תחפושות בטעם של פעם

נשף חשק לטובת אמנים כושלים (אוסף הָדי אור)

בפוסט פורים, שהתפרסם בשבוע שעבר, ביקשנו מהקוראים לפשפש באלבומיהם ולשלוח תמונות שלהם או של בני משפחותיהם בתחפושת. היו שנענו לאתגר, והנה מקצתם לזיכרון עולם.

א. פרפר, פרפר, פרח חי

יעל רוף שלחה תמונות היסטוריות ממש, וכתבה: 

אמא שלי, עפרה, נולדה בחיפה ב-1925, בת לקלמן ולאה גרינפלד אנשי 'השומר'. המשפחה נדדה בעקבות האב ועבודותיו המתחלפות: שומר, נוטר, שוטר במשטרת המנדט, שומר ראשו של חיים ויצמן, ולבסוף נהג מונית. עד כמה שידוע לי, המשפחה התגוררה בשנות העשרים והשלושים בטבריה, בבית משותף עם משפחה ערבית (אבו דרוויש) ולו חצר שבה היו תרנגולות וכבשים. לא ידוע לי היכן היה הבית וגם לא היכן היה הגן שבתמונה.  

מאוחר יותר עברה המשפחה לתל אביב ואמי למדה בבית הספר לילדי עובדים. בשנות הארבעים הם חזרו שוב לטבריה והתגוררו בבית משפחת גלובוס (שם גדל הבמאי והמפיק מנחם גולן). אמי למדה בתיכון בטבריה ומשם התגייסה לחיל האוויר הבריטי.   

טבריה 1928

הפרפר מימין, שעומד על הכסא, היא הילדה עפרה, 1929

וכאן הפרפר הוא בצד שמאל

ב. השולף הכי מהיר בכרכור

אבישי ליוביץ', שגדל במושבה הנאווה כרכור, התחפש ל'קוף-בוי' (כפי שהילדים של אז קראו לקאובוי). צולם ב-1953 או 1954. 

ג. השולף הכי מהיר בבית הכרם

המאייר נעם נדב שלח את תמונתו מפורים 1966, וגם הוא התחפש - כמה מפתיע - לקאובוי. התמונה צולמה בשכונת ילדותו בית הכרם, בירושלים החצויה.

ד. נערה טובה יפת עיניים

אורי יעקובוביץ', יליד חדרה (וגר בה עד היום), שלח את תמונתו משנת 1961.

כתב אורי: 

אין לי סיפור יוצא דופן. בסך הכול תמונה מגן הילדים שנקרא 'גן אראלה', על שם אראלה רפפורט, שהייתה בעלת הגן בשכונת שלמה (לשעבר 'שיכון אזרחי') בחדרה. בעלה היה מאמן הספורט הידוע שורה רפפורט. הצילום הוא משנת 1961 וצילם אותו אוסקר זיידמן, 'הצלם השכונתי' של שכונת שמשון בחדרה (הוא נפטר בגיל 106). 

אני מופיע כאן בתחפושת של קאובוי. מדי שנה, לאורך כל שנות לימודיי בבית הספר היסודי, התחפשתי לאותו קאובוי, בשינוי כזה או אחר. הילדה עם הכד לידי – שאולי התחפשה לרבקה ('נערה טובה יפת עיניים, הטי כדך, השקיני מים', כפי שכתב לוין קיפניס) – היא חניתה גינסברג, שהייתה שכנה שלי ועקבותיה נעלמו לי עוד בילדותי. הייתי שמח ליצור עמה קשר (שמות הוריה פנינה ואלכס; היה לה אח צעיר ממנה בשם צפריר ומתי שהוא המשפחה עברה לרמת השרון).  

לא עברה שעה קלה ואורי כתב לי שוב: 

לאחר ששלחתי את התמונה גמלה בליבי החלטה לנסות לאתר את חניתה. הבנתי שאם נישאה, מן הסתם גם החליפה את שם משפחתה, כנהוג בדורות הקודמים, בעוד גברים שמרו בדרך כלל על שמם, אלא אם עברתו אותו. אז חיפשתי את צפריר גינסברג ומייד מצאתי אחד ויחיד, ותמונתו התאימה לזיכרון ילדותי לפני כשישים שנים. איתרתי את דף הפייסבוק של צפריר ובין חבריו הייתה אחת, חניתה כגן. שילוב של צפריר וחניתה – מה הסיכוי שאני מחטיא את המטרה? שלחתי הודעה לחניתה ולאחר מספר דקות – בינגו! מאז אנחנו מתכתבים. שלחתי לה מספר תמונות מגן הילדים וגם החלפנו קצת זיכרונות.  

והנה כעת, לאחר האיתור, יש גם סיפור... 

ה. ראשון לציון מארש

ניצה וולפנזון (לבית הורביץ), ילידת ראשון לציון (1935), שלחה לנו כמה תמונות משפחתיות.

הראשונה היא תחפושת שהכינה האם גרטלה הורביץ (לבית בן-זאב) בשנת 1934 לאחיה ואחיותיה של ניצה (היא עצמה נולדה שנה אחר כך): נסיך, מוכרת פרחים וסמלי מוזיקה.

ילדי משפחת הורביץ, ראשון לציון 1934

ועוד שלחה ניצה תמונות של תחפושות שהיא עצמה הכינה בשנות השישים לבתה אורית וולפנזון (היום בן-שאול).

בשנת 1967 חגגה ראשון לציון 85 שנים להיווסדה (המושבה נוסדה ב-1882). לא אמא כניצה, צאצאית לדור המייסדים, תישאר אדישה לאירוע היסטורי זה, ומי שנשאה בעול הייתה אורית:

ברכה ליום ההולדת של ראשון לציון, פורים 1967

הפסוק הרשום בשולי השמלה לקוח מהתנ"ך: 'רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ‍ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן' (ישעיהו, מא 27).

שנה לאחר מכן הסתפקה אורית בתפקיד פחות הרואי. הפעם היא התחפשה לסתם קרמבו...

קרמבו. ראשון לציון, פורים 1968

בשנת 1969 נולדה הטלוויזיה הישראלית. ניצה הכינה לאורית תחפושת שהתכתבה עם האירוע המסעיר וגם עם הכוכב הבלתי מעורער של הטלוויזיה באותם ימים: חיים יבין.

הטלוויזיה הישראלית (כולל האנטנה הפנימית). ראשון לציון, פורים 1969

ו. חצי חתן, חצי כלה

פרס התחפושת המקורית מוענק לרוחמה אלבג, שהתחפשה ל'חצי חתן, חצי כלה'. המקום: רחובות, השנה: 1967.

'שים לב לפרטים הקטנים', כתבה לי רוחמה. 'חצי שפם, נעליים, כפפה, חצי הינומה וחצי כובע'.