פרנסות של יהודים: הבייגל של ברוקלין

בייגל עם לאקס. כמו שצריך...

אם רציתם לדעת עד כמה התרחקנו ממקורותינו הקולינריים, הנה דוגמה קטנה מעולם הוויקיפדיה. מי שיחפש מידע על הבייגל (ודוק: בייגל, לא בייגלה!) – שלפחות באמריקה מזוהה לגמרי עם אוכל יהודי – ימצא בוויקיפדיה באנגלית (ובעוד כשלושים שפות) ערך נרחב על 'בייגל', אבל בעברית אין מאומה. רק ערך צנום ומשמים על 'כעך'...

מוכר כעכים במזרח אירופה

אחת האכזבות הגדולות שחיכו לי בשכונת מגוריי הזמנית בניו-יורק (The Upper West Side) היתה סגירתה לא מכבר של חנות הבייגל הנהדרת H&H, ששכנה בברודווי, בין הרחובות 80-79, ממש ליד מעדניית 'זֶייבָּרְס' המפורסמת לא פחות.

H&H ידעו לעשות את הבייגל הכי טעימים (שהיו גם כשרים), והמקום עצמו נראה כמו מאפייה מהסוג הישן. חבל על דאבדין ולא משתכחין. הם הסתבכו בהעלמת מס ועברו למקום אחר בעיר, אבל זה ממש לא אותו דבר...


H&H Bagels בימים הטובים

אבל הסירו דאגה מלבכם. בניו-יורק יש בייגל בכל פינת רחוב – חמים, טריים וטעימים, עם גרגירי פרג וזרעוני סומסום, עם בצל או עם שום, עם  מלח או בלי מלח, עם קינמון וצימוקים, עם Everything ובעצם עם מה לא– ועדיין הם מזוהים עם יהודים.

הסרטון הזה, הקרוי Hot Bagels (בייגלך חמים) צולם כנראה ב-1979 והוא מתעד את שלבי ההכנה של הבייגל המפורסם של ברוקלין, טעם של פעם שמצליח לעבור גם דרך הסרטון הישן. אין שם יהודים בהכרח, למרות שיש לי חשד שהאדם שמגרגר בהנאה בסוף הסרט הוא יהודי, ובכל זאת בייגל בניו-יורק – איך שלא נהפוך אותו (החור בפנים או בחוץ) – תמיד יישאר יהודי.



פרטים נוספים על הסרטון הזה נרשמו בברוקלינולוגי (Brooklynology) של הספרייה הציבורית של ברוקלין – כאן.

יש גם הרבה ביבליוגרפיה. הנה, למשל, ספר שיצא בשנת 2008 בהוצאת אוניברסיטת ייל:

בתיאבון!