 |
| גרגורי רספוטין (1916-1869) |
כמו העריץ המונגולי ג'ינג'ס חאן, שבו עסקנו ברשימה קודמת, שזכה ללהיט פופ ענקי הקרוי על שמו, כך טוהר בתרבות הפופולרית מכל פשעיו גם הנזיר הרוסי מטיל האימה, גרגורי רספוטין.
רספוטין היה בן למשפחת איכרים מסיביר, שבחר בקריירה של נזיר ומיסטיקן ועורר התפעלות ופחד בחוגי הכנסייה והחברה הגבוהה ברוסיה ערב המהפכה. הכריזמה המיוחדת שבה ניחן, הצלחתו המסחררת בקרב נשים, מעשי המופת והריפוי שיוחסו לו – כל אלה הפכו אותו ליועץ קרוב של ניקולאי השני, הצאר הרוסי האחרון, ומושא להערצתה של הצארינה אלכסנדרה, שהאמינה בכוחותיו לרפא את בנה שהיה חולה המופיליה.
תאמינו או לא (עדיף שלא), במוזיאון לארוטיקה בסנקט פטרבורג מוצג לראווה אבר המין של רספוטין, שהוא כמובן הגדול מסוגו בעולם.
רספוטין גם ביקר בארץ ישראל כדי לחגוג בה את חג הפסחא של שנת 1911. מיפו, שלחופה הגיע בחודש מארס, עלה רספוטין לירושלים ובה התגורר ב'בית סרגי' שבמגרש הרוסים. יחד עם מאות רבות של עולי רגל רוסים גם הוא ביקר בכל המקומות הקדושים – בכנסיית הקבר בירושלים, בכנסיית המולד שבבית לחם וגם בחברון. במהלך ביקורו חווה רספוטין, במיוחד כאשר שהה בכנסייה הרוסית שעל הר הזיתים ('כנסיית הבצלים'), כמה אירועים נבואיים ואקסטטיים, שהיום היינו קוראים להם 'סינדרום ירושלים'... (כתבה מעניינת על סינדרום זה פורסמה לפני שבועיים בכתב העת Wired.)
 |
| ביוגרפיה מרתקת של רספוטין כתב אנרי טרויה. הספר ראה אור בהוצאת כנרת, 2004 |
בשנת 1978 היה השיר 'רספוטין' שלאגר מטורף. שרה אותו להקת 'בוני אם' (Boney M), להקת פופ-דיסקו (זמר אחד ושלוש זמרות) מהאיים הקריביים, שבסיסה היה בגרמניה.
הנה השיר 'רספוטין'. צפו בו כבר מעל שבעים מיליון איש.
מקורו של השיר הוא בכלל טורקי (תודה למשה זונדר שהפנה את תשומת לבי):
וכאן הגרסה הסרבית:
קוראיו הנאמנים של מדור זה לא יופתעו אפוא לגלות גם את רספוטין מגוייר כהלכה, שהפך לפתע להיות שיר חסידי כשר למהדרין. השיר נקרא בשם המשונה 'מיכאל – הורה', כנראה על שם מיכאל שטרייכר (Michoel Streicher), זמר חסידי פופולרי שהקליט אותו באלבומו Thank You
הנה הוא הביצוע הכשר למהדרין.
המילים העבריות ששולבו בשיר הן: 'כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד. זה יסוד האמונה'.
בתלמוד הבבלי (ברכות, ס ע"ב) נמסר בשמו של רבי עקיבא: 'לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" ... כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא – הכל לטובה'.
נחמד ואופטימי, אבל הקביעה שזהו יסוד האמונה, איננה בתלמוד, ואינני יודע מי הוא שקבע מסמר זה בהשקפת היהדות.
האמת היא ששטרייכר עצמו איננו בדיוק מורה הדרך ליסודות האמונה. הוא אמנם העריך את עצמו כ'מייקל ג'קסון הישראלי', אבל להבדיל ממייקל ג'קסון, שטרייכר נדון לשלוש שנות מאסר אותן החל לרצות בבית כלא בניו-יורק על גניבה חמורה במיוחד.
אבל אל דאגה. הודות לשתדלנותו הנמרצת של הרבי מסטמר זכה שטרייכר לחנינה ושוחרר מהכלא לאחר כמה חודשים.
אולי שטרייכר הזדהה קצת יותר מדי עם דמותו המופרעת של רספוטין? מי יודע...
עוד על מוזרויותיו של שטרייכר אפשר לקרוא גם כאן.
(תודה לשאול רזניק)
בעלי התוספות
לאחר פרסום הרשימה מיהר אלכס נקריאקוב לערוך רמיקס של השיר 'רספוטין' / 'כל מה דעביד' עם חגיגות פורים בתל אביב 2012 והרבה נשים יפות.
היום (30 בנובמבר 2013) גיליתי עוד 'גיור כהלכה' של רספוטין, והפעם בביצוע נהדר של 'סימן טוב ומזל טוב'.
שווה לצפות:
שלום פרופסור אסף, תורה על המדור הכל כך חביב 'גלגולו של ניגון' ועל הרשומה הזאת בפרט. רציתי להעיר את תשומת לבך לתחילת הגלגול : אם להאמין לויקיפדיה, הלחן של בוני מ. הוא זה שלוקח השראה (מהסוג של ההשראה שקיבל השיר ירושלים של זהב) משירים עממיים טורקי וסרבי ולא ההיפך. על כל פנים, אפשר לשמוע שהמשפט המוזיקלי : he could preach the bible like a preacher שואבה ישירות ממנגינה קדומה יותר שממתשים בה יהודים צפון אפרישאים בטרם בו עידן בוני מ. לפיוט יודך רעיוני, במילים "ביום שבת קודש יום השביעי", כפי שניתן לשמוע כאן:
השבמחקhttp://www.piyut.org.il/tradition/75.html?currPerformance=83
וכך התגלגל הניגון ליהודים לכל הפחות פעמיים
בחיי ש בן 26 צודק השיר הטורקי שכביכול הועתק מבוני אם מבוצע על ידי ארתה קיט ואני שמעתי אותו רבות בקול ישראל של שנות החמישים. ואכן חיפוש קטן באינטרנט מגלה שהשיר הזה הוקלט באוסף הראשון שהוציאה ארתה קיט בשנת 1953
מחקהנה ההוכחה
http://www.discogs.com/Eartha-Kitt-Eartha-Kitt-Sings/release/2360954
עכשיו ברור מי הגנבים וממי הוא נגנב.
והנה ביצוע שלה של שיר זה באיכות מעולה
השבמחקhttp://www.youtube.com/watch?v=XOMw3oO27kM
השיר הטורקי נשמע כמו השיר "המחתרת התורכית" שכתב חיים חפר למופע "תל אביב הקטנה"
השבמחקhttps://www.youtube.com/watch?v=3ADdOnowS6I