שירי הערש בימי העלייה הראשונה: בכורי, ילדוני העברי

מאת אליהו הכהן

ברשימה הקודמת בסדרה זו עסקנו בשיר הערש 'התעורר, בן יקיר', שנכתב והושר ברוסית בראשון לציון בשנת 1883. שיר הערש המוקדם השני, שנשא את הכותרת 'בכורי, ילדוני העברי', מיוחס גם הוא לאותה שנה. 

מי היה בכור זה?

איתמר בן-אב"י, שנולד בירושלים בשנת 1882 (שמו המקורי היה בן-ציון), נודע ביישוב בתואר 'הילד העברי הראשון'. בגרסה הראשונה והלא-גמורה של זיכרונותיו, שאת דפיה הדפיס כנראה בימי מלחמת העולם השנייה, שעה ששהה בארה"ב, טען בן-אב"י כי בו הכתוב מדבר. לספר נדיר זה, שעותק שלו מצוי ברשותי, קרא איתמר בשם הרב-משמעי: אכן, גם זו אגדה... הוא סיפר כי אמו דבורה (לבית יונאס), אשתו הראשונה של אליעזר בן יהודה, שרה לו שיר זה בינקותו, ואף הכתירו בתואר 'שיר הערש העברי הראשון'. ועוד ציין, כי הלחן של השיר היה רוסי. 

איתמר בן-אב"י, אכן, גם זו אגדה..., עמ' 38

הוא גם טרח והביא את מילות השיר במלואן:

אכן, גם זו אגדה..., עמ' 40-39

האמנם שיר ערש זה היה פרי רוחה של דבורה בן יהודה? 

דבורה, שבשל קנאותה לדיבור בעברית זכתה לתואר 'האם העברייה הראשונה', ידעה כמובן היטב עברית, ואף שימשה מורה לעברית ולדברי ימי ישראל בבית הספר לבנות בירושלים. אך עדיין רשאים אנו לתהות כיצד יכול היה בנה איתמר לזכור ולצטט ממרחק השנים שבעה בתי שיר שאותם שמע, כעדותו, עוד לפני שידע להוציא מפיו ולוּ מילה אחת בעברית? 

מאליו מתעורר החשד שזהו ניסיון מאוחר, של איתמר בן-אב"י בעצמו, לשחזר את שיר הערש המוקדם ולייחסו לאמו. ואכן, עיון במילות השיר מגלה את טביעות אצבעותיו ואת סגנונו האופייני. כך למשל, המילה 'ילדון', ספק אם הייתה קיימת בשנת 1883, ובוודאי לא ההטיה 'ילדוני' (דבורה בן יהודה הייתה מסתפקת מן הסתם ב'ילדי'), גם צורת ההטיה 'עִבְרִיתְךּ' (בבית החמישי) אופיינית לאיתמר בן-אב"י.
  

דבורה יונאס ובעלה אליעזר פרלמן (בן יהודה)

והנה, בספר זיכרונותיו המוכר של איתמר בן-אב"י, עם שחר עצמאותנו (תשכ"ב / 1961), שהתפרסם אחרי מותו בעריכת אהרן זאב בן ישי, הושמט נוסחו של שיר ערש זה. במקומו התפרסמה גרסה אחרת, לפיה דבורה אמו שרה באוזניו שיר רוסי של לרמונטוב: 

עם שחר עצמאותנו, עמ' 17

כפי שציין המהדיר, בהערה בתחתית העמוד, שירו של לרמונטוב הוא По синим волнам океана, שנקרא כך לפי המילים 'על פני גלי ים התכלת', שפותחים את השיר Воздушный корабль (ספינה ערפילית). שיר זה, שאותו הכיר כל אינטליגנט רוסי, נכתב בשנת 1840 (תרגום לעברית פרי עטו של יואל נץ התפרסם בחדשות בן עזר, 1386, 22 באוקטובר 2018). לא ידוע על לחן של השיר וככל הנראה במקרה זה דבורה פשוט דקלמה את מילותיו בעל-פה.

ואם יש את נפשכם להקשיב לדקלום השיר ברוסית, שעמו הרדימה דבורה את בנה, הנה הוא לפניכם:

עדות נוספת, המאששת גרסה זו, הביא יחיאל מיכל פוחצ'בסקי (1947-1863), איש העלייה הראשונה. בזיכרונותיו, שנדפסו בשנת 1929, סיפר על ביקור שערך עם רעייתו בבית בן יהודה בירושלים בפסח 1890. הם פגשו בבית גם את דבורה, 'שהייתה לה טינה בלבה על קיצוניותו של בעלה', שאינו מוכן שבנם בן-ציון (הוא איתמר, שאז היה כבר בן שמונה) ישמע שפה שאיננה עברית. היא סיפרה להם, כי 'יש שבשירה שיר הערש לילדה, היא משתמשת בשפה זרה מפני שעוד לא דאגו משוררינו לסוג שירים זה [בעברית]. והנה בעלה כועס ומתמרמר ותובע את העברית בכל חומר הדין' (בוסתנאי, א, תרפ"ט, גיליון מב, עמ' 14-13; ההדגשה שלי). ניתן אפוא להסיק מכך שבאותה עת, השיר 'בכורי, ילדוני העברי' עדיין לא היה קיים בעולם.

דבורה בן יהודה (מתוך ספרו של בנה איתמר בן-אב"י, עם שחר עצמאותנו)

לסיכום, נסיונו של איתמר בן-אב"י להכתיר את 'בכורי, ילדוני העברי' כ'שיר הערש העברי הראשון' לא עלה יפה. ככל הנראה, בשנת 1883 עדיין לא נכתב שיר זה. מי אפוא כתב אותו ומתי? כל עוד לא יתגלו מקורות חדשים ומהימנים נוכל רק לשער, כי מתי שהוא, אולי כאשר כתב את זיכרונותיו, חיבר איתמר את השיר ובדמיונו זכר אותו כשיר שדוקלם לו בילדותו. ואולי – וגם זו אפשרות שצריך לקחת אותה בחשבון –דבורה, שמתה בדמי ימיה, באמת כתבה שיר ערש בעברית ואיתמר רק עדכן אותו מאוחר יותר בסגנונו האופייני.

לפי שעה עלינו להתייחס לתואר 'שיר הערש העברי הראשון' כמיתוס נוסף בשרשרת המיתוסים של ראשית היישוב. ברוח כותרת ספרו העלום של איתמר בן-אב"י ניתן לומר גם כאן: אכן, גם זו אגדה... 

ותשבי יתרץ קושיות ובעיות.

ספרה של דבורה עומר, שראה אור לראשונה בשנת 1967 והפך לרב מכר, תרם
לקיבוע דמותו של איתמר בן-אב"י כבכור העברי הראשון ביישוב

רשימות נוספות בסדרה זו

א. התעורר, בן יקיר

ג. שִׁיר הָעֶרֶשׂ עִבְרִיָּה שֹׁרָרֶת