סֶלְפִי: אם לא צילמת לא היית

120 שנה לפגישת הרצל והקיסר וילהלם במקווה ישראל (1 בנובמבר 2018)

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון 

היה זה בתחילת המאה הרביעית, כשהנצרות הפכה לדת המועדפת באימפריה הביזנטית שנולדה זה לא מכבר. כמה צליינים נוצרים מאיטליה ערכו מסע לירושלים כדי לעלות על קברו של ישוע. את הדרך מאיטליה לפלשתינה הם עשו בספינה. בסערה שתפסה אותם בים נשבר תורן הספינה, אבל למרות הכול הם הצליחו להגיע. היה זה מעט אחרי שהקיסר קונסטנטינוס הגדול ציווה להרוס את המקדש הפגאני שהקים אדריאנוס על קבר ישוע, ולפני שבנאיו התחילו להקים את המבנה העצום של כנסיית הקבר הקדוש סביב שנת 335. עולי הרגל שבספינה הרגישו שעליהם להנציח את העובדה שבחסדי האל הצליחו במסעם הקשה. הם עשו זאת בציור גרפיטי על גבי קיר אבן שנותר ממקדש אדריאנוס. הגרפיטי התגלה בחפירה שערך הבישוף הארמני קפיקיאן בשנת 1978 מתחת לקָפֵּלָת סנטה הלנה בכנסיית הקבר (קָפֵּלָה זו שייכת לארמנים). במקום בו נמצא הציור הוקמה קפלת ארמנית על שם וורטן הקדוש.

מתחת לציור של הספינה שבורת התורן כתוב בלטינית DOMINE IVIMUS – אדוני, הלכנו. כנראה תשובת הצליינים לקריאה 'שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ' (תהלים, קכב 1).

לצערנו, הספנים האמיתיים לא העלו על דעתם להנציח גם את עצמם והסתפקו רק בספינה...

כיום צליינים מגיעים לישראל במטוסים, עולים לירושלים באוטובוסים ומשתכנים באכסניות ובבתי מלון נוחים. אבל שלא כמו בני הדורות הקודמים, היום לכל אחד יש גם מצלמה מעולה בטלפון הנייד שלו, שהיא פשוטה וזמינה בקלות. הדחף הבלתי ניתן לכיבוש לתיעוד עצמי הוא מסימניה של תקופתנו, והוא כידוע אינו מוגבל רק לאירועים חשובים או חגיגיים אלא לכל ההיבטים של חיי היומיום. 

התיירים שמגיעים לכנסיית הקבר מרגישים כמובן צורך להנציח את הרגע הגדול הזה בחייהם. עד לפני שנים ספורות היה איברהים, צלם הבית של כנסיית הקבר, מסדר את קבוצות הצליינים לצילום על המדרגות שליד הכניסה ולאחר שהיו יוצאים מהכנסייה יכלו לרכוש צילום למזכרת. כיום יש לכל צליין מצלמה בכיס ואיברהים לא מצלם יותר. 

עד לפני כ-150 שנה המסע לירושלים היה ארוך ומסוכן. הוא נמשך חודשים רבים והיה כרוך בסכנות לאין ספור. לבאים בדרך הים ארבו שודדי ים וסערות, ולבאים בדרך היבשה ארבו שודדי יבשה, אוכלוסייה עוינת, חום, צמא ומגפות. מעטים הצליחו להשלים את מסעם ולהגיע לירושלים, ומעטים עוד יותר זכו גם לשוב לביתם. רבים מאלה שהצליחו להגיע לעיר הקדושה ולמקום הקדוש חשו צורך להשאיר לכך סימן בשטח. היו כאלה שתקעו מסמר בין אבני כנסיית הקבר ועד ימינו נותרו מסמרים כאלה בחריץ שבעמוד משמאל לכניסה. אגב, יש עדויות לכך שגם עולי רגל יהודים נהגו לתקוע מסמר בין אבני הכותל המערבי.

אחרים פשוט חרטו את שמם על האבנים, ובאותם ימים דבר כזה לא נחשב לוונדליזם. גם עולי רגל יהודים נהגו לכתוב את שמם על אבני הכותל, אבל הם כתבו בצבע כי לא העזו לפגוע באבנים הקדושות וזו כנראה הסיבה שהכתובות לא השתמרו.

רק בסוף המאה ה-19 התחילו יהודים להכניס פתקי בקשה בין אבני הכותל. בשנים האחרונות צליינים נוצרים העתיקו את הרעיון והתחילו גם הם להכניס פתקי בקשה כאלה לסדק בעמוד שמשמאל לכניסה של כנסיית הקבר. אגב, לפי המסורת האורתודוקסית סדק זה ראשיתו בימים שהקתולים שלטו בכנסייה ומנעו מן האורתודוקסים את הכניסה לטקס האש הקדושה שמתקיים ב'שבת האור'. האורתודוקסים המתינו לפני הדלתות הנעולות ואז נבעה הסדק ודרכו פרצה האש הקדושה שבה הדליקו את נרותיהם.

צליינים ארמנים נהגו לחקוק צלבים קטנים באבני המקומות הקדושים, בעיקר באבני קפלת הלנה הקדושה. הם חקקו צלב קטן עבור כל אחד מבני משפחתם, והאמינו שבזכותו של צלב זה גם אלה שנותרו הרחק ייראו את עצמם כאילו גם הם היו כאן. 

הדוגמה הקיצונית ביותר לצורך של עולי רגל ליצור זיכרון שינציח את העובדה שהצליחו למלא את משאת נפשם היא הקעקועים. החל מן המאה ה-18 נהגו צליינים נוצרים לקעקע סמלים דתיים על זרועם. את הקעקועים עשו בני משפחה קופטית שחיו בבית לחם. לקופטים יש ניסיון בקעקוע משום שרווח בקרבם המנהג לקעקע צלב קטן על שורש כף היד. הקעקוע באותם ימים גרם לסבל רב. פרט לכאב שבתהליך עצמו היה אזור הקעקוע מתנפח ומפתח דלקות שגרמו לחולי ולעיתים אפילו למוות. 

בצילום שלפניכם תיעדתי את אחרון המקעקעים למשפחת רזוק הקופטית שהיום גר בירושלים.

בימינו, כאמור, כל זה קל ופשוט. כל משתתף בטקס יכול לצלם את עצמו בסֶלְפִי על רקע הסביבה ובתוך שניות הוא יכול להעביר את הצילום לקרוביו ולחבריו בכל העולם. ליקטתי מבחר של תמונות כאלה מאירועים שונים ומשונים שצילמתי. לעיתים קשה להבחין בין צילום סלפי לצילום הסביבה – אבל בעצם, מה זה משנה?

'שבת האור' של הקתולים, כנסיית סנטה אנה בירושלים (26 במארס 2016)

הילולת נשים לאל-גיטאר, לוד (17 בספטמבר 2019)

תהלוכת 'מוולאד א-נבי', שער שכם (19 באוקטובר 2021)

טקס פטר חמור במושב עופר (19 באפריל 2016)

חג יעקב הקדוש של האורתודוקסים, ירושלים (5 בנובמבר 2016) 

חגיגות 500 שנה לקבלת הנצרות בפיליפינים, יפו (27 בנובמבר 2021)

יום המהגרים והפליטים בכנסיית אנטוניוס הקדוש ביפו (22 בספטמבר 2019)

'לילת אל בסיסה' של יהודי תוניס ולוב, ירושלים (3 באפריל 2019)

טקס 'האש הקדושה' בירושלים (1 במאי 2021)

אתר הטבילה בירדן, צולם מהגדה הירדנית (27 באפריל 2016)

מיסת חג האביב במנזר הקופטי ביפו (23 באפריל 2022) 

'קורפוס כריסטי' של הקתולים, ירושלים (3 ביוני 2021)

חג הסיגד של יהודי אתיופיה, ירושלים (7 בנובמבר 2018)

השומר על השטח הסטרילי סביב מדורת בר יוחאי בל"ג בעומר במירון (25 במאי 2016)

רחבת הכותל המערבי בערב תשעה באב (13 באוגוסט 2016)

חג יעקב הקדוש בכנסייה הארמנית שעל שמו, ירושלים (10 בינואר 2017)

קידוש מי הירדן, אורתודוקסים, אתר הטבילה (18 בינואר 2016)

טקס רחיצת הרגליים של הקופטים בירושלים (5 באפריל 2017)

תהלוכת 'יום ראשון של הדקלים' של הקופטים בירושלים (21 באפריל 2019)

דרוזים על קבר נבי שועייב בחגו של הנביא (26 באפריל 2017)

תהלוכת חג אל מעראג' בירושלים (28 בפברואר 2022)

טקס סוּפִי בבית חנינא (14 בנובמבר 2016)

 ___________________________________________

דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il