יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

גלגולו של ניגון: למה גוי שותה יי"ש ומה היהודי עושה בינתיים?

דן אלמגור ועורך עונ"ש בערב 'הבו לנו משקה: ערב שירי משקה ויין ממזרח אירופה'
ירושלים, 10 בנובמבר 2013 (צילום: נטע אסף)

לפני שבועיים הופעתי יחד עם דן אלמגור והזמר עופר גולני בערב שהוקדש לשירי משקה ויין. הערב נערך במסגרת אירועי 'שבוע האוכל הפולני', ובית הקפה הירושלמי 'תמול שלשום', בלב השכונה הציורית נחלת שבעה, היה מפוצץ מרוב אדם. משקה הוא מילה כוללת לנוזלי שתייה, אך בקרב יהודי מזרח אירופה 'מַשְׁקֶה' (במילעיל) הוא תמיד בראָנפֿן, כלומר יי"ש (יין שרוף), ובמילה אחת: וודקה.

בתכנית עצמה עסקנו, בין השאר, במתח שבין הדימוי העצמי הצדקני של היהודים ככאלה שאינם שתיינים (בניגוד לגויים השיכורים) לבין העובדה שבשירה העממית, בפתגמים ובפולקלור יש בלי סוף עדויות על אהבת היי"ש, שלא לומר שירי שיכורים ממש.

אחד השירים שהוצגו בערב זה והושרו בשלל גרסאותיהם היה 'גייט אַ גוי אין שענקל אַרײַן', ובשיר זה וגלגוליו נעסוק הפעם.

א. גייט אַ גוי אין שענקל אַרײַן

ברשימה קודמת, שהוקדשה לחזן מרדכי הרשמן, ציינתי כי הוא היה גם זמר דגול של שירי עם יהודיים. אחד השירים הידועים והאהובים ביותר שלו מוכר בשמות 'גייט אַ גוי אין שענקל אַרײַן' (הולך גוי לבית המרזח), או 'שיכּור איז אַ גוי' (הגוי הוא שיכור). שיר זה, שמכליל את כל הגויים כשיכורים ואת כל היהודים כצדיקים תמימים החובשים את ספסלי בית המדרש, לא היה עומד היום בשום תקן של 'פוליטיקלי קורקט' – ולוּ רק משום שאינו תואם את המציאות (במיוחד באשר ליהודים!), אבל באותם ימים זה לא היה אכפת לאיש.

הנה החזן מרדכי הרשמן:



לשיר יש נוסחים שונים, והנה אחד מהם שרשם חוקר הזמר העממי היהודי מאיר נוי:

מאיר נוי, מעיני הזמר, 1996, עמ' 162

התרגום המילולי הוא בערך כך:
נכנס הגוי לבית המרזח / שותה הוא שם כוסית של יין; 
אוי, אוי, שיכור הוא הגוי! / הוא שיכור / לשתות חייב / שהרי הוא גוי! 
יוצא הגוי מבית המרזח / מכה ומרביץ לכמה יהודים [בגרסאות אחרות: מנפץ כמה שְׁמָשׁוֹת]; 
אוי, אוי, שיכור הוא הגוי! / הוא שיכור / להרביץ [לנפץ] חייב / שהרי הוא גוי!
נכנס היהודי לבית המדרש / חוטף הוא 'קדושה' ו'ברכו', 'מנחה' ו'מעריב'; 
אוי, אוי, שהרי הוא יהודי! / הוא פִּכֵּחַ / להתפלל חייב הוא / שהרי הוא יהודי!
נכנס היהודי אל הרבי / חוטף הוא דרשה, זמר, ניגון, ריקוד; 
אוי, אוי, שהרי הוא יהודי! / הוא פִּכֵּחַ / לשיר חייב הוא / שהרי הוא יהודי!

השיר, שמציע ניגוד טיפולוגי בין סתם גוי לסתם יהודי, מתבסס, כנראה, על תפילה קדומה שנזכרה בתלמוד הבבלי (ברכות, כח ע"ב), ואותה יש לומר כאשר יוצאים מבית המדרש (קטע זה נאמר עד היום, בשינויי נוסח מועטים, כ'הדרן' לאחר סיום לימוד מסכת גמרא). אולם, בתלמוד הניגוד אינו בין יהודי לגוי אלא בין 'יושבי בית המדרש' לבין 'יושבי קרנות' (ויהודים בכלל זה):
ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי, ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים; אני עמל והם עמלים – אני עמל [בתורה] ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.
בתלמוד הירושלמי (ברכות, לג ע"א, פ"ד ה"ב) נוסף הניגוד בין יושבי בתי המדרש ובתי הכנסת לבין אלה ההולכים לתיאטרונים וקרקסאות רומיים, אך גם כאן הכוונה, מן הסתם, איננה לנוכרים אלא דווקא ליהודים מתבוללים:
... שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל והן עמלין, אני שוקד והן שוקדין – אני עמל לירש גן עדן והן עמלין לבאר שחת. 
הנה עוד כמה ביצועים נהדרים של חזנים (ומעניין שהשיר הפך להיות חלק מהרפרטואר של החזנים דווקא). הראשון הוא החזן בֶּרֶלֶ'ה חגִי (1954-1892), יליד לטביה שהיגר לארה"ב בשנת 1921. חגי היה גם הוא בעל קול טנור נפלא ולאחר פטירתו של מרדכי הרשמן ירש את תפקידו כחזן בבית הכנסת 'בית אל' בבורו-פארק שבניו-יורק.

חגי (כמו גם הרשמן) שר את הבית השני על הגוי בשינויים מן הנוסח שהובא למעלה, ואילו את הבית האחרון, שככל הנראה מצביע על מקורו החסידי של השיר (סתם יהודי נכנס אל הרבי), הם אינם שרים כלל.



באתר של Judaica Sound Archives אפשר לשמוע את קול הזהב של החזן והמלחין פנחס יסינובסקי (1956-1884), שהיגר מרוסיה לארה"ב בשנת 1917. זו הקלטה מוקדמת מאוד, כנראה מ-1919. לחיצה על הקישורית תפתח את תיבת הנגינה.

וכאן שר יעקב לֶמֶר, חזן חסידי בן זמננו:



איש אינו יודע מי חיבר את השיר ומתי, אך בשנת 1918 הוא כבר היה מוכר כשיר-עם, שאפילו רוקדים אותו!

גיטל ביאלי-אלתרמן, דודתו של המשורר נתן אלתרמן, סיפרה (בריאיון שהתקיים אתה במוסקבה בשנת 1972), כי בשנת 1918, כאשר שהתה עם אחיה יצחק אלתרמן בקייב, נהגו החברים שהיו קשורים ברשת בתי הספר הציונית 'תרבות' להתכנס במועדון משלהם. בין היתר זכרה כי שרו ורקדו את השיר הזה (ביידיש!), וסברו כי מחברוֹ אינו אלא חיים נחמן ביאליק.


דן מירון, פרפר מן התולעת: אלתרמן הצעיר ויצירתו, האוניברסיטה הפתוחה, 2001, עמ' 616 

ביאליק לא היה מחברו של השיר, אך אין ספק שהכירו, וכפי שנראה בהמשך אחד משיריו, 'יעקב ועשו', הושפע בפירוש משירנו.

ככל שידיעתי מגעת, השיר המקורי נדפס לראשונה בספר שירי עם ביידיש שערכה שרה פיטקובסקי-שיק (Sarah Pitkowsky Schack). הספר ראה אור בניו-יורק בשנת 1924 ונקרא: Yiddish Folk Songs: 50 Songs for Voice and Pianoהנה מילות השיר (צולמו מהמהדורה השנייה והמעודכנת, ניו-יורק 1927, עמ' 51). גם מהם נשמט נוסח הבית שהביא מאיר נוי (למעלה) על היהודי שנכנס אל הרבי:


השוואה בין גרסה זו ואלה שבאו בעקבותיה (כגון בספר שירי עם שערך הנרי לפקוביץ, אידישע לידער: אַלטע און נייע, ניו-יורק 1935, עמ' 13) לבין הגרסאות המושרות מצביעה על שינויי נוסח לא מעטים. בעיקר בולט המבנה השונה של בתי השיר: בגרסאות המושרות שני הבתים הראשונים עוסקים בגוי ושני האחרונים – ביהודי; בגרסאות הכתובות המבנה משולב: שני הבתים הראשונים מנגידים את הגוי והיהודי בכניסתם; ושני האחרונים – ביציאתם.

תווי השיר בעיבודו של אברהם (אייב) אלשטיין
(
אידישע לידער: אַלטע און נייע, ניו-יורק 1935, עמ' 40)

לשיר זה ולנוסחיו השונים התייחס אליהו הכהן (חדשות בן עזר, מס' 284, 3 באוקטובר 2007) בקצרה במענה לשאלה שהופנתה אליו. הנה דבריו בעריכה קלה:
לשיר יש שמות אחדים ונוסחים אחדים. שני השמות המפורסמים ביותר שלו הם: האחד – 'דער ייִד אין בית המדרש' (היהודי בבית המדרש). תחת שם זה הקליט אותו החזן מרדכי הרשמן בחברת 'קולומביה' לפני כשבעים שנה. זהו הביצוע הנפוץ ביותר של השיר בעולם היהודי, ובנוסח זה השתגר גם בפי זמרים אחרים ששרו אותו. השם השני הוא 'שיכּור איז אַ גוי' (שיכור הוא הגוי).  
גם לתמליל השיר יש גרסאות אחדות. הנוסח שבידי שונה כבר בשורה הראשונה שלו מן הנוסח שהבאת במכתבך: במקום 'קרעטשמע', בעברית – פונדק, מופיע אצלי 'שענקל'. 'שענק' בעברית – מסבאה, בית מרזח.
בנוסח המושר על ידי החזן הרשמן, הנוסח שונה במקצת: הפתיחה של כל בית היא: גייט דער, במקום גייט אַ. בבית השני, בשורה השנייה, מופיע כעין רצ'יטאטיב חזני: כאַפט ער דאָרט אַ מינחה'לה אריין, אַ קדושה'לה אריין, אַ ברכו'לה אריין, אַ פּרק משניות אריין. וכן בבית השלישי השורה השנייה היא: קלאפט ער די ייִדן, די פֿענסטער אריין, די שויבן אריין...
עדות מעניינת לתפוצתו של השיר ביידיש ולשימוש שנעשה בו במקומות לא צפויים מצאתי בספרון חסידי נידח ושמו 'קונטרס פורים המשולש בטאש', שראה אור בירושלים תשכ"ט.

המחבר, משה יוסף פרידלנדר, שנמנה על חסידות טאש (קראו: טוֹש) ההונגרית, רשם את זיכרונותיו מסעודת פורים שנערכה ב-1939 בחצרו של האדמו"ר אלימלך סג"ל (1942-1867). במהלך הסעודה החל הרבי לשיר זמר 'פּורים-שפּיל', שמיוסד על סדר אותיות הא"ב. וכשהגיע לאות ט עודד את כל הנאספים לשיר אתו את שירנו, כסגולה נגד מזימת הממשלה לשלול מיהודים את הרשיונות למכירת יי"ש. לדברי הכותב, הרבי והחסידים שרו את השיר 'עוד פעם ועוד פעם והרבה פעמים'.

פורים המשולש בטאש, ירושלים תשכ"ט, עמ' מג-מד

'נו, תתחילו לזמר אתי את הזמר'
רבי אלימלך מטאש (מקור: ויקיפדיה)

ב. התרגום לעברית של ביאליק: 'יעקב ועֵשָׂו'

הזכרנו את דבריה של גיטל אלתרמן, שסברה כי את השיר ביידיש חיבר חיים נחמן ביאליק. דבריה לא היו שגויים לחלוטין, שכן ביאליק הכיר היטב את השיר ביידיש ובהשפעתו חיבר שיר בעברית ושמו 'יעקב ועשו', שמקצבו מתאים, פחות או יותר, ללחן העממי (בתנאי ששרים בהברה אשכנזית...). כתב אליהו הכהן (שם):
האם שירו של ביאליק 'יעקב ועשו' הוא תרגום מדויק או עיבוד של השיר ביידיש? התשובה היא: עיבוד בעקבות המקור. אפשר להבחין בכך בנקל על ידי השוואה לנוסחו של ביאליק המובא להלן. טביעות אצבעותיו של ביאליק ומגע הקסם שלו בניב העממי, ניכרים גם בשירים 'היא יושבה לחלון' ו'תאמר אהיה רב', שאף אותם עיבד בעקבות שירי עם ביידיש וכינס בחוברת הקטנה 'משירי עם' שיצאה בהוצאתו, הוצאת 'מוריה' (אודסה תרע"ז). לא ביאליק אלא א"ז בן ישי הוא שפרסם לראשונה את השיר 'יעקב ועשו' בשנת תרפ"ג (1923), לאחר ששמע אותו מפי ביאליק ונצר אותו בזיכרונו.

ועל השיר סיפר בקצרה אבנר הולצמן במהדורתו לשירי ביאליק (דביר, תשס"ה, עמ' 437-436):



'יעקב ועשיו' של ביאליק הולחן ובוצע גם במנגינות אחרות. דרורה חבקין הלחינה אותו בשנת 1970 עבור ליאור ייני; וב-1984 הלחין אותו שם-טוב לוי עבור אריק איינשטיין, שכלל אותו בתקליטו 'פסק זמן'.

מקור: סטריאו ומונו

הקורא libsonmo הפנה את תשומת הלב לביצועו של החזן בנימין אונגר לשיר 'יעקב ועשיו', שאותו אפשר לשמוע כאן.

ג. הגרסה הארץ ישראלית: שיר היין

השיר המפורסם ביידיש הגיע כמובן גם לארץ ישראל ונקרא 'שיר היין'. מחבר השיר (אין מדובר בתרגום אלא בשיר שונה לחלוטין המתבסס על אותו לחן) היה איש העלייה השנייה, המורה יצחק יונה לבני (ציגל), יליד אוסטרופול שבוולין, שעלה לארץ ב-1911.

בגרסה זו אין כלל הנגדה בין יהודי לגוי. אדרבה, לבני מכנה את השתיין 'אדם' – בבחינת כל השתיינים שווים ללא הבדל דת, גזע ומין – ומתאר מה קורה לו לאחר שהוא שותה ארבע כוסות...

יצחק יונה לבני (1966-1890)
(מקור: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, 16, עמ' 4993)

ואלה מילות השיר:

מאיר נוי, מַעַיְנֵי הזמר: השפעות לחנים יהודיים ממזרח אירופה על הזמר העברי, 1996, עמ' 163

ב'זמרשת' יוחס שיר זה לסופר הרוסי הנודע מקסים גורקי, אך זו טעות (שכבר תוקנה בעקבות פרסום רשימה זו). מילות השיר של לבני מקוריות ומתבססות על הנאמר במדרש תנחומא לפרשת נח, סימן יג:
כשבא נח ליטע כרם בא שטן ועמד לפניו. 
אמר לו: מה אתה נוטע? 
אמר לו: כרם. 
אמר לו: מה טיבו? 
[אמר לו נח]: פירותיו מתוקים, בין לחים בין יבשים, ועושין מהן יין המשמח לבבות, דכתיב 'ויין ישמח לבב אנוש' (תהלים, קד). 
אמר לו שטן: בא ונשתתף שנינו בכרם זה. 
אמר לו: לחיי[ם]. 
מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו, ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם, והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן. רָמַז לו, שקודם שישתה אדם מן היין  הרי הוא תם, ככבש זו שאינה יודעת כלום וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; שתה כהוגן – הרי הוא גבור כארי ואומר אין כמותו בעולם; כיון ששתה יותר מדאי – נעשה כחזיר, מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר; נשתכר – נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה.
וכל זה אירע לנח הצדיק.
הנה חבורת שהם שרה שילוב של שני השירים ביידיש ובעברית, מתוך התקליטור 'שיא הכיף – שירי עם שובבים' (2012). סולנים: אבא'לה פורמן, יורם אגמון ובני זלמן (ותודה למעבד ולמנהל המוסיקלי מוטקה שלף):



וכאן מקהלת 'זמרשת' שרה את שירו של לבני, ואתם מוזמנים להצטרף:


לחיים!

בעלי התוספות

ד"ר מנחם קרן-קרץ הפנה את תשומת לבי לגלגול משונה קצת של השיר ביידיש.

בשנת 2005 הוציא הזמר והשחקן יעקב שפירו תקליט של שירים וולגריים, שנקרא 'געשמאַקענע לידער אין ייִדיש' (שירים גסים ביידיש), וכהגדרתו – 'שירים שסבא מעולם לא שר לי'...

אחד השירים הללו, המבוסס על השיר 'גייט אַ גוי', נקרא 'פֿריילעך וויל ער זײַן', והוא מסביר בלשון ציורית מה עושה היהודי כשהגוי שותה בבית המרזח (רמז: הוא לא הולך לבית המדרש)...

הנה הוא:





10 תגובות:

  1. תודה רבה! מענין מאוד

    PS
    לדעתי עוד ביצוע יפה של "דער ייד..."

    http://faujsa.fau.edu/jsa/discography.php?jsa_num=504119-B

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. זה אכן ביצוע יפה מאוד של החזן פנחס יסינובסקי, וגם מוקדם מאוד – מ-1919. הוספתי קישורית ברשימה למעלה.

      מחק
  2. משקה הוא לא רק וודקה! הוא גם: צ'וייקה; סליבוביץ או שליבוביץ תלוי בהגיה; הוא גם סתם 96 או זעקס אונד נניציקער! ונדמה לי שזה הברונפען האמיתי

    השבמחק
  3. שלום , דוד

    רשימה יפה - כמו תמיד.

    לזכירך - "חבורת שהם" הקליטה את השיר בשנת 2012 והוא בתקליטור שלה "שיא הכיף" - מספר 09 בתקליטור, ופותח בית ראשון לפי המקור באידיש ובהמשך בנוסח הטקסט העברי לפי יצחק לבני. רם עוד ניתן - כדאי להוסיף.

    מוטקה שלף

    השבמחק
    תשובות
    1. מוטקה, תודה על התזכורת. אשתדל להעלות לפוסט גם את הביצוע של חבורת שהם.

      מחק
  4. סקירה מאלפת! תודה!

    השבמחק
  5. לגבי השינויים בין התלמוד הבבלי ותלמוד הירושלמי: "יושבי קרנות" או 'בתי תיאטרות ובתי קרקסאות', ציין הרב קוק (וכבר לפניו התייחסו לכך) תחת הכותרת 'מצוה לתקן' שהגרסה הנכונה בתלמוד הבבלי היא 'יושבי קרו"ת' ראשי תיבות 'קרקסאות ותיאטראות'.

    השבמחק
  6. זכרונות מפעולות תנועת בני-עקיבא בארגנטינה: "שיכ'ער איז ער - טרינקען וויל ער - וייל ער איז א גוי", היה זה שיר קבוע, ברפרטואר השירים שלנו, מילות צופן - כל פעם שעברנו בבתי מרזח בעיר או נכנסנו לחנות האספקה של "הכשרה", היה זה גם בית המרזח לכפריים, לפועלי האחוזות שבקרבתנו. זה לא היה תאור פלאסטי,ראינו במו עינינו את הכתוב בשירים הללו.

    השבמחק
  7. בהקלטות של קול ישראל בספריה הלאומית קיים ביצוע של החזן בנימין אונגר ז"ל לקטע יעקב ועשו ללא ציון שנת ההקלטה,הקטע מצורף
    http://chazzanut.org/download/libsonmo/Binyamin_Ungar-Yaakov_VeEsav.mp3
    או להאזנה באתר הספריה הלאומית
    http://dlib.nli.org.il/webclient/DeliveryManager?pid=K0511701B&custom_att_2=simple_viewer

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. העליתי את הקישור לפוסט למעלה.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.