יום שני, 2 בנובמבר 2020

הגעת ליעד: סיפורי הרחובות במושב יעד


כתב וצילם שמוליק שדה (יוּבָלִים)

אחרי שסיפרנו כאן על רחובות מכמנים, שמוקדשים לזמר העברי, הגיע תורו של מושב יעד, שנמצא בתחום שיפוטה של המועצה המקומית משגב אשר בגליל התחתון.

מושב יעד הוקם כבר בשנת 1974 על אדמות זמניות, ובשנת 1978 התיישב על אדמת הקבע הנוכחית שלו. יעד גם היה היישוב הראשון שעלה על הקרקע ב'תכנית המצפים', שיזמה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין, כדי לחזק את ההתיישבות היהודית בגליל, ובמסגרתה הוקמו 45 נקודות יישוב ('מצפים'). היישובים היהודיים היחידים ב'גוש שגב' שקדמו ליעד היו מושב יודפת והישוב הקהילתי שגב (שהוא כיום חלק ממושב עצמון, ושמו הרשמי עצמון-שגב). 

נתחיל במבט לנופים הנשקפים לעיני הנמצאים ביעד (לחיצה על התמונה תגדיל אותה לצפייה מיטבית).

זה הנוף במבט לצפון-מזרח: למטה בעמק  כפר שעב (שהוא מועצה מקומית), ומשמאל לימין: מצפה צורית, מושב שורשים, העיר כרמיאל, ובאופק רכס הרי מירון. 


והנוף לצפון-מערב: בעמק כפר שעב ומושב גילון. ביום בהיר נשקף הים התיכון באופק הרחוק.


הגרעין של מושב יעד התגבש בפקולטה למחשבים בטכניון בתחילת שנות השבעים. כאמור, המשפחות עלו תחילה לאתר זמני בחוות יבור, הסמוכה לקיבוץ יסעור, ובשנת 1978 לאתר הקבע. המקום הוגדר מלכתחילה מושב שיתופי, והיה גם חלוץ היישובים שכּוּנוּ כפ"ת, ראשי תיבות 'כפר תעשייתי', שאינו מתבסס על ענפים חקלאיים. ברבות השנים שינה היישוב את פניו והפך למושב רגיל. 

את סיפור שמות הרחובות שמעתי מפיהם של שניים מוותיקי הישוב: אריק רז (שהיה ראש המועצה הראשון של משגב) וגידי ברסלר (חבר ועדת השמות של הישוב, וגם ראשון הגננים בשכר של המושב). שניהם, אין צריך לומר, קוראים ותיקים של בלוג עונג שבת.

הם העידו כי מה שהנחה אותם בבחירת השמות היו העקרונות האלה: מקוריות, מוזיקליות פנימית, הומור, קשר למקום ויצירת אווירה. כמה חבל שעקרונות ברוכים אלה אינם נר לרגליהם של חברי ועדות השמות ברוב הערים והיישובים בארצנו...

נצא אפוא למסע קצר ברחובות מושב יעד. 

המייסדים

'המייסדים' הוא הרחוב שמוליך משער הכניסה ליישוב אל תוככי המושב. מחווה למייסדי היישוב, שרובם ככולם עדיין בחיים חיותם.

שירת הנוער

רחוב זה מוביל אל מועדון הנוער, כמובן. אם להיות קטנוניים, שם השיר הידוע שחיבר שמואל בס הוא 'שִׁירָה הנוער' ('שירה הנוער, שיר עתידנו'), אבל השיבוש הזה הוא נחלת רבים ולכן יסולח.

מועדון הנוער
וזהו המועדון ממנו עולה ובוקעת שירת הנוער.

רוח מזרחית

רחוב רוח מזרחית הוא, כמובן, חלקו המזרחי של כביש הטבעת הסובב את יעד. 


רוח ים 

ולא יטעה מי שינחש ש'רחוב רוח ים' הוא החלק המערבי של כביש הטבעת.


נוף יבור
רחוב זה צופה מערבה אל עמק עכו ומשקיף גם אל חוות יבור, בה שכן הגרעין המייסד של יעד.  


נחל חילזון

זהו כביש קצרצר (עדיין), שצופה על אפיק נחל חילזון הנמצא מצפון ליעד. לא הרחק משם נשפך הנחל אל נחל נעמן ויחדיו עושים השניים את דרכם אל הים התיכון, מדרום לעכו. 


אלת המסטיק

מכל עצי היער שמסביב, מדוע נבחרה דווקא אלת המסטיק?

גידי ברסלר מספר כי הרעיון נולד בו אגב קריאת ספרו של הנוסע הצרפתי בן המאה ה-19 ויקטור גֵּרֵן, אשר ביקר בארץ הקודש שמונה פעמים. באחד ממסעותיו לגליל, בשנת 1875, עבר נתיבו בסמוך לאתר בו הוקם לימים מושב יעד. גרן כתב כי בעלותו לכיוון הכפר מיער סמוך הגיע סבך שיחי אלת המסטיק עד לארכובות הפִּרְדָּה שעליה רכב. 

גידי שאב השראה מתיאור זה ומיהר לשתול שיחים רבים של אלת המסטיק ברחבי יעד. שם הרחוב לא איחר לבוא.


ראש זית

'ראש זית'? כמה סיבות לשם זה: זהו הכביש הגבוה ביותר ביישוב ('ראש'), מחווה לעץ הזית שמאפיין את הסביבה; וגם ציון של חורבת ראש זית – אתר ארכאולוגי שמזוהה עם כָּבוּל המקראית (האתר עצמו נמצא דווקא בצד השני של היישוב).


קו הרכס

כשמו כן הוא...


תריסר ברושים

למה דווקא תריסר? פשוטו כמשמעו. תריסר ברושים ניטעו לאורכו של הרחוב.

סיפר גידי:
כולנו משאירים חותמנו על הסביבה בצורה זו או אחרת, וגם אני תרמתי את חלקי כגנן המושב. לפני כ-35 שנה טיפלתי בשטחים שבשולי הכביש החדש, הצופה על הנפתול הגדול של נחל חילזון. תיכננתי לטעת את הברושים בקשת, עם נופך מעט מעוגל ורך שיתאים לנוף ולתוואי הדרך ויגדיר חלל נעים, בסוף הם נשתלו דווקא בשורה.

 ואלה הם תריסר הברושים המקוריים...


מלא כרימון

ועוד מחווה לעץ מקומי, חבר כבוד בשבעת המינים.  

וכך אמרו חז"ל: 
הרואה רמונים בחלום ... אם תלמיד חכם הוא  יצפה לתורה, שנאמר 'אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי', ואם עם הארץ הוא  יצפה למצוות, שנאמר 'כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ'. מאי 'רקתך'? אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון (ברכות, נז ע"א).


הגענו ליעד. ואם לא החמצתי איזו סמטה או מבוי סתום, תם סיפורנו. 

12 תגובות:

  1. 🙂 נא לא לטעות. אלת המסטיק, זה לא קללת המסטיק ולא נבוט המסטיק. זה שיח ממשפחת האלתיים. קרוב-רחוק של הפיסטוק. 🙂😉

    השבמחק
  2. שלש הערות לכתבה בענין שמות הרחובות ביעד:‏
    ‏1) אם רוצים להיות קטנוניים, התורמת של בית הנוער במושב היא ממקום שנקרא באנגליתNAPLES ‎, כמו זו שבאיטליה, ולכן בעברית צ"ל, לעניות דעתי: נאפולי (ולא "נייפלס" כפי שנכתב בשלט ‏של בית הנוער).‏
    ‏2) מדרום מזרח ליעד נמצא הישוב הערבי הגדול כאבול (הכניסה אליו מכביש 70). כך שאם ‏מזכירים את כבול המקראית, אולי היה כדאי להזכיר את הכפר הערבי בשם זה (מועצה מקומית).‏
    ‏3) משום-מה, הישוב "גילון" צוין בכתבה כמושב. למיטב ידיעתי, הוא הוקם כמצפה וכיום הוא כפר ‏קהילתי, ולא מושב, למרות שיש לו אגודה שיתופית, שמנהלת את חיי התרבות והחברה.‏

    השבמחק
  3. בת הכלאיים של חמור וסוסה היא פִּרְדָּה.

    רבי מאיר רימון מצא; תוכו אכל, קליפתו זרק.

    השבמחק
  4. שמות פיוטיים באתר יפהפה.
    אגב, גם מושב אומץ מרושת בשמות של שירים ישראליים -אוהבים שם את מאיר אריאל-כמו שניים שפגשנו [ולא צילמנו...] 'אגדת דשא' 'זרעי קיץ'

    השבמחק
  5. בישוב אלקנה שמו של הרחוב הראשי הסובב את כל פנימו של הישוב, הוא שיר השירים, ושמות הרחובות המתפצלים ממנו לקוחים משיר השירים ומסודרים לפי א' ב'. לדוגמא, רחוב עקבי הצאן, עת הזמיר, פלח הרימון, פרי מגדים, צרור המור, קול התור וכו'

    השבמחק
  6. האזור מצוי בגליל העליון, ולא כפי שנכתב בפתיח

    השבמחק
    תשובות
    1. אנא היזהרי בכבודו של הכותב. הוא איש האזור ואכן יודע ממקור ראשון וגם נכון שאכן יעד מצוי ככל גוש שגב בגליל התחתון.
      הגליל העליון תחילתו -מדרום לצפון- מעל לבקעת בית הכרם. היינו מצפון ליעד ואפילו מצפון לרכס שעליו מצויים גילון וצורית -רכס שניצפה מיעד שנמצאת מדרום לו. וראי התמונה/ות בפוסט.

      מחק
  7. 1. למיטב ידיעתי, הישוב הוקם השני במסגרת התכנית לכפרים תעשייתיים (כפ"ת) שהגה רענן ויץ ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית. (המצפים הוקמו בתקופת שרון כשר בממשלת בגין ונועדו להיות ישובים קהילתיים קטנים)
    2. יעד יושב בצפון הגליל התחתון שמוגדר כל השטח מתחת לכביש עכו-צפת (85).

    השבמחק
  8. יופי של שמות. ממש מרנין. אנשים יצירתיים מאד.

    השבמחק
  9. השמות רוח ים ורוח מזרחית לא עוסקים בכיוון אליו פונה הרחוב.. למעשה רוח מזרחית הוא רחוב שפונה בכלל צפונה.... תושבי רוח מזרחית חווים בעונות המעבר רוחות בעוצמה של הוריקן, המגיעות מהמזרח , צוברות תאוצה בפרוזדור שיוצא ואדי חילזון ומשתחררות ממש בסוף הרחוב אל הבקעה שמעבר לכפר שעה לכיוון עכו. הרוח לוקחת איתה פרגולות, רהיטים ואף ילדים . תושבי רוח ים נהנים בקיץ מרוח מערבית מרעננת המגיעה מהים ומאפשרת לחלקם להנות מאוויר קריר ורוח טובה גם בחום יולי אוגוסט. הבית שלי נמצא במפגש שתי הרוחות הללו וכך בעוד שאנו נאנקים תחת השפעות הרוח המזרחית, יש גם שני חדרים בבית שבקיץ נהנים מיתרונותיה של רוח הים...

    השבמחק
  10. א. לגבי הגיאוגרפיה: יש המגדירים את הגליל העליון מצפון לבקעת בית נטופה וישנם הקובעים את גבולו מצפון לבקעת בית-כרם (ולא הכרם ר"ל!) כך ששני הטוענים - צודקים. בכל מקרה, יעד שוכנת בגליל המערבי ��.
    ב.לגבי ההסטוריה: יעד הוקם ככפ"ת לפני פרוץ תוכנית המצפים! אכן, תכנית שהגה וליווה הפרופ' רענן וייץ, אז-ראש המחלקה להתישבות בסוכנות היהודית וראש המרכז לחקר ההתיישבות בפקולטה לחקלאות ברחובות (כפ"ת - במילרע!גם ברבים: כפ"תים, כמו כפרים. על כך הקפיד מאד הפרופ' רענן וייץ)) מעתה אמור: יעד, כמו גם בין היתר: יובלים, שורשים, מנוף, שכניה, קורנית, שגב-עצמון ועוד - הוקמו במסגרת תכנית הכפ"תים שקדמה לתכנית המצפים.
    אריק רז, רח' רוח ים, יעד.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי גבולו הדרומי של הגליל העליון הרי שבהסתמך על אילנות גבוהים (ודאי ממני) הגבול המקובל לחלוקה רוחבית הוא בקו מתלול צורים היינו מבקעת בית (ה)כרם וצפונה. (ודוק: במקורות 1,2 שלהלן הבקעה נקראת בקעת בית הכרם.)

      בהתחשב באופיה של האכסניה שכאן, טוב שנתחיל במקור יהודי. המשנה מציינת כידוע: מכפר חנניה ולמעלן , כל שאינו מגדל שקמין-גליל העליון;ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון. (שביעית ט,ב).
      ובאשר למקורות הספרותיים הגיאוגרפיים-

      להלן המקורות (האילנות):
      1. ארצות הגליל , חלק א. עורכים: א. שמואלי, א. סופר ונ. קליאוט. (כולם חוקרים ידועים חברי החוג לגיאוגראפיה בא. ת"א ובא. חיפה. )

      2. הידעת את הארץ. כרך ה- בין תבור וחרמון. י. ברסלבי.

      3.מדריך ישראל. גליל תחתון וארץ כנרות. עורך החלק מערב גליל תחתון: מ. זהרוני. עורך ראשי: א. יצחקי. (המהדורה המפורטת הישנה.)
      4. מדריך ישראל. גליל עליון ומקורות הירדן. עורך ראשי: א. יצחקי. (כנ"ל)

      כדרך החוקרים והיהודים בכלל בודאי שייתכנו מחלוקות כאלו או אחרות. אך למיטב ידיעתי מה שציינתי הוא השכיח והמקובל.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.