יום שישי, 20 בפברואר 2026

היום יום הולדת: בלוג עונג שבת בן חמש-עשרה

איור: נעם נדב


א. היום יום הולדת

משנכנס אדר מרבין בשמחה...

שוב חלפה שנה בחייו הציבוריים של הבלוג ובחייו הפרטיים של עורכו. הבלוג חוגג חמש-עשרה שנים לקיומו (הפוסט הראשון עלה לאוויר ב-19 בפברואר 2011), ועורכו, כלומר אני, מציין בסיפוק (גם אם לא בשמחה 😉), את שנת השבעים להולדתו (ב' באדר תשט"ז / 14 בפברואר 1956, אם שאלתם).

חמש-עשרה שנים, לאו מילתא זוטרתא היא! כמה מלחמות, מבצעים, מגפות, טלטלות, עליות ומורדות חווינו כאן מאז, ועדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ומי יודע מה צופן בחובו העתיד הקרוב. הבלוג איננו עיתון שמתעד את החדשות המשתנות לבקרים, אבל הן משתקפות ומציצות בו, במאמרים, בקוריוזים ובתגובות הקוראים.

דרך אגב, המעקב רב השנים אחר תגובות הקוראים (קרוב ל-30,000 תגובות לפי ספירת 'בלוגר') הביא אותי לניסוח כלל אצבע חדש, ברוח חוק גודווין (Godwin's law). חוק גודווין הנודע לתהילה קובע שככל שדיון מקוון מתארך, כך גוברת ההסתברות שתוצע הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר, מה שממילא יביא את הדיון לסופו. ובכן, ברוח זו, חוק עונ"ש קובע שככל שדיון מקוון בבלוג מתארך, כך גוברת ההסתברות ששמו של ביבי נתניהו ישורבב לתוכו ויסיט את הדיון הענייני למקומות אחרים.

לפני כמה שבועות, לאחר הרצאה שנשאתי במוזיאון 'אנו', ניגש אליי פלוני מן השומעים, הציג את עצמו כאחד מקוראי הבלוג ובירך אותי על מפעל החיים שלי. נָבֹכְתִּי. מעולם לא חשבתי על בלוג עונג שבת כעל 'מפעל חיים'. את מפעלי חיי ראיתי במקומות אחרים לגמרי, ועבודת הבלוג נחשבה בעיניי דבר חשוב וכיפי, אבל צדדי לעיסוקיי החשובים יותר (משפחה, מחקר והוראה, פרסומים אקדמיים). בין כך ובין כך שמחתי לשמוע כי בלוג עונג שבת אכן נתפס, לפחות בעיניו של קורא אחד, כדבר חשוב, ואפילו חשוב מאוד. 

זמן מה אחרי כן השתתפתי באירוע אחר ואיך שהוא שמי ונוכחותי באולם הוכרזו בו. בסיומו של האירוע ניגשו אליי כמה אנשים ושאלו אותי: 'אתה עונג שבת?'. ושוב חייכתי במבוכה ונאלצתי להשיב בחיוב...

פרסומת מהלכת לבלוג בשוק מחנה יהודה בירושלים, ינואר 2026 (צילום: טובה הרצל)

ב. אז מה היה לנו השנה?

במהלך שנת הבלוג האחרונה (כלומר מ-20 בפברואר 2025, יום ההולדת הקודם ועד עכשיו) התפרסמו כאן 108 פוסטים, ובסך הכול, מאז צאתו של בלוג עונג שבת לאוויר העולם בשנת 2011 ועד היום  2,286 פוסטים. גאווה ישראלית.

כרגיל, בדקתי מה היו עשרת הפוסטים הנקראים ביותר במהלך השנה האחרונה:
1. רוביק רוזנטל, הה ברברה: גורלו של ספר 

4. דן לב ארי, רשימת גְלוֹבּוֹצְנִיק: דיוקנו של תליין נאצי (שני חלקים)

5. עמי צורן, אלו מציאות: אבדות של ידועי שם בראי העיתונות העברית

 

שד' נעמי שמר/ 'Naomi Shemer Breast בבאר יעקב, לפני ואחרי


וכאן כמה המלצות לכתבות מרתקות ומקסימות שאולי פספסתם:

1. מסיפורי פוצ'ו אפשר ללמוד: שבת ברחוב נפחא

2. יעקב שביט, משחקים בארגז החול

3. אם הנך רוצה לדעת: משפרים את ביאליק

4. לאה ביירך, אלתר קָצִיזְנֶה יאָרצײַט 

5. נדב מן, ה'סקוטים' של מרחביה 

6. אבי בלדי ודוד אסף, שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי: ה'שלושה' על מפת הארץ (שלושה חלקים)

7. שמריה גרשוני, מעיל נקמה: חולצת קוזק או מעיל נאצי?

8. רון זרחי, שֶׂה צָמֵא לִי: עיון חוזר ב'שירים ופזמונות לילדים' של ח"נ ביאליק

10. מתי ואיפה מת הרמח"ל?

ולצידם, כרגיל, המדורים ההומוריסטיים הקבועים, 'ארץ הקודש', 'פרנסות של יהודים', 'מִשׁוּט בארץ', 'סיפורי רחובות', 'הספרות והחיים', 'חדש על המדף', 'בורא מיני מזונות' ועוד.


בשבוע הבא, או בזה שאחריו, אוכל סוף סוף להכריז על הופעתו של ספרי החדש אמא יקרה לי: פרקי מסע בזמר העברי, שיראה אור בהוצאת מאגנס. ספר זה  כרך שני בסדרה 'פרקי מסע בזמר העברי' (הראשון, שיר הוא לא רק מילים, ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2019)  לא היה נכתב אלמלא בלוג עונג שבת, שהביא אותי לעסוק במחקר הזמר העברי והיידי. מקצת מן הפרקים שבספר פורסמו בעבר בבלוג בגרסה 'רזה' עד 'כחושה', ובספר הם יובאו בגרסה מורחבת ומעודכנת. כאמור, הפרטים המלאים על הספר והדרך לרכוש אותו במחיר השקה יובאו כאן ממש בקרוב.


ג. עלינו לשבח וזיכרונם לברכה

כרגיל, תודתי נתונה לכותבי המאמרים ולצלמים הקבועים והמזדמנים, למגיבים שזהותם גלויה ולמגיבים האנונימיים (נואשתי מהמאבק בתופעה מגונה זו, אך השתכנעתי שאצל רובם הדבר לא נובע מכוונה רעה אלא מבעיית אוריינות דיגיטלית). בלי שיתוף הפעולה שלכם, בלוג עונג שבת לא היה מה שהוא. 

תודה לרפי מוזס, יועץ הלשון המסור, שבכל שבוע טורח לעקור טעויות ושיבושים ולתקן את הדרוש תיקון. תודה לצלמים המשוטטים של הבלוג, ובמיוחד לאיתמר לויתן שנענה ברצון לכל בקשה ולכל גחמה. תודה גם לטובה הרצל מירושלים, ליוחנן פלוטקין מבני ברק, לגונן זיק מפתח תקוה ולעוד הרבה צלמים חובבים ששולחים לי את מציאותיהם. גם אם לא תמיד הצילומים שלכם מתפרסמים, וגם אם לפעמים אתם שולחים לי צילומים של דברים שכבר התפרסמו בשעתו בבלוג  אני מעריך זאת מאוד ומודה לכל אחד ואחת מכם. תודה לחברי הטוב נעם נדב שגם השנה צייר את איור יום ההולדת של הבלוג (למעלה), ואם זה מזכיר לכם את סצינת הסיום המרהיבה של הסרט 'קרב רודף קרב', לא טעיתם.

וכמובן, תודה לכל הכותבים והכותבות שמציעים מאמרים לפרסום בבלוג. אני מתכבד בהם ובאמון שהם רוחשים לי. ואלה שמות הכותבים שפרסמו בשנה האחרונה מפרי עטם בבלוג:

רפי אוסטרוף, עמנואל אטקסדן אלמגור, דנצ'ו ארנון, לאה ביירךאבי בלדי, ניצה בן-דב, דותן גורן, ברוך גיאן, שמריה גרשוני, אבנר הולצמן, אליהו הכהן [ז"ל], דן הכטשלמה הרציג, ישראל ויסלר (פוצ'ו), עמי זהבירון זרחי, שאול כוכבי, דן לב ארי, קובי לוריא, אבישי ליוביץ'עודד מיוחסנדב מן, טל סגל, שרית סגלעמי צורן, רוביק רוזנטל, סמדר רייספלד, יעקב שביטאלון תן עמי.

ולהבדיל בין החיים לבין המתים. לא תמיד אני יודע על שינויי כתובת הדוא"ל של קוראים (אנא עדכנוני אם אתם רוצים להמשיך ולקבל את העונ"ש השבועי) או על קוראים שנפטרו. 

בלוג עונג שבת נפרד בצער מקוראיו שהלכו לעולמם בשנה האחרונה ושמותיהם ידועים לי. מקצתם של ההולכים היו חברים אישיים שלי וגדול הצער. 

דן בנוביץ (לשעבר מנכ"ל הוצאת הספרים מאגנס); אברהם בנמלך (עיתונאי וסופר); מיכאל (מיקי) גינזבורג (המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל); פרופ' מוטי גולני (אוניברסיטת תל אביב); פרופ' חיים גורן (המכללה האקדמית תל-חי); יהודה הצבי (הרצליה); פרופ' יואל ינון (אוניברסיטת בר-אילן); ד"ר אהרן לשם (תל אביב); דייויד סלע (נוסטלגיה אונליין); ד"ר מרטין ססלר (קיבוץ מגן); ד"ר עוזי פז (החברה להגנת הטבע); דליה קרפל (עיתונאית); אורה רענן (תל אביב); אורי רוזנברג (בלוג 'נושנות'); פרופ' זהר שביט (אוניברסיטת תל אביב); רֶנֶן שׁוֹר (במאי וקולנוען);  חיים שרת (הר חלוץ).

חבל על דאבדין ולא משתכחין.


ד. משמיעים על השקלים



זו ההזדמנות השנתית להזכיר לכם, קוראים יקרים, שהבלוג לא נוצר מעצמו, והבינה שאצורה בו אינה מלאכותית אלא בשר ודם. מאות רבות של שעות עבודה משוקעות בו, ומי שמשקיע אותן הוא העורך, הַסַּדָּר, המגיה והמלבה"ד  אני.

הקוראים יכולים רק לשער בדמיונם איזו השקעה כרוכה בהופעתו הקבועה והנחושה של הבלוג: בכתיבה, בעריכה, בהתחדשות המתמדת, באיתור מאמרים ואיורים וביצירת קישורים, בהיבטים הטכניים ובתקשורת השוטפת עם קוראים ועם מתלוננים. לבלוג אין מערכת או מזכירוּת, אין מחלקה טכנית או משפטית ואין מחלקת מינויים. אין אחראי על הגרפיקה, אין מי שיטפל בזכויות יוצרים ואין מי שיענה לנודניקים. אני לבדי מטפל בכל אלה, וכל תלונותיכם (ויש כאלה) – עליי.

את רוב הפוסטים אני כותב בעצמי, וגם אלה שנכתבים על ידי אחרים עוברים התקנה ועריכה קפדנית שלי, ככל יכולתי. ענייני הבלוג מעסיקים אותי שעות ארוכות, בכל יום ובכל לילה, בכל שבוע ולאורך כל ימות השנה. אני עושה זאת באהבה ובשמחה, ומקווה שאוכל להמשיך בכך עוד שנים רבות. לבלוג אין 'חומת תשלום' או דמי מנוי והוא פתוח חינם אין כסף לכל מי שרוצה לקרוא בו. אין בו פרסומות או חסויות, ולצערי גם אין מי שיממן אותו ויאפשר לי להקדיש זמן נוסף לשיפורו. 

אם אתם אוהבים את הבלוג ונהנים מקריאתו, כשם שאני נהנה מכתיבתו ומעריכתו, ואם אתם סבורים שיש מקום לגְמוּל ראוי על המאמץ ועל התוצאה, אפשר להשתתף בבלוג במגוון דרכים שמצוינות בתחתיתו של כל מייל שאתם מקבלים ממני בימי שישי, וכן בשולי העמוד בצד שמאל למעלה.

תמיכתכם והשתתפותכם חשובות לי. הן מרגשות ומשמחות אותי, נותנות ערך לעבודתי, מחזקות ומעודדות להמשיך הלאה. הן מאפשרות לי להקדיש את זמני לעבודת הבלוג, לחיפוש חומרים, לעריכה מוקפדת, להתנהלות שוטפת מול הכותבים והקוראים המנויים על הבלוג, ועוד ועוד. 

אז תודה לכל התומכים, הקבועים והחד-פעמיים, שמבינים שגם זמן שווה כסף, ומוצר מקורי, מענג ומוקפד, גם אם הוא מוגש חינם, ראוי לתגמול ולהכרת הטוב. כל תרומה מרגשת אותי מחדש. אני ממשיל אותה בלבי לאורח שמגיע לסעוד בבית חברו ומביא עמו שי צנוע: ספר, בקבוק יין, בונבוניירה או פרחים.

נתראה 'בשנה הבאה', כלומר ביום שישי הבא...

בית כנסת 'עונג שבת' ברמת השרון (צילום: איתמר לויתן)

12 תגובות:

  1. מצדיע לדוד אסף על המקוריות, הגוון, ובעיקר על ההתמדה יוצאת הדופן,
    אני לא "מכניס שבת" לפני שעברתי על "עונג שבת", תוספת לנשמה יתרה
    יוסי לשם

    השבמחק
  2. אני מתמוגגת כל יום שישי מהבלוג המרתק. תודה פרופ' דוד אסף!!!

    השבמחק
  3. מזל טוב לרב דוביד
    ותודה על תורתך!

    השבמחק
  4. יהי רצון שהשנה הבעל"ט של הבלוג תהיה טובה מקודמתהּ, בכלל ובפרט. תודה רבה על ההשקעה, עלה והצלח!

    השבמחק
  5. במלאת ט"ו ל'עונג'
    לך, דוד, לכותבים ולמגיבים – הַלֵּל וָשֶׁבַח לעונג השבועי!
    מעניין, מגוון, מהנה, מלמד, משׂכיל, מעשיר –
    שווה לפתוח, לקרוא, לעיין, לעלעל, ו –
    מחכים להמשך.
    בברכת המענגים והמתענגים,
    לא נפסיק לשיר!

    השבמחק
  6. ברכות מאליפות לבלוג ולאבי-הבלוג על יום ההולדת המשותף. תודה על שנים של הנאה בקריאה ובכתיבה, וגם על פרק שנסתר מעיניהם של רוב הקוראים: הסבלנות, האדיבות וההבנה שבהן דוד אסף נוהג בכותבי הרשימות לבלוג. מאחל לכולנו עוד שנים רבות של עונג-שבת משותף!

    השבמחק
  7. הבלוג הוא אף למעלה משמו, הוא עונג צרוף, ממש "שופרא דשופרא". תודה על העשרת הרבים. תודה גדולה על פועלך זה.

    השבמחק
  8. תודה רבה על ההשקעה בנו, הקוראים... הרבה חוכמה, בינה ודעת נוספו לי מהקריאהבבלוג, ובמיוחד: הנאה.
    כמובן שבלי הערה צינית איננו יוצאים ידי חובה, והפעם אתמה על הכותרת שבחרת:
    "כמדי שנה בשנה כן גם השנה, הגיע יום ההולדת החמש-עשרה של הבלוג".
    האם בכל שנה אתה חוגג לבלוג חמש עשרה?
    אתה לא מעדכן את המספר?
    :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אבי, אכן מצאת מקום חרפתי... הבעיה לא במדי שנה בשנה אלא ב'חמש עשרה'. צריך להיות: 'חמישה עשר'. מצד שני זה היה רק במייל שדינו להישכח, ואילו בפוסט שלפנינו הכל דבור על אופניו...

      מחק
  9. יום הולדת מרגש למפעל הייחודי שלך.פינת אור משמחת בימים קשים. כמו בפרקי אבות: דע מאין באת ולאן אתה הולך...כל זאת מוגש בעונג שבת. מחמם את הלב, וגם ממלא תקוה לימים טובים.

    השבמחק
  10. תודה על כל מה שבראת. תודה על שלכל קוראיך ומוקירך נתת. "עונג שבת" שלך הוא האמ אמא של"מיפעל חיים"... / המשך בדרכך זו והאר פינות נסתרות וחביבות. וליהודים ולכולם הייתה אורה ושמחה,
    ששון ויקר... ונזכרים ונעשים בכל דור ודור...

    השבמחק
  11. במקום שבו אמורים להכניס את השם , באחת האפשרויות כתוב : שם/כתובת אתר .
    הניסוח הזה קצת מבלבל . עד היום חשבתי שהוא מכוון לכך שאם יש לי אתר , אזי אני אמור להכניס אותו .
    לו במקום "אנונימי" היה כתוב "שם" , כנראה שרוב המגיבים היו מוסיפים את שמם ( אמיתי או ספרותי )
    שווה לנסות להחליף את האפשרויות בחירה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.