שיעור חלילית בבית ספר עממי בתל אביב, 1945 (צילום: זולטן קלוגר; ויקיפדיה) |
אמר העורך:
איך אפשר לדעת היום מה היו שירי הזמר העבריים האהובים ביותר על ילדי הארץ בתקופת היישוב?
מצעדי פזמונים ומשאלי דעת קהל לא היו אז. גם לא נולדו עדיין פסטיבלי הזמר, וכמובן
שבאותם ימים לא הייתה קיימת שום אפשרות טכנית לקבוע את דרוג השירים על
פי כמות ה'לייקים' שבה הם זוכים במרשתת.
דרך אחת היא לבדוק את הרכב התוכניות 'כבקשתך' לשירים עבריים ששודרו החל מ-1944 ב'קול ירושלים', תחנת הרדיו של שירות השידור המנדטורי, ואחר כך ב'קול ישראל'. משם נוכל, למשל, לדעת שעם הקמת המדינה השירים המבוקשים ביותר היו דווקא שירי ילדים: 'במדינת הגמדים' של אלה אמיתן ויצחק לוי, 'הוּדי חמודי' של משה דפנא ונחום נרדי ו'דני גיבור' (אמא אמרה לי, דני) מאת מרים ילן-שטקליס ומקס לָמְפֶּל.
ומה לגבי תקופות קודמות יותר, לפני שהיו תוכניות 'כבקשתך' ברדיו? האם ניתן בכלל לדרג היום, ממרחק הזמן, את שירי הזמר בכל תקופה לפי הפופולריות שלהם?
א. מצעד השירים האהובים ביותר
שיעור חלילית במשמר העמק, בערך 1945. מימין: המורה למוזיקה בנימין עומר (ארכיון משמר העמק) |
בשבעים שנות היישוב, מייסוד 'אֵם המושבות' פתח תקווה (1878) ועד הקמת המדינה (1948), ידוע לי רק על משאל אחד לבחירת השירים העבריים היפים ביותר. הוא נערך בשנת 1943 ,במסגרת 'שבוע המוזיקה' שנערך במוסד החינוכי 'שומריה', שהוקם בקיבוץ משמר העמק. מי שיזם אותו היה בנימין עומר (1976-1902), שנודע בכינויו 'חתולי' (שם משפחתו המקורי היה קוֹטוֹביץ), אביו של המשורר ע. הלל.
בנימין ('חתולי') עומר (ויקיפדיה) |
במסגרת 'שבוע המוזיקה', שנערך במוסד בשנת 1943, חילק עומר לתלמידיו שאלונים שבהם נרשמו 86 שירי זמר עבריים שכל חניך במוסד הכיר, והטיל עליהם לבחור מתוכם את 12 השירים היפים ביותר שנכתבו בארץ עד לאותה שנה.
בסיכום המשאל התברר כי לעשרת המקומות הראשונים נבחרו השירים הבאים:
במקום העשירי: 'אנו נושאים לפידים', מאת אהרן זאב ומרדכי זעירא; במקום התשיעי: 'מעל המגדל' (שיר השומר) מאת עמנואל לין ובנימין עומר; במקום השמיני: 'מכורתי' (הכוונה כנראה לשירו ברוסית של אלכסיי טולסטוי בלחנו של גרצ'נינוב, שתורגם על ידי יצחק יונה ציגל [לבני]); במקום השביעי: 'חלום יוסף הגלילי' מאת שמואל בס בלחנו של עמנואל פוגצ'וב [עמירן]; במקום השישי: 'אנחנו שרים לך' של יעקב אורלנד ודוד זהבי; במקום החמישי: השיר 'עֲלֵי גבעה' (עלי גבעה שם בגליל), מאת אברהם ברוידס בלחנו של נחום נרדי; במקום הרביעי: 'עולים' (בחשאי ספינה גוששת), מאת יצחק שנברג [שנהר] בלחנו של שלום פוסטולסקי; במקום השלישי: 'אל ארצי' (לא שרתי לך ארצי), מאת רחל בלחנו של יהודה שרת; במקום השני: 'שדות שבעמק', מאת לוי בן אמיתי בלחנו של אפרים בן חיים.
ולמקום הראשון נבחר השיר 'ערב בגליל' מאת 'רפאל' בלחנו של פּוּאָה גרינשפון.
לשיר זה וליוצריו תוקדש רשימתנו.
שמואל גולן ואחרים (עורכים), דור לדור: ספר המוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק, ספרית פועלים, 1948, עמ' 478 (תודה להגר גולן) |
ב. 'כבה השמש שיקד'
פואה גרינשפון, שירים, 1975 |
השיר 'ערב בגליל' מוכר יותר במילות הפתיחה שלו: 'כבה השמש שיקד'. שלושה בתים בסך הכול של חזיון לילי פסטורלי מול הרי גלעד החשוכים, שהוא נחלתו של רועה בודד. לכאורה נגדשו בו כל המוטיבים השחוקים של שירי הגליל (וזאת למרות שה'גליל' עצמו נזכר רק בכותרת השיר ולא בשיר עצמו): 'צליל' ו'חליל', 'רועה', 'עדרי צאן' ואפילו 'שועל גלמוד', אך יש בו גם קסם מוזר ורוגע, שנוצר גם בזכות החריזה של המילה האחרונה בכל בית: עָלָה – הֲמוּלָה – אֲפֵלָה.
הבה ניזכר בשיר 'ערב בגליל' על רקע שירתה של חבורת 'שירו שיר' בניצוחו של מאיר הרניק. שירת הסולו היא של הדסה סיגלוב (ההקלטה היא משנת 1960):
הלחנת השיר הייתה ספונטנית. בשנות השלושים לימד גרינשפון מוזיקה וזמרה בגימנסיה הרצליה בתל אביב, וכנהוג באותן שנים, בחופשות הקיץ יצא עם תלמידיו לטיולים בארץ. באחד הטיולים לעמק ולגליל, ככל הנראה בשנת 1937, חנה עם תלמידיו ליד מעיין הסחנה והקימו לידו מאהל ללינת לילה. כשפרש לאוהלו, רשם גרינשפון לאור העששית את תווי הלחן החדש למילות השיר שאותן מצא בעיתון הנוער העובד במעלה משנת 1934 בחתימתו של פלוני בשם 'רפאל' (ראו בהמשך). באותה שעה לא ידע גרינשפון את זהותו של המחבר. עוד לפני שיבשה הדיו על דף התווים בכתב ידו, אסף את תלמידיו ולימדם את השיר בשני קולות. בתוך זמן קצר השיר נפוץ בכל הארץ.
הנה גרינשפון עצמו מספר על הולדת השיר:
לצד לחנו היפהפה של גרינשפון הולחן השיר 'ערב בגליל' – ככל הנראה בשנת 1939 – על ידי דוד זהבי מקיבוץ נען, ששירי חליל דיברו תמיד ללבו. תווי הלחן נשמרו, אך ככל הידוע לי השיר בלחן זה לא הוקלט אף פעם. פלא הוא, שפרי עשייתו של אחד מגדולי המלחינים שלנו לא מצא את דרכו לרפרטואר הזמר העברי, וייתכן שזהבי עצמו גנז אותו. עובדה היא שבשלוש החוברות שבהן כינס כ-150משיריו (הוצאת 'המרכז לתרבות') הוא לא מצא לנכון לכלול לחן זה.
לחנו של זהבי ראה אור פעם אחת ויחידה, בקובץ השישי של עֲנוֹת: פרקים לשירה במקהלה ובצבור, שערך יהודה שרת מקיבוץ יגור. אלה היו שמונה קָבְצֵי שירים על פי נושאים, שראו אור בהוצאת 'ועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד'. שרת ליקט את השירים עבור המקהלה שעליה ניצח בקיבוצו – אך גם עבור מקהלות אחרות ולאירועי שירה בציבור – ורשם את השירים והתווים בכתב ידו הקליגרפי.
השיר לפני האחרון שנכלל בחוברת ו' (שבט תרצ"ט), שכותרתה 'שירי רועים לקול אחד', הוא 'ערב בגליל'. שני הלחנים – של גרינשפון ושל זהבי – הובאו בזה אחר זה. ברשימה של שירי החוברת הוסיף שרת באשר לשני הלחנים: 'כאן לראשונה'.
'ערב בגליל', איור: דוד אלקינד, בית השיטה (עֲנוֹת, ו, שבט תרצ"ט, עמ' לח-לט) |
ג. מי היה 'רפאל'?
השיר ראה אור לראשונה בעיתון במעלה, עיתון הנוער העובד בא"י. זמן רב ניסינו לאתר את מראה המקום המדויק ולא עלה בידינו. בכמה מקומות צוינה שנת 1937, אך התברר כי זהו רישום שגוי. לבסוף נמצאה האבדה על ידי ד"ר ישראל שֶׁק, בגיליון 20, שראה אור בג' בחשון תרצ"ה (12 באוקטובר 1934), עמ' 7 (תודתנו גם לד"ר חזי עמיאוּר, שיגע בחיפוש). זהו הפרסום המקורי, ועימוד השורות הנכון:
במעלה, 12 באוקטובר 1934, עמ' 7 |
אך מי כתב את השיר, מי הסתתר מאחורי החתימה 'רפאל'?
היו שייחסו את מילות השיר לרפאל אליעז (1974-1905), המשורר היחיד בארץ שנשא את השם הפרטי הזה. אך אליעז הכחיש נמרצות. במשך שנים נותרה זהותו של מחבר השיר חידה שאין לה פותר.
בראשית שנות השישים נפגשתי עם שחקן 'הבימה' הוותיק רפאל קלצ'קין (1987-1907). באתי לביתו שברחוב פרוג 33 בתל אביב (אגב, באותו בית גר גם שחקן התיאטרון אהרן מסקין), כדי לבקשו לקרוא טקסט שכתב ידידו אורי קיסרי בתכנית רדיו שערכתי על שירי אהבה. באותו מפגש הראה לי קלצ'קין עיתון בשם התחייה, שחיבר וערך בשנות נעוריו בעיר הולדתו וולקוביסק (היום בבלארוס), עוד קודם שעלה ארצה בשנת 1921.
שאלתיו מדוע לא הזדהה בשמו כאשר כתב את פזמוניו הראשונים בארץ ('אני מקוואי', שחיבר בהיותו תלמיד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, ו'בתל אביב על החולות', שחיבר ב-1922). הוא השיב, כי לא ראה את עצמו פזמונאי או משורר, ולכן גם לא חתם בשמו המלא על 'ערב בגליל' והסתפק בשמו הפרטי. כך, בריאיון זה, התפענחה לי חידת השם 'רפאל', מחבר השיר 'ערב בגליל'.
רפאל קלצ'קין הצעיר |
את כל שנות חייו הקדיש קלצ'קין לאמנות הבמה. במשך עשרות שנים – מאז ימי 'התיאטרון העברי בא"י' של דוד דוידוב, עבור ב'הקומקום' בשנות העשרים, ועד תפקידיו הרבים ב'הבימה' – היה מבכירי השחקנים בארץ. ולצד זאת, מפעם לפעם, שלח ידו גם בכתיבת פזמונים, שאחדים מהם, כמו 'האמיני יום יבוא' או 'בערבות הנגב', אף היו להיטים שהושרו בפי כל.
רפאל קלצ'קין בחדר האיפור בתיאטרון 'הבימה', 1957 (אוסף התצלומים הלאומי) |
ד. משהו על פּוּאָה גרינשפּוֹן
פואה גרינשפון (1966-1900), מראשוני המלחינים בארץ וממורי הזמרה האהובים ביותר, היה גם מחלוצי ייצור כלי הנגינה בארץ. בשנת 1941 הוא הקים את 'חלילית', המפעל הראשון בארץ לייצור ושיווק חליליות וכלי פריטה, שפועל עד היום הזה כבר למעלה משמונים שנה. יש לו זכות יוצרים על המילה 'חלילית', שהיא חידוש לשוני שלו.
גרינשפון נולד באודסה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1904. שמו הפרטי המקורי היה פייבל, אך בהגיעו לגיל תשע הציע לו דוד סמילנסקי, ממייסדי אחוזת בית, לשנות את שמו הפרטי לשם הנדיר פּוּאָה, כשם אביו של השופט השישי משבט יששכר, תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה (שופטים, י 1).
פואה גרינשפון הצעיר |
הוא למד ולימד בגימנסיה 'הרצליה' והיה מהבוגרים הראשונים של קונסרבטוריון שולמית, שם למד נגינה בכינור ממשה הופּנקו. בשנת 1917 גורש מתל אביב על ידי הטורקים ויחד עם משפחתו עבר לגור בחיפה. באותה שנה נחשב לבכיר הכנרים בארץ ויחד עם חברו ללימודים אורי קיסרי (לימים עיתונאי ידוע) הגיש קונצרטים של מוסיקה קאמרית בחוות מרחביה, בעמק ובחיפה, שם ניגנו השניים בפני קצינים גרמנים.
גרינשפון
נמנה עם המורים הראשונים לזמרה בבית הספר הריאלי בחיפה, ובשנת 1919 הקים יחד עם גיטה דוּניֶה-ויצמן (אחותו של חיים ויצמן) בית ספר לנגינה, ניהל מקהלה ותזמורת כלי נשיפה. באותה עת הלחין את
שיריו הראשונים, ביניהם שיר הלכת 'צָעוֹד, צָעוֹד', למילותיו של קדיש יהודה סילמן, שאותו הלחין בשנת 1916. מקצת השירים שהלחין הופיעו בקובץ שיריו הראשון שירת הדור (1929).
שירת הדור, תל אביב, תרפ"ט |
בשנים 1928-1923 השתלם גרינשפון בנגינה בכינור באיטליה ובשובו לימד זמרה בגימנסיה העברית 'הרצליה' עד שנת 1940. בעידודו של יצחק אלתרמן, מנהל מחלקת הגנים של עיריית תל אביב, הקים גרינשפון מכון להשכלה מוזיקלית עממית, כדי לאתר כישרונות צעירים ולשלחם להשתלמות אצל מורים פרטיים.
גרינשפון גם היה הראשון שערך בארץ קונצרטים סימפוניים עבור בני נוער והכין עבורם חוברות הסברה.
בשלהי שנות השלושים ערך והוציא לאור, יחד עם המלחין מקס לַמְפֶּל, ספרון של חמישים קנונים שיצא במהדורות אחדות.
50 קנונים לשירה ולנגינה |
שירו המפורסם ביותר היה 'ואף על פי כן', שאותו הלחין אחרי פרעות תרפ"ט למילותיו של דוד שמעוני. כן נפוץ בבתי הספר בארץ 'סוב, סביבון', שהלחין לחנוכה למילותיו של שמואל בס.
בשנות השלושים נסע גרינשפון לגרמניה ולאנגליה כדי לקנות כלים לתזמורת הגימנסיה. הוא הופתע לגלות במזרח גרמניה עיירה בשם מרקנוי קירשן שכל תושביה עסקו בייצור כלי נגינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה והופסק ייבוא חלילים לארץ החליט גרינשפון להקים בתל אביב את 'חלילית', מפעל לייצור חליליות וכלי פריטה, שכאמור פועל עד היום.
ב-1966, והוא בן 66, הלך פואה גרינשפון לעולמו. בניו מיכאל ואשר המשיכו לנהל את מפעלו אחריו.
ה. כבה השמש שיקד: מבחר ביצועיםהנה כמה ביצועים של השיר שזמינים במרשתת, כולם יפים ונאים.
כה יפה ונוגע. הקיבוצים היו פעם מרכז העולם
השבמחקברכות מקרב לב לאליהו הכהן ליום הולדתו, ותודה עמוקה לו על שפע הידע שלו ועל החסד שהוא עושה עמנו פעם אחר פעם, כשהוא משתף אותנו בידיעותיו.
השבמחקבאשר לסולם הפנטטוני שבו השתמש פואה גרינשפון בהלחנת השיר "ערב בגליל", לא היה צורך להביא אותו מן מזרח הרחוק, מן התרבות הסינית. הוא מצוי קרוב אלינו גם בעדות ישראל. גרינשפון יכול היה לדעת עליו ממנגינת הטעמים של שיר השירים אצל יהודי מזרח אירופה וכן מתפילות מסוימות, כגון לחן ה"נוסח" האשכנזי לתפילת העמידה בימות החול.
יום הולדת שמח לאליהו הכהן, תודה על המאמר היפה והמַחכּים ותודה גם לדוד אסף על יוזמתו. ארשה לעצמי להוסיף: * מקורם של סולמות פּנטטוניים (לשון רבים הכרחית, כידוע לשוחרים ולחוקרים של 'מוזיקות עולם' ) אינו דווקא במזרח הרחוק. הם נוכחים, בגרסאות שונות, גם במסורות אירופאיות, במסורות של ילידים ביבשת אמריקה, באפריקה, וגם בטעמי המקרא נוסח אשכנז. טוב שאליהו שלייפר כבר הגיב על כך. את המסורת היהודית הזאת חקר אידלסון, ומסקנותיו השפיעו על מלחינים ארצישראלים רבים, שמצאו בפּנטטוניות הד לשורשיה של המוזיקה העברית העתיקה. אם כך, היסוד הפּנטטוני בלחן של גרישפון (ובאופן חלקי בלחן של זהבי) - זה מקורו האמיתי. * לחנים מסוג זה אמורים להישמע בשיא ייחודם ויופיים כשהם מושרים בלא ליווי (שירה חד קולית נקיה), או בליווי רגיש לייחוד הזה, מתרחק מ"הרמוניה" סטנדרטית. לצערי, עיבודים רבים מדי אינם כאלה. גם ההקלטות של 'ערב בגלעד' נוסח פואה גרישפון אינן מגלות רגישוּת כזאת, פרט לעיבוד המתוחכם לחליליות, כפי שהובא כאן – וזה כמובן עיבוד אמנותי, לא עממי. לעומת זאת, שירתה של דפנה, כלתו של דוד זהבי, בלי כלֵי נגינה מלווים, היא, לטעמי, הביטוי הנכון ביותר ללחן שנחשף כאן. * חבל שלא צורף הסבר לסרטון המתעד את קבוצת החליליות: דרורה בּרוּק, הנראית בתמונה, היא המַנחָה, הלוקחת חלק בביצוע. אך מיהו המעבד? ומה הם שמותיהם של המנגנים הצעירים?
מחקנולדתי בקיבוץ מעגן מיכאל ואת אבי הייתי רואה רק בסופי השבוע. הוא היה מגיע באוטובוס האחרון מתל אביב, ואז היתה אמי באה לקחת אותי מגן הילדים ויחד היינו הולכים ״לפגוש את אבא״. האוטובוס היה עוצר בכביש הישן למרגלות הכרמל, משם הוביל כביש ארוך וישר לקיבוץ. בתוך השקט שמסביב אמי הייתה שרה לנו ״כבה השמש שיקד בצל קודר הרי גלעד״, שכאילו חובר לשעה ולמקום.
השבמחקדוד שלום, יש טעות בשנותיו של פואה גרינשפון. אם נולד ב-1900, לא יתכן ש"ב-1966, והוא בן 64, הלך פואה גרינשפון לעולמו."...... משהו לא מסתדר.
השבמחקתודה . תוקן.
מחקתודה לדוד על הרשימה המעניינת כתמיד ולאליהו על מפעלותיו. מה פשר מפת החלוקה שמופיעה על שער הקובץ אף על פי כן?
מחקהדפרון שעליו נדפסה המפה נדפס בתל אביב בדצמבר 1947 או בראשית 1948, וזה ההסבר למפת החלוקה (שכידוע התקבלה ב-29 בנובמבר 1947).
מחקמודה ומתוודה שלא הכרתי את השיר. תודה רבה!
השבמחקבעת קריאת המאמר ליוותה אותי ללא הפסק ההרגשה, שאני טועם יין ישן ומשובח מהול בדבש שספג את כל ניחוחות השדה. תודה מקרב לב לאליהו שלא מפסיק להפתיע ולענג אותנו, וגם לדויד, שבמהומת האלוהים המתחוללת סביבנו מאפשר לנו למצוא לשעה קלה פינה שקטה שתאפשר לנשום לרווחה ולהתבשם בריחות הגולשים מן ההר ומן העמק...
השבמחקערב בגליל -מ ר ת ק !
השבמחקואולי אפילו על בעל כתב היד היפהפה?
תודה לכם, אליהו ודוד!
מזל טוב אליהו
השבמחקשנזכה לשמוע ממך עוד שנים רבות
נהדר! וזכיתי לחלל בניצוחו של גרינשפן! ברכות חמות לאליהו הכהו מי ייתן ויוסיף להעניק לנו משפע ידיעתו, רמה זוטא
השבמחקכידוע לכל אליהו הנביא צריך להגיע ולפתור את כל הבעיות והקושיות לפני בא המשיח ואולי בטרם בואו של אליהו הנביא יגיע אליהו הכהן ויציע לנו איזה לחן עתיק או ימצא משורר נידח ונוכל לשיר קצת לפני שפותרם את הבעיות שהרי שירים אלו תפילה הם ולפירושים צריך. לאליהו הכהן פתרונים ולנו רק נותר למחוא כפיים ולהריע מזל טוב.
השבמחקמוקי צור עין גב
ברכות לאליהו הכהן היקר וישר כוח לך דוד על הטור הזה ובכלל על פועלך הנהדר. תודה ששילבת גם הקלטה שלי לשיר היפה הזה ׳ערב בגליל׳ - כבוד הוא לי. שבת שלום, רונית אופיר
השבמחקברכות חמות לאורח ולבעל האכסניה. השועל המיילל בשיר הוא כמובן תן ולא שועל, אבל אפשר להבין זאת. השימוש במילה שועל לתיאור תן מצוי כנראה כבר במקרא, וכבר נכתב על כך רבות. שבת שלום!
השבמחקרשימה מרתקת תודה לאכסניה ולכותב
השבמחקמזל טוב אליהו הכהן
תענוג.
השבמחקמזל טוב לאליהו המוכשר החכם. בריאות ואיתנות!
השבמחקלאליהו הכהן מזל טוב ליום הולדתך.
השבמחקרב תודות על חשיפת מכמני שירי העבר והעלאתם מתהום הנשייה.
ברכת מזל טוב ובריאות איתנה למורנו ורבנו היקר אליהו הכהן שליט"א. יהי רצון שימשיך להוסיף ולהעשיר אותנו במחקריו ובגילוייו עוד כהנה וכהנה לאורך שנים טובות.
השבמחקלפרשת התמיהה על אי הקלטת לחנו של דוד זהבי ל"ערב בגליל" עד שקם היום פרופ' דוד אסף וגאל את המנגינה בזמרתהּ של כלת המלחין – אוסיף תמיהה נוספת בהקשר אחר: את "על שילשים" שחיבר ביאליק כהמנון העיר תל אביב הלחין מנשה רבינא (רבינוביץ), אך עד היום לא מצאתי לכך ביצוע מוזיקלי כלשהו !!!
הלוואי ומי מקוראיו המלומדים של העונ"ש יוכל לתרום לגילוי דבר מה בנדון.
אליהו הכהן, מאמר מרשים ומרתק כהרגלך בקודש! ובהזדמנות זו מאחל לך המון בריאות ואושר ושתמשיך להפרות אותנו בידע העצום שלך בתחום הזמר העברי. וגם לדוד, חן־חן על גאולת השיר למנגינת דוד זהבי!
השבמחקאליהו - ברכות לבביות. שנים רבות של שיתוף והשתתפות - זו ממש חגיגה שמחה וראויה לציון. הכתבה על "ערב בגליל" כל כך יפה ומסופרת כדרכך המיוחדת והמהנה. על פואה גרינשפון - ברשותך מידע נוסף: פואה גם לימד במדרשה למורים למוזיקה בה למדתי בשנים 1953 ו-1954. הוא לימד אותנו טעמי המקרא בנוסח אשכנז ואם זכרוני אינו מטעה אותי לימד במקביל ניסן כהן מלמד טעמי המזרח בנוסח ספרד. פואה היה מורה נפלא. ותודה גדולה לפרופ' דוד אסף על הבאת הכתבה במועד חגיגי זה וגם תודה לדפנה זהבי שהנציחה את לחנו של דוד זהבי. הלחן העלום היה בין החומרים שלא הספקתי להקליט עם חבורת שהם מכפר מעש ונהדר שהוונצח כך. ברכות ומבקשים עוד ועוד . מוטקה שלף
השבמחקערב בגליל...אחד השירים המרגשים אותי כל פעם מחדש ואין כמו הביצוע של הדסה סיגלוב וחבורת רננים! תודה לך דוד על עונג השבת הזה וברכת מזל טוב לאליהו הכהן, מאחלת לו מכל הלב שנים בריאות ונעימות ושימשיך להטעים אותנו משפע ידיעותיו!
השבמחקתודה ! מקסים!
השבמחקנהדר! תודה, אליהו הכהן, מזל טוב ליומולדת. אתה באדר ב' ואני בתמוז. והשנה - אותה שנה...
השבמחק"כבה השמש שיקד" - ילדות ארץ-ישראלית המפעמת בלב אוהב. תודה על הזמר הישן אשר העלית כאן בימים כל כך קשים. אינשאללה, שתוסיף כאן עוד ועוד רשימות מאוצרותיך המוזיקליים, ההיסטוריים, הישראלים, הרחוקים בזמן וקרובים מאוד ללב.
מאמר מרתק. ותודה שוב לאליהו כהן על המפעל האדיר. שבת שלום. אמוץ שורק
השבמחקאכן מאמר מקסים נעים לאוזן ועשיר במידע.
השבמחקבקונסרבטוריום שולמית זכיתי גם אני ללמוד אצל המורה מנשה רבינא שלימד את היסודות עליהן נבנו עשרות השנים של הנאה ממוזיקה.
רב תודות לכל העוסקים במלאכה והתורמים לשימור הידע החשוב הזה.
ד"ר דב פישל.
מצטרפת לברכות ולתודות. השיר המקסים מזכיר נשכחות. בביה"ס עממי א' בחיפה שרנו אותו בשני קולות. גם את 'ואף על פי כן' שהפך למעין המנון בשנות ה – 40. גם אבי שר אותו במקהלת הפועלים של חיפה עוד לפני כן. אם אינני טועה ב 4 קולות.
השבמחקאליהו היקר, ברכות ליום הולדתךה-88!
השבמחקהדברים מרתקים ומרגשים עד מאוד, ואליהו – אותו אליהו זה שנים שנימה!
תוספת קטנה: השלמה נהדרת לטור הזה אפשר לשמוע בתוכנית התרבות של של רון נשיאל ברשת ב: הוא משוחח עם אליהו לכבוד יום הולדתו. השידור המקורי היה אתמול, יום שישי בשש בערב. השידור החוזר: יום א בחצות, ואח"כ בתוכניות מוקלטות של רשת ב.
מחקמזל טוב אליהו-האחד-והיחיד ליומולדת.
השבמחקתודה דוד על היוזמה ועל הפרסום של הפוסט 'ערב בגליל' שריגש אותי מאוד.
הפוסט טִלטל אותי להווייה המוזיקלית הלא תאומן בגבעת-ברנר מכורתי.
היו בקיבוץ – כשחזרנו מהצבא והמייסדים עוד לא סיימו להזדקן: מקהלת חברים ומקהלת נעורים. תזמורת כלי קשת, תזמורת כלי פריטה, תזמורת כלי נשיפה, תזמורת ריקודים, יותר מרביעיית מיתרים אחת, יותר מרביעייה קולית אחת. כל ההרכבים האלה ניגנו בחגים והתערבלו בחג הביכורים.
כל הילדים ניגנו חלילית מכיתה ג', וכל שורדי בחינה מוזיקלית קפדנית קיבלו שעורי פסנתר, כינור וכאלה.
כל ערב נשמעו במרכז הקיבוץ חזרות ותרגולים.
'כבה השמש' היה, לזיכרוני, כל כך אהוב, גם כי נגינתו בשני קולות הייתה ממש – מה שנקרא בג'אז – סטנדרט. כרטיס כניסה להשתתפות – לא רק בשעורים, אלא גם – בהופעת חליליות.
סליחה. הטרדתי אתכם רק כי ממש טלטלתם אותי.
מזל טוב לאליהו הכהן ותודה גדולה על המידע המרתק שאנחנו זוכים לו. עוד שנים פוריות רבות!!
השבמחקמזל טוב ותודה לאליהו הכהן על המאמר המאלף.
השבמחקברשימת עשרת השירים האהובים שהתפרסמה במאמר, מופיע שמו של חתולי כמלחין השיר "מכורתי". אלא שמלחין השיר מזוהה כגרצ'נינוב הרוסי. האם יש הסבר לרישום הזה?
בשנת 1943 לא היה ידוע מיהו מלחין 'מכורתי'. מאחר שלמדו את השיר מפי חתולי, רשמו את שמו.
מחקאליהו
תודה רבה, אליהו, על תשובתך. האם נשאר תיעוד בכתובים גם של 86 השירים שהועמדו לבחירה?
מחקלא, ככל הידוע לנו.
מחקתודה רבה.
מחקתודה על כל היופי הזה ,ברכות לאליהו המעשירנו עד בלי די. אנא, המשך!
השבמחקשיר שלמדנו לשיר מהמורה לזמרה שלנו, בנימין גליקמן,בהיותו בגרעין " גאולים" בקבוץ עין הנציב בעמק בית שאן ( ואחכ נעשה חזן וניצח על מקהלת בני עקיבא ומקהלות אחרות ).
טוב לקרא, ולשיר בימים רועשים אלה .
כה לחי. תודה.
שתי תוספות זעירות -
השבמחקלאחר פטירתו הוציאה המשפחה - בסיועו של אליהו כהן, איך לא? - תקליטור "משירי פואה גרינשפון" השם שנבחר לתקליטור היה כמובן "כבה השמש שיקד", והשיר כלול בין 18 השירים שכונסו בו.
בוגרי 'כדורי' מסוף שנות ה-50 זיהו את יופיו של השיר, וחיברו לפי המנגינה של פואה פזמון המתחיל בשורה הראשונה של הבית השני: "עדרי הצאן והבקר" המפרט את הווי הדיר של 'כדורי', ומדריך הצאן פוליג, שהקפיד לספור את העדר החוזר מהמרעה לוודא שהתלמיד-הרועה לא איבד, אבל כאשר טעה בספירה... נו...
תודה תודה אליהו על המידע הנרחב. . שיר אהוב עלי מאין כמותו. אני מכירה אותו במעין קנון ייחודי, עם שני קולות לא עוקבים אך משתלבים. לא שמעתי כאן ביצוע כזה. אולי אשיר אותו עם נגה אשד.🙏🏻
השבמחקמקווה שאתה ואתם בטוב. ❤️
רון ויואב מי בר