יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

און ושלטון (ג): שמשון בין כרמי תמנתה

דואר עזה, דצמבר 1956

רשימות קודמות על שמשון
און ושלטון (א): חברים מספרים על שמשון
און ושלטון (ב): שועליו של שמשון

א. ושערי העיר ביד השמשונים...

לאחר שירי שמשון של ימי מלחמת העצמאות, הגיעה העת להטות אוזן ולהעיף מבט בשירי שמשון של מדינת ישראל הקטנה והמתגבשת  שנות החמישים והשישים.

מלחמת השחרור הסתיימה ובחלוף שבע שנים הגיע תורו של 'מבצע קדש', שהחל ב-29 באוקטובר 1956. הכיבוש המהיר של רצועת עזה עורר שוב גל נוסטלגי לשמשון הגיבור. יחיאל מוהר כתב אז ללהקת הנח"ל את הלהיט הגדול 'מול הר סיני' ('לא אגדה רעי'), ובו השורה המפורסמת 'ושערי העיר ביד השמשונים'. העיר היא כמובן עזה.

הנה סרטון שהוקלט ב-1995 ובו מספרים המלחין משה וילנסקי והזמרת נחמה הנדל, שהייתה אז חברה בלהקת הנח"ל, איך נכתב השיר.


וכאן השיר במלואו:


ב. בין כרמי תמנתה


בשנת 1956 כתב דן אלמגור את השיר 'בין כרמי תמנתה', אך על פי עדותו  בלי שום קשר למבצע סיני, ורק מקרה הוא שהשיר נכתב כמה חודשים קודם לכן.

אני זוכר  סיפר לי דן  שפגשתי את המלחין מרדכי אולרי-נוז'יק בקפה 'נוגה', בו נהג לשבת מוקף אמנים מחפשי חלטורות, והוא ביקש ממני שירים עבור יפה ירקוני. נדמה לי שכתבתי את השיר עבורה. אולרי-נוז'יק זכור גם כמלחין 'שיר הבוקרים' של יעקב אורלנד ('ערבה, ערבה אין קץ').

אכן, יפה ירקוני היא ששרה שיר זה, והנה היא כאן מלווה במקהלה נמרצת של גברים:



בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה
השיר: דן אלמגור    הלחן: מרדכי אולרי-נוז'יק

שָׁר הַגֶּפֶן לָאֶשְׁכּוֹל  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,
בָּא שִׁמְשׁוֹן דֶּרֶךְ אֶשְׁתָּאוֹל  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
בָּא הָעֶלֶם וְיוֹקֵד קְצִיר חִטִּים,
וַיֹאהַב נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים.

אַל תַּגִּידוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְגַת,
כִּי נִצֶּבֶת בַּחַלּוֹן הַבַּת.
בָּא שִׁמְשׁוֹן, גֶּבֶר כְּלָבִיא,
מָה אוֹתוֹ הֵבִיא,
כִּי יִשָּׂא לוֹ בַּת תִּמְנָתָה?

זוּג עֵינַיִם בּוֹהֵק הַתַּן  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,
מַה נָּאווּ מִצְּעָדֵי חָתָן  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
שָׁם הָעַיִט, בָּא שִׁמְשׁוֹן לְצָרְעָה,
כְּפִיר שָׁאַג בַּמִּשְׁעוֹל, וּמִי לֹא יִירָא?
וַיְקַדְּמֵהוּ עֶלֶם יְחִידִי
וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי.
הֲתֵדְעוּ מִי אַמִּיץ מִכְּפִיר?
לֹא סִפֵּר לְאִישׁ,
רַק גִּלָּה לְבַת תִּמְנָתָה.

אֶל שְׂפָמוֹ מִצְטַחֵק שׁוּעָל  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,
כִּי שִׁמְשׁוֹן לַחֻפָּה הוּבַל  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
מַה יַּגִּידוּ הפְּלִשְׁתִּים עֲרֵלִים?
וְשִׁמְשׁוֹן אָז שָׁאַל חִידוֹת וּמְשָׁלִים:
מַה מִּטֶּרֶף וּמֵעַז מָתוֹק?
וַיָשִׁיבוּ הפְּלִשְׁתִּים לִשְׂחֹק:
הֲתֵדַע מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ?
הוֹי לְךָ, שִׁמְשׁוֹן,
בּוֹגְדָנִית הִיא בַּת תִּמְנָתָה.

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים רָצִים  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,
וּזְנָבוֹת מְשַׁלְּחִים גִּצִּים  בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
וּבַלֶּחִי קוּם, שִׁמְשׁוֹן, צֵא לַקְּרָב 
וַיַכֶּה אָז יָרֵךְ וָשׁוֹק בְּאוֹיְבָיו!
הַיּוֹדֵעַ עַל סוֹדוֹ לִשְׁמֹר,
אַךְ אֵין לוֹ חֵפֶץ בִּלְּחִי חֲמוֹר.
בְּאִשָּׁה אַל תִּתֵּן אֵמוּן,
מַה גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן
מוּל אִשָּׁה בִּשְׂדוֹת תִּמְנָתָה?

בארכיון הזמר העברי של קול ישראל השתמרה הקלטה של זמרת הסופרן נתניה דוברת, בליווי מקהלת קצ"ל (קול ציון לגולה) בעיבודו ובניצוחו של מרק לברי. על התקליט נרשם כי ההקלטה נערכה ב-3 בדצמבר 1956, כחודש לאחר סיום המלחמה, ובשעה שכוחות צה"ל היו עדיין בחצי האי סיני.


שיר נוסף שמתאר את שמשון בין הכרמים, בדרך לתמנתה, נכתב על ידי אורי סלע ונקרא 'שמשון'. אינני יודע באיזו שנה בדיוק הוא נכתב, אך הוא בוצע לראשונה בשנת 1975 על ידי אריק לביא בתקליטו 'דיוקן'. הלחן הוא של דוד קריבושי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אריה שואג בסבך
וישסעו כגדי
ויעבור שמשון שנית בדרך לתמנתה
וירא נחיל דבורים בגֵב וירד הדבש לפיו.

ומה מתוק יותר מדבש,
מה עז יותר מליִש?
חידה היא ואין איש אשר יפתור את חידתי.
יופייך, דלילה, מתוק מדבש,
אהבתי עזה היא,
הפקדתי בחיקך את סוד חיי וגם מותי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אישה מבנות פלישתים
ובלבבו היקוד
ולילה לילה הוא הולך בדרך לתמנתה
חומק אל בית אישה פלישתית
ובלבבו הסוד.

ומה מתוק יותר מדבש...

אל ההיכל שמשון הובל עיוורות עיניו השתיים
המון צוחק סביבו אבל צימחו מחלפותיו
הביאני אל העמודים
חזקני רק הפעם
תמות נפשי עם מות פלישתים
עם מות אהבתי.

כי מה מתוק יותר מדבש...




(תודה לרפי בינדר)

בעלי התוספות

כפי שזכר דודו אלהרר (בתגובות למטה), לשירו של אלמגור קדם שיר אחר בשם 'בין כרמי תמנתה'. מצאתיו במקראה 'שחרית: ספר קריאה לשנת הלימודים הרביעית', שערכו מ"צ אפרתי וש' מונזון, תל אביב, חברת 'אמנות', 1940. על פי תוכן העניינים, השיר נכתב על ידי 'אפרת', והכוונה מן הסתם למשורר ישראל אפרת.


ג. רב"ט שמשון בן מנוח

שמשון מכה בלחי החמור  ציור שמן של גווידו רני, 1612

שיר שמשוני נוסף פרי עטו של דן אלמגור הוא 'בלחי חמור', שאותו הלחין אמיתי נאמן בשנת 1960 לתכנית 'הנשק הסודי' של להקת פיקוד צפון. השיר עוסק ברב"ט שמשון בן מנוח שלקח באפסנאות את הנשק הסודי  לחי חמור טרייה. השיר לא נכלל משום מה בתקליט של התכנית ולצערנו לא שרדה אף הקלטה שלו. ואולי עוד תימצא?

דן אלמגור, הצ'ופצ'יק של הקומקום, עמ' 109

התכנייה של 'הנשק הסודי' (הציורים הם של ג'קי ג'קסון)


חבל, אבל השיר 'בלחי החמור' לא נמצא כאן...

10 תגובות:

  1. למקרא הדברים נזכרתי בשיר מימי הילדות... אני זוכר היטב את המילים ואת המנגינה אבל אין לי מושג מי כתב והלחין או מי ביצע:

    בין כרמי תמנתה
    במשעול הצר
    פוסע לו שמשון
    פוסע ושר

    קומתו כתמר
    תלתליו כפז
    השרירים דורכו
    מה גא הוא ועז

    השמש יוקדת
    מסביב אך דמי
    ופתאום שאגה
    ויזנק ארי!

    ויזנק וישאג
    ויחבוט כפתור
    הוי גורה לך גורה
    שמשון הגיבור

    אך שמשון הגבור
    תופס את הארי
    ומשסעו לשניים
    כשסע הגדי

    בין כרמי תמנתה
    במשעול הצר
    פוסע לו שמשון
    פוסע ושר

    השבמחק
    תשובות
    1. דודו שלום
      אני מכיר את השיר. הוא זכור לי ממקראה כלשהי לבית הספר (שמה לא זכור לי. לא למדתי בה). אם זכרוני אינו מטעה אותי המחבר הוא אליעזר שמאלי

      מחק
    2. ככל הזכור לי. בבית הראשון (והאחרון) המילים הם: פוסע לו שמשון / לבדו ושר

      מחק
    3. שם המקראה הוא מקראות ישראל, ולכל שנה הייתה מקראה לכיתה מתקדמת, ב', ג', ד', ה', ו, אינני זוכרת איזו נידמה לי כי ד',

      מחק
    4. מצאתי את השיר שזכר דודו אלהרר - כמעט במדויק - ושיבצתי אותו למעלה. את השיר כתב ישראל אפרת.

      מחק
  2. המראיינת של נחמה הנדל ומשה וילנסקי היתה ד"ר ציפי פליישר. ראוי להזכיר זאת.

    השבמחק
  3. מה פשר המילים "בלבבות האל" שבשיר?
    "בוער, בוער הסנה.
    לוהט בזמר און
    בלבבות האל
    של נערי ציון
    ורכב ישראל"
    אני מבין שאין לאל לבבות, כלומר המדובר במילה "האלה" (those/these)
    שיש לה הטייה כזו בצורה מליצית (כמו הטיות מליציות אחרות הם=המה,על=עלי)

    השבמחק
    תשובות
    1. השימוש ב'האל' במובן של 'האלה' נמצא כבר בתורה:

      'רק לאנשים האל אל תעשו דבר' (בראשית, יט 8)

      'ויהפוך את הערים האל ואת כל הככר' (שם, שם 25)

      ויש עוד דוגמאות.

      מחק
  4. איזה יופי, ממש כבר אי אפשר לחכות ל"און ושלטון "4, שבו אולי יככב שירם של "הגשש החיוור" על שמשון, ש"את המוות נשים עשו לו, מוות ששמור לגיבורים". תודה

    השבמחק
  5. לאור זה שאלמגור מוחק בשיטתיות כל איזכור ל"אורינוקו הנשפך לאמזונס" מכל מקום ברשת מאז שהוא גילה את הטעות הגיאוגרפית שבשיר "ונצואלה", אני מקווה שהוא לא יגלה את העובדה שב"לחי חמור" אין הכוונה ללחי שבראש אלא לנבלה לחה (טרייה) של חמור.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.