 |
| עטיפת תקליט שירי מלחמת ששת הימים. נדמה לי שבאותם ימים לא היה בית בישראל בלי התקליט הזה... |
ביום ראשון הבא (כ"ח באייר / 20 במאי) יצוין במקומותינו 'יום ירושלים'. האמת היא שאני לא סובל את החג הזה. מותר לי לומר זאת, משום שאני גר בירושלים כבר 35 שנים, אוהב אותה ומכיר אותה מכל הצדדים.
מלכתחילה זה היה יום חג ממלכתי עם הרבה כוונות טובות ל'חיזוק וביצור' מעמד העיר, אבל בפועל זה הפך להיות יום חגם של בני המגזר הדתי-הלאומי בלבד, ורוב תושבי המדינה כמעט שלא מוּדעים לו ולא ממש אכפת להם ממנו. העיר עצמה מפוקקת במאות אוטובוסים ובאלפי אנשים שצועדים ברחובותיה, רומסים את ערוגותיה, ממנגלים ומששלקים בגניה ומשאירים אחריהם טינופת איומה. נוסף על כך נערכים כאן בשנים האחרונות כל מיני טקסים פטריוטיים ביזאריים, כמו 'ריקוד הדגלים', שהמציאו אחינו אנשי גאולתנו, בני ישיבת 'מרכז הרב', כדי לציין את יום שחרור העיר מידי זדים ועל הדרך גם להתריס ולהתגרות בתושבי מזרח ירושלים הערביים.
ובכל זאת, פטור בלי כלום אי אפשר. אז קודם כל נזכיר כמה רשימות נבחרות שפורסמו כאן בעבר ועסקו בירושלים:
1. גלגולי שירו של דן אלמגור 'היתה לי כוס אחת של מים'.
2. חידון פוליטי: כמה משרי ממשלת ישראל גרים בירושלים? למרות התהפוכות הפוליטיות, התשובה לא השתנתה...
3. 'ילדתי עצמי עיניים': השיר הירושלמי היפה והנשכח של להקת 'השמרנים'.
ולענייננו.
שיר המופת של נעמי שמר 'ירושלים של זהב' אינו זקוק לקידום מכירות, שהרי כולם מכירים אותו ואוהבים אותו. אז נכון שהיום כבר אין הרבה קשר בין השיר לבין המציאות ('אויר הרים צלול כיין'? בחייאת!), אבל בכל זאת, זהו שיר ענק שעשה היסטוריה, יצירה בעלת עוצמה מכשפת, משהו בין המנון לתפילה ולא עוד שיר או סתם פזמון.
 |
| הטיוטה הראשונה של 'ירושלים של זהב', מתוך כתבתו של רוני קובן ב'עובדה' (2011) |
פעם, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, השמיעו את 'ירושלים של זהב' בכל מקום ובכל הזדמנות, ואף היו כאלה שהציעו להפכו להמנון המדינה. לימים סר חנו של השיר, בין מחמת עודף השמעה, בין מסיבות פוליטיות ('כיכר השוק ריקה'' וכו') או מחמת קדושתו היתרה, שאינה מאפשרת השמעתו 'סתם' אלא רק בימים טובים ובנסיבות חגיגיות, בין מחמת שהתברר – על פי הודאתה של נעמי שמר עצמה ערב מותה – כי בכתיבת הלחן הושפעה משיר עממי בסקי ואיכשהו התקבלה בציבור הדעה המוטעית שכביכול מדובר בפלגייאט (ראו מה שכתב אליהו הכהן נגד דעה זו; וגם כאן, באתר של זאב גלילי). ואכן, בשנים האחרונות משמיעים את השיר רק פעם בשנה, ב'יום ירושלים'.
מאז חובר השיר ב-1967, ובעיקר בימי זוהרו וגדולתו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור, הקליטו אותו ברחבי העולם במאות גרסאות, וספק אם יש שיר עברי אחר (פרט אולי ל'הבה נגילה') שמוּכר כל כך.
הנה אפוא כמה ביצועים מיוחדים של השיר, שאותם ליקטתי מהכא ומהתם. זה בוודאי לא אוסף ממצה ואני גם לא אחראי לכמויות השמאלץ, הקיטש והפטריוטיות שמשתקפות בסרטונים הללו כלפי ישראל בכלל וירושלים בפרט. תחילה כמה ביצועים בעברית ואחר כך כמה מתרגומי השיר לשפות העולם.
אבל קודם כל היסטוריה. הנה גיל אלדמע מספר לדן אלמגור (1980) כיצד נולד השיר:
1. שולי נתן
שולי נתן היא ששרה את השיר לראשונה בפסטיבל הזמר שנערך בירושלים במוצאי יום העצמאות, ב-15 במאי 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. השיר עצמו לא היה חלק מהתחרות אלא הוזמן במיוחד על ידי טדי קולק, ראש העיר דאז. כל השאר הוא היסטוריה והיסטריה. השיר נפוץ מיד עם השמעתו כאש בשדה קוצים, ובתוך זמן קצר גם זוהה עם שחרור העיר העתיקה של ירושלים והנצחון הגדול של מלחמת ששת הימים.
למיטב ידיעתי הביצוע המקורי של שולי נתן בפסטיבל לא הוסרט, אבל הנה הקלטה מתוך תכנית הטלוויזיה 'במזל כוכב' שבה סיפרה נעמי שמר כיצד התעקשה לבחור דווקא בשולי נתן, ואחר כך שרה שולי נתן הצעירה את השיר בקול הסופרן הנפלא שלה.
2. יפה ירקוני
סרטון נדיר תיעד את יפה ירקוני בהופעה חיה בפריס, 1968. לצדה רבקה מיכאלי והצמד אילן ואילנית, ומאחוריה, מתנועעים בדבקות, רקדני ורקדניות עַם בלבוש 'עממי'.
3. עפרה חזה
על שירתה היפה של עפרה חזה באירוע 'פעמוני היובל' של שנת החמישים למדינה מעיבים תפאורה מוזרה וכוריאוגרפיה הזויה, ובעיקר כיתוביות כמו 'הלו לכל שירייך', 'ובמערות אשר בסל'...
4. ריטה
5. אילנית, אריק לביא, עפרה חזה, יהורם גאון ו'פינה בעמק'
6. עמיר בניון
בסלסול תמידי ובטאץ' מיוחד.
7. 'היהודים'
ואם מדברים על טאץ' מיוחד. הנה גרסת הרוק הכבד של להקת 'היהודים'.
8. מאיר אריאל, ירושלים של ברזל
זמן לא רב לאחר מלחמת ששת הימים חיבר מאיר אריאל – אז צנחן צעיר שבעצמו לחם בקרבות ירושלים – את 'ירושלים של ברזל', מעין שיר תגובה, שהוריד את המילים היפות של 'ירושלים של זהב' אל המציאות הקשה של המלחמה עצמה ומחירה הנורא. שיר זה, שהעניק לאריאל את הכינוי 'הצנחן המזמר', היה הראשון שפרסם אותו.
ועתה נישא עינינו אל העולם הגדול...
9. הגרסה הסינית
ביצוע מהפנט של מקהלת סטודנטים מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. הסרטון כולל קטעים מתוך פס הקול של 'רשימות שינדלר' וכולל את 'אויפֿן פּריפּעטשיק' ואחר כך את 'ירושלים של זהב':
10. הגרסה המוסקבאית
11. הגרסה הווינאית
12. הגרסה הברזילאית
והנה מבחר קטן של תרגומי השיר לשפות העולם.
13. התרגום לצרפתית
הזמרת הישראלית לשעבר (וילידת ירושלים) ריקה זראי הקליטה ב-1968 גרסה צרפתית של השיר:
14. התרגום ליידיש
 |
| מתוך האתר 'היו ימים' של אהוד גן-אל |
15. התרגום לאנגלית
'רשימות שינדלר', סרטו המפורסם של סטיבן שפילברג, עשה שימוש מוזר ביותר בשיר זה. שפילברג בחר ללוות את המשוחררים היוצאים מן המחנה בצלילי 'ירושלים של זהב' למרות שנכתב יובל שנים לאחר השואה. בשל המחאות, בגרסת הסרט שהופצה בישראל הוחלף השיר ב'הליכה לקיסריה' של חנה סנש.
הנה מקהלת קווניסי (Quincy Choral Society) האמריקנית בשירים מתוך הסרט. מתחילים ב'אויפֿן פּריפּעטשיק' ושירת 'ירושלים של זהב' מתחילה בתזמון 2:50, בתקיעת שופר...
וכאן שר באנגלית הזמר היווני דמיס רוּסוֹס, תוך שהוא עורך שינויים מסוימים במנגינה:
16. התרגום לרוסית
זוהי זמרת שירי העם יוליה זיגנשינה:
17. התרגום לספרדית
18. התרגום לפורטוגזית
ונסיים עם הזמר הברזילאי רוברטו קרלוס שמנסה כוחו גם בעברית...
בעלי התוספות
חיים כהן (בתגובות למטה) הפנה את תשומת הלב לאתר רשות השידור, ובו אפשר להאזין לשידור המלא של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז, שבמסגרתו הושמע לראשונה השיר ירושלים של זהב:
http://www.iba.org.il/media/?site=152&page=252&topic=201&starting=50_1_2008-04-09_202729
דוד אולידורט הפנה את תשומת לבי לגרסת הג'ז היפה של דניאל זמיר:
וגם לגרסת היידיש (יוני אילת) והלדינו (דגנית דדו):
אחשתרן מצא עבורנו את הגרסה ב... ארמית!
וכאן החזן יצחק מאיר הלפגוט שר עם הקהל:
