יום רביעי, 5 בפברואר 2020

ארץ הקודש: כנסיית גבירתנו, גוי-טק וחגורה של שבת, שכפ"צים

א. הרב הגאון של כנסיית גבירתנו

ביישוב ג'יש, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מימי המשנה והתלמוד גוש חלב, נמצאת כנסייה מארונית עתיקה ושמה 'כנסיית גבירתנו' / The Church of Our Lady. לא ברור מתי נבנתה הכנסייה, אך לאחר רעידת האדמה שהייתה בגליל ב-1837 היא נבנתה מחדש.


מי שרוצה לשמוע מעט על ההיסטוריה של המבנה מוזמן ללחוץ על 'מסבירן קולי' ויוכל לשמוע את הסיפור באחת משלוש השפות הרווחות באזורנו.


כמה מוזר ומפתיע שבאותיות הקטנות למטה כתוב כך:

צילומים: אבי בלדי

אישור של רב, גאון ככל שיהיה, לגבי תולדותיה של כנסייה?! צריך לשם כך מידה רבה של חוצפה והתנשאות. תארו לעצמכם בית כנסת עתיק שההסבר עליו ניתן באישורו של הכומר המקומי...

ובכלל מה הבעיה? שחס וחלילה יוזכרו שמותיהם של ישו או של מרים אמו, או חיישינן שמא ייאמר משהו על הנסים והנפלאות שחולל משיחם?

כשלוקחים בחשבון שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמצא בשליטתה של מפלגת ש"ס, הכל מתברר לאשורו😞

ב. גוי של שבת בהיי-טק

מודעה במוסף דה מרקר, דצמבר 2019 (תודה לנעמי גרינטל-לבקוביץ)

אם כבר יש אצל היהודים דבר מביך כזה שנקרא 'גוי של שבת', אז למה לא לעשות מזה סטרט-אפ וקצת כסף?

דרוזי ושמו אדי נבאני זורם עם הרעיון ומציע שירותי גוי של שבת לאנשי הייטק דתיים וחרדים. כל העובדים הם דרוזים – הוא מצהיר באתר האינטרנט שלו (www.shabbosgoy.net) – וכולם בוגרי צה"ל:


על גלגוליו ההיסטוריים המרתקים של מושג זה כתב ההיסטוריון פרופסור יעקב כ"ץ את הספר גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל (מרכז שזר, תשמ"ד).


ג. חגורת השבת

ובכלל, שמירת השבת כהלכתה מוציאה מקרבנו יוזמות אין סוף, מהן מדומינות ומופרכות לגמרי.

הנה למשל מודעה שנדפסה בעיתון בקהילה (י"ט בטבת תש"ף) ומציעה חידוש שאין כמותו, שאמור למנוע טלטול מפתחות בשבת מרשות לרשות (אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת). לא סתם חידוש אלא גם פתרון 'אופנתי', ללמדך שהלכה ואופנה יכולות ללכת יחד.

תודה לישראל שפירא

כמובן שאין שום צורך ב'פטנט' הזה, משום שכל ריכוזי החרדים והדתיים בישראל מוקפים בחוטי עירוב חצרות, שמאפשרים להם טלטול חופשי לכל מקום ובכל מקום, לא רק של מפתח אחד אלא גם מפתחות הרבה. רק מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים אינו סומך על חוטי העירוב הללו, שנהנים אפילו מהכשר הבד"ץ – אולי הם ירכשו את הפטנט החדש בהמוניהם...

שימו לב גם לפנייה הידידותית: 'ר' איד מה עשית היום לכבוד שבת?'

אין ביידיש תקנית מילת 'איד' (רק במודל הסטרוקטורלי של פרויד יש כזה דבר), והכוונה כמובן ל'ייִד', כלומר יהודי.

ויקיפדיה

ד. שכפצ"ים בבני ברק

'אומרים לא לגזירת הגיוס', אבל שכפ"צים, ועוד 'לילדים' (קנטוניסטים?), זה לגמרי סבבה.

צילום: אפרים קופלוביץ'

41 תגובות:

  1. חוצפית המתורגמן5 בפברואר 2020 בשעה 8:50

    א. לא ידעתי שאני נמנה על "מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים"... אני עצמי נוהג שלא לטלטל בשבת (גם כאשר יש עירוב), שלא תיעקר מלאכת הוצאה בשבת. ואגב, יש ריכוזים חרדיים (לפחות בחו"ל) שאין בהם עירוב.
    ב. לעניין האיות "איד" - לא ברור לי למה "אין ביידיש תקנית מילת 'איד'". בטקסטים ישנים גם מופיעה צורת הכתיב הזו בהקשר זה.

    השבמחק
  2. 1. בבני ברק עומד גוי של שבת בפינת רחוב מסוים בשעות מסויימות ומגיעים אליו אלה הנזקקים לו בידיעת ובברכת ראשי
    העדות שם. ישנן מודעות ברחוב ובהן "שעות הקבלה" של אותו הגוי. לא ברור איך משלמים לו. אולי משכורת.
    2. בחו"ל, כשאין עירוב, היהודים החרדים הופכים את מפתח הבית לאבזם בחגורתם כדי לא לטלטל. חגורה היא לבוש.

    השבמחק
  3. תשובות
    1. היום יום הענקת פרס ישראל ל"רב" גזען חשוך.יום חג בישראל.יום מטלטל

      מחק
    2. ואיזה יום היה אתמול? יום לפני יום הענקת פרס ישראל ל"רב"....
      ואיזה יום יהיה מחר? יום אחרי יום הענקת פרס ישראל וגו'
      לך תמצא לך חיים...

      מחק
    3. תגובה מטלטלת.אשים אותה בתור אבזם ואנצור לנצח בליבי.אל תתרגש ככ.זאת המציאות שלנו.היום

      מחק
    4. לגבי שאלתי איזה יום היום - אני רגיל לקבל את העונ"ש שלי בימי ששי ולא ביום רביעי.
      לגבי הגוי של שבת - עכשיו נזכרתי שבמודעות הוא נקרא הגש"ש...
      לגבי הרב אריאל - עבודתו היא אקדמית בלבד. הוא לוקח מצב תיאורטי ודן בו ממבט ההלכה.
      זה לא פסק הלכה. מעולם לא היה ולעולם לא יהיה. ראיתי לאחרונה ארכיאולוג שטוען שבית המקדש
      מעולם לא עמד על הר הבית אלא ניצב בדרום העיר, ממש ליד החומה של היום. אז מה? אם הוא
      יכול להוכיח זאת, ומגן על התזה שלו, הוא יקבל דוקטורט.

      מחק
    5. תגן על הרב החשוך אדון זינקו.באמת הטיעון האקדמי שלך משכנע מאוד.

      מחק
    6. מר זמיר היקר, זה שמי שלא חושב כמוך הוא "חשוך", זו נאורות. זה מובן לגמרי. אבל מה שלא מובן הוא הקשר לגזענות. הוא חושב שמתפקידו להגן על ערכי המשפחה היהודית. מה בין זה לבין תורת הגזע?

      מחק
    7. אתה לא מאמין באמת למה שאתה כותב? אלו ערכי המשפחה היהודית?! ובכן,אלו לא.

      מחק
    8. העניין בעיקרו הוא שהדתיים בכלל והציונות הדתית בפרט לוקה פשוט בגזענות.אפשר להתמודד עם זה ואפשר להאשים את השמאלנים ב"נאורות מזוייפת" לנצח.

      מחק
    9. העולם ע"פ יוסי זמיר: צינות דתית = גזענות. שמאלנים = נאורות. כמה פשוט. נפלא

      מחק
    10. נכון.בהגזמה.אבל כך-פשוט.

      מחק
  4. לעינין המפתח שבאבזם: אני לא רוצה לחרב שמחות, אבל, א' אופנה אולי יש כאן, חידוש ממש לא. כילד אני עוד זוכר שאנשים השתמשו במפתח -גדול, של דלת ביתם כאבזם או קרס, לאבנט עשוי חבל. ב' פתיחת החגורה ביציאה ולפני הכניסה לבית עלולה להוות חס וחלילה מראית עין של בעית צניעות ל"ע. השם ישמור.

    השבמחק
  5. האיות היידישאי של המילה 'ייד' הוא 'איד', וגם שם השפה הוא 'אידיש'

    השבמחק
    תשובות
    1. צא ולמד ר' ייד,
      שים לב מה אתה עצמך כתבת - ובדין כתבת - "...האיות היידישאי...".
      היא הנותנת ואידך זיל גמור.
      שם השפה הוא "יידיש". זהו תואר השם, סוג של adjactive
      מכאן גם נגזרת המילה המפורסמת "יידישקייט". וגם יידן (צורת הריבוי של ייד).

      מחק
  6. לגבי הכנסייה, זה בסך הכל היתר הלכתי לדתיים לשמוע את ההסברים שהם כנראה ללא חשש "עבודה זרה".

    השבמחק
    תשובות
    1. סלקציה בכניסה לכנסייה

      מחק
    2. זו היתה פשוט שגיאה. הצבנו עמדות הדרכה קוליות בעשרות קברי צדיקים ברחבי הגליל. התוכן במסבירנים נכתב תחת השגחתו של הרב בצרי. במסגרת הפרויקט הצבנו גם עמדת הסברה בכנסייה המארונית בג'יש (גוש חלב) ובטעות הכנסנו גם כאן את הציון על השגחת הרב.
      כמובן שהרב בצרי לא היה מעורב באתר זה כלל, והאיזכור שלו יוסר היום.
      אבי זעירא
      מסבירן קולי

      מחק
    3. כל הכבוד על הזריזות, אבי. שלח לי תמונה של השלט המתוקן ואשמח לצרף לפוסט.
      (לא שאני מבין למה צריך השגחה של רב להסברים על קברי צדיקים - מה הוא היסטוריון? - אבל זו כבר פרשה אחרת)

      מחק
    4. בני בית הלחמי7 בפברואר 2020 בשעה 6:56

      ל"קברי צדיקים" אין שום קשר להסטוריה. את רובם המציאו לא מזמן. שמואל זנוויל כהנא אחראי לרובם.

      מחק
    5. איזה בורות מעמיקה. כמעט ברמה של ידיעה עיתונאית . כדאי ללמוד קצת (אולי זו דרישה מוגזמת) 8ומספרים שקדמו לקום המדינה, ולתקופת היותו של כהנא ממונה על המקומות הקדושים ומנכל משרד הדתות. יש מקרים בודדים ביותר ששז"ך המציא ו/או חיבר סיפורים אגדות לקירת מקומות ואתרים למורשת ישראל בארצו.
      אבל למה לבלבל לכם את המח עם עובדות כשזה לא מתאים לאג'נדה ולסיפורי מספרי סיפורים מודרניים ?

      מחק
    6. מענה מס 7 כתבתי יאיר בן אורי

      מחק
  7. זה היה נכון בעבר. האיות התקני כיום כפי שקבע המכון למחקר יהודי 'יווא', הוא יידיש. אתה עצמך רשמת "האיות היידישאי" .

    השבמחק
    תשובות
    1. חוצפית המתורגמן5 בפברואר 2020 בשעה 21:24

      גם אם קבע כך המכון האמור אינני רואה משמעות יתירה בקביעה זו (ועד"ז בהחלטות האקדמיה העברית ללשון).
      א. כי אין בקביעתם כדי להפקיע מילים קיימות מן השפה. האם שפתו של עגנון שלא היה מעודכן בהחלטות האקדמיה ללשון כבר איננה עברית?
      ב. לדעתי תפקידם לא אמור להיות *האחראים* על השפה, כי אף אחד לא הסמיך אותם לכך. אמנם את האקדמיה ללשון הסמיכה הכנסת, אך עדיין לדידי הסמכה לזה צריכה להיות רחבה יותר על ידי העם העברי במובן הרחב שלו.
      מקווה שזה מובן.

      מחק
    2. נכון כנכון היום. אבל מה שקבע יווא אלה לא מילים עבריות אלא מילים המשמשות ביידיש יידיש עם ש' בסופה היא מילה ביידיש. מקבילתה בעברית היא יידית או אם תרצי אידית. בדיוק כמו למשל אינגליש ואנגלית. יווא לא מתערב בעיניני ועד הלשון העברית. הוא רק קובע לגבי השפה האידית. ויותר מזה: יווא קבע שמילים עבריות המשמשות ביידיש יכתבו לפי כללי העברית ולא כפי שהן מבוטאות ביידיש כמו למשל תכלעס נכתבת תכלית. והמילה המבוטאת שאבעס נכתבת שבת.

      מחק
    3. ייווא קובע סטנדרט מדעי, אבל הוא לא יכול לקבוע לדוברי השפה את שפתם. האם חברה המדברת יידיש וכותבת יידיש בחיי היום יום (זה קיים היום רק אצל חלק מן החרדים) שלה אך לא לפי כללי ייווא איננה יודעת יידיש?
      ראה למשל גליונות העיתון החרדי "דער איד" בקישור הזה
      https://www.google.com/search?q=%D7%93%D7%A2%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%93&client=firefox-b-d&sxsrf=ACYBGNQ8gjmM4qjpTYhj7RdWo_y3Y8ByZw:1580942410034&tbm=isch&source=iu&ictx=1&fir=rT3uEp_l7PoxMM%253A%252CkRe2pZOo131iZM%252C_&vet=1&usg=AI4_-kRPoC-G26yfndQB5wtjJD9WU9KSag&sa=X&ved=2ahUKEwi-qYq2vbvnAhUMJlAKHS9kCqAQ9QEwAXoECAoQBQ#imgrc=rT3uEp_l7PoxMM:

      צורת הכתיב של מילים עבריות המשמשות ביידיש לא נקבעה על ידי ייווא. מאז ומעולם מתחילת ימי כתיבתה של היידישאי שם בשלהי ימי הביניים נכתבו מילים אלו כנתינתן בעברית.
      היוצא מן הכלל היחיד הוא הכתיב של היידיש הסובייטית שבו ניסו בכוונת מכוון לנתק את היידיש מן העברית

      מחק
    4. חוצפית המתורגמן6 בפברואר 2020 בשעה 13:48

      א. אני ממין זכר הן ביולוגית והן מגדרית.
      ב. בדבריי התכוונתי לחדד כדברי 'א איד', כי אין משמעות להחלטה מסוג זה של ייווא. בקשר לשפה העברית התכוונתי לומר שכמו שלהחלטות ייווא אין משמעות לדוברים את השפה, הוא הדין גם לאקדמיה ללשון העברית שלהחלטותיה אין משמעות.

      מחק
    5. נראה לי שישנם חרדים שלא ירצו להכיר בסמכותו של ייוו"א הלא-חרדי. אולי כתיבתם "איד" הינו "דווקא" לכתוב אחרת מייוו"א. אני בעד ייוו"א, אך אינני חרדי.

      מחק
    6. לעינין א.אם תרצה 🙂

      מחק
  8. העניין עם גוי של שבת מזכיר לי את העובדה המדהימה שלגוי יוכלו לקרוא אך ורק גוי ודווקא יהודי (בלי להצביע על מישהו קונקרטי...) יוכל ורק הוא יוכל לזכות בתואר המרשים גוי גמור׳

    השבמחק
  9. ישנם אנשים שעושים דברים מוזרים, ואף דברים הפוגעים באחרים, בשם אמונתם היהודית. אחד הדברים הכי חמורים הוא ביצוע ניתוח לא-נחוץ מבחינה רפואית באיבר המין של תינוקות זכרים, בלי שהילדים יכולים להביע הסכמה לכך. לניתוח זה יש לעתים סיבוכים, והוא בלתי-הפיך. ודווקא את הדבר הזה, אף רבים שאינם מאמינים כלל עושים לילדיהם. איך אנחנו נותנים למסורת ולקונוונציות חברתיות להתגבר על הרציונליות והליברליזם בדבר זה? אני באמת לא יודע בעצמי.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה הקשר?

      מחק
    2. באותו קו מחשבה: הנתת פעם את דעתך, שעצם יצירת והולדת ולד מהוה גרם מות?
      ונכון להיום התוצאה העצובה הזו היא רק עינין של זמן.

      מחק
  10. כמעט יובל שנים לאחר "שאלה נכבדה" של בן -יהודה בחר ישראל יהושע זינגר (אחיו הבכור של י' באשעוויס-זינגער) כותרת דומה למאמרו בשאלה לשונית - שטת הכתיב של יידיש. המאמר נקרא "א וויכטיגע פראגע" (שאלה חשובה) הוא מביע חשש לפצול בעם היהודי שעלולה לגרור שטת הכתיב הסובייטי-יבסקי של יידיש.

    הוא מציין, כמובן, שמי שלמד את האורתוגרפיה הותיקה של השפה יוכל לקרוא טכסט ביידיש סוביטית, אבל לא להיפך.

    כמו כן, הוא גלה שהאורתוגרפיה הסוביטת של יידיש משקפת הבדלי מבטא בין אזורים שונים בברית המועצות (מצב שעלול להיות צעד הפתיחה לפצול דיאלקטלי העלול להדרדר לפצול לשפות שונות).

    המאמר נדפס בעתון המצוין "ליטערארישע בלעטער" 23.4.1926 ומצוי באתר "עתונות יהודית הסטורית"

    השבמחק
    תשובות
    1. והנה הקישור לאותה שאלה חשובה
      http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=LTB%2F1926%2F04%2F23&id=Ar00401&sk=8FDC0E30

      מחק
  11. בענין גוי של שבת יוזכר כאן גם שירו של דן אלמגור (יש גירסאות שונות לגבי מקור הלחן, אלמגור מביא את שמו של לס פאול כמלחין. שרה רביעיית מועדון התיאטרון). השיר נכתב ב-1958 על רקע מתח בין דתיים לחילוניים, ותחילת התארגנות מוסדות דת ומדינה בישראל בת העשר. תוכניתה של הרביעייה נקראה... "דתיאדה".
    מפעל הנייר בחדרה היה אחד מסמלי המאבק. עקב הפעלת תנורים ומנועים רבי עצמה, היה נגרם הפסד גדול אם היו משביתים אותו בסופי שבוע, ועל כן, העסיק גויים של שבת. השיר מגחך על הפתרון הזה ועל כסף שלדעת הכותב עובר בין בעלי המפעל למשגיחים מטעם המוסדות.
    ג'וני איז די גוי פור מי
    גוי כשר ולאומי
    מי בכל השבתות
    בחדרה יעבוד
    ויצור נייר, נו מי
    רק לג'וני כאן מותר
    בשבת ליצור סוכר
    ג'וני איז די גוי פור מי

    השבמחק
    תשובות
    1. עופר, הלחן נכתב בידי המלחין היהודי רומני ריכרד שטיין למילות שיר מאת המשורר היהודי רומני ליביו דלאנו"מזחלת עם פעמונים" Sanie cu zurgălăi בשנות ה30

      מחק
  12. עד להמלצות הכתיב היידי של ייוו"א (וגם לאחריהן) נכתבה יידיש בשלל וריאציות למלים שונות.
    בין ינואר 1899 לדצמבר 1902 הופיע בפולין הרוסית שבועון ציוני ביידיש בשם "דער יוּד" (נהגה: "דֶר יִיד")

    השבמחק
  13. שבת שלום
    אצל ישראל זנגויל הנשכח מצאתי בתיאור הילד בגטו ונציה את המונח "נשות האש של שבת"Sabbath fire women
    ומכך למד כי מחוץ לגטו חיים בני אדם שאבות אבוציהם לא עמדו במעמד הר סיני

    השבמחק
  14. גורדון לוויט, אנגלי לא-יהודי, היה טייס במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, התנדב לשרת בחיל האוויר הישראל הצעיר, השתתף במלחמת העצמאות והפיל ספיטפייר מצרי. בפרשת אלטלנה התבקש והסכים לבצע את פקודת התקיפה מהאוויר של האוניה (שלא התבצעה). סיפרו האוטוביוגרפי נקרא: גוי של שבת.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.