‏הצגת רשומות עם תוויות אמסטרדם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמסטרדם. הצג את כל הרשומות

יום שני, 26 באוגוסט 2019

בורא מיני מזונות: גבינות, יין, נקניק וצדפות

א. AS IS / עֵז עִיז

איזו שנינה לשונית יפה!

צילום: איתמר לויתן

ב. גדי בחלב אמו?

מנחם רוזנברג שוטט בחוצות אמסטרדם וגילה גבינות ייחודיות:


לשאלתו, מוכרת הגבינות הבהירה כי אין מדובר בגבינה העשויה מחלב גדי או טלה (כידוע תינוקות אינם נותנים חלב), אלא בסך הכל בחלב עז או כבשה הארוזים באריזת 'בייבי'...

ג. פולחן עראק ודגים

 אם חשבתם שהמילה 'פולחן' שמורה רק לעבודת אלוהים, מתברר שלא ממש ובהחלט אפשר להודות, להלל, לשבח ולפאר גם עראק ודגים.

האתר הפולחני 'פימפינלה' נמצא ברחוב נחלת בנימין בתל אביב.

פימפינלה, אגב, הוא השם הלטיני של התבלין אָניס (Pimpinella anisum).

צילום: איתמר לויתן

מדף הפייסבוק של 'פימפינלה' למדתי שאכן מקפידים שם מאוד בברכת בורא פרי הגפן:


לעומת זאת, בתפריט ה'ספיישלים' לא נרמז מה מברכים על מנת אויסטר או על סרטנים כחולים...


ד. מורשת הנקניק: כבוד והשראה

'אני שולחת לך את התמונה המצחיקה הזאת, לזכר האר"ז, אברהם ריינהולד זוגלובק', כתבה לי עפרה פרי. 'זכיתי לשמוע מפי לאה גולדברג איך מילה ממשלב אחר יכולה לגרום לקטע להיות מצחיק'...

צילום: דוד אסף

ה. צדפים או צדפות

אפשר להניח שהכוונה ל'צדפים', ולא למאכל הלא כשר הזה שקוראים לו 'צדפות'...

רחוב כי"ח, ירושלים (צילום: טובה הרצל)

יום רביעי, 14 בפברואר 2018

סיפרי רחובות: אמסטרדם, צרפת ונחל גילָה

א. הזאת אמסטרדם?

כששואלים אֶתְכֶם מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו בקשר לעיר ההולנדית המקסימה אמסטרדם, ברור שזה הדבר הראשון שתגידו, לא?

'עיר מפלט לאנוסי פורטוגל'...

בכל אופן, כך מתוארת בירת הולנד ברחוב התל-אביבי הנושא את שמה. יש משהו יותר יהודו-צנטרי מזה?

צילום: איתמר לויתן

ב. הזאת צרפת?

כך מאייתים בחיפה את השם 'צרפת'  Tzorfat.

האם לא הגיוני יותר לחרוג לפעמים מכללי התעתוק הנוקשים ללטינית ולכתוב פשוט France?

רגע, אבל אולי בכלל הכוונה היא לצרפת המקראית, עיר פיניקית שנזכרת גם בספר מלכים, בסיפורו של אליהו ('קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם'; מלכים א, יז 9), וגם בנבואת עובדיה ('וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב'; עובדיה, א 20), והיא מזוהה עם סרפנד שבין צור לצידון?

צילום: איתמר לויתן

ולחיזוק המבוכה, רון מנדל שלח לי את התמונה הזו היישר מהכרמל 'הצרפתי'. כל השלטים הם באותו צומת:


ג. גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה

בדרום ירושלים יש שכונה ענקית ושמה 'גִּּילֹה'. היא נקראת כך בשל שכנותה עם העיירה הערבית בית ג'אלא, שככל הנראה שימרה שמו של יישוב מקראי קדום. כל אחד יודע שאת שמה של השכונה יש לנקד בחולם חסר ולומר GILO.

אחיתופל, 'היועץ לביטחון לאומי' בימי המלך דוד, שנודע בעצות המצוינות שיעץ לאבשלום כאשר זה מרד באביו, גר במקום ששמו גִּילֹה, שעל כן נקרא שמו אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי. אבשלום לא שמע בקולו ועשה טעות גדולה. אגב, מקובל לחשוב ש'עצת אחיתופל' היא עצה לא טובה, בעוד ההפך הוא הנכון!

ברמת בית שמש א' יש אזור שרחובותיו נקראו על שם נחלים, ואחד מהם הוא רחוב נחל גִּילֹה, שמו של נחל המחבר בין שכונת גִּילֹה הירושלמית לבין היישוב הר גִּילֹה, שבפאתי בית ג'אלה.


אבל לאחרונה הוצבו בשכונה שלטי רחוב חדשים וירוקים, ומתברר שהנחל נקרא עתה על שמה של גִּילָה.

צילומים: אהרן כץ

יום חמישי, 26 במאי 2011

מה שצבע יכול לעשות...

מסתבר שקרני לייזר, אור, צבע, מוסיקה ובעיקר דמיון יכולים להפוך את הבתים הכי משמימים לפלאי עולם בתלת-ממד. קוראים לזה 3D Projection Mapping.

זה מה שקרה על חזית בניין הממשלה בחרקוב, מעריה הגדולות של אוקראינה (אם מייסדי ביל"ו היו יודעים על הפלא הזה, אולי היו נשארים בחרקוב...).



(תודה לאמי פרי)

ויש עוד דוגמאות נוספות מרחבי העולם. למשל, בחזית מלון בדאלאס, טקסס:







על קיר של כנסייה במסגרת פסטיבל האורות בליון שבצרפת:



על החזית של הרייקסמוזיאון באמסטרדם (נדמה לי):



על בית העירייה בווילנה בירת ליטא:



ומתי אצלנו אתם שואלים? אז אצלנו יש משהו דומה בטבריה, לא על קיר של בית אלא על מי הכנרת.

מזה כחצי שנה, ובכל ערב (גם ביום שישי), מתקיים מופע מים מרהיב – פירוטכניקה של קולות, אורות, מים, וידאו, לייזר המוקרנים על שני מסכי מים ענקיים בגובה 15 מטר. המקום: בטיילת, מול מדיד המים. הכניסה בלי תשלום. 


וזה דבר המפרסם:
המיצג הוקם על דוברה באורך 50 מ' הממוקמת מאחורי המזח – בתוך הכינרת. משך המופע – 10 דקות, גובה המים בשיאם – 40 מ'! כל ערב מתקיימים בין שניים לארבעה מופעים. המופעים מתקיימים בשעות קבועות כל ערב: ב- 20.00,  21.00, 22.00. הסיפור מתאר את הכינרת החל מבריאת העולם (ברקים ואש) דרך בריאת הצמחייה, הים והאדם (תקופת האבן והאש) ועד ימינו אנו... הכרזת המדינה והכינרת כאגם הנופש הלאומי שלנו. אל תשכחו להפעיל רמקולים.  
  
כ-285,000 איש כבר ראו את הסרטון לפניכם, אבל האמת שהוא קצת ארוך לצפייה. לממהרים מומלץ להסתכל מהדקה השמינית ואילך.
 


על פי עדויות מהימנות  החיזיון עצמו יפהפה ובהחלט שווה לטרוח ולצפות בו (וכבר אמרנו, זה בחינם).