יום שישי, 3 בספטמבר 2021

מלך אביון, ואיך ימלוך?

'מלך עליון' מתוך מחזור לראש השנה, פולין 1840 (שם עולם)

מאת יהודה פינצ'ובר 

במסורת היהודית ראש השנה נחשב גם ליום שבו נתבע המאמין לקבל על עצמו עול מלכות שמים, ובאופן מטפורי במעשה זה הוא ממליך את האל על העולם. ואכן, תפילות ופיוטים רבים בחג זה הוקדשו לרעיון 'כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים' (תהלים, מז 8). ברכת מלכויות, אחת משלוש הברכות המיוחדות בתפילת מוסף של ראש השנה, מוקדשת לנושא זה, והפיוט הידוע בשם 'ונתנה תוקף' פותח בהכרזה 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם, וּבוֹ תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת'.

דוגמא מובהקת לתפילות העוסקות בהמלכת האל היא סדרת הפיוטים המוכרים בשם 'מלך עליון'. אחד מהם, אשר שמו בפי חוקרי הפיוט הוא 'מלך עליון אמיץ הַמְנֻשֵּׂא', מושר בהתלהבות בבתי כנסת אשכנזיים בתפילת שחרית של היום השני של ראש השנה. הנה אחת המנגינות השמחות של 'מלך עליון' (יש עוד! ראו באתר פיוט). השרים הם בוגרי ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה', והלחן הוא ככל הידוע של חסידות מודז'יץ:

מחבר הפיוט הוא ככל הנראה רבי שמעון בן יצחק ממגנצאהמכונה רבי שמעון הגדול (בערך 950בערך 1020), שהיה מקובל ופייטן, בן דורו וזמנו של רבנו גרשום מאור הגולה. הפיוט כתוב באקרוסטיכון אלפביתי ו'שמעון', שמו של המחבר, גם הוא מופיע בבית האחרון. הפייטן הלך בעקבות רבים שקדמו לו ודימה את האל למלך. כדי להדגיש את רוממותו של האל, הנגיד הפייטן את מלך מלכי המלכים מול מלך בשר ודם, שאותו הוא מכנה 'מֶלֶךְ אֶבְיוֹן'. הפיוט מעמיד כנגד כל מחרוזת הנפתחת במילים 'מלך עליון'  ובה שישה ביטויים לגדולת ה'  מחרוזת נגדית, באות עוקבת, הנפתחת במילים 'מלך אביון', ובה שישה ביטויים לשפלותו של מלך בשר ודם. כך לסירוגין מחרוזת העוסקת במלך העליון ומחרוזת שעניינה במלך האביון. מחרוזות המלך העליון מסתיימות במילים 'לעדי עד ימלוך!', וכנגדן אלו המתארות את המלך האביון נחתמות בשאלה הרטורית 'ואיך ימלוך?'.

אבל, בבתי הכנסיות נאמרת רק מחציתו של הפיוט, זו המשבחת את האל כמלך כל יכול. מדפיסי המחזורים באירופה נמנעו מלהדפיס את המחצית השנייה של הפיוט, זו שמתארת את חולשותיו של המלך האנושי. זאת ועוד, המדפיסים גם הוסיפו כלאחר יד שני בתים שנלקחו מפיוט מקביל של הקליר, פיוט המושר בתפילת מוסף של אותו יום, וגם ממנו הושמט החלק העוסק במלך בשר ודם.

החלקים המושמטים לא הודפסו במחזורי ראש השנה, עד שגאלם ד״ר דניאל גולדשמידט (1972-1895), חוקר התפילה והפיוט הנודע, במהדורה המופתית שערך והוציא לאור מחזור לימים נוראים: ראש השנה (הוצאת קורן, ירושלים תש"ל, עמ' 109-105). מהדורות המחזורים של גולדשמידט נחשבות בפי כל סמכותיות ומהימנות ביותר. גולדשמידט עצמו לא הספיק להשלים את ההדרת כל המחזורים בחייו, ומה שלא הספיק השלים חתנו המנוח פרופסור יונה פרנקל (גילוי נאות: קרוב משפחתי). 

ד"ר דניאל גולדשמידט (הספרייה הלאומית)

מדוע הושמטו חלקים אלה מרוב המחזורים? אפשר להניח בוודאות שהייתה זו צנזורה עצמית של המדפיסים בכל מקום שהם, שחששו שאם לא יעשו כן, יעשו זאת במקומם הצנזורים מטעם המלכות (בדרך כלל יהודים מומרים), שבדקו את הספרים החדשים ואישרו (או מנעו) את הדפסתם. הצנזורה, שייצגה את השליט המקומי, מחקה בהינף קולמוס טקסטים שמהם עלולה להשתמע ביקורת או פגיעה בשליט, בשלטונו או בדתו.

בין כך ובין כך, מחצית הפיוט, זו שעוסקת בחולשותיו של המלך בשר ודם, כלל אינה מוכרת לפוקדים את בתי הכנסת בראש השנה, והפיוט 'מלך עליון'  כפי שהוא נדפס ברוב המחזורים  איבד את עיקר טעמו וייחודו.

העמוד הראשון של הפיוט 'מלך עליון' ובתוכו משולב הפיוט 'מלך אביון'
(דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, כרך א: ראש השנה, ירושלים תש"ל)

מתוך מהדורת המחזור של גולדשמידט נביא כאן בשלמות דווקא את החלק המושמט, זה שמתאר את המלך האביון, בבחינת 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ' (קהלת, ז 2).

הקוראים אוהבי העברית מוזמנים להתמודד עם השפה הפיוטית (הסברים למילים קשות במיוחד מובאים למטה), ולהיזכר בשליטים אביונים  לאו דווקא מבחינה פיננסית  שירדו בשנה החולפת מגדולתם.

מלך עליון

או מלך אביון?

[1] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. בָּזוּי וּמְשֻׁסֶה / פְּשָׁעָיו מְכַסֶּה.  בָּהוּל וּמֻתְשֶׁה / עָוֹן פּוֹשֶׂה. נִבְחָן בְּכָל-מַעֲשֶׂה / וְאוֹצָרוֹ יִשָּׁסֶה.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[2] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. דָּגוּר מֵעֲפָרוֹת / נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת. יוּבָל לִקְבָרוֹת / נִסְגַּר בְּמַּסְּגֵּרוֹת. נוֹפֵל בְּמַהֲמֹרוֹת / וְגָזוּר בִּגְזֵרוֹת.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[3] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. וְנִכְאָב בְּחָלְיוֹ / וְנִגְרַע תֶּלְיוֹ. וְנוֹסָף בִּכְיוֹ / וְיִגְוַע וְאַיּוֹ. וְלֹא דַּיּוֹ / לַמִּשְׁפָּט יְבִיאוֹ.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[4] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. חוֹנֵף וְתוֹעֶה / אֱוִילִי רֹעֶה. סֹעֵר וְסוֹעֶה / לְטַרְפּוֹ גּוֹעֶה. בִּסְגוֹר צוֹעֶה / כַּיּוֹלֵדָה יִפְעֶה.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[5] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. יָהִיר בְּזָדוֹן / מְגָרֶה מָדוֹן. בְּחַיָּיו נִדּוֹן / בְּמֹתוֹ לַאֲבַדּוֹן. רוּחוֹ יָדוֹן / וְיֵדַע שָׁדוּן.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[6] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. לִבּוֹ יִמַּס / זוֹעֵק חָמָס. חֶסֶד לַמָּס / עֹל נֶעֱמָס. כְּטִיט נִרְמָס / וְכַדּוֹנַג נָמָס.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[7] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. נְשׁוּי טוֹבָה / בְּעֶצֶב לְהַעֲצִיבָהּ. תַּחֲרוּת וְאֵיבָה / אֵלָיו קְרוֹבָה. בְּרֹב חוֹבָה / יִהְיֶה לְחָרְבָּה.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[8] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. עָלוּב וְשָׁפָל / בְּחֹשֶׁךְ מְאֻפָּל. עֲוֹנוֹ מָכְפָּל / חֶטְאוֹ מֻטְפָּל. בִּגְלָלוֹ יֻשְׁפָּל / מִגָּבְהוֹ נָפָל.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[9] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. צָפוּי אֱלֵי-חֶרֶב / בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. מִקֹּר וּמֵחֹרֶב / יְזֹרַב וְיִשְׁתָּרֵב. נִכְרַת מִקֶּרֶב / מָוֶת-לוֹ מְאָרֵב.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[10] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. רַחֲמָיו שְׁחוּתִים / מִדּוֹתָיו פְּחוּתִים. דְּרָכָיו חַתְחַתִּים / פְּשָׁעָיו חֲרוּתִים. וְחַיָּתוֹ לַמְמִיתִים / כְּבִקְרֵי רְפָתִים.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

[11] מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. תּוֹחַלְתּוֹ נִכְזְבָה / תִּקְוָתוֹ נֶעֶלְבָה. גְּוִיָּתוֹ נִרְקָבָה / נִשְׁמָתוֹ נִכְאָבָה. נִשְׁבָּר וְנִשְׁבָּה / מִלַּהַט הַיּוֹם הַבָּא.

וְאֵיךְ יִמְלֹךְ?

פירוש הביטויים הקשים 

[1] מֻתְשֶׁה – תש כוחו; עָוֹן פּוֹשֶׂה – העוון התפשט כצרעת; וְאוֹצָרוֹ יִשָּׁסֶה – הונו יאבד

[2] דָּגוּר מֵעֲפָרוֹת – נוֹצַר מעפר; בְּמַּסְּגֵּרוֹת – בכלא

[3] תֶּלְיוֹ – כלי נִשְׁקוֹ

[4] סוֹעֶה – נסער; בִּסְגוֹר צוֹעֶה – ביטוי מוקשה. אולי קשור למצוק ואולי לעצירוּת

[5] וְיֵדַע שָׁדוּן – וידע שיש דין

[6] חֶסֶד לַמָּס – מבקש חסד למסכן

[7] נְשׁוּי טוֹבָה – שכח ימים טובים

[8] חֶטְאוֹ מֻטְפָּל – חטאו נדבק בו

[9] יְזֹרַב וְיִשְׁתָּרֵב – ייפגע מִקור וחום; נִכְרַת מִקֶּרֶב – נכרת מקרב עמו

[10] שְׁחוּתִים – נמוכים, פחותים; וְחַיָּתוֹ לַמְמִיתִים כְּבִקְרֵי רְפָתִים – נפשו מסורה לממיתים, כמו בקר 

מחאת בלפור, ירושלים 2021 (צילום: רמי פינצ'ובר)


נספח: מכתב מיצחק בער לדניאל גולדשמידט

מכתב ששלח ההיסטוריון פרופסור יצחק בער (1980-1888) לד"ר דניאל גולשמידט לאחר הופעת המחזור לראש השנה, ובו גם התייחס לפיוט 'מלך אביון'. תודה לבן-דודי אברהם פרנקל (נכדו של גולדשמידט ובנו של פרופסור יונה פרנקל), שהעביר לי את המכתב.


ירושלים כ"ג אלול תש"ל

אדוני דר. גולדשמידט היקר והנכבד מאד,

לסיום השנה אני רוצה להודות לך על המתנה הגדולה, שבה העשרת את הציבור היהודי בא"י ובכל העולם.

אינני מוסמך למנות ולהגיד את פרטי זכויותיו של המחזור החדש, את ביסוס המהדורה על כתבי-יד, את הפירושים המצטיינים ע"י בקיאות וחכמה וכו' וכו'. הכל פלא ממש!

בין דברים אחרים וחשובים יותר מצאתי ענין בהדפסה השלמה של השורות המדברות על 'מלך אביון' – תיאור קריקטוריסטי של קיסרים מסוגם של Otto I, II, III ע"י פייטן יהודי היושב במגנצא, מקומו של archiepiscopus [הכוונה לארכיבישוף של מיינץ], בזמנה של  Renovatio imperii (עי'[ין] על זה בספר של P. E. Schramm)! כמובן אני נמשך לבעיות גדולות ואחרות ב'מחזור לימים הנוראים'. תהלותיו מי ימלל!

לך ולכל משפחתך בייחוד גם לרעייתך – לכולכם מצד אשתי וממני – ברכות רבות לשנה טובה ולכוח"ט בזמננו הטרופים והנוראים 

שלך, יצחק בער

________________________________________________________

פרופסור יהודה פינצ׳ובר מלמד בפקולטה למתמטיקה בטכניון ומתגורר בחיפה

שנה טובה, בריאה ומתוקה לקוראי הבלוג

20 תגובות:

  1. בשעתו נתפרסמה בעתונות אפיזודה זו מימי כהונתו של אבא אבן המנוח כשגרירנו באו"ם.

    בעת כניסתו של חוסיין, מלך ירדן, לנאום בעצרת קמו לכבודו כל הנוכחים, להוציא אבא אבן.
    כשנשאל מדוע אינו קם, הפטיר:
    "מלך אביון"

    השבמחק
  2. אבן שושן מפרש את הפעל צעה : צעד, שוטט. לפיכך משמעות "בִּסְגוֹר צוֹעֶה" היא צועד בתא כלאו (או במכלאה, אם נדרש לבִקְרֵי רְפָתִים)

    השבמחק
    תשובות
    1. היות והביטוי מעמיד את ה 'צועה' מול פתיחה וסגירה 'בִּסְגוֹר צוֹעֶה' סביר להניח שמדובר בפראפראזה על הכתוב 'מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ' בישעיהו נ"א י"ד שחז"ל פרשוהו כאילו כתוב 'צואה'. ולפיכך הוא מתאר את היותו המלך האביון בן-אנוש האסור בכסלי צרכיו ומיאוסו.

      מחק
  3. ראשית יישר כח על המאמר 'חמרא למריה [ייש"כ למר יהודה] וטיבותה לדשקייה [האכסניא דוד אסף]'
    הערות קטנות.
    א- אין סיבה להסתייג 'כנראה' המחבר הוא ר' שמעון הגדול. יש לנו בהירות גדולה בתחום והפיוט משולב היטב במערכת הפיוט לר"ה מאת ר' שמעון. ובאופן כללי מערכת הפיוטים של היום הראשוןבר"ה הם מאת הקליר ושל היום השני מאת ר' שמעון הגדול.
    ב- לא רק שאין להאשים את המדפיסים בחששות שווא מהצנזור, אלא להיפך. הצנזורים ההטביעו את חותמם ברגל גסה שטביעותיה ניכרות בספרותינו עד היום. לדוגמה,מצאתי [במהדורת הצילום שהוציא מאיר בניהו ע"ה ] בשו"ת בנימין זאב, טופס שהוכן כנראה להדפסת מהדורה שנייה ו'הוגה' ע"י הצנזור. יש שמה מאות מחיקות. אבל הוא עבד לפי 'מילות קוד'. ולכן כל 'עבודה זרה' ובראשי תיבות 'ע"ז' הוא מחק. וכך גם במקום ש ע"ז=על זה הוא העביר קו. או למשל על כל 'מין/מיני' כולל 'מיני מזונות' חרה אפו והעביר קו.
    ובכלל היו צנזורים שונים מהם מומרים עמי ארצות מתוסכלים. ומהם לתאבון ומהם להכעיס. מהם שתקנו בעצמם ומהם שנתנו הנחיות למדפיסים. ולא רק מכשלות אלא גם מהתלות יצאה תחת ידם העקומה והזדונית . הנה בתלמוד ברכות י"ז: אמרו 'ואע"ג דקימי קצוצי עליה דרבי' ורש"י מבאר 'פריצים עומדין במצוות אנטוניניוס' [זו הגירסה בדפוס וונציה שלפני הצנזורה] היינו שכפי המסופר במסכת ע"ז ה: היחסים בין רבי לאנטוניניוס היו חשאיים. ולכן לא סיפק לו אנטוניניוס לרבי לגיונרים רשמיים אלא מהכוחות החשאיים/משטרה פרטית שמכונים אצלינו בכינוי הלא מצוי ולא תקני 'קצוצי'. אלא שדפוס וילנא משנות תר"מ (1880) בארץ הקיסר ירום הודו וימ"ש הדבר שהכי מפחיד אותם הוא אנרכיה. אם כן כל דיבור על קיסר [למרות שהגמרא מדברת על אנטונניוס]כאיש תככים ומזימות שתחת ידיו יוצאת מכשלה של 'פריצים', מסכן את 'חינוך העם' להערצת המלוכה הצאריסטית. עמדו ותקנו בהוראת הצנזורה בדפוס ווילנא ל'שוטרים ' וכך יצא שה'פריצים' הפכו ל'שוטרים' בשרות הצאר.
    והיה זה שלום
    ושבת-שלום ושנה-טובה

    השבמחק
  4. למה לדחוף את ההעדפה הפוליטית שלך לכאן??? למה???

    השבמחק
    תשובות
    1. למדנו בגמרא במסכת פסחים (פו, ב): "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא".
      הואיל ובעל הבית כאן, מוהר"ר פרופ' דוד אסף הוא ענו כהלל הזקן ומוחל על כבודו, אבוא אנוכי הדל ממעש ואומר לך משמם של חכמי ישראל (קידושין לב): " תלמיד חכם שמחל על כבודו, אין כבודו מחול".
      אשר על כן, אם אין דיעותיו של הכותב (פוליטיות או אחרות) לטעמך, התכבד נא וצא לשתות את מימיהם של "ישראל היום" ו"ערוץ 7" שם תמצא מן הסתם פוליטיקה כלבבך - והיה מחננו טהור.
      וללא קשר להעדפות כאלה או אחרות: שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל ולכל באי עולם שנבראו בצלם.

      מחק
    2. סיריל יקירי,

      כל דבריך אמת ויציב למעט עניין רב שמחל על כבודו. שכך נכתב בקידושין לב ע"א:

      א"ר יצחק בר שילא א"ר מתנה אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול *ורב יוסף אמר אפי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול* שנאמר (שמות יג, כא) ויי' הולך לפניהם יומם.

      ולהלכה נפסק כדרי ר' יוסף (שולחן ערוך יו"ד סימן תרמב סעיף לב).

      שנה טובה לך ולכל אשר לך.

      מחק
    3. דב חביבי, דבריך טובים ונכוחים אלא שדבר הנלמד מענינו הוא שאין רב אלא תלמיד חכם. אלא שמפני עוונותינו רבו בדור הזה המתהדרים באיצטלא דרבנן מבלי שתלמודם יקנה להם חכמה יתירה.
      ואף על פי שהלכה כר' יוסף, הרי שהדבר בחזקת "הלכה ואין מורין כן". ולמדנו מדברי ראשונים ואחרונים שמלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול ומאן מלכי? רבנן.
      שיטה מקובצת כתובות דף יז א בשם תלמידי רבנו יונה
      "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דכתיב שום תשים עליך מלך ודרשי' שתהא אימתו עליך ואם כן לא היה לו לעשות כדי שהם לא ימעטו פעמים אחרות ממוראו ומכבודו."
      וכן : שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד סי' קז
      "מלך אין כבודו מחול דכתי' כי לד' המלוכה הממליך מלכים ולו המלוכה ולהכי כתי' שום תשים עליך מלך ריבה שימות הרבה לומר שאין כבודו מחול".
      ושנה טובה ומבורכת גם לך ולב"ב.

      מחק
    4. תשובה לסיריל,
      מחבר הפיוט התכוון לכל מלך בשר ודם .
      אם רצה כותב הכתבה להמחיש את דעת הפייטן ,
      היה עליו לשים תמונה של נפוליאון יושב בדד באי השדים ,
      או ציור של יוליוס קיסר מתבוסס בדמו.
      הכניסה לפוליטיקה הקטנה שלנו מרדדת את תוכן הפיוט לגמרי.
      אבל קפצה על הפרופסור המחבר שמחת אביונים , כי חיכה לה עד עת

      שנה טובה

      מחק
  5. תשובה יהודית הולמת: למה לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. בגלל הפסוק "יז בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ:
      יח פֶּן יִרְאֶה יְהֹוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ:

      מחק
  6. יישר כחך יהודה על הרשימה המענינת.

    בשולי הדברים אפשר להוסיף שהצנזורה שבה מדובר היא אכן פנימית שכן צנזורה ממוסדת לא החלה אלא במאה ה-16 באיטליה.

    שנות חייו המשוערות של הפייטן שמעון בן יצחק ממגנצא הן 950-1020. אלה הן ימי הווסדה של האימפריה הרומית הקדושה שלאמיתו של דבר לא היתה לא אימפריה לא רומית ולא קדושה. אוטו הראשון (הגדול), הדוכס של סקסוניה, הוכרז ע"י האפיפיור כקיסר הראשון של אימפריה זו בשנת 968. אחריו מלכו אוטו השני והשלישי, כל אלה בימי חייו של שמעון בן יצחק. בער מזכיר את שמותיהם במכתבו.

    שמעון בן יצחק גר במגנצא היא מיינץ שהיתה אחת מן הערים החשובות באיפריה הרומית הקדושה. בעיר זו ישב ארכיבישוף שזכה למעמד הפוליטי החשוב של נסיך בוחר. על יחסיו של אוטו הראשון עם הכנסיה אפשר לקרוא בויקיפדיה:

    בתחום מדיניות הפנים פעל אוטו *לחיזוק מעמד הכנסייה*, ובעיקר מעמד הבישופים וראשי המנזרים, *על חשבון האצולה החילונית*. אוטו תרם לבישופויות ולמנזרים חלקות אדמה נרחבות, אשר בהן לא היו לשלטון החילוני זכויות מיסוי ושיפוט, *ובכך זכה לנאמנותם ולסיוע שלהן בגיבוש תמיכה העממית בשלטונו*.

    דומה שאין חדש תחת השמש.

    השבמחק
    תשובות
    1. אז תגידו חברים, לא שווה שהמלך ייקח קצת ויקבל קצת ובלבד שלא יהיה אביון?
      תודה רבה לרושם הרשימה ותודה רבה לאכסניה
      ושנה טובה לכל בית ישראל

      מחק
    2. אלי סט. האביונות של המלך רק משל היא. דלותו היא ביחס למלך עליון, ואביון מתחרז אליו באופן מושלם, לטובת הפיוט.

      מחק
  7. קצת אידישקעייט. א מחיה...

    השבמחק
  8. הפיוט המושר בהקלטה אינו הפיוט הזה אלא 'מלך עליון אל דר במרום' של ר' אלעזר בירבי קליר (שגם הוא צונזר באותו אופן).

    השבמחק
  9. הפיוט המושר בכרם ביבנה הוא "אל דר במרום", הבנוי כמו "אמיץ המנשא", אך התחבר כ-500 שנה קודם כנראה.

    השבמחק
  10. מעט באיחור... המשתמע- יש רק מלך עליון אחד. וכל המלכים בני האדם הם אביונים. גם עושרם לא ימנע אביונם. ולנו לא נותר אלא לחפש מבינהם את מי שאביון לקולא, שעדיף על אביון לחומרה. ועוד יותר להזהר שלא להמליך אף אחד. שמלוכתו של האדם עושה אותו אביון (בלשון הפייטן).

    השבמחק
  11. האם יש הסבר למישהו על נוסחים (כדוגמת רינת ישראל) בהם הוכנסו רק בתים בודדים של "מלך אביון"? האם זה נעשה רק כדי לא להאריך ולהכביד על הציבור? או שיש משהו בבתים אלו דווקא שעבר את הצנזור?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.