‏הצגת רשומות עם תוויות עוף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עוף. הצג את כל הרשומות

יום שני, 12 ביוני 2023

בורא מיני מזונות: שטויות במיץ, ביצי חסד, עוף צמחוני, אהבת אמת, דלישאבעס

א. שטויות במיץ

ברחוב יצחק שדה 38 בתל אביב יש דוכן מזון הקרוי בשם הנפלא 'שטויות במיץ'. לא ברור אם הוא עדיין פתוח ומה בדיוק מוכרים שם: מיצים או שטויות, או גם וגם.

צילום: יהושע לביא

המונח 'שטויות במיץ' הוא קיצור של 'שטויות במיץ עגבניות', ולא תאמינו אבל בוויקיפדיה יש ערך מיוחד למטבע לשון זה!


ב. ביצי החסד

צילום: גדעון נח

השלט הזה, ברחוב אחוזה 109 ברעננה, הצחיק אותי מסיבה שאיני יודע לפרשה. כנראה שחשבתי על אשכי אדם ולא על ביצי תרנגולת...

המילה 'חסד' כל כך לא שייכת לכאן! הנה שני הפירושים של מילה זו, כפי שמצאתי באתר האקדמיה ללשון העברית:


איזה חסד כבר יכול להיות בביצים? 

ג. עוף צמחוני

אם יש ביצי חסד, יש גם עוף צמחוני.

זה מתחיל בעוף טבעי, ממשיך בעוף צמחוני, וזה ייגמר בעוף פרווה... (עגל חלב כבר יש)

צילום: צבי פיש

ד. קנטטה לשווארמה

כרזה להופעה בשנת 1969 (עיריית תל אביב, הספרייה הלאומית)

שיר אהבה לשווארמה נשמע חלק ממורשת הגשש החיוור, אבל מקבל ממשות אקטואלית במסעדת השווארמה 'אשר' בראשון לציון (רוטשילד פינת ז'בוטינסקי)...

צילום: איתמר לויתן


ה. וואָס אַרשטייט אַ גוי? 

מזללת 'דלישאבעס' (היתוך של דֶּלִי=מעדנייה עם שאַבעס, כלומר שבת) שוכנת ברחוב עמוס שבשכונת גאולה בירושלים. היא מציעה לא רק אוכל יהודי קלאסי ('מסע קולינרי יהודי מסביב לעולם', כלשון המודעה) אלא גם מִשְּׁלַב לשוני חרדי ייחודי שמחבר בין עברית-ישראלית לבין יידיש.

צילום: טובה הרצל

אבל את הטריק השחוק של 'פּאַשקעוויל כביכול', שאינו אלא מודעת פרסומת לכל דבר, אנו מכירים כבר מימים ימימה.

צילום: מנחם רוזנברג

כדאי לשים לב לתפריט של דלישאבעס, שמזכיר מסעדות סיניות שבתפריט שלהן תמצאו כל דבר שעולה בדעתכם. בדלישאבעס יש מאה סוגי סלטים. לא פחות!

ויש להם עוד מבחר מאכלים, שמקצתם דורש שימוש במילון לאלה שאינם רגילים באוכל יהודי מזרח-אירופי, ובטוחים שחומוס  בפיתה הוא המאכל היחיד שמוגש לצדיקים בגן עדן:
  • יאַפּצ'יק הוא סוג של קוגל
  • געלער (צריך להיות גאַלער) היא רגל קרושה
  • לעבער – כבד
  • אַרבעס הם גרגרי חומוס מבושלים
  • בעבלעך שעועית
  • פיש סולומון זעיס און זויער הוא דג סלמון ברוטב חמוץ-מתוק
  • געפילטע פיש, וויטפיש– נו, גם את זה צריך להסביר לכם?
  • דֶּלִי רוֹל – רולדת בשר
  • הערינג געמנירטע – הערינג זה כמובן דג מלוח, מה זה 'געמנירטע' אני לא יודע (אבל בטוח יהיה כאן מי שיסביר לי).

יום שני, 10 באוגוסט 2020

בורא מיני מזונות: עירקיאדה, אהבת פיצה, בצק עלים ועוף דליק

א. יאדה יאדה

בפורים יש 'עדלידע', לליכודניקים יש 'ליכודיאדה', ולעיראקים יש 'עִירָקִיָאדָה'.

ואיפה נמצא בית מאכל זה? כמובן ברחוב ביאליק ברמת גן, בירתם הלא רשמית של יוצאי עיראק בישראל.

ההתמחות היא כנראה בשילובים שונים של סמבוסק וסביח.

צילום: ברוך גיאן

ב. ואהבת לרעך כמוך?

'ואהבת לרעך כמוך'? מסתבר שלא בדיוק. על-פי פיצה ליהאנו בבת ים יש לתקן ולומר 'ואהבת לרעך כמו פיצה'.

איזו עלגות לא מתוחכמת!

צילום: אברהם (רמי) דיין

ג. פיצה ירושלמית

ארבעים שנה אני אוכל פיצות בירושלים ומעולם לא ידעתי שיש דבר כזה 'פיצה ירושלמית'.

בין כך ובין כך, ברחוב אוסישקין 61 ברמת השרון, ליד כיכר העירייה, כנראה חושבים שזה מותג מנצח. רק שיחליטו אם זו 'פיצה ירושלמית' או 'פיצה הירושלמית' (עם ה' הידיעה) ואולי גם וגם.

צילום: גדעון פליישמן

ד. בחירה חופשית

במרכול של רמי לוי בסניף רעננה מוענקת בחירה חופשית למי שרוצה לקנות בצק עלים של 'מעדנות'. לפניכם אותו מוצר בדיוק (שימו לב למספר הקוד) בשני מחירים: יקר וזול. מעניין במה תבחרו...

צילום: גדעון נח

ה. עוף מדליק

ברשת המרכולים החרדית 'אושר עד' (שאצלי בבית קוראים לה 'כושר-עד') אפשר לקנות 'עוף קפוא דליק'.

גם קפוא וגם דליק? זה לא בדיוק הולך יחד...

צילום: פיני גורליק

ההסבר: שם היצרן הוא 'דליקטסו' (שזה סוג כשרות מיוחדת של חב"ד).


בתיאבון!

יום רביעי, 26 בפברואר 2020

בורא מיני מזונות: ייִדישע מאַמע, להכעיס, הקצב בלט, עובדי אדמה

א. אַ ייִדישע מאַמע בתל אביב

מזללת בשרים חדשה נפתחה בשוק הכרמל בתל אביב ושמה 'ייִדישע מאַמע' (אם יהודייה; את הניקוד התקני אני הוספתי). הדוכן מתמחה באוכל יהודי-פולני, ואנו, שלצערנו עדיין לא אכלנו שם, מתעניינים בעיקר באמרות הכנף שבתפאורה וכמובן בתפריט.

במקום אמא יהודייה מצויר על הקיר דווקא אבא יהודי (אַ ייִדישע טאַטע)...


ויש גם ציטוט נאה ממנדלי ('ספר הקבצנים', כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, עמ' צג):


התפריט יצירתי למדי, אבל ברור שהניסוח לא נבדק על ידי מי שמתמצא קצת ביידיש. אם היה כזה, הוא היה מן הסתם מתקן את המפלצת הלשונית 'ווילדע חאייע' (צריך להיות: אַ ווילדע חיה; כלומר חיית פרא), ואת 'אוי ואי זמיר' (צריך להיות: אוי-וויי ז'מיר; כלומר, אוי ואבוי לי).

העיקר ש'בייקון' ו'שרקוטרי' כתבו נכון...

צילומים: איתמר לויתן

ב. עוף צֶלוֹחֶס

ועוד בענייני בשר ויידיש.

בשכונת למד בתל אביב יש מסעדת גריל עופות, שנקראת בשם הנפלא 'עוף צלוחס'.

זה אולי נשמע לכם כרמז עבה כגרגרת ל'עוף בצלחת', אבל בעצם מדובר במשחק על צורת ההיגוי ביידיש של 'אויף צו להכעיס' (שהוגים אותה: אוֹיפְצֶלוֹכֶס), ומשמעותה: להכעיס, אף על פי כן ודווקא.

צילום: אבישי ליוביץ'

הנה נחמה ליפשיץ שרה את 'אויף צו להכעיס אַלע שׂונאים ... עם ישׂראל חי', שיר של יוסף קרלר, שהדיסידנטים היהודים בברית המועצות אהבו מאוד:



ג. הקצב בלט

ואם אנחנו בעסקי אוכל בשרי, נציין לשבח את 'אטליז בלט', ברחוב השוק בתל אביב. שלט ההנצחה בפתח החנות עושה כבוד לאבי המשפחה, 'סבא שרוליק', שכבר בלודז' היה קצב...

צילום: איתמר לויתן

ד. עובדי אדמה

יש מילים בעברית שחשבנו שנעלמו כבר מהלקסיקון ונס ליחן, 'עבודת אדמה' למשל.

גדעון נח, שהתפעל מאריזת הקרטון וממה שכתוב עליה, בדק ומצא שמדובר במאפייה איכותית שפועלת בקיבוץ בית השיטה.

צילום: גדעון נח
אתר המאפייה

ב ת י א ב ו ן !