יום חמישי, 19 במאי 2011

איזה כיף להיות חרדי: טירוף ל"ג בעומר

מה יש בו בחג הזה שמוציא מעם ישראל את כל הטוב שבו, ובעיקר את המגוחך, המטורף והוולגרי?

בל"ג בעומר של השנה שעברה (2010) זכו קוראי עונ"ש לחזות בתמונתו המדהימה של האדמו"ר מ'תולדות אהרן' המגולגל בארון מחשש לטומאת כהנים (שהרי במירון יש מערות קבורה עתיקות רבות).

וזה מה שכתב יאיר אטינגר שהעביר לי אז את התמונות:
כדי להימנע מטומאת כוהנים במירון – כך הגיע השבוע האדמו"ר מתולדות אהרן לקברו של הרשב"י בל"ג בעומר.  
קצת רקע: בחודשים האחרונים התגלו עשרות מערות קבורה במירון, מה שעורר היסטריה רבתי בקרב אוכלוסיית הכוהנים. חלק מהרבנים אסרו, אחרים התירו – אבל הפרשה הפכה להיות דליקטס ממש כאשר מישהו החליט להשתמש בה כתחמושת בקרב האין סופי בין שני האחים המפולגים, האדמו"ר מתולדות אהרן והאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק. שניהם כוהנים, כידוע. 
האדמו"ר מתוא"י החליט שלא יעלה, ויסתפק בהדלקת מדורה בתחתית ההר, ומקורבו הרב ברנדסדורפר אף הוציא פסק הלכה מנומק שקבע: מירון הוא בית קברות אחד גדול. 
האדמו"ר מתו"א לא נרתע והודיע: אני עולה. גם לו היה על מי לסמוך (בד"ץ העדה החרדית). הבעיה היתה, שהסיקריקים התחילו להוציא פשקווילים נגד האדמו"ר מתו"א ולהציג אותו כפורץ גדר וכו'.  
בין לבין, טובי המוחות ההלכתיים ישבו על המדוכה, ובית הדין של הרב גרוס אף הציע – זו לא בדיחה – שכוהנים יוכלו לעלות להר בחליפות צלילה ובלוני חמצן כדי להימנע מטומאת מת.  
בסופו של דבר, האדמו"ר מתו"א לא נסוג בו. הוא העפיל אל ההר, אבל כדי להימנע מלשונות רעות, הוא עשה את זה בתוך ארון אטום. תולדות הארון.
ויהי בנסוע הארון של תולדות אהרן
האדמו"ר לא יוצא מהארון

השנה, השבח לאל, נפתרה הבעייה. נסללה דרך מיוחדת לכהנים, ויש המספרים כי גם דרך לכהנות נמצאת בתהליכי תכנון:


ד"ר שלמה טיקוצינסקי שלח לי מבחר מודעות וכרוזים מל"ג בעומר דהשתא, שיש בהם להעיד על ממדי התסיסה והטירוף שאוחזים בציבור החרדי ובסוחרי הישועות לקראת התקדש החג:









7 תגובות:

  1. האם אתה יודע מהי סגולת הח"י רוטל? רז גדול הוא זה שנגלה לי בקבר שמעון הצדיק

    השבמחק
  2. לא שמעון הצדיק אלא שמעון בר יוחאי.
    רוטל הוא מידת נוזלים, כנראה שיבוש של ליטר.
    על תעלולי זיוף המקורות שקשורים במנהג לנדור ח"י רוטל משקה על קבר רשב"י, ראה ברשימתו של הרב יהושע מונדשיין 'תעלומת מערת הפלאות השכוחה', במדורו 'סיפורים וגלגוליהם', כאן:
    http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1361

    השבמחק
  3. יש להבחין בין טירוף הכהנים, שהוא הלכתי, לבין טירוף הישועות, שמגלגל מליונים. אנשים ציניים מנצלים את תמימותו ואת צרותיו של ההמון.
    מה זה אומר על ההמון? הרי בלי ביקוש לא היה היצע. מצד שני איפה היה ההמון המאמין הזה לפני עשור או יותר? כנראה ההיצע מזין את הביקוש, שחוזר ומזין את ההיצע, וחוזר חלילה.

    השבמחק
  4. קטונתי מלתקן את הגרא"ד הי"ו , אולם לי נגלה הסוד אכן בציון רבי שמעון הצדיק בירושלים, שם מתחוללת לה מדי שנה בל"ג בעומר הילולה זוטא כולל חלאקה

    השבמחק
  5. א. רוטל (וחלק התריסר שלה, האוקיה) היו יחידת משקל מהתקופה העותומנית. הן היו בשימוש גם בתקופת המנדט הבריטי ונדחקו בהדרגה בידי השיטה העשרונית.
    המשקל היה צלוי גיאוגרפיה. לפי ויקיפדיה,
    1 רוטל 2.564 ק"ג בצפון הארץ 2.885 ק"ג בדרומה.

    ב. הות שרעייתי, ולכן גם בניי הם מצאצאי הרמ"א
    ניתן לסדר לפונים בדרכים המקובלות, תפילה מיוחדת ל"הוד שבהוד" תמורת "עוד שבעוד".

    השבמחק
  6. אני זוכר את לג בעומר במירון משנות המנדאט, מקום נחמד ועליז שבו חגגו אנשים מאמינים בהתלהבות ילדותית תמה וחמה. מה שאנו רואים היום שקבוצות מסחריות ניכסו להם בשם דת או כת כל שהיא את המקום הזה והפכו אותו לדיר חזירים תרתי משמעי. וזה קיים במדינת ישראל של 2011 בושה וחרפה לאנשים שקוראים לעצמם דתיים, פעם קראנו לעצמנו אדוקים ולאנשים היה עוד כבוד אלינו והיום אנחנו סתם דתיים ותו לא

    השבמחק
  7. כתב שלמה צוקר:
    היו מעניינים מאוד תיעודך והערותיך על ל"ג בעומר. תמימות יש גם היום בהמון, וככל דבר הוא מנוצל היום לרווחי הון. כל האמונות התפלות של ההמון הן עסק כלכלי, כמו כל דבר במדינה הזאת. אך גם עבודה זרה הייתה שם תמיד. בשנת 1934 ביקרה פה המשוררת אלזה לסקר-שילר, והיא ביקרה בל"ג בעומר במירון. ואלה רשמיה, כפי שתיארה בספרה Das Hebräerland:
    "להר אל-קנטרה [אולי מהיות המילה 'קנטר' בערבית מציינת מקום מקומר] שליד צפת, ששם עומדת עדיין חורבת המקדש של "נר ישראל", זורמים המונים של בני פלשׂתינה נושאי אבוקות, גברים ונשים מכל הארץ, עם בניהם ובנותיהם ונכדיהם, לחגיגה לזכרו של שמעון בן יוחאי. מתעוררים המצלתיים, מכלי-השיר הקדמונים של העברים מימי סיני, ללוות את המחול האֶקסטאטי. ומסביב לגב-ההר החסוּד, בחסות שְׂרִיד עַצְמוֹת הַמִּקְדָשׁ, אוחזת יד בפריחת נעורים ביד בלה מזוקן, ויוצאים במחול יחדיו. לילדים היהודים מבוכרה, שעלו עם אבותיהם ואמותיהם מסמרקנד לארץ המובטחת, גוזזים את המחלפות הנהדרות, שהגיעו עד לברכיהם, ומטילים אותן לאש, קרבן אִשֶּׁה מוגש לרוחו של שמעון, "נר ישראל". ימים אחדים קודם לחג פגשתי אותם נערים בוכרים, שתמיד חזרו ועוררו בי התפעלות, כדוגמאות נהדרות של ילדוּת-קוֹזקים עברית. חגיגת שמחה עשנה זו, יש בה כדי להעלות על דעתך משהו אלילי, גם אם הצוהלים הללו מקיפים את מזבחותיו התמימים של האל היחיד ואין בלתו! בכל זאת אפשר לחוש כאן שארית פראית קדמונית מימי הבעל והעשתורת..."
    גם אלימות באה לידי ביטוי בחגיגה הוולגארית הזאת – רחשי לב ההמון באים לידי ביטוי בשריפת הבובות, בהשתוללות הפירומנית. רק פורים מתחרה בהצלחה בל"ג בעומר.
    ואמר המשורר (ורגיליוס):
    Odi profanum vulgus et arceo [הֶהָמוֹן הַטָּמֵא – שְׂנֵאתִיו וָאֶרְחַק].

    כתב יהושע מונדשיין:
    בדיחה חרדית טרייה: מה שם אמו של ר' שמעון בר יוחאי? חיה רויטל...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.