יום שישי, 19 במרץ 2021

לילת אל-בְּסִיסָה: יהודי תוניסיה ולוב מתכוננים לפסח

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון

הטקס שאספר עליו כאן, 'לילת אל-בסיסה', נוהג בקרב יהודים יוצאי תוניסיה ולוב בראש חודש ניסן.

'בסיסה' בערבית פירושה 'ערבוב', כי עיקרו של הטקס הוא ערבוב חיטה קלויה טחונה, בתוספת שקדים, תמרים, תבלינים ועוד, עם שמן. לתערובת הריחנית הזו מכניסים גם תכשיטים קטנים, סוכריות ומטבעות שוקולד, למזל ולהצלחה.

באתר של מרכז מורשת לוב רשם יעקב חג'ג'-לילוף את המתכון המדויק:

החומרים:
  • 1 ק"ג חיטה (יש המשתמשים בחיטה ובשעורה, בשיעורים שונים) 
  • 1/4 ק"ג כמון עארד/חלוו (זרעי שומר)  
  • 1/4 ק"ג זרעי כוסברה  
  • סוכר (לפי הטעם)  
  • תמרים (חתוכים, ללא הגלעין)  
  • שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך, צנוברים וכו' (קלויים ללא מלח)
אופן ההכנה:
קולים החיטה (השעורה), זרעי השומר וזרעי הכוסברה (כל סוג בנפרד), עד לקבלת צבע זהוב-חום. טוחנים לקמח דק, מנפים ומעבירים לקערה. מוסיפים סוכר (לפי הטעם לקבלת תערובת מתוקה) ומערבבים. מוסיפים התמרים, השקדים ומיני האגוזים ומערבבים שוב. ב"לילת' לבסיסה" יוצקים לתערובת זו שמן (בלוב נהגו לצקת שמן זית), עד לקבלת בלילה רכה, לפי כללי הטקס.

מדוע נערך הטקס דווקא בראש חודש ניסן? לפי שבתאריך זה נחנך המשכן ובני ישראל הקריבו 'קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה' (במדבר, ז 13).

את קערת ה'בְּסִיסָה' מניחים במרכז השולחן. ראש המשפחה מושיט את ידיו מעל לקערה, בידו האחת מפתח סמלי של הבית, שמציין את פתיחת השנה החדשה, ובשנייה בקבוק שמן. כל אחד מבני הבית מניח אצבע מעל למפתח והאב יוצק עליה מעט שמן שגולש לקערה. תוך כדי כך בעל הבית קורא את הברכה המסורתית. הוא קורא שורה, ובני הבית חוזרים אחריו. בוחשים את התערובת היטב במפתח ומחלקים לבני הבית. 

לטקס ולמנהגיו יש גרסאות שונות. כאן אביא עדויות מצולמות משלושה טקסים שבהם השתתפתי: לפני שנתיים, בבית מורשת יהדות צפון אפריקה (3 באפריל 2019), והשנה, במושב זיתן, הסמוך לנתב"ג (8 במארס 2021), ובמרכז מורשת יהדות לוב באור יהודה (11 במארס 2021).

המושב זיתן הוקם ברובו על ידי יוצאי עיירה בשם זליתן בלוב. במושב הוקם בית כנסת מפואר ושמו 'בושאייף', העתק מדויק של בית הכנסת שהיה בזליתן, והוא משמש מרכז דתי לעולי לוב בישראל. בכל שנה, סמוך לראש חודש ניסן, מתארגנות כמה נשים יוצאות לוב לעריכת הטקס במבואת בית הכנסת (בדרך כלל הטקס נערך דווקא בבית הפרטי ולא בבית הכנסת).

למרות שמה האשכנזי למהדרין, עדנה שטרן (בשמלה הכחולה) היא בת למשפחה יהודית מלוב. עדנה היא הרוח החיה בארגון הטקס השנתי. לדבריה, היא וחברותיה עושות זאת למען כל עם ישראל. הן מביאות עמן גם שניים-שלושה גברים, כי רק גבר יכול לומר את הברכות המלוות את הטקס. 

השנה יש גם חידושים: מסיכות קורונה ותיעוד 'סֶלפי' בטלפון של אחת הנשים.

לסלסילות צורפו גם שאריות ממשלוח המנות של פורים  חלק בלתי נפרד ממסורת אל-בסיסה  והן ניתנות שי למשתתפי הטקס

סיכות הבטחון צורפו גם הן לשולי הקערה: הן אמורות להבטיח בטחון לעם ישראל. מה שבטוח – בטוח...

שימו לב לטבעת שמוחזקת בין האצבעות בצד ימין, שעוד מעט תוכנס גם היא לעיסת ה'בסיסה'. נערה בתולה כי תמצא את הטבעת בצלחת, מובטח לה שתמצא במהרה זיווג הגון. 

אחרי העבודה הקשה הגיעה העת לטעום מעט מן העיסה הבלולה בשמן.

מרכז מורשת יהדות לוב שוכן באור יהודה בבניין גדול ונאה עם חצר גדולה. בבניין יש מוזיאון עשיר במוצגים המספרים את תולדות העדה ונערכים בו אירועים שונים. השנה נערך טקס אל-בסיסה בחצר, לפי כללי קורונה, ונכחו בו כמאה אנשים.

נסים מימון עורך את טקס הבסיסה מדי שנה, והוא גם זה שמכין את הקערה המפוארת שבמרכזה המפתח. המפתח הזה היה של בית סבו בלוב.

יהודית אנושי, גם היא בת העדה הלובית, היא שחקנית מקצועית שמוזמנת לשמח את הקהל. שימו לב לפריטי הלבוש המיוחדים שלה.

ובינתיים נסים ואנשי צוותו מטפלים ב'בסיסה' על פי כל כללי הטקס. המפתח מונח על השולחן בצד ימין.

טקס ציבורי יפה נערך בבית המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה, ששוכן בבניין מקסים בשכונת מחנה ישראל בירושלים (רחוב המערביים, ליד מלון וולדורף אסטוריה ורחוב המלך דוד). הייתי שם לפני שנתיים והתמונות הן מאז. את הטקס ליוותה תזמורת קטנה וזמרת. הוא הסתיים בתצוגה נהדרת של בגדים מסורתיים ותכשיטים של נשות תוניסיה.

לפני ערבוב העיסה נהוג לצקת מעט שמן על אצבעות המשתתפים.

הבסיסה מוכנה והיא מוגשת לאורחים במנות קטנות המעוטרות בדגלי ישראל קטנים. לרגע חשבתי שאני נמצא באחד מטקסי יום העצמאות...

חנה אזולאי, מארגנת הערב, אוספת בגדים ותכשיטים מתוניסיה, שכן לבוש הכלה היה שונה שם מעיר לעיר. בסיום הטקס הציגו כמה נשים וילדות לבושי כלה צבעוניים ומרהיבים שנלקחו מהאוסף של חנה.

חג שמח!

7 תגובות:

  1. איזה יופי! הערה קטנה: ה'בסיסה' היא מאכל מוכר ובסיסי מקדמת דנא בקרב כלל אולוסיית צפון-אפריקה, לא רק בקרב היהודים, אם כי הטקס הספציפי בראש חודש ניסן הוא כמובן יהודי. ניתן למצוא עוד פרטים כאן:
    https://en.m.wikipedia.org/wiki/Bsisa

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. בזכות הפרסום אני תמיד לומד דברים שלא ידעתי

      מחק
  2. תודה על הכתבה.
    נראה טקס אביבי, צבעוני ומרגש.

    השבמחק
  3. התיעוד הצילומי נהדר,יישר כוחו של דנצ'ו-דן ארנון,המתעד האולטימטיבי של מסורות עדות ישראל ועדות בארץ-ישראל.השנה התפרסמו כמה וכמה רשימות על מנהג 'הבסיסה' וכולם על-ידי דור שני של יוצאי לוב.האם יש בכך משום ביטוי להתפתחות חג עממי יהודי נוסף כדוגמת המימונה? ימים יגידו.

    השבמחק
  4. איזה יופי! אשתי חצי תוניסאית/חצי מרוקאית ןמעולם לא שמעה על זה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.