יום רביעי, 10 ביולי 2019

פה ושם בארץ ישראל: דיאטה, שלום עלחם, ארץ הצב, רמפה וקייצנות

א. דיאטה במערת הנטיפים

השילוט בדרך למערת שורק (המוכרת כ'מערת הנטיפים') הוא מקורי מאוד. מעורר השראה וגם תיאבון...




צילומים: אמי פרי

ב. הכל בגלל אכיבוש

ואם בכל זאת יש לכם תיאבון, תמיד תוכלו לקפוץ לכפר הפלסטיני א-לובאן, שנמצא בשטח B של הרשות הפלסטינית ובסמיכות מקום להתנחלות בית אריה.

תוכלו לקבל שם פיצה כשרה ו'שלום עלחם' כשר למהדרין. השילוט השנון 'שלום עלחם' כבר נדון בבלוג, בהקשר למאפייה בקיבוץ חולתה, אבל למצוא אותו בכפר פלסטיני – זה כבר משהו אחר לגמרי...

צילום: יעקב פריד

ג. ארץ הצב

ואם במאפיות עסקינן, בגלובוס סנטר בנתיבות עשה הצבי ישראל קפיצה לאחור ויהי לצב.

צילום: יפתח מזור

ד. רמפת הירידה וקייצנות  

השפה העברית כנראה דלה מדי בשביל לתאר 'רמפת ירידה'.

צילום: יהודית שלו

מצד אחר, היא מספיק עשירה וגמישה כדי ליצור חידוש לשוני כמו 'קייצָנוֹת'...

צילום: איתמר לויתן

17 תגובות:

  1. א. תחת איזו השגחה נמצאת המאפייה בא-לובן?
    ב. האם היא פתוחה בשבת?
    ג. למה צריך לציין "כשר" 4 פעמים על השלט?
    ג. איפה מתגורר הרב שנותן את ההכשר או משגיח הכשרות?
    ד. איך זה שהרבנות לא מסתערת על המאפייה הזו ותובעת אותה על השימוש במונח "כשר"???
    ה. בשלט הגדול זה רק כשר, ומימין זה "כשר למהדרין"
    מעניין

    השבמחק
    תשובות
    1. Haters gonna hate
      זהו העסק הכשר בבעלות ערבית הראשון שאתה רואה? מה הבעיה לבקש כשרות מהרבנות האזורית?

      מחק
    2. לפי עניות דעתי הצנועה, כל אחד יכול לכתוב את המלה כשר בשלט על עסקו. אין זכות יוצרים או פטנט על המילה כשר. מה שכן מעוגן בחוק זה שמקום שמוצריו כשרים כמו מסעדה או מאפיה חייב להציג תעודת כשרות שתוקפה לא פג ולהציגה במקום שכל אחד יוכל לראותו , והחוק גם קובע למי מותר להוציא מסמך כזה. מלבד זאת החוק לא קובע שרק יהודים יכולים לקבל תעודת כשרות. הרבה מוצרי מזון המיובאים מחו״ל מיוצרים במפעלים ללא עובד יהודי אחד, מלבד משגיח שבא פעם או פעמיים בשנה לביקור.

      מחק
  2. 'קיצנות' זאת התחכמות מיותרת, כי המילה 'קיטנה' אכן באה מהמילה הארמית 'קיט' שפירושה בעברית 'קיץ'.
    הצירוף 'קיטנות קיץ' משול אפוא ל'רחוב המלך קינג ג'ורג' סטריט', או ל'סס"ל לבן', וכן על זה הדרך...

    השבמחק
    תשובות
    1. קייטנות תנועת הנוער העובד והלומד בקרית טבעון (ואולי במקומות נוספים?) קרויות כבר שנים רבות "קייצת" (על משקל "שמנת")וזה יפה בעיני

      מחק
  3. קייצנות = קייטנה + ליצנות...

    השבמחק
  4. כבר בשנות ה- 60 (של המאה הקודמת) קראו בתנועת "השומר הצעיר" "כייפת" לקייצת (מחנה קיץ) שהיה בה כיף. לזכרון נשאר "שירים לכייפת" - שירון שכונס והודפס ביולי 1970

    השבמחק
  5. בעיני אם היה שורוק בוו ,קייצנות היה מוצלח יותר

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  7. קייצת הוא שם עברי שניתן לצמח נפוץ בצידי דרכים ובמעזבות, פגע רע פולש מיבשת אמריקה, המופיע גם בגינות כעשב בר מטריד

    השבמחק
  8. יש מקומות אוכל רבים אשר מנהליהם/בעליהם הם אינם יהודים . מאחר ועסקים אלה ממוקמים במרכזי קניות בעליהם דואגים לקבל הכשר מהרבנות המקומית . ואין בכך כל רע , פרט לעלויות הנוספות לעסק אשר עוברות למחיר המוצר הסופי .

    השבמחק
    תשובות
    1. מלבד זה שהרבנות המקומית אינה כשירה לתת הכשר בשום צורה ואופן.הכל נפלא בתיאוריה..

      מחק
  9. את העניין הכי חשוב פיספסתם!
    יש כאן שיווק מתוחכם.
    כתוב "פיצה במקום" אך לא כתוב מה המנה, אז ברור שכולם יבקשו "בימקום"

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.