יום שלישי, 26 בפברואר 2013

ברוך הבא: ליהודים היתה אורה ושמחה



כתב וצילם ברוך גיאן

שעת בוקר מוקדמת של שושן פורים ורחובות שכונת מאה שערים כמעט ריקים. אט אט השכונה מתעוררת.

בשעה שמונה וחצי בבוקר כבר יוצאים חסידי תולדות אהרון לחצר בתי אונגרין, ילדים חוזרים מן המכולת וחנויות שמציעות משלוחי מנות מוכנים פתוחות גם הן. במאפיות של 'גרליץ' ו'נחמה' מוכרים חלות ענקיות שנאפות במיוחד לפורים. בבתי אונגרין עובר יהודי חרדי ומגילת אסתר בידו במארז כסוף ויפה. לבקשתי הוא פותח אותה ומתחיל לקרוא 'ויהי בימי אחשורוש'...



אני עולה אל בית הכנסת בישיבת חת"ם סופר ומקשיב לקריאת המגילה. משם עברתי ל'ישועות יעקב', בית הכנסת הגדול שבלב השוק של מאה שערים. כאשר נשמע השם 'המן', רעש מחריש אוזניים עולה מבית הכנסת וסביבתו.


ילד חוצה את השכונה ובידו רעשן. לבקשתי הוא מסובבו והילדים המקיפים אותנו מתבוננים בסקרנות. במכלול השטיבלך כבר מתכנסים מתפללים וחוגגים רבים. זקן עליז חבוש בכובע קש ותוספות צבעוניות משמח בצלילי תוף וחצוצרה עליזים את לבם של הילדים המחופשים. שנים רבות – שח לי אותו זקן  הוא סובב בשכונה. בעבר היה לו רעשן ענק וכבד, אך עם השנים נאלץ להחליפו בתוף קל משקל.


'מעות פורים', במטבעות ובשטרות, מחליפים ידיים בשטיבלך. גם אני הבאתי מטבעות וחילקתי לילדים, שמצדם שמחים להתמסר למצלמה. ברחוב מאה שערים עובר אורח מפזר עשרות שקלים במטבעות וילדים מלקטים מן השלל.

השכונות החרדיות של ירושלים אפרוריות בדרך כלל. אבנים ואבנים, רחובות שאין בהם עצי נוי רבים, דשאים או ירק. הכל מאופק, מחמיר, קודר ונטול שמחת חיים. אבל בפורים נצבעים הרחובות בגוונים עזים, שמחים ולא מוכרים, בעיקר הודות לתחפושות הססגוניות של הילדים. 

בבתי אונגרין אני פוגש 'מעורב' ירושלמי: רבי יוחנן הסנדלר, רחל המבכה על בניה, אהרון ואבני החושן, דוד המלך וכינורו, דניאל בגוב האריות, ומה לא? 



ילד ממשפחה חסידית התחפש לרבי, עם קפוטה אדמור"ית וזקן עבות מצמר גפן...


יש תחפושות של פעילי זק"א, אחיות, שוטרים, ערבים, ואפילו רחמנא ליצלן חיילי צה"ל.


צעירים מחסידות זוויהל, מחופשים לחיילים צרפתים ומזוודות ג'ימס בונד בידיהם, יצאו לאסוף מעות פורים.


וגם ילדים מצטעצעים בשלל כובעים וכותפות.


עוד נראו שואבי מים, חלבנים ו'קאובויס', והיו גם שודד ים, טייס אמריקני ואפילו אסטרונאוט...







הילדות לבושות בדרך כלל בלבן, ככלות או שמא כמלכות.




מודעות קיר מזהירות את הגדולים והקטנים לשמור על הצניעות גם בימי הפורים, ובמיוחד שלא להתחפש ב'בגדי צבא ושוטרים'. 


אבל המציאות חזקה מכל מודעה...




לעומת הילדים, 'נשות השאל' ('נשות הטאליבן' בסלנג החרדי) לא זקוקות למודעות אזהרה. הן צנועות בפורים כמו בכיפורים. 


אני מחליט להיכנס לישיבה של חסידי ברסלב. מוסיקה חסידית, שירה וריקודים מקדמים את פניי. בפנים נמזג היין בכוסות חד-פעמיות.



השעה כבר עשר וחצי והתנועה ברחובות הולכת וגדלה. זו שעת משלוחי המנות ודומה שהשכונה כולה על רגליה. זהו מחזה מרהיב. משלוחי המנות מכל הסוגים והגדלים. יש צנועים, ובהם כמה חטיפי שוקולד כדי לצאת ידי חובה, ויש מושקעים, יצירות אמנות של ממש. משלוחי מנות של שוקולדים, עוגות ודגים מחליפים ידיים, וכולם אצים ורצים להגיע בזמן ליעדם.








בשעת צהריים אני מחליט לפרוש מהקרנבל היהודי. מניסיון רב שנים אני יודע שבעוד זמן קצר יתחילו הצעירים הללו להגיר לגרונם 'משקה' ולשתות 'עד דלא ידע'. בשעה כזאת עדיף לא להיות כאן... 





8 תגובות:

  1. נראה למישהו שאם ילבשו מדי צבא בפורים תושחת נשמתם וירצו להתחייל בבחרותם?
    חייל זה תחפושת?...
    השוויון בנטל לא ממש בקונספט שלי, לא רואה את התועלת, למה לצבא, למה לא פשוט להפסיק קצבאות ושיצאו לעבודה ומספיק עם העילויים כי גם אני גידלתי עילויים, אחרים אמנם, אבל הם הלכו לצבא ולעבודה וככה העולם סובב איש אינו צריך לחיות על חשבון מישהו אחר ובטח שחייל זו תחפושת רק עבור מי שאינו מתחייל, ואפילו שהם ממליצים להתרחק מלבוש החייל שלא יפגע בנפשו של הילד, דווקא הילדים רוצים ללבוש מדי צבא, למה שלא יתחפשו לעובדי היטק או לפועלים, גם זה משחית? כל עבודה מכבדת את בעליה.

    השבמחק
  2. רשימה יפה וגם התמונות מרשימות.

    השבמחק
    תשובות
    1. מצטרף למחמאות. בימים האחרונים תהיתי למה מתחפשים חרדים בפורים, ועכשיו אני גם יודע! תודה על תמונות מעולות.

      מחק
  3. אסנת ומשה בראל26 בפברואר 2013 בשעה 20:53

    נהננו מאד מהתמונות ומהטקסט הנלווה

    השבמחק
  4. נפלא. היהודי עם השטריימל עשה עבודת אומנות במשלוח המנות שלו. האם הוא מתפרנס מזה?

    מרוב עצים לא רואים את היער.
    במודעת ה"אזהרה" רומזים החרדים, בשם כל גדולי ישראל, על חגיגות "יום האם". הם כותבים שם "וכבימים האם...". זה דומה ל"בימים ההם ובזמן הזה".

    השבמחק
  5. יוצא מהכלל

    יש מה ללמוד מתושבי מאה שערים

    הלוואי שאחוז אחד מזה היה נראה בתל אביב !
    פורים שמח

    דני

    השבמחק
  6. את עיני תפסו דוקא התמונות של הנשים והנערות הירושלמיות (יידישקע'ס - כך מכנים בזלזול את חובשות המטפחת, המתנזרות מפאה נוכרית - בקרב הזרמים החרדיים שכן לובשים פאות) המחייכות למצלמה, ועושה רושם שהן ממש שמחות להזדמנות להצטלם ולהיחשף קצת... אח! כנראה שאלף אלפי כיסויים ומלבושים שבאים הצניע את האשה, לא יועילו לדכא את הרגש האנושי כל כך...

    השבמחק
  7. רותי לונרשטטר1 במרץ 2013 בשעה 10:42

    תמונות נפלאות וטקסט נהדר!

    ברוך, טילתי אתך לפני שנים רבות

    במסגרת קורס רכזי טיולים בחברה להגנת הטבע בירושלים,

    שאותו רכזה יערה שריד ז"ל,ןהיית נפלא!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.