הגעת ליעד: סיפורי הרחובות במושב יעד

כתב וצילם שמוליק שדה (יוּבָלִים)

אחרי שסיפרנו כאן על רחובות מכמנים, שמוקדשים לזמר העברי, הגיע תורו של מושב יעד, שנמצא בתחום שיפוטה של המועצה המקומית משגב אשר בגליל התחתון.

מושב יעד הוקם כבר בשנת 1974 על אדמות זמניות, ובשנת 1978 התיישב על אדמת הקבע הנוכחית שלו. יעד גם היה היישוב הראשון שעלה על הקרקע ב'תכנית המצפים', שיזמה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין, כדי לחזק את ההתיישבות היהודית בגליל, ובמסגרתה הוקמו 45 נקודות יישוב ('מצפים'). היישובים היהודיים היחידים ב'גוש שגב' שקדמו ליעד היו מושב יודפת והישוב הקהילתי שגב (שהוא כיום חלק ממושב עצמון, ושמו הרשמי עצמון-שגב). 

נתחיל במבט לנופים הנשקפים לעיני הנמצאים ביעד (לחיצה על התמונה תגדיל אותה לצפייה מיטבית).

זה הנוף במבט לצפון-מזרח: למטה בעמק – כפר שעב (שהוא מועצה מקומית), ומשמאל לימין: מצפה צורית, מושב שורשים, העיר כרמיאל, ובאופק רכס הרי מירון. 

והנוף לצפון-מערב: בעמק כפר שעב ומושב גילון. ביום בהיר נשקף הים התיכון באופק הרחוק.

הגרעין של מושב יעד התגבש בפקולטה למחשבים בטכניון בתחילת שנות השבעים. כאמור, המשפחות עלו תחילה לאתר זמני בחוות יבור, הסמוכה לקיבוץ יסעור, ובשנת 1978 לאתר הקבע. המקום הוגדר מלכתחילה מושב שיתופי, והיה גם חלוץ היישובים שכּוּנוּ כפ"ת, ראשי תיבות 'כפר תעשייתי', שאינו מתבסס על ענפים חקלאיים. ברבות השנים שינה היישוב את פניו והפך למושב רגיל. 

את סיפור שמות הרחובות שמעתי מפיהם של שניים מוותיקי הישוב: אריק רז (שהיה ראש המועצה הראשון של משגב) וגידי ברסלר (חבר ועדת השמות של הישוב, וגם ראשון הגננים בשכר של המושב). שניהם, אין צריך לומר, קוראים ותיקים של בלוג עונג שבת.

הם העידו כי מה שהנחה אותם בבחירת השמות היו העקרונות האלה: מקוריות, מוזיקליות פנימית, הומור, קשר למקום ויצירת אווירה. כמה חבל שעקרונות ברוכים אלה אינם נר לרגליהם של חברי ועדות השמות ברוב הערים והיישובים בארצנו...

נצא אפוא למסע קצר ברחובות מושב יעד. 

המייסדים

'המייסדים' הוא הרחוב שמוליך משער הכניסה ליישוב אל תוככי המושב. מחווה למייסדי היישוב, שרובם ככולם עדיין בחיים חיותם.

שירת הנוער

רחוב זה מוביל אל מועדון הנוער, כמובן. אם להיות קטנוניים, שם השיר הידוע שחיבר שמואל בס הוא 'שִׁירָה הנוער' ('שירה הנוער, שיר עתידנו'), אבל השיבוש הזה הוא נחלת רבים ולכן יסולח.

מועדון הנוער

וזהו המועדון ממנו עולה ובוקעת שירת הנוער.

רוח מזרחית

רחוב רוח מזרחית הוא, כמובן, חלקו המזרחי של כביש הטבעת הסובב את יעד. 

רוח ים 

ולא יטעה מי שינחש ש'רחוב רוח ים' הוא החלק המערבי של כביש הטבעת.

נוף יבור

רחוב זה צופה מערבה אל עמק עכו ומשקיף גם אל חוות יבור, בה שכן הגרעין המייסד של יעד.  

נחל חילזון

זהו כביש קצרצר (עדיין), שצופה על אפיק נחל חילזון הנמצא מצפון ליעד. לא הרחק משם נשפך הנחל אל נחל נעמן ויחדיו עושים השניים את דרכם אל הים התיכון, מדרום לעכו. 

אלת המסטיק

מכל עצי היער שמסביב, מדוע נבחרה דווקא אלת המסטיק?

גידי ברסלר מספר כי הרעיון נולד בו אגב קריאת ספרו של הנוסע הצרפתי בן המאה ה-19 ויקטור גֵּרֵן, אשר ביקר בארץ הקודש שמונה פעמים. באחד ממסעותיו לגליל, בשנת 1875, עבר נתיבו בסמוך לאתר בו הוקם לימים מושב יעד. גרן כתב כי בעלותו לכיוון הכפר מיער סמוך הגיע סבך שיחי אלת המסטיק עד לארכובות הפִּרְדָּה שעליה רכב. 

גידי שאב השראה מתיאור זה ומיהר לשתול שיחים רבים של אלת המסטיק ברחבי יעד. שם הרחוב לא איחר לבוא.

ראש זית

'ראש זית'? כמה סיבות לשם זה: זהו הכביש הגבוה ביותר ביישוב ('ראש'), מחווה לעץ הזית שמאפיין את הסביבה; וגם ציון של חורבת ראש זית – אתר ארכאולוגי שמזוהה עם כָּבוּל המקראית (האתר עצמו נמצא דווקא בצד השני של היישוב).

קו הרכס

כשמו כן הוא...

תריסר ברושים

למה דווקא תריסר? פשוטו כמשמעו. תריסר ברושים ניטעו לאורכו של הרחוב.

סיפר גידי:

כולנו משאירים חותמנו על הסביבה בצורה זו או אחרת, וגם אני תרמתי את חלקי כגנן המושב. לפני כ-35 שנה טיפלתי בשטחים שבשולי הכביש החדש, הצופה על הנפתול הגדול של נחל חילזון. תיכננתי לטעת את הברושים בקשת, עם נופך מעט מעוגל ורך שיתאים לנוף ולתוואי הדרך ויגדיר חלל נעים, בסוף הם נשתלו דווקא בשורה.

 ואלה הם תריסר הברושים המקוריים...

מלא כרימון

ועוד מחווה לעץ מקומי, חבר כבוד בשבעת המינים.  

וכך אמרו חז"ל: 

הרואה רמונים בחלום ... אם תלמיד חכם הוא – יצפה לתורה, שנאמר 'אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי', ואם עם הארץ הוא – יצפה למצוות, שנאמר 'כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ'. מאי 'רקתך'? אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון (ברכות, נז ע"א).

הגענו ליעד. ואם לא החמצתי איזו סמטה או מבוי סתום, תם סיפורנו.