יום חמישי, 25 ביולי 2013

השריקה של התנועה: מאה שנה ל'שומר הצעיר'

עשור להקמת השומר הצעיר בווילנה, 1932 (מקור: ארכיון השומר הצעיר  יד יערי)

כבר שנים מסתובבים השמוּצְנִיקִים בתוכנו, אך בקיץ הזה הם מציינים, ואיתם גם ההיסטוריה היהודית המודרנית, את יובל המאה להיווסדם.

כברת דרך ארוכה עשו הצופים התמימים, שהתכנסו ב-1913 בלבוב שבגליציה המזרחית והקימו את 'השומר הצעיר'. זו הייתה תנועת הנוער הציונית הראשונה, ואין ערוך להשפעתה על תולדות העם היהודי, הציונות, ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מאז ועד היום.

גם עבור מתנגדיו, ה'שמוּץ' (לכלוך ביידיש) היה דגם לחיקוי. אני עצמי התחנכתי בתנועת 'בני עקיבא', אבל גדלתי על מורשתה של תנועת נוער אחרת  'השומר הדתי', שאבי המנוח, משה קרונה, היה בין מייסדיה וראשיה בוורשה, בשנת 1929. 'השומר הדתי' הייתה תנועה דתית, שהושפעה באופן ברור וגלוי מ'השומר הצעיר'. ההשפעה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בשם ('השומר') ובסיסמה ('חזק ואמץ'), שנטלו לעצמם אותם צעירים דתיים, אך גם בתרבות הנעורים החלוצית שטיפחו והנחילו לחניכיהם בפולין שבין שתי מלחמות העולם. גם הם, כמו השמוצניקים, יצאו למחנות קיץ ולטיולים, למדו צוֹפיוּת, עבדו בהכשרות חקלאיות וחינכו להגשמה באמצעות עלייה לארץ ישראל והצטרפות לקיבוצים.


א. השריקה של התנועה

אז מה אפשר לכתוב על תנועה כל כך מפוארה, שממילא כל כך הרבה נכתב עליה?

בחרתי שיר (ומתברר שגם עליו כבר כתבו).

דרך סיפורו האישי מתאר המחבר את חוויות הנעורים של חברי תנועות הנוער: הטיולים, המחנות, השירה, שיחות  הנפש, המאווים, הלבטים האישיים והאידיאולוגיים ורגעי השמחה והעצב, ההתבגרות וההתפכחות.

מכל השירים של השומר הצעיר ועליו, האהוב עליי ביותר הוא שירם של יעקב (יענקל'ה) רוטבליט ומיקי גבריאלוב, 'השריקה של התנועה', בביצועו של אריק איינשטיין. השיר נכלל בתקליט 'בדשא אצל אביגדור', שראה אור בשנת 1971. בדקתי ומצאתי, ששניים מן היוצרים אכן היו בשומר הצעיר: רוטבליט (בחיפה) ואיינשטיין (בתל-אביב); גבריאלוב, ככל הידוע לי, לא היה שם...

הנה השיר בפי אריק איינשטיין:



השריקה של התנועה
מזכירה לי מדורה.
זאת היתה תקופה יפה נורא,
יפה נורא.
כמה שרופים היינו.
לחכות כל יום לפעולה
בשביל הקן.
כמה שרופים היינו,
כמה תמימים היינו.
שרוך לבן, חולצה כחולה,
השריקה של התנועה.


השומר הצעיר, השומר הצעיר,
השומר הצעיר, יש לו חוט בהיר.

השריקה של התנועה,
מחנה העבודה,
וטיול ארוך למצדה.
האם נדע
כמה תמימים היינו.
זאת היתה תקופה יפה נורא.
האם נבין
כמה שרופים היינו,
כמה יפים היינו.

השריקה של התנועה
מזכירה לי מדורה.

השומר הצעיר, השומר הצעיר,
השומר הצעיר, יש לו חוט בהיר.


כרזה בעיצובו של יחיאל (חיליק) ארד, 1952 (מקור: ארכיון השומר הצעיר – יד יערי)

ב. הערות והארות

וכרגיל, נדמה לי שצריך להסביר לקוראינו הצעירים כמה מונחים שמופיעים בשיר.

1. השריקה של התנועה

לכל תנועת נוער הייתה שריקה משלה, בדרך כלל כמה תווים. השריקה (כיווץ שפתיים או שתי אצבעות בפה למקצוענים בלבד) נועדה לכנס את החבר'ה הפזורים, להזעיק את החבר או החברה שבקומה א' או ב', שירדו כבר למטה כי כולם מחכים להם.



2. מזכירה לי מדורה

המדורה, או ה'קומזיץ', הייתה חלק בלתי נפרד מהווי תנועת הנוער. האש פיצחה זרדים בדממה, חיממה את הגופות וקירבה את הלבבות. ובנוסף היו גם תפוחי אדמה ('קאַרטאָשקעס' או 'קאַרטאָפאַלאַך') שרופים (על נייר אלומיניום איש לא שמע) וטעימים.


ריקוד מסביב למדורה במחנות המעצר בקפריסין, 1948 (מקור: ארכיון בית לוחמי הגטאות)

3. כמה שרופים היינו

ה'שרופים' היו החבר'ה הכי טובים. אלה שכל יום אחרי בית ספר (ולא פעם גם בזמן בית ספר) רצו ל'קן' והוא היה לביתם השני. היום קוראים להם 'מורעלים'.


החבר'ה השרופים מקן הוואנה, קובה, 1939 (מקור: ארכיון השומר הצעיר – יד יערי)

4. לחכות כל יום לפעולה, בשביל הקֵן

ה'קן' היה הבניין שבו התכנסו חברי התנועה (בנוער העובד זה נקרא 'מועדון' או 'סניף'; בהמחנות העולים  'מחנה'; בבני עקיבא – 'סניף'; בבית"ר – 'מעוז'), ושם הייתה באמצע השבוע ובשבת, בדרך כלל בשעה קבועה, 'פעולה'. כלומר ישבו החניכים עם ה'מדריך' בפינה או בחדר משלהם, ודיברו, שרו, רקדו ושיחקו, ולפעמים הייתה גם 'פעולה צופית' או 'א"ש לילה'. בקנים של השומר הצעיר נערכו לא פעם משפטי שדה לילדים שנתפסו בהתנהגות בורגנית, שתו, עישנו או לא שמרו על טהרתם המינית.

קן השומר הצעיר ברחובות (מקור: האתר לתולדות רחובות)

5. שרוך לבן, חולצה כחולה

פריטי לבוש חיוניים בארון הבגדים של חניך תנועות הנוער החלוציות. לכולם הייתה חולצה פחות או יותר כחולה (חוץ משבת, שבבני עקיבא לבשו חולצה לבנה) וההבדלים היו בצבעי החוט. לשומר הצעיר היה שרוך לבן או אם תרצו 'חוט בהיר'. כפי שהעירו בצדק כמה מן המגיבים, בביטוי 'חוט בהיר' מהדהדת גם קריאה ישנה-נושנה משנות החמישים, שרוטבליט הצליח לרמוז לה בעדינות: 'השומר הצעיר, יש לו תחת חום בהיר'... (מזל שלא רמז גם לשיר אחר על השמוץ, שמתחיל במילים 'על ראש הגבעה עומדת פרה', וכו'). 

חולצה כחולה, והיא עולה, והיא עולה על כל העדיים (מקור: ויקיפדיה)

6. מחנה העבודה 

זה היה כמובן שיא השיאים של הפעילות בתנועת הנוער וכל השנה חיכו לו. מוזר ככל שזה יישמע, באותם ימים אף אחד לא חשב על ההקשר ההיסטורי המעוות שהיה בצירוף המילים השכיח הזה. בקיץ נסעו כל בני ובנות השבט לקיבוץ כלשהו ושם, במשך שבוע או שבועיים, היו עובדים בפלחה או בדיר, גרים בבית משותף, אוכלים בחדר האוכל עם הקיבוצניקים הוותיקים וחווים חיי הגשמה. בלילה ישבו מסביב למדורה (ראו לעיל), שרו, רקדו והתהוללו.

והיה כמובן גם 'מחנה קיץ'  – בשומר הצעיר קראו לזה 'שומריה' – ואז נסעו כולם למתחם כלשהו ברחבי הארץ, רחוק מהבית. במתחם הזה הוקמו אוהלים, ברזיות, מטבח ומתקנים צופיים ושם גרו בכיף בני אותה שכבת גיל מכל רחבי הארץ. ומה עשו במחנה? בישלו ואכלו בחדר אוכל מאולתר, טיילו בסביבה, בנים התחילו עם בנות וההיפך, למדו לעשות קשרים ולכבות מדורות ב'כיבוי צופי', טיפסו בסולמות חבלים על עצים גבוהים, בנו גשרים וגלשו ב'אומגות', מרחו משחת שיניים על 'יורמים' שהלכו לישון כשכל החבר'ה השתוללו בחוץ, והכינו 'כתובת אש' ענקית שהודלקה במסדר חגיגי ועליה היה כתוב משהו כמו 'עלה נעלה', 'חזק ואמץ' או 'היכון'...

מחנה זה עניין רב תועלת (איור יעקב גוטרמן)

7. וטיול ארוך למצדה 

חברי הנוער העובד בטיול ארוך למצדה, 1942 (מקור: תנועת הנוער העובד והלומד)

הטיולים של תנועת הנוער לא היו דומים לטיול השנתי של בית הספר. קודם כל, הם התקיימו בחופשים ולא במהלך שנת הלימודים; שנית, בתנועה היו נערים ונערות מכל בתי הספר שבעיר, שהיו מאוחדים בלהט אידאולוגי מכאן, ובבוז עמוק לכל מי שלא היה דומה להם מכאן (ובמיוחד כלפי מי שהלך לתנועת נוער אחרת או חלילה ל'חברה סלונית'); ושלישית, מי שארגן, הוביל והדריך בטיולים הללו היו המדריכים הנערצים ולא המורים המשעממים... 

הר מצדה היה כמובן אתר טיולים נחשק במיוחד, עוד מימי הפלמ"ח שחבריו ערכו לשם מסע שנתי. מי שמע אז על רכבל? היה 'שביל הנחש' התלול וזהו.

כרזה בעיצובו של דן אמיתי, 1943 (מקור: ארכיון השומר הצעיר – יד יערי)

8. כמה תמימים היינו... כמה יפים היינו

לא צריך להסביר, כי מה שנכון, נכון.

כמה תמימים היינו... שומריה בטירת הכרמל, יולי 1949. הבחור היפה הוא המשורר והסופר יעקב שבתאי
(מקור: ארכיון טירת הכרמל)
כמה יפות היינו... שומריה בטירת הכרמל, יולי 1949

בעלי התוספות

אלי סט שלח לי שני מסמכים מעניינים  מהנהגת השומר הצעיר בוורשה, תרפ"ג (1923)  שנמסרו לאחרונה ל'זמרשת' מארכיון קיבוץ משמר העמק.




25 תגובות:

  1. איזה קטע, הייתי בטוחה שזה "יש לו חום-בהיר" כמו בשיר הלעג המפורסם על השומר הצעיר (המפרט את גוון עורו של השומר הצעיר באזור מסוים בגוף).

    השבמחק
    תשובות
    1. א. בנוער העובד נקרא בית התנועה "סניף".
      ב. מחנה עבודה (אצלנו בנוער העובד) נמשך חודש תמים.
      ג. אולי יענקל'ה רוטבליט כתב 'יש לו חוט בהיר' אבל מסופקני אם מישהו ידע זאת
      עד לרגע קריאת כתבה זו. אולי חניכי השוה"צ שרו כך. כל האחרים שרו 'יש לו
      חום בהיר'.
      וחוששני שגם יענקל'ה רוטבליט, שהיה כותב 'ממזרי' חשב על 'חום בהיר', אבל
      אילץ את עצמו להמיר את ה'חום' בחוט' .

      מחק
  2. האין זה יעקב שבתאי בתמונה מהשומריה?
    מזכיר מאוד את התמונה המפורסמת שהופיעה ב"אלבום העשור" (עם הכיתוב השגוי "גדנ"עי אויר"), ושבראשית שנות השמונים נעשה בה שימוש בכרזות של מפלגת "התחיה" למגינת ליבם של הסופר ואוהביו.
    דורון

    השבמחק
    תשובות
    1. זה אכן יעקב שבתאי המנוח. משפחת שבתאי דרשה בשעתו מ'התחיה' שיסירו את דמותו מפרסומיה, ואלה נאלצו לשנות את הדמות באיזושהי דרך.

      מחק
    2. כך יאה וכך נאה.
      מילא שתנועה זו דגלה בכיבוש וסיפוח, אבל לספח ללא נטילת רשות את זיו איקונין של מתנגד מובהק לדרכה?

      מחק
  3. תמונתו של יעקב שבתאי המופיעה בפוסט זה, אינה התמונה ששימשה את תנועת התחיה.
    הקטע הבא לקוח מאתר 'הארץ:
    "היה זה רגע אירוני במיוחד כשבבחירות 81' הפך שבתאי לאייקון של תנועת 'התחייה', לאחר שצילום נעורים שלו, עם בלורית מתנפנפת ברוח וחולצה כחולה עם שרוך לבן, נבחר לקשט את הכרזה של 'התחייה' והפך אותו לסמל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק. במקור צולמה התמונה בקיץ 1949, כמה דקות לאחר ששבתאי סולק מהשומריה ביחד עם חברה לאחר שברחו לחיפה לאכול גלידה. בעודם עומדים נכלמים על הכביש, מחכים לטרמפ, עבר במקום צלם זר והנציח במצלמתו את "הצבר האוליטימטיווי", הבטוח בעצמו והמאושר. התמונה הזאת התגלגלה לאלבום העשור, ולאחר מכן, ברשות שבתאי, לעטיפה של תקליט שהפיקה דליה גוטמן בקול ישראל עם שירי תנועות הנוער. משם הגיעה ל'תחייה'.
    בבחירות שנערכו לאחר מכן הסכימה התנועה, לבקשת המשפחה, לטשטש את הצילום". (סוף ציטוט)
    במקום דיוקנו של שבתאי, הוכנס דיוקנו של איגור גפן, איש 'התחיה'.

    ולענין ה'חוט' וה'חום' -
    פריט הטקסטיל ששימש להידוק החולצה הכחולה נקרא בפי כל 'שרוך'. כך גם כותב שבתאי עצמו שלוש שורות קודם. השימוש ב'חוט' בשיר זה הוא שימוש יחידאי ואיני רואה בו שום הגיון. אלא מאי - הכותב כיוון שישירו "יש לו חום בהיר". הלא זה מה שצרחו כולם, להוציא אולי השמו"צניקים עצמם: השומר, הצעיר, יש לו תחת חום בהיר". כתב 'חוט', בידיעה ברורה שכולם ישירו 'חום'.

    השבמחק
  4. כמובן שאין זו התמונה ששימשה את "התחיה", אבל ברור שהיא צולמה באותו מקום ובאותו הזמן כמו תמונת התקריב שפורסמה, כפי שציינתי לעיל באלבום העשור לישראל (בכיתוב שגוי) ומשם (או מעטיפת התקליט, כפי שנכתב בקטע שצוטט מ"הארץ")נלקחה על ידי "התחיה". מרגש לראות תמונה נוספת של שבתאי באותן נסיבות, כשעד אתה היתה מוכרת רק התמונה האחרת.
    (וסליחה על התגובה כ"אנונימי" קודם).
    דורון

    השבמחק
    תשובות
    1. התמונה שבפוסט צולמה בשומריה עצמה (ראה המגדל עם הציור ברקע).
      התמונה של 'התחיה' צולמה לצד הדרך, בהמתנה לטרמפ.
      קרוב לודאי שהנערה היא אותה נערה בחברתה ברח לחיפה. סביר גם שהתמונות צולמו באותו יום, אבל ודאי לא באותו מקום ולכן גם לא באותו זמן.

      מחק
  5. בלי לקלקל את החגיגה, הנה נקודת מבט נוספת על השומר הצעיר, על היחסים בין ההנהגה כאן בארץ ל"שומרים" בפולין בתקופת השואה. כדאי לקרוא בספרו של אביהו רונן "נדונה לחיים", המבוסס על יומניה של אימו, חייקה קלינגר, חברת תנועה אדוקה מהעיר בנדין. על האכזבה הנוראית בשל התחושה כי "אבא" אינו דואג, ולא פחות חשוב - על הנוקשות של יערי וחזן כאן בארץ כלפי הכלואים בגטו. חוסר הבנה מוחלט ואולי גם חוסר רצון להבין.

    השבמחק
  6. הוי כמה נעים להזכר בתקופה...
    מה זה חשוב אם זה "חוט" או "חום" (גם אני תמיד חשבתי שהמילה היא "חום"... אבל זה לא משנה. חשוב שהתקופה הזו היתה כל כך יפה, תמימה...
    כל המושגים שמוזכרים כאן שהם כל כך ברורים לנו, אלה שחיו את החוויה הזו, פתאום מסתבר שצריך "להסביר" אותם.
    כל הכבוד לפוסט הזה

    השבמחק
  7. באמת היו תמימים?

    השבמחק
  8. משום מה כל ה"תמימים" הללו זרח מפרחונם מסע ההערצה לברה"מ ("המולדת השניה") ולמנהיגה הדגול "שמש העמים" יוסף וויסריונוביץ' סטלין ע"ה. אני, כילד תל-אביבי, זוכר את השמחה במעוננו כשהנ"ל התפגר, ואילו זוגתי שתחיה אורה, שמוצניקית בת קיבוץ המעפיל, ספרה על האבל שאפף את הקיבוץ, ואיך המחנך שלה פרץ בבכי תמרורים לנוכח תלמידיו.
    וואללה, משוגעים בחיי...

    השבמחק
    תשובות
    1. הברכות ו/או הסיסמאות "חזק"ו"חזק ואמץ" היו גם מקובלות בפי חברי תנועת הצופים על שבטיה השונים בירושלים. כרגיל, יפה עשו בעל הבלוג וחברו גרימי בהביאם פרטים על אותם ימים רחוקים, על הווי תנועות הנוער ועל שורשי ההווי. אך ספק הוא אם ההווי כפי שהתגבש בתנועות הנוער בארץ מקורו הישיר הוא בתנועת השומר הצעיר, שהרי בתנוענ זו בראשיתה - כפי שהתבטא בעל הבלוג עצמו - אמצו פעולות "צופיות" שהיו לחלק אינטגרלי של כל תנועות הנוער בארץ. משיחות עם זקני תנועת הנוער "המחנות העולים" ומתוך פרסומים של תנועת הנוער הזאת התרשמתי שפרטים אופייניים, ביטויים ושירים הגיעו אלינו חניכי תנועת הצופים דוקא מתנועת הנוער הזאת. חבל שבתגובות הזכירו את אמונתם של מנהיגי התנועה בארץ ברוסיה הסוביטית ובמנהיגה הרודן ("שמש העמים"כפי שנקרא סטלין). אך במקום לנגח את תפיסותיה של תנועת נוער זו או אחרת אני מציע
      למי שמעוניין ללמוד מה שהוא על ההווי המיוחד של קבוצת חלוצים מהעלייה השלישית שבחלקם נימנו עם חברי או "חניכי" תנועת השוה"צ שיקרא את "קהיליתנו" בעריכתו של מוקי צור, מסמך מצמרר בכנותו ובחשיפה האישית-אינטימית אותה הרשו לעצמם אותם חלוצים.
      יעקב

      מחק
    2. נ.ב. כמעט שכחתי לציין כי תנועת המחנות העולים נוסדה מאיחודם של לגיון הצופים הירושלמי ו"החוגים" של תלמידי גמנסיה הרצליה בתל אביב.
      יעקב

      מחק
  9. השנה חגגו 90 שנה למחנה שומריה בהרי הקאטסקיל בניו יורק (בנוסף לחגיגות ה-100 לשומר הצעיר).

    לינק לתמונות מהגאלה
    http://hhreunion2013.weebly.com/gala-photo-gallery.html

    לינק לתמונות מהמחנה
    https://plus.google.com/photos/117431375944158589606/albums

    השבמחק
    תשובות
    1. שכחתי לציין שיש גם מחנה שומריה בפרת', קנדה.
      http://www.hashomerhatzair.ca/

      מחק
  10. עלי כהן, שמוצניק בעברו הירושלמייום שישי, 02 פברואר, 2018

    אני מודה ומתוודה - זו לי הפעם הראשונה שאני נתקל במונח "חוט" לאותו שרוך שהיה ב'שמוץ' ("השומר הצעיר" כמילת חיבה אצל חניכי התנועה המפוארת הזו) בצבע לבן. בקן ה'שמוץ' בירושלים - רחוב המלך ג'ורג' 14 במרתף!!! - הכירו את המונח "שרוך" ולא שום "חוט" ודומיו גם ככינוי המקובל בתנועות האחרות בירושלים עיר קדשנו- התנועה המאוחדת, הנוער העובד או מחנות העולים . מי יאיר את עיני בקשר ל"שרוך" שהפך ל"חוט"???

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכים בהחלט עם מה שכתב עלי כהן, גם אני הייתי ב ״שמוץ״ בקן בירושלים וזו הפעם הראשונה שאני שומע את המונח ״חוט״. אצלנו תמיד אמרו ״שרוך״ ותו לא. אבל כידוע לאחר כ 70 שנה לפעמים משנים לפעמים את ההיסטוריה (אני הייתי כבר ב״שמוץ״ בשנות הארבעים למאה העשרים)

      מחק
    2. הקשבתי לביצוע של אריק איינשטיין ז"ל. אני שומע "חום בהיר".

      מחק
  11. אני תמיד חשבתי שהמילים בשיר הן "יש לו חוג בעיר"

    השבמחק
  12. עולה על כ ל העדיים!

    השבמחק
  13. טעות בניסוח.
    כתוב בכתבה, שלכל תנועת נוער הייתה שריקה משלה. לפי הידוע לי, לכל שכבה בתנועת הנוער, בקן ספציפי (ב"שומר הצעיר"), או לכל גדוד בשבט מסויים (ב"צופים"), הייתה שריקה משלו. כלומר, שריקה מסויימת הייתה משותפת, לכל היותר, לכמה עשרות חניכים...

    השבמחק
  14. אני מבקש להבין את פרשת קיבוץ אפיקים ,חבריו הותיקים העידו כי הם גרעין השומר הצעיר מוילנה (אם זכרוני לא מטעה) בארץ מגולל הספר "הבית" את סיפור העליה ארצה והעליה על הקרקע. אפיקים היתה בעלת אוריינטציה מפאיניקית (אריה בהיר-ח.כ.)הניגוד לקיבוץ הארצי ולמפ'מ בא לביטוי בפילוג "הקיבוץ המאוחד".

    השבמחק
    תשובות
    1. ראשוני קיבוץ אפיקים יסדו את הקיבוץ בשנת ( באוגוסט 1942 ) היו חברי השומר הצעיר מ- ס.ס.ס.ר והיו מתנועת נצ"ח. ראשיתה של תנועת נצ"ח בתנועת הנוער "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר", שצמחה בברית המועצות בסוף מלחמת העולם הראשונה, בנפרד מתנועת השומר הצעיר באירופה. ראשוני בוגריה עלו לארץ ישראל ב-1924 וייסדו את "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר". נהיגיו, אלעזר גלילי, יוסף יזרעאלי ואחרים, ביקשו לשמור על אוטונומיה של תנועתם בהגשמה בקיבוץ, כלומר שקבוצות העולים שלה תשארנה בשלמותן ולא תפוזרנה בין משקי התנועה. מעמד זה נשמר לבוגרי נצ"ח עם הקמתה, על אף התנגדויות מצד גורמים וקבוצות אחרות בקיבוץ המאוחד ובתנועת החלוץ. אנשי "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" התיישבו ב-1929 בחצר כנרת, וב-1932 עברו לנקודת קבע והקימו את קיבוץ אפיקים. בעקבות הפילוג בוורוטקי והקמת נצ"ח, התפלג קיבוץ ג' של השומר הצעיר, שישב אז בבת גלים, ומחציתו הצטרפה לנצ"ח והקימה כעבור כשנתיים את קיבוץ גבעת חיים. "קיבוץ ב'" של נצ"ח הוקם בסוף 1929 על ידי עולים מלטביה ומברית המועצות, וישב בטבריה עד 1932, אז הצטרף לכפר גלעדי
      הערה נוספת הביתה הוא אולי ספר /רומן אבל לא כדאי להסתמך עליו כהיסטוריה

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.