יום שלישי, 11 במרץ 2014

שו"ת זיו (ב): מערב הנגב ברבים, צאלים ושיטים, שייח' מוניס ומשה רבנו

מקבץ נוסף של שו"תים על דעת המקום, שהופנו ליהודה זיו.

א. למה היישובים במערב הנגב נקראים בלשון רבים?


שאלה רנה זמיר מכפר ורדים:
חזרתי בסוף השבוע מטיול במערב הנגב ושמתי לב שכמעט כל שְמות הישובים הם ברבּים: דורות, רֵעים, גבולות, רביבים וכן הלאה. מקרה או בכוונה ואם כן, מדוע?
השיב יהודה זיו:
אני מודה ומתוודה: אף כי ראשי 'נעול' על מחקר הסיפורים שמאחורי שמות המקומות – ומתוך הֶרְגֵּל הוא אף פועל מעצמו בעניין זה – מעולם לא נתתי דעתי על ריבוי שמות המקומות במערב הנגב (ואגב, אני מסיר בפנייך את הכובע, על שאת מקפידה על צורתו העברית הנכונה של שם האזור – 'מערב הנגב' ולא 'הנגב המערבי', שהרי 'נגב' יש רק אחד; וכך, מאותו טעם, אף 'מערב הגליל' ולא 'הגליל המערבי'). ברשותך אעביר את שאלתך למי שהוא 'האורים והתומים' שלי באותו אזור – אף שאיננו איש קיבוץ אוּרִים – הלא הוא דן גזית, איש קיבוץ גבולות וידידי משכבר הימים – ונשמע מה בפיו בעניין זה... ותקני אותי, אם אני טועה: נראה לי, כי אותו 'טיול של סופשבוע', שעשית לאחרונה במערב הנגב, היה אל השפע המדהים של פריחת הכלניות. והנה, למרות ריבוי שמות המקומות בלשון רבים – שֶׁאַתּ היא אשר נתת דעתך עליו לראשונה – דווקא תופעת שפע הכלניות נושאת שָׁם את השם 'דרום אדום', ביחיד – ולא 'מָלֵא אדוּמִים', בריבוי... 
 והשיב דן גזית:
אכן, חדת-אבחנה היא רנה, והתשובה לשאלתה היא משדה הפסיכולוגיה דווקא: רוב שמות ישובי מערב הנגב, שעלו לפני שפרצה המדינה (וגם שלושה מימי המדינה הראשונים, כמו רֵעים, כיסופים ומפלסים ב-1949) הם בלשון רבים, לאמור: אמנם קם כאן ישוב בודד, אך הוא רק רמז לרבים שיבואו בעקבותיו, לתפארת ההתיישבות העברית החדשה בנגב.  
אם נעיין בכתביו של יוסף וייץ, ניווכח כי בסגנון זה התבטא גם הוא בכל פעם שהוא מתאר עלייה על הקרקע (משהו כעין ביטוי בפרוזה לשירתו המיתולוגית של הרצפלד בעת העליות על הקרקע: 'שורו, הביטו וראו...').
ואם נבחן את גלי ההתיישבות ניווכח בתופעה: 1941 – דורות; 1943 – בארות יצחק, גבולות, רביבים (המיצפים); 1946 – נירים, חצרים, נבטים, אורים; 1947 – שורשים (לימים 'צאלים', גם כן בלשון רבים), מבטחים (הקיבוץ), עלומים ('חָזָלֶה' שפורקה), אופקים (לא העיר, אלא 'רמת נגב' ליד צאלים שפורקה), משאבי שדה (לשעבר 'חלוצה'). 
תופעה זאת מודגשת על רקע שמות ההתנחלויות בפיתחת רפיח בין 1968 ל-1982: מבין כ-15 שמות חדשים – רק 'שדות' הוא שם ברבים. רק יישוב אחד! גם תופעה בולטת זאת מזמינה התייחסות פסיכולוגית...
ב. למה קוראים לנחל צאלים בשם זה?

צילום: יהודה שטרן, SYT

שאל שי בייטנר, מורה ומדריך טיולים:
אני מבקש לדעת מה היה השיקול של ועדת השמות לקרוא לואדי סיאל נחל צאליםהאם דמיון השם בערבית, האם הפסוק מספר איוב, האם יש סיבה אחרת?
השיב יהודה זיו:
שאלה יפה שאלת: שמו הערבי של הנחל – סִיָאל (سِيَال) דהיינו שטפונות (ריבוי סֵיל سَيْل) – בא ללמד כי כשמו כן הוא: שפע שטפונות העוברים בו במפתיע, בחינת 'ראו, הוזהרתם!'. אך מסעות הפלמ"ח ותנועות הנוער לא נתנו את הדעת על משמעות זו של השם וכינו אותו בשם צאלים, בעקבות צלצולו ובעיקר בעקבות הפסוק 'תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה' (איוב, מ 21). לימים ניתנה לו גושפנקה מטעם 'ועדת השמות לנגב', שהקים בן-גוריון לאחר מבצע 'עובדה', ובשיטת ה'קבלנות' שבה נהגה סמכה את ידיה (29 במאי 1950) על השם 'העברי' שבפי המטיילים ואישרה אותו (עם עוד 560 שמות חפוזים נוספים, בין אילת לבין קו הרוחב עין גדי-אשקלון).  
המשעשע בסיפור זה הוא ש'סִיָאל' בערבית הוא גם כינויו של עץ השיטה, וכך נולד בצפון-מערבו של הנגב שמו של קיבוץ... צאלים שנוסד ב-1947 ומייסדיו דימו לשמוע אף כאן את אותם 'צאלים' מספר איוב, שבטעות זוהו עם עצי השיטים. 
ג. האם שייח' מוניס קשור אל משה רבנו?


גרפיטי על קיר תחנת הרכבת של אוניברסיטת תל-אביב (מקור: בלוג חלון אחורי)

שאל נחמיה סגל, מורה ללימודי ארץ ישראל:
בפרשת השבוע שקראנו השבת נאמר, כי בת פרעה העניקה למשה את שמו ומשמעותו: 'כי מן המים משיתיהו' (שמות, ב 10)דון יצחק אברנאל בפירושו לתורה האריך בהסבר על משמעות השם והסביר כי שמו המצרי של משה היה מוניוס. חבריי ואני תהינו אם יש קשר בין הכפר שייח מוניס לשמו של משה. אשמח אם תוכל לסייע לנו בהבנת שם הכפר.

השיב יהודה זיו:
לא ברור לי מה ענין 'מוניוס' אצל משהשלא לדבר על כך, ש'שֵׁייח מוּנִיס', אינו אלא שיבוש מקובל, כשם שאירע בשמות ערביים רבים אחרים (אני נוהג לכנות זאת: 'ערבית גליצאית').  
על אותו קדוש, שקברו הוליד את שם הכפר, לא ידעו גם יושביו לספר הרבה. במקור נכתב השם ألشّيخ مُوَّنِس אֶ-שֵּׁיח' מֻוַּנִס, כלומר 'מיודד', ואנו המצאנו את היגויו המקובל היום, 'מוניס'ולא לדבר על כך, שמשמעות זו של אותו שם מוליכה אותנו לא אל משה רבנו אלא דווקא אל אברהם אבינו, המכונה בפי הערבים 'אֶל-חַ'לִיל' (הידיד), שהוא כידוע אף כינויה של חברון, שאף משמה משתמע 'חָבֵר, ידיד'. 

25 תגובות:

  1. المونس، כלומר אלמוואנס, הוא השיבוש בערבית של השם (מושג) - الموءنس، כלומר אלמוא'נס. כינוי לצדיק שעושה טוב (נגזר מאותו מקור, שבעברית משמעותו ״אנושי"). זה שמו של קדוש מן הפולקלור הפלסטיני - כינויו של השיח' צאלח, שהיה קבור בכפר.
    שמו של הכפר (ובשיבוש הגליצאי, כהגדרתו של יהודה זיו - מוניס) נקרא על שם הקדוש הנ"ל, עד חורבנו במלחמת העצמאות. והערה אחרונה - תושביו לשעבר יודעים גם יודעים לספר עליו לא מעט...

    השבמחק
    תשובות
    1. ישעיהו פְּרֶס מביא ב'אנציקלופדיה ארץ-ישראל' שלו (כרך ד, 1955), מתוך 'רשימון השמות' (‘Gazetteer’) של מחלקת המדידות המנדטורית, את הערך 'שֵׁיח' מַֻוַנִּס' (ללא יידוע 'אל-' בראשו!), בצירוף כתיב השם مونس (בערבית בלתי מנוקדת) – והדעת נותנת, כי הוא مُوَنِّس ולא الموءنس (='האנושי'?), כהצעת ספי בן-יוסף. גם ב'מילון ערבי-עברי' של אברהם אֶלְמָאלִיח (1942), המביא את השם בכתיב مُوءانِس (קרי: 'מוּאָנִס'), משמעויותיו: 'אהוב, אוהב, רֵעַ, ידיד, נעים, מסביר פנים'. ואם ספי בן-יוסף נשען על החוברת 'שייח' מונס' (בהוצאת 'זוכרות') ורואה בה, כדבריו, מה ש'תושביו לשעבר יודעים גם יודעים לספר עליו לא מעט...' – צר לי מאד, אך דעתי שלי על חוברת זו שלילית!

      מחק
    2. אני בכל לא מכיר את החוברת של "זוכרות", ואפילו לא העליתי בדעתי שיש להן חוברת על שיח מונס. לפיכך דעתו השלילית של יהודה זיו על החוברת הזו אינה רלוונטית, לדאבוני, לתגובתו.
      עם כל הכבוד (ובאמת אני רוחש כבוד רב) לישעיהו פרס, ועם קצת פחות כבוד למחלקת המדידות, המקור הוא האנציקלופדיה הפלסטינית (בדומה לאנציקלופדיה העברית). במקור זה יש כמובן יציקה מובנת של נטיית לב פוליטית, אבל אי אפשר לקחת ממנה את ידיעת השפה הערבית, אפילו טוב יותר מזו של י' פרס. שם כתוב בפירוש : الموانس، تحريف الموءنس (יהודה, המחשב שלי לא יודע לנקד ערבית לכן, להקלת ההיגוי, שמתי אליף ב"אלמואנס". היא לא צריכה במקור להיות שם. הניקוד הוא: מים-דמה, וואו - פתחה+שדה, נון - כסרא. ב"מוא'נס", ההמזה צריכה כמובן לשבת על הוואו; הניקוד הוא: מים-דמה,וואו - המזה מפתוחה+שדה, נון-כסרא).
      מי כיהודה זיו יודע, שהמילונים לא רק מעתיקים זה מזה, אלא משתמשים במאגרי ידע מגוונים. לפיכך, מילון אלמליח בן יותר משבעים השנה, רשאי להביא את נתוניו, ואי אפשר בשל כך ליטול ממילון ערבי-ערבי, שמקורו בלבנון, את מה שהוא מביא בעניין "אלמוא'נס" ואין האחד סותר את השני אלא מרחיבו בלבד.
      ענייני הלא שגרתי בשיח' מונס (ובאופן המקורי - שיח' אלמוא'נס) התעורר בעקבות מפגש עם העובד הסוציאלי מטעם הביטוח הלאומי, שכונת "עמק רפאים" בירושלים (מוכרת ליהודה ?...), אשר שמו הוא מונס. מייד עם שאלתי מה פירוש שמו, הסביר את שהסביר.
      היות שבעברי מלאתי כמה תפקידים הקשורים לאוכלוסיה הדוברת ערבית במזרח התיכון ובשפתה, היה לי קל לנצל קשרים ישנים וגם להגיע אל צאצאי הכפר ההרוס בעיבורי תל אביב.

      מחק
    3. בקשר לשיח' מוניס - ר' בקישורית http://www.tirawi.ps/ar/villages-48/2409.html שם מסופר על قرية الشيخ مؤنس כלומר, הכפר אלשיח' מא'נס [סימן ההמזה (ء) שנכתבת על האות و היא ענין אורתוגראפי, אך למעשה מדובר באות אל"ף כעיצור, ולא אם קריאה, וכך היא נהגית - ולא נכנס לפרטים אלה כעת, רק אזכיר כי אל"ף עיצורית בשפה הערבית הקלאסית מומרת פעמים רבות לאם קריאה בשפה המדוברת, כי קל יותר להגות אותה, ולכן מ'אנס (Mu'nis)הופך בקלות למונס/ מוניס (Munis)]. הכפר נקרא ע"ש איש ישר-דרך/ צדיק שקבור בה ושמו שיח' מא'נס [זהו התעתיק המדוייק בעברית לכתיב בערבית; המ"ם קבוצה, כלומר מנוקדת בקובוץ, האל"ף שוואית, והנו"ן חרוקה]. מי שיודע ערבית, ימצא שם הסטוריה קצרה על הכפר הזה, אך גם מי שאינו שולט בשפה זו, יוכל לראות שם תמונות מאז ומימינו אלה.
      לעומת זאת בוויקיפדיה הערבית - ר' הקישורית http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%A7%D9%84%D8%B4%D9%8A%D8%AE_%D9%85%D9%88%D9%86%D8%B3 -
      מנוקד שם הכפר כאלשיח' מונס ([מ"ם קבוצה, וא"ו פתוחה, נו"ן חרוקה ודגושה (בערבית - משדודה, כל' יש עליה "שדה"] - ובערבית الشيخ مُوَنِّس. במקור זה כתוב שמקור שם הכפר הזה אינו ידוע, וכך גם לא ידוע לאיזו תקופה מתייחס שם זה, אם כי הסברה היא שזה ע"ש שיח' ששמו כזה, ושהכפר הוקם בסמוך לקברו. כן מוזכר כי בפעם הראשונה ששם הכפר מוזכר, היה זה דווקא עם שמו הקודם אלט'הר (בערבית - الظـَّهر) במפה משנת 1799 שאותה שרטט המהנדס הצרפתי ג'קוטין ששירת בצבא הצרפתי בזמן המסע לאזור זה.

      מחק
    4. האם יש קשר לשכונה הירושלמית קטמון (כולל ההסברים השונים לשמה)?

      מחק
  2. המפה בתחילת הפוסט, היא מפה סכמטית ומיועדת כעזר לרוכבי האופניים (בעיקר רוכבי כביש), כדי לדעת איפה כדאי / בטוח (יחסית לרכוב) ואיפה לא.
    את המפה שרטט גדי רותם

    חוצמזה, פוסט מצוין (וגם אני בכלל לא הקדשתי תשומת לב לריבוי בשמות היישובים בדרום, בהם ביקרתי לפני כשבוע)

    השבמחק
  3. אכן, פוסט מצוין וגם תגובות מרתקות ומאירות עיניים. מה היינו עושים בלי אנשים כמוכם.

    השבמחק
  4. לפי את "עמוד ענן", נחל צאלים קרוי בכלל על שם קדוש מוסלמי:
    מספר מצבות ומבנה מרכזי חצי הרוס מאבן, על גדת נחל צאלים. זהו אחד מכמה בתי קברות של שבט הדעוורה הבדואי אף שהשטח של שבט הג'הלין.
    במקום קבורים "המקורבים לאללה" (מן אל מקרבין אלא אללה) אל מעאפת וסיאל, שעל שמו קרויים בערבית כל האתרים באזור ולכן השמותה עבריים של כולם דומים: שלוחת ובור צלה, בור צללית, הר צאלים ונחל צאלים - ואדי א-סיאל. גל האבנים הכי גדול בבית הקברות הוא של סיאל.
    קברו של סיאל משמש את בני שבט הדעוורה להשביע זה את זה ולזבוח כבשים והוא קדוש גם לג'הלין. כבש שהוקדש לסיאל חייב להישחט באותו יום, אחרת ירעה עד שימות. הדעוורה מספרים שיש במקום ערפילי בוקר והרבה טל כי סיאל התלונן לאללה על היובש של המקום שבו הוא נמצא ולכן קיבל זאת במתנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי אחר12 במרץ 2014 בשעה 19:20

      וואלה...

      מחק
    2. צר לי מאד, אך אינני יורד לסוף דעתו של בעל הערך 'נחל צאלים' ב'עמוד ענן': שמו הערבי של 'בור צִלָּה' (29/5/60) היה 'בִּיר אַבּוּ-דַבָּאבִּיס' ('בור בעל הסיכות'); 'בור צללית' (כנ"ל) נשא בשעתו את השם הערבי 'בִּיר אָל-מֻקֵיטִפָאת' ('באר הסלסלות/סלי-הפרי הקטנים'); 'נחל צאלים' (29/5/50) נקרא תחילה, כאמור, 'ואדי סִיָאל' ('נחל שטפונות'); ושמו של 'הר צאלים' (29/5/50) היה 'רֻגֻ'ם חַ'רְזַמִיֶּה' – שם, שאינני יודע מה
      משמעותו! – אך אף לא אחד מהם נשא את שמות 'המקורבים לאללה, אל-מעאפת וסיאל, אשר על שמו קרויים בערבית כל האתרים באזור', כדברי בעל הערך ב'עמוד ענן' – שאכן, נשמע כמי שראשו בעננים!

      מחק
  5. צ"ל "לפי אתר 'עמוד ענן'"

    השבמחק
  6. ולעניין הריבוי בשמות הישובים
    ודאי שמתם לב כי כל אברי גופנו , המכילים יותר מאיבר אחד , נאמרים בלשון נקבה : יד אחת , עיין אחת , רגל אחת ועוד.
    הכל ? פרט לשדיים ! שד אחד.
    אתמהה !

    השבמחק
    תשובות
    1. על כך כבר עמדה ראומה אלדר ב"רגע של עברית", כשציינה שכל אברי הגוף הזוגיים באים בלשון נקבה (ציטוט לדוגמה: "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ"), פרט ליוצא-מן-הכלל אחד. - שדיים (לדוגמה: שדיים זקופים), וכל עמישראל זקף דווקא את אוזניו : הלו !!! זה רדיו ?!

      מחק
    2. וכבר התייחס לכך דויד גרסומן ב'אשה בורחת מבשורה'

      מחק
    3. ל.א. (לשונאים אנונימיים)22 במרץ 2014 בשעה 14:31

      אז ככה (עם כל הכבוד לראומה אלדר ולאחרים) - אישון אחד; נחיר אחד; תנוך אחד; גף אחד; מרפק אחד; בית־שחי אחד; אגודל אחד; אשך אחד; קרסול אחד; עקב אחד (ואפשר גם דד אחד).

      מחק
  7. עלי כהן, קופנהגן14 במרץ 2014 בשעה 9:42

    בהתלהבות הגדולה ל'גילוי' שישובים רבים בנגב הם ריבוי-"אורים","רביבים","גבולות","מבטחים",נבטים","(נחל)צאלים","חצרים","בארות יצחק","משאבי שדה" ו"נירים" השתרבב גם שם אחד שאיננו ריבוי והוא תוצאה של טראגדיה אמיתית שפקדה שנה קודם לעלייתו על הקרקע- הקיבוץ הנקרא בשם "דורות" איננו ריבוי של "דור" כי אם קרוי על שמם של שלושה מקרבנות תאונת דרכים מחרידה שאירעה ב-29.12.1940 , תאונה שבה נהרגו שבעה אנשים. השם הוא ראשי התיבות של דב, רבקה ותרצה--הנהג היה דב הוז, מראשי תנועת העבודה וה"הגנה". השמונה (אחת נפצעה קשה) חזרו מביקור בכלא עכו אצל המ"ג (43 אסירי ההגנה, בתוכם משה דיין ומשה כרמל) .רבקה היא רעייתו של דב הוז ותרצה-בתם. התאונה אירעה בכביש הישן כפר סבא-חדרה -כביש מס' 4 ליד פרדסיה ובמקום - גלעד לזיכרם - (בצד המערבי של הכביש). התאונה הנוראה ירדה לדרגת אבל לאומי בישוב הקטן שהיה ארץ באותם ימים.

    השבמחק
    תשובות
    1. עדיין, מדובר במילה שהיא לשון רבים.

      מחק
  8. עלי כהן, קופנהגן14 במרץ 2014 בשעה 10:05

    בתהליך ההתלהבות מן ה'גילוי' ששמות ישובים רבים ומקומות בנגב הם בריבוי--"רעים", "כיסופים","מבטחים", "נבטים" ,"אורים", "נירים", "בארות יצחק" ,"חצרים" , "רביבים", "משאבי שדה", "(נחל) צאלים" השתרבב גם שם אחד שאיננו ריבוי -- הישוב "דורות" איננו ריבוי של "דור" כי אם קרוי על שמם של בני משפחה ידועה אחת - משפחת הוז. דורות הם הם ראשי התיבות של "דב", "רבקה" (רעייתו) "ותרצה" (הבת) - השלושה נהרגו בתאונת דרכים שאירעה בדרכם מביקור בכלא עכו (המ"ג אסירי ה"הגנה" בתוכם משה דיין ומשה כרמל) ) דרומה והתאונה אירעה קרוב לפרדסיה, ליד כביש 4 של היום. במקום ניתן למצוא גלעד לזיכרם (בצד המערבי של הכביש). עוד נהרגו באותה תאונה ארבעה ואחת נפצעה קשה. התאונה אירעה ב-29.12.1940 ושנה לאחר מכן, בחנוכה, עלה הישוב שנקרא על שמם על הקרקע. האסון הפך לאבל לאומי בישוב הקטן שהיה אז.

    השבמחק
  9. ומעניין שמכל המגיבים, החוקרים, הבלשנים וההיסטוגרפים נעלם עניין אחד:
    ב-10 באוגוסט 1947, בעודי ילד קטנטן בשכונת "רסקו" שהייתה אז בלב פרדסי גדות הירקון, מצאתי עצמי נחטף על ידי אימי מהמיטה עליה ישנתי, ומובל בבהילות לחדר המדרגות. הסתבר לי שנשמעו יריות מכיוון המסעדה "גן הוואי" שהיתה ממוקמת לא הרחק מהמקום בו ניצב גשר הירקון על רחוב נמיר. לאחר מכן הגיע אחד השנים מר לוי שלימים נודע לנו שהיה איש האצל וסיפר שרצחו בגן הוואי חמישה יהודים.
    וסיפור הרצח הוא שהוא בוצע על ידי כנופיה בראשות פאוזי אבו קישק ותשעת חבריו רובם תושבי שייך מוניס והרצחו בו מלבד הבעלים היהודי של גן הוואי שקראו לו אברהם וינבר, הנס בוקסדורף מאנשי החיי"ל המנהל האמנותי של המופעים בגן הוואי מאיר תהומי(אביו של השחקן ומנהל הקאמרי עודד תהומי) ועוד
    בארכיון ההגנה מצויים מסמכים המצביעים על מידע שהיה קיים בידח הש"י בשבועיים שקדמו לרצח, על פיגוע האמור להתרחש במקום אבל בסיפורי תושבי ארץ ישראל הערביים ("הפלסטינים") כל האירוע היה פלילי בשל סכסוך עסקי...

    השבמחק
    תשובות
    1. הכנופיה שבאה כנראה למטרת שוד לא היתה מתושבי שייך מונס אלא משבט בדואי ששכן ממזרח להרצליה. הרקע הוא סכסוך בין אחד מבעלי בית הקפה לבין פאוזי אבו שישק ראו בויקיפדיה הערך "הרצח בגן הוואי http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%91%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99

      מחק
  10. בנוגע לשמות הישובים במערב הנגב:
    השירה - שירתו של הרצפלד. מי שזכה לראות אותו מבצע את "שורו הביטו וראו" לא ישכח זאת לעולם.
    אך השיר - שירו של זלמן חן.

    השבמחק
  11. בהתקפה על בית הקפה "גן הוואי" נרצחו חמישה: ארבעה יהודים - אברהם וינבר, הנס בוקסדורף, מאיר תאומי ורינה סול-עמיאל, וערבי - מר ביידס, משותפי בית-הקפה, שהספיק לירות על התוקפים ומת מפצעיו בבית-החולים דג'אני ביפו

    השבמחק
  12. תודה על המאמר המעניין. הערת כתיב בקשר לכותרת ("שו"ת זיו (ב): מערב הנגב ברבים, צאלים ושיטים, שייח' מוניס ומשה רבינו "): -> למה בעצם "רבינו" (היו"ד מיותרת, לדעתי)

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.