חמורה
    העורך: אני לא מבין
    המו"ל: יש ירידה מדאיגה במספר הביטולים. אתמול רק מאה
    לעומת מאתיים ביטולי מינויים בכל יום ערב המלחמה
    העורך: מה אתה מציע
    המו"ל: להכריז על תוכנית חרום כדי להגיע תוך יום למאה שבעים וחמשה ביטולים ולהוסיף עוד חמשה עשר ביטולים בכל יום
    העורך: בקצב הזה לא יישארו מנויים
    המו"ל: מנויים זה קשקוש
    הכתב הכלכלי: אבל אנו חיים ממנויים
    המו"ל: אל תדאג . השותף הגרמני והאיחוד והקרן לא יתנו לנו ליפול
    העורך: אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. הנה תראה . הכתב המדיני מה אתה מכין למחר?
    הכתב המדיני: אני מכין כתבה אובייקטיבית נגד הממשלה
    המו"ל: לא מספיק. לא מספק את הסחורה. אני צריך דם
    הכתב לענייני ערבים: אני מספק סחורה א' א' מבתי החולים בעזה כל יום. הרבה דם
    המו"ל: נכון. אבל אין תמונות של ההרוגים המסכנים מהחמאס
    הכתב לענייני ערבים: זאת בעיה. הם מכסים את הפנים.
    המו"ל: אז תשיג תמונות מהילדות שלהם. זה יהיה מאוד חזק. ילדים קטנים עם קלצ'ניקוב ביד וסרט של שאהיד על ראש. זאת תהיה עיתונות במיטבה
    העורך: אוקיי. עכשיו אליך הכתב הצבאי, מה אתה מתכנן למחר?
    הכתב הצבאי: כתבה שתסביר מה היו הטעויות של מתכנני המבצע
    המו"ל: אני מטיל וטו
    העורך: מדוע? עיתונות במיטבה חושפת ליקויים
    המו"ל: במקרה הזה . אתה מסייע לצה"ל להשתפר. וזה בניגוד לעקרונות העיתונאיים
    הכתב הצבאי: אז מה אתה מציע?
    המו"ל: תחקיר עומק על התארגנות קצינים וטייסים נגד המבצע
    הכתב הצבאי: תתפלא . אבל אין כאלה
    המו"ל: עיתונאי צריך להיות יצירתי. אם אין אז תמציא
    הכתב הצבאי: אני נאמן לכלל שעיתונאי אינו יוצר חדשות. אלא מדווח עליהם
    המו"ל: אז למה אתה עובד בעיתון שלי?
    נכנס כתב תורן מתנשף: חמאס מבקש הפסקת אש?
    המו"ל: אני לא מאמין. מה התנאים שלהם?
    כתב תורן: ללא תנאים
    המו"ל: אני המום. למה ? מה קרה? מי מת?
    כתב תורן: נגמרו להם הטילים
    המו"ל: נורא. נו אז קדימה. מאמרים ופרשנויות שחובה להסיר את הסגר מעזה. אסור שביבי ינצח


    השבמחק
    תשובות
    1. דוד, תגובה לעניין שלך שןשל ידידי רמי.

      מחק
    2. מה הבעיה בלהיות חבר במפלגה מאואיסטית? האם להיות בבית היהודי זה טהור יותר?
      איזה מין ביקורת זאת על האיש מותר לו להיות אנטי ישראלי ולנו להתנגד לדעתו וכל זה לא סותר את העובדה שבעזה נהרגו אזרחים רבים מדי. האם שאלתם את עצמכם האם היד לא הייתה קלה מדי על הדק התותחים.
      לגדעון לוי יש מקום בעתונות הישראלית כמו שלאחרים מהצד הימני. הוא יכול לטעות ובהרבה מקרים הוא צודק. חבל שהיום מתעלמים מתרומתו החשובה לחופש העתונות ונתלים בזוטי זוטות

      מחק
    3. הנזק שגדעון לוי מביא על ישראל הוא הרבה יותר גדול ורציני מזוטי זוטות. האיש מוביל קמפיינים אנטי ישראלים בחו״ל. ואיזה תרומה? תרומה לעידוד וגיבוי אלה שמצהירם השכם וערב בראש גלוי שכל מטרתם היא השמדת מדינת ישראל, ומוכנים להקריב את בני עמם ( לא חלילה הילדים הפרטייים שלה) למטרה זו?

      מחק
    4. נזק זה כבר עניין של השקפה. אם אתה רוצה מדינה של קול אחד אז אתה בטוח צודק. אם אתה קורא את המאמרים של גדעון לוי אתה מוצא למשל תמיכה ביוזמה סעודית שמדברת על שתי מדינות. האם גם עמדה כזאת היא נזק למדינת ישראל?
      אני סבור כי הנזק שהמתנחלים ממיטים על ישראל הוא גדול בהרבה ובפירוש יכול להביא לחיסול הפרויקט הציוני. זה לא אומר שאני חושב שצריך למנוע מהם את חופש הביטוי שלהם.

      מחק
  6. בתגובה האחרונה יש בלבול בין הזכות להשמיע דעה לבין ההתחזות לעיתונאי המדווח באופן אמין. גדעון לוי, כשקיבל לפני כשנתיים, כמדומני, פרס על כתיבתו, הצהיר שהוא מתגאה בכך שאף פעם לא תפסו אותו על טעות וסילוף. לכך מתייחסות ההערות של דוד ורמי.
    אוסיף לגבי דרכו של לוי בדיווח עובדא דהווה בדידי. כחודש לאחר רצח יצחק רבין הי"ד, שבמהלכו היתה התנפלות רבתי על אוניברסיטת בר-אילן כבית גידול של רוצחים, התקיימה אסיפה של הסגל האקדמי באוניברסיטה למחות על אופן הדיווח התקשורתי. לאסיפה הגיעו גם כלי תקשורת, וכמתברר - גם לוי. במדורו הקבוע במוסף הארץ שביום שישי של אותו השבוע הופיעה כתבתו על האסיפה. זו פתחה בציטוט פתק שהיה מוצמד ליד דלת הכניס לאולם האסיפה ("אולם שלייפר") ובה היה כתוב: "הקורס של פרופ' דן מכמן: 'משנאה לרצח' הועבר לאולם אחר.' זו היתה נקודת פתיחה למתקפה רבתי. הפרט הקטן היה שלוי השמיט חלק חשוב ממה שהיה כתוב בפתק - את ההמשך שאחרי "משנאה לרצח": "קווי יסוד לתולדות תקופת השואה". מכתבי החריף בעניין, שנשלח למדור מכתבים למערכת של הארץ, צונזר באופן אגרסיבי; אמנם נשאר בו עצם ציון שמו המלא של הקורס, אך ללא טענותיי החריפות על הסילוף. מר לוי גם לא טרח להתנצל.
    (בבדיקות מקריות של כתבות אחרות שלו, שעשיתי לגבי נושאים שאני קצת מתמצא בהם, גיליתי שיטתיות בגישה זאת).
    מה המסקנה? טוב יעשה הקורא, שלא יסמוך יותר מדי על הדיוק בדבריו של לוי.

    השבמחק
  7. כתוב "עיניים להם ולא יראו אוזניים..."
    מי שמביא דברים בשם אומרם יבורך .
    מה יותר גרוע משקר ?
    חצי אמת .
    גרשון

    השבמחק

  8. גדעון לוי הוא שלנו. הארץ הוא העיתון החופשי האחרון במדינה. נשמור אותו.
    דוד, יפה שהעמדת דברים על דיוקם.
    יותר מפחידות ופוגעות הן כמה מהתגובות כאן..

    השבמחק
    תשובות
    1. 'הארץ' הוא אכן 'הארץ שלנו' - עיתון העולה בעשר דרגות (אם לא יותר) על כל העיתונים האחרים, ואוי לנו ואבוי לנו אם ייסגר בגלל שקוראים אינם יכולים לשאת דברי ביקורת מכל כיוון שהוא.

      גדעון לוי עושה, על פי דרכו, שליחות חשובה, ואינני אומר זאת בציניות. אך גם במקרה שלו לא מדובר בקדוש שאסור לגעת בו ואסור לבקר אותו. האיש זקוק דחוף ל'התרעננות' ולממש את כישרונותיו העיתונאיים גם בנושאים אחרים, ולא חסרים כאלה. יש בקרבנו מספיק אנשים שישמחו לשאת את צלב ההאשמה שלנו בכל דבר גם בלעדיו.

      מחק
  9. השאלה היא - מה המטרה של גדעון לוי - לקדם את השלום? האם שיטתו מצליחה? נכשלת? היתכן שבלא כוונה הוא תורם דווקא למטרה ההפוכה?
    אלה השאלות שכדאי לשאול כחלק מחשבון נפש פנימי.
    גדעון לוי טוען שהוא עושה מה שהוא יודע לעשות. ככה הוא יודע לעשות. הוא לא יכול אחרת.
    לשאלה של אב יהושע מדוע איננו כותב על עוולות אחרות שנגרמות לישראלים (נניח ע"י ממשלה ניאו-ליבראלית) ענה לו לוי שלשם כך יש מספיק עיתונאים.
    שאלתי את א.ב. יהושע אם הוא ער לחשיבות שדווקא עיתונאי כמו לוי יגלה עניין בצרות אנושיות מקומיות ובכך ירחיב את היקף המוכנים להקשיב לו בעניין הפלסטינים, הסכים איתי יהושע.
    אבל גדעון לוי - עושה מה שהוא יודע ומה שהוא יכול.
    האם זה משפיע לכיוון שהוא מנסה לקדם, אולי להיפך? זה כבר לא באחריותו. אבל המצפון שלו נקי..

    אז לדעתי אין לו סיבה למהר ולהציג את המצפון הנקי, כי הנזק שהוא גורם הוא פנימי בעיקר.
    אנשים לא מאמינים ולא מקשיבים למי שסלקטיבי ברגישיות אנושיות ויש מי שמשתמשים בדיוק בזה כדי להציג אותו כעוכר ישראל.
    ואז הוא מ"משתדל" עוד יותר לקדם את המטרה שלו וגורם עוד נזק, ומרחיק עוד אנשים.
    אולי לוי חושב שהתפקיד שלו להשפיע על האליטות ומלכתחילה אינו פונה ל"המונים". אבל יש מי שמנצל את המאמרים שלו בדיוק כדי להשפיע דווקא על ה"המונים", אלה שמשתתפים בדמוקרטיה שלנו, מה לעשות ככה זה עובד בדמוקרטיה.

    השבמחק
  10. גדעון לוי צודק כתוב Amazon Best Sellers Rank: את המספר הוא כבר לא קרא כי הוא מיהר לכתוב את הטור ("עיתונות במיטבה"). אגב גדעון לוי בטח יטען שהוא היה רב מכר בנורבגיה. באתר ההוצאה לאור כתוב כי הוא צוין ב-2009 בעיתון נורבגי כספר הטוב ביותר ב-2009.

    השבמחק
  11. כמי שחזר לסופ"ש לאחר 35 ימים בצו 8, שהיה וראה ושמע, ויודע לא מעט אודות הדרכים שבהן אנו נלחמים כנגד מחבלי החמא"ס, תוך זהירות מופלגת ותחת בקרה וביקורת באשר לשמירה מיטבית על חיי אנשים חפים מפשע, כואב לי לראות ולשמוע את ההשתלחות של אנשים שאינם בקיאים בעובדות ונתלים ב"עדויות" מצוצות מהאצבע באשר ל"רצחניות" של צה"ל וליד הקלה על ההדק. לצערי, גדעון לוי, חוטא ושב לחטאו לא אחת, כנאמר ככלב השב אל קיאו כך כסיל שונה באיוולתו. נכון שצריך עיתונות לוחמת וטובה, נכון שצריך שלא להיות בעלי דעה אחת, ובוודאי שהלב נחמץ כששומעים התבטאויות מגונות וגזעניות בשורותינו, ואולם, גדעון לוי, זכה ביושר במוניטין המפוקפק שלו באשר למידת האובייקטיביות הנדרשת מכל עיתונאי באשר הוא, שלא לומר מכל אדם שמגדיר עצמו כאינטלקטואל..... תודה לך דוד על שחשפת אירוע נוסף בו גדעון לוי מתגלה בקלונו, וכפי שכתב אחד המגיבים הקודמים, חצי אמת גרועה משקר. ובכגון אלו, גדעון לוי מתמחה.

    השבמחק
  12. הארץ' הוא אכן 'הארץ שלנו' - עיתון העולה בעשר דרגות (אם לא יותר) על כל העיתונים האחרים, ואוי לנו ואבוי לנו אם ייסגר בגלל שקוראים אינם יכולים לשאת דברי ביקורת מכל כיוון שהוא.

    ביקורת מכל כיוון שהוא ? אתה מאמין למה שאתה כותב
    זה מזכיר לי את המערכון של הגשש החיוור "חצי בחצי " היא את הכל הוא את החוט מאריך
    זה "הארץ" 99% שמאל 1% מרכז ימין - ממש " עיתון לאנשים חושבים "

    השבמחק
  13. לאחרונה הרהרתי קצת בשאלה מה שקר לגדעון לוי וגם כתבתי על זה כמה מילים
    ממש ממש כאן:

    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=3901815&r=1

    השבמחק
    תשובות
    1. עמיש - קראתי מה שכתבת ,אהבתי ואני מעתיק. אני מקווה שלא אכפת לך:

      היום פתחתי את העתון, הגעתי לגדעון לוי ועזבתי אותו אחרי שתי פסקאות. אפילו ההתגוללות המטופשת של רוגל אלפר על כל מני קרייני טלויזיה היתה מעניינת יותר.

      אחר כך שאלתי את עצמי, מה קרה לגדעון לוי?

      איך פתאום הבנתי שהוא כבר OUT. שהוא הפסיק להיות רלוונטי כמו הרבה פוליטיקאים, הוגים, אנשי רוח ועתונאים שאינם עונים יותר לשאלות שמעסיקות את הקוראים שלהם.

      וזה לא בגלל איזה מאמר על טייסים. המאמר על הטייסים רק הראה שהוא אבד את זה ושאין לו יותר קשר עם הקוראים שלו, אבל מבחינת התוכן לא היה כאן שום חידוש. מאמרים מסוג זה כבר פורסמו בעבר ולא הביאו לכאלו תגובות נרגזות.

      הסיבה לכך שגדעון לוי הולך ונמוג אינה שהוא מרגיז אלא שהוא משעמם ושאין לו יותר מה להגיד לחברה הישראלית.

      על תפקידם של אינטלקטואלים ועיתונאים

      ביום שישי קראתי את זאב שטרנהל שאמר כי תפקידו של האינטלקטואל הוא לבקר ולעורר את החברה להסתכלות עצמית, אבל זה לא הכל. אינטלקטואל חייב גם לענות לצרכים ולמאוויים של קוראיו. הוא צריך להיות רלוונטי לדילמות שלהן, לתחושות שלהם, לאהבות שלהם ולשנאות שלהם. הוא צריך להאיר את עולמם ולהציג בפניהם אמיתות ואלטרנטיבות המשוייכות למציאות בה הם חיים.

      אם הוא לא עונה לדרישות האלה הוא מאבד מכוחו ומהרלוונטיות שלו ומצטרף לערימה המאובקת של גיבורי העבר והילדות יחד עם טרזן ואורי זוהר.

      וזה מה שקרה לגדעון לוי, הוא בדרך לערימה הזאת.

      לפעמים נדמה לי שהיחידים שעדיין מתרשמים ממנו הם אנשי הימין שזקוקים לאויבים ודחלילים. גדעון לוי מספק להם את הצורך הזה ביחד עם חנין זועבי, זהבה גלאון ואחמד טיבי. אבל אצל אנשי השמאל לסוגיהם גדעון לוי וחבריו לדרך כבר מעוררים פיהוק.

      נגמרו להם הרעיונות ואין להם יותר מה להגיד או להציע מעבר לדברים שהם טוחנים עד לזרא בעשרים השנים האחרונות.

      בסדר גדעון, אנחנו יודעים כבר שבעזה אין ביוב ואין כוסברה ואין אנטיביוטיקה. אנחנו יודעים שהם מסכנים, אנחנו יודעים שהם אומללים, אנחנו יודעים שיש להם חיים מחורבנים. יש לך משהו חדש להגיד לנו?

      אתה רוצה שנרגיש אשמים? אתה רוצה שנרגיש רע?

      אנחנו לא רוצים. הם נמאסו עלינו, אנחנו לא מבינים אותם וההסברים שלך לא עוזרים בכלום. אתה חייב לחשוב על איזה הסבר חדש כי הסמולנים הממוצעים לא מבינים למה העזתים מתעקשים לשכנע אותנו בכח הזרוע לאחר שעזבנו אותם בשקט לנפשם.

      יש לך אולי איזה הסבר הגיוני למה הם מתנהגים כמו כלבים שוטים?

      למה הם מתאבדים עלינו?

      למה הם צוברים נשק וטילים בכמויות שמתאימות למעצמה אזורית?

      זה הכל בגלל המחסור במלט?

      יש לך הסבר מדוע הם משקיעים את כל מה שיש להם בבנית מנהרות התקפיות אל מתחת ליישובים ישראליים?

      זה עוזר להם להגדיל את מלאי התרופות ולשפר את מערכת הביוב?

      יש לך הסבר הגיוני למה אנחנו, אנשי שמאל מתונים והגונים, צריכים להבין את החמאס עם אמנת החמאס הקוראת להרוג אותנו?

      למה אנחנו צריכים להבין שלטון שמזניח את נתיניו בכדי שיוכל לשגע אותנו?

      יש לך אולי קצת תחמושת עבורנו שנוכל להסביר לחברים שלנו שאולי אינם כל כך סמולנים למה צריך ללכת לקראת עזה ויושביה?

      יש לך אולי גם איזה רעיון חדש מה לעשות?

      אם כל ההסברים שלך אינם אלא המשך מייגע של מה שאתה כותב בעשור האחרון, אז אתה לא רק משעמם אלא גם לא רלוונטי.

      לוי וחבריו נכשלו כי אין להם הסברים טובים ומספקים להתנהגות המוטרפת של העזתים והחמאס. ההסברים שלהם נדושים ובלתי משכנעים.

      גם אין להם שום הצעות אמיתיות כיצד ניתן לשנות את המצב.

      קראנו ושמענו כל מה שיש להם להגיד, אנחנו יודעים שביבי לא יכול וגם לא רוצה, אנחנו יודעים שהמתנחלים הם כאלה או כאלה, אנחנו יודעים שהרחוב בישראל הוא ככה וככה, אנחנו יודעים שאבו מאזן טוב ושליברמן רע, אנחנו כבר יודעים הכל.

      מה עם איזה רעיון חדש?

      מה על אפס קצה של איזו מחשבה טריה ורעננה החורגת ממה שכבר נכתב ונאמר מיליון פעמים? (תסלחו לי אם לא אשתמש בביטוי "מחוץ לקופסה"...)

      אם יש לך גדעון אז כתוב אותו. אם אין לך אז אתה אבוד. עוד יתנו לך לכתוב פה ושם אבל לאף אחד כבר לא יהיה אכפת.

      רק מי שיוכל להביא הסברים חדשים, רק מי שיוכל לאתגר את החברה הישראלית עם רעיונות חדשים ומציאותיים, רק אדם כזה ישאר מרתק ורלוונטי. השאר ידחקו לפינה ויום אחד, בלי שאף אחד ירגיש ובלי שיהיה אכפת למישהו, הם יטואטאו החוצה יחד עם האבק, שכוחים ונשכחים כמו הפגר של גרגור סמסא.

      מחק
  14. אין כל ספק כי זכותו של מר לוי להביע את דעתו ,שאיני מסכים לאף מילה שלה,היא מוחלטת גם אם היא מביאה נזק מסוים בעולם. אולם כותב המכבד את עצמו צריך להביא את כל התמונה לפחות איך שהיא נראית לו ואת כל העובדות הידועות לו ברגע כתיבת מאמרו כדי שלדברין יהיה ערך והשפעה
    ובכדי לשמור על שמו.
    ןלשמעון ידידי.
    נכון שבעזה נהרגו גם אזרחים תמימים רבים.אך זה בגלל שבמשך שנים מדינת ישראל השקיעה כספים רבים ,מחקר ופיתוח ותירגול במיגון ובזמן זה הצד העזתי לא השקיע במיגון שעבים כלל.
    יתרה מכך החמאס משתמש באזרחי עזה במגן לרקטות שלו.

    השבמחק
  15. התקפה בלתי מסויגת בימים אלה על גדעון לוי, מי שחושף זה שנים את הפרצוף האמיתי שלנו על פי מה שנעשה יום יום בשמנו, רחוק מעינינו, בשטחי הכיבוש, מהווה בפועל הצטרפות למקהלת הבריונים של אותו האיש שמכנה עצמו הצל.

    בעת הזאת המאמץ העיקרי של כל אדם הגון חייב להיות להתריע בפני הגל העכור של פונדמנטליזם, לאומנות גזענית והתחסדות שהפכו את הארץ שלנו למקום שבו החמצן הולך ומתמעט.

    כל אמירה לכיוון השני משחקת לידיהם של הדני דנונים, האיתמר בן גבירים והמירי רגבים.

    רק היום צפינו בהפגנת הכהניסטים מול אולם חתונות שבו מתחתן ערבי עם יהודיה. רק שלשום שמענו על כך שהשירות הלאומי בעמותות כמו אפרת (המנסה לשכנע נשים יהודיות לא לבצע הפלה) או אלע"ד (גזלני כפר סילואן) היא כשרה, אבל שירות לאומי באירגון בצלם לא תתאפשר עוד.

    השלטון בארץ נמצא בידי מפלגות שהקיאו מתוכם את בני בגין ואת רפאל איתן ואת דן מרידור. הם היו הגונים מדי עבורם, דמוקרטים מדי.
    בהפגנה אתמול, בככר רבין, עברתי על יד ניידת משטרה ועליה סטיקר: "בטח בה'". זאת המשטרה של מדינת ישראל או המיליציה של הויג'ילנטים של ק"ק ויליאמסברג?
    הפכנו להיות תערובת של םפרטה וטהרן, בהנהגת סירובניקים דמויי חמאס.
    הימין שבשלטון לוקח אותנו הישר לפח הזבל של ההיסטוריה וכל מה שמדאיג אותך זה "משנתו של גדעון לוי"?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.