בורא מיני מזונות: צ'ולנט עולמי, בוטנים, הבית התימני, קופת חולים

א. הגעת ליעד

'צ'ולנט על הגג' שוכן על אחד הגגות אשר בעיר ירושלים (רחוב מלכי ישראל 5 בשכונת גאולה), ולמי שלא מתמצא יש גם הכוונה בנוסח 'וייז'.

המסעדה פתוחה עד שתיים בלילה, במקרה שבדיוק בשעות כאלה נתקעתם עם תשוקה בלתי מוסברת לצ'ולנט.

צילום: טובה הרצל

ב. צ'ולנט עולמי

צילום: טובה הרצל

לא הרחק משם, ברחוב כנפי נשרים בשכונת גבעת שאול, נמצאת אימפריה נוספת של צ'ולנט. 

לא סתם צ'ולנט, אלא צ'ולנט עולמי. ואכן, מה יותר אוניברסלי וקוסמופוליטי מאשר צ'ולנט?

ג. הנה הבאתי לך בוטנים

בקומת המשרדים התת-קרקעית של הספרייה הלאומית החדשה יש מרחב מיוחד למנוחה ולאכילה אך הוא מוגבל בחומרה: לא רק שאסור לעשן, כנהוג, אלא גם אסור להכניס בוטנים.

בוטנים יכולים להרוג!

צילום: דוד אסף

ד. שגרירות תימן בישראל

ברחוב הרצל 25 בבאר שבע נמצאת המסעדה הוותיקה 'הבית התימני (האורגינלי)', שאותה מנהל בצלמו ודמותו נתן כהן ('השגריר').

המסעדה מלאה וגדושה בשלטים מצחיקים, והנה כמה מהם.

אגב, האוכל טעים מאוד (כך סיפרה לי ורדה וכסלר שאכלה וצילמה).

צילומים: ורדה וכסלר

ה. פלאפל קופת חולים

לא בדקנו את טיב הפלאפל, אבל הבה נאמר שהשם לא ממש עושה תיאבון...

צולם במגדל העמק.

צילום: משה הררי

סיפורי בית כנסת: רבינו חנה, הכותל הקטן, מסילת המלך, פינת תפילה וקופות צדקה

א. רבינו חנה

ברחוב הרב דסלר 26 בבני ברק שוכן בית כנסת המכונה 'קָלוֹשִׁיץ', ובו בית מדרש ושמו 'תפילה למשה'. 

בכניסה, על הקיר, זיהה פיני גורליק כתובת פמיניסטית לעילא: 'בית רבינו חנה'.

רב ושמו חנה?

לשאלתו, אמר לו אחד המתפללים כי מדובר בחוּנֶה, אחד מניניו של הצדיק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, והכתיב הוא כזה כי שמו ניתן לו על ידי אישה.

צילום: פיני גורליק

ואכן, מדובר ברב אלחנן (חנא) הלברשטאם (1942-1888) – חנא ולא חנה, ויש להגותו: חוֹנֶה (Chone) או חוּנֶה (Chune), ובטח לא חַנָּה (Chana). השם הזה לא קשור כלל לאישה, אלא הוא גלגול של השם העברי חנן או אלחנן.

כמיטב מסורת בית צאנז שלפני השואה, גם רבי זה – שנקרא הרבי מקוֹלוֹשיץ, על שם עיירה בפולין שבה גר – היה קנאי שבקנאים ודגל בעמדות אנטי-ציוניות חריפות. אפילו 'אגודת ישראל' לא הייתה מספיק חרדית בשבילו! הוא נרצח בידי הגרמנים ליד העיירה יאסלו שבגליציה המערבית.

אכן, בין חסידיו רווח שמו 'חנה', וספר תורותיו ומעשיו, שיצא לאחר מותו, נקרא דברי חָנה.

Hebrew Books

נעיר כי לא רק אדמו"רים נקראו בשם זה, אלא גם סתם בני אדם. הנה כמה מהנודעים שבהם: הסופר והעורך יהושע חנא רבניצקי (1944-1859), חוקר מדעי היהדות שאול חנא קוק (1955-1879; אחיו הצעיר של הראי"ה קוק), וחוקר היידיש וחתן פרס ישראל פרופסור חנא שמרוק (1997-1921).

אלכסנדר האַרקאַווי, ייִדיש-ענגליש-העברעאישער ווערטערבוך, ניו יורק 1928, עמ' 527

ב. הכותל הקטן

צילום: יוחנן פלסנר

אין דבר בירושלים שאינו רמוז בתל אביב.

הנה למשל הכותל הקטן שכידוע הוא מקטע מהכותל המערבי, אבל מתברר שבמציאות החלופית של תל אביב הוא גם שם של בית כנסת ברחוב הרצל, סמוך לגן הזואולוגי. 

לא הרחק משם, בשוק הפשפשים של יפו, אפשר למצוא עוד כותל קטן, יותר נכון 'כוטל המערבי'...

צילום: טל סגל

ג. הבית ליד המסילה

בתי כנסת בנמלי תעופה או בתחנות מרכזיות של אוטובוסים ורכבות הם סוגה ייחודית בעולם קדוש זה. תמיד יהיה בהם משהו מיוחד שלוכד את העין, לעתים סגנון ארכיטקטוני חדשני, לפעמים עליבות מביכה.

את בית הכנסת שבתחנת הרכבת נבון בירושלים מכנה כתבנו הנודד זאב קינן בשם 'בית הכנסת ההזוי ביותר'. מצד אחד השם היומרני 'מסילת דוד המלך', מצד שני סמיכות המקום לשירותים הציבוריים...

את השם 'מסילות דוד המלך', לקו הרכבת תל אביב-ירושלים, נתן בשעתו שר התחבורה ישראל כ"ץ ('הורדוס').

צילום: זאב קינן

ד. פינת תפילה

בקופת חולים מכבי, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, גם קיר חשוף ליד אחד מחדר החולים יכול להיות 'פינת תפילה'. 

'רחמנא לבא בעי', בכל מקום...

צילום: יוחנן פלוטקין

ה. מוזיאון לקופות צדקה

בתחנה המרכזית בבאר שבע יש בית כנסת מטופח ובו מוצגות בוויטרינות קופות צדקה בנות זמננו. 

צלמנו יוחנן פלוטקין לא הצליח לברר מי או מה עומד מאחורי האוסף.

צילום: יוחנן פלוטקין

צוקרמן יצחק – משורר ישראלי

טמטום? רשלנות? חיפוף? – הכל נכון.

קוראי הבלוג כבר מכירים מזה שנים את המדור 'סיפורי רחובות', שמביא כמעט בכל חודש מבחר משעשע ומביך של מוזרויות, טעויות וגילויי בּוּרוּת מכל רחבי הארץ.

אבל אודה ואבוש, כי השילוט הבא הוא משיאי השיאים במובן ההפוך של המילים, אולי מתחתיות השפל.

– 'האם שמעת על משורר ישראלי ושמו יצחק צוקרמן שרחוב בפתח תקווה נקרא על שמו?', שאל אותי ד"ר אבישי טייכר.

כמובן שלא שמעתי עליו, ואיך אשמע על משורר שמעולם לא היה קיים.

טייכר התעקש שיש רחוב כזה ושלח לי את התמונה.

צילום: אבישי טייכר

לא זו אף זו, אלא שברחוב יצחק צוקרמן (כך! ולא צוקרמן יצחק) הציבה העירייה שלט לזכרו של האיש – חלק ממיזם מבורך ששמו 'רחובות מעידים' – וממנו עולה כי מדובר בלא אחר מאשר אַנְטֶק צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה וממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות.

אנטק צוקרמן מעיד במשפט אייכמן, מאי 1961 (ויקימדיה)

איך הוענק שמו הנערץ של אנטק ל'משורר ישראלי' אנונימי, שגם שנות חייו אינן מתאימות לשנות חייו של צוקרמן (1981-1915)?

ניסיתי לשחזר את גלגולי הטעות. הכנסתי למנוע החיפוש של גוגל את השנים 1995-1943, וקיוויתי לעלות על עקבותיו של אותו משורר. חיפושיי העלו חרס. ואז עלה בדעתי להסתכל על המפה.

באזור שבו נמצא רחוב צוקרמן אין סדר ואין שיטה. ערבוב אקלקטי של שמות אישים ומושגים מכל מיני מקומות והקשרים, מהם כאלה שלא שמעתי את שמם מעודי: עמנואל לוינס, שלמה קפלנסקי, ימין שושן, חנה טרגר, הגפן, זמירות...

וכשהתמקדתי ברחוב צוקרמן ראיתי שהוא יוצא מרחוב גדול הרבה יותר – רחוב דוד אבידן.

הופה, הנה הוא המשורר הישראלי!

אלא שהסמטוכה לא נגמרת כאן.

שנות חייו של דוד אבידן – שאגב, מעולם לא גר בפתח תקווה – הן 1995-1934, ולא 1943.

המשורר הישראלי דוד אבידן (1995-1934)

לאחר התכתבותנו נסע טייכר שוב לאזור 'הפיגוע', ואימת את השערתי. בשלט אחד נמצאות השורות שנדדו לצוקרמן, כולל שנת הולדתו השגויה של אבידן:

בשלט השני, יש הגדרה מחודשת של אבידן ותוקנה שנת הולדתו:

– מי אחראי לאיוולת המזעזעת הזו? שואל אבישי טייכר, ומקווה כי מישהו מפקידי עיריית פתח תקווה ייתן לבו לטעות זו ויתקנה במהירות.

*

סיפור דומה הבאתי לפני שמונה שנים מבאר שבע ('צביה המלכה מבאר שבע', 13 ביולי 2014), שם נדדו שנות חייו של המתמטיקאי פרופסור שמשון עמיצור אל השילוט ברחוב צביה המלכה.

תהיתי אם מאז התפרסם דבר השיבוש נעשה משהו, ולשמחתי אפשר לשבח את עיריית באר שבע. השלט תוקן והיום הוא חדש ונוצץ כראוי למלכה שנולדה כאן לפני כשלושת אלפים שנה.

צילום: יעל בר

סיפורי רחובות: טבריה ויפו, שנונית באר שבע והאקציה בחדרה

א. היֹה הייתה טבריה...

טבריה, כולל הקפיטריה, היא כנראה זיכרון רחוק מן העבר. לפחות בירושלים.

לפי השלט ברחוב טבריה שבשכונת נחלת אחים, פעם, בימי הבית השני, הייתה עיר בשם זה. מה קרה לה מאז והיכן היא היום? לא ברור.

דוברי אנגלית בכל העולם קוראים לעיר הזו בשם Tiberias, אבל אצלנו היא הייתה ותישאר Tveria...

בקצה הרחוב מישהו כיסה את הבושה, ותחת צלו הקדוש של רבי נחמן מאומן הוא מציע נשמה למכירה (Soul for Sale).

צילומים: דוד אסף

ב. עיר הנמל של ירושלים

לירושלים אין ים אבל יש לה עיר נמל.

יפו כמובן!

שלט מוזר זה נקבע בסימטה היורדת מרחוב יפו לרחוב אגריפס ליד מתחם בית החולים שערי צדק הישן.

צילום: אדוה מגל-כהן

ג. מי היא השְׁנוּנִית?

כתבה לי יעל בר מבאר שבע:

בשכונה ה' בבאר שבע, כל שמות הרחובות נקראים בשמות בעלי חיים מדבריים. אחד מהם הוא 'משעול שְׁנוּנִית', בשין ימנית. השנונית היא לטאה. לא סתם לטאה אלא אנדמית, כלומר היא חיה רק כאן, ולכן זכתה לשם 'שנונית באר שבע'. היא נקראת שנונית בשל קשקשי האצבעות המשוננים שברגליה, והיא נמצאת בסכנה חמורה של הכחדה.  

שנונית באר שבע (צילום: בעז שחם; ויקיפדיה)

אבל על השנונית הזו רק מעטים שמעו, וגם אלה ששמעו לא ממש יודעים איך צריך להגות את שמה.

מה עושים? מתקנים את התעתיק הלטיני לשם המוכר של ציפור השיר הנפוצה סנונית / Snunit.

צילום: יעל בר

עד היום אין איש יודע לבטח מה שם הרחוב באמת. אולי על שם לטאה מעופפת שיודעת לשיר...

ד. האֲקַצְיָה בחדרה הסתיימה

ומבעלי חיים לעצים...

זו הפעם השלישית שמדורנו מבקר ברחוב האקציה בחדרה.

בפעם הראשונה, ב-28 במרץ 2016, הצבענו על הבעייתיות שבשם זה, שבהעדר ניקוד יכול להיקרא כ'אַקְצִיָה', המונח שבו השתמשו הגרמנים ל'מבצעים' המיוחדים לאיסוף יהודים מהגטאות וגירושם למחנות ריכוז או מוות ('שואה שלנו').

הפעם השנייה הייתה ב-6 ביולי 2016, כאשר דיווחנו כאן שעיריית חדרה הטתה אוזנה לשוועתנו והחליטה לנקד את השם, כדי להבהיר הבהר היטב שמדובר בעץ ולא בפוגרום ('ביקור חוזר ברחוב האקציה').

בשבוע שעבר התברר כי עיריית חדרה – 'עיר עם אנרגיה' – הבינה שהקרב אבוד והבושה גדולה. היא ויתרה לחלוטין על שם הרחוב והחליטה לשנותו. מכאן ואילך ייקרא הרחוב על שם עובדיה בן שלום, מעסקני העדה התימנית בישראל. נקווה שלא תהיה לנו סיבה לבקר ברחוב בפעם הרביעית...

עיריית חדרה

הכתובת הייתה על הקיר: סוגרים חשבון; WTF; גמ"ח

א. החטא ועונשו?

איל אלכסנדר נדהם לגלות על קיר בשכונה ג' בבאר שבע את שתי המודעות הללו, שוכנות למעצבה זו ליד זו.

מה קדם לְמה? הוא שואל.

ומה יעשה עכשיו גדי ברנס?

ב. איך מתרגמים לאנגלית בס"ד?

ברחוב סוכת שלום פינת אגריפס, בירושלים של מטה, נמצא ציור הקיר הזה.

מישהו עם נפש יצירתית הוסיף לבס"ד המקורי אופציה אחרת, לא רעה בכלל...

צילום: עידו וינטר

ג. גמ"ח רכב גדול

גמ"ח (ראשי תיבות: גמילות חסד) הוא כינוי לעמותות או התארגנויות פרטיות, חרדיות בדרך כלל, של אנשים טובים הרוצים לגמול חסדים עם הבריות, על פי רוב חינם אין כסף או במחירים נמוכים מאוד.

'הרבה גמ"חים ראיתי בחיי', כתב לי אריה הניג, שצילם במגרש החנייה בהר ציון בירושלים, 'אבל גמ"ח כזה הוא חידוש גמור'.

ושימו לב, הרכב הגדול מושכר גם לשבתות!

סיפורי רחובות: צביה המלכה מבאר שבע

'הבאר של השבועה או הבאר של השבע', מתוך: Charles William Wilson, Picturesque Palestine, New York, D. Appleton and Company, 1883 (מקור: טיול בעיר)

על צביה המלכה שמעתם?

אני מודה שכלל לא הייתי מודע לקיומה של דמות חשובה זו, עד שהתברר לי שאכן הייתה אישה כזו אצלנו בארץ, ואיפה היא נולדה? לא תאמינו – בבאר שבע!

כך מסופר בספר מלכים ב, יב 2:

בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע

ובדומה, גם בדברי הימים ב, כד 1:

בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.

טוב, לא בדיוק מלכה, אלא האמא של יואש מלך יהודה (וכמסתבר גם רעייתו של המלך אחזיה), אבל גם זה משהו. וכדאי גם לשים לב לניקוד – צִבְיָה, ולא, כצורה הרווחת יותר, צְבִיָה. 

מלכה או רק אמא של מלך – לפרנסי העיר באר שבע זה לא ממש משנה. בכל זאת גאווה מקומית! זו ככל הנראה המלכה היחידה שנולדה בבאר שבע, ולפיכך נמצאה ראויה, בלי ספק, לרחוב על שמה בבירת הנגב.

אגב, באנגלית כותבים את השם צִבְיָה כך: Zibiah, Sibia, אך כמקובל אצלנו, הכיתוב האנגלי שעל השלט התעלם מזה לגמרי...

מילא הכתיב באנגלית... פרופ' עמנואל דונחין מטמפה שבפלורידה שהה לאחרונה כחודש באוניברסיטת בן-גוריון. כשטייל בסביבת מגוריו בבאר שבע שם לב לשלט הרחוב הנושא את שמה של 'צביה המלכה'. אך מה שמשך את תשומת לבו לא היה רק גילויה של מלכה שעל קיומה לא היה ידוע לו, אלא שנות חייה ומותה של המלכה: תרפ"א-תשנ"ד (1994-1921). איכשהו זה לא כל כך הסתדר לו עם שיעורי התנ"ך שזכר מלימודיו בבית הספר, אלא אם חידשו את המלוכה בישראל ושכחו לספר לו.

אז איך נוצר שיבוש מוזר כזה?

כדי לפתור את התעלומה, נכנסתי ל'גוגל' והכנסתי לשורת החיפוש את התאריכים תרפ"א-תשנ"ד. רבינו גוגל לא אכזב, ובתוך שניות גיליתי כי בשנים האלו נולד ונפטר המתמטיקאי וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים פרופסור שמשון עמיצור. הצעד הבא היה לבדוק אם יש רחוב על שמו בבאר שבע – ו... בינגו! כמובן שיש.

שמשון עמיצור (1994-1921) מקור: ויקיפדיה

אם מישהו מקוראי הבלוג שגרים בבאר שבע מוכן להטריח את עצמו, לצלם את השלט שנקבע ברחוב שמשון עמיצור ולשלוח לי, נוכל לפחות לוודא שעמיצור לא קיבל בטעות את שנות חייה של צביה המלכה... 

בעלי התוספות

עופר אדרת חיפש ב'גוגל סטריטס' ומצא שעיריית באר שבע העניקה לשמשון עמיצור את שנות חייו הנכונות. אבן נגולה מלבי.