יום רביעי, 9 במאי 2012

שלטים מקומיים / אבק כוכבים

צילם וכתב איתמר וכסלר

הכוכבים שנשארו בחוץ. שדרות רוטשילד 32, בת ים. אפריל 2012.


לא מזמן הזדמן לי לחצות את פתח תקוה מקצה לקצה. הדרך הייתה פקוקה ועגמומית ומכוניתי חצתה באיטיות את מרכז העיר החף מכל יומרה אסתטית. לפתע קפץ מול עיני שלט עירוני שבישר לעוברים ושבים כי עירם זכתה בחמישה כוכבי יופי מטעם 'המועצה לישראל יפה'. 'חמישה כוכבים?!", חשבתי לעצמי, 'איך? למה? על מה? ולפי איזו שיטת חישוב?' הצטערתי שלא הייתה לי מצלמה, ולאחר זמן, כשחזרתי לשם, כבר החליפו את השלט.

עברו כמה שבועות והגעתי לבת ים במסגרת 'פרויקט העצמאות' של עונ"ש. סיסמתה של עיריית בת ים - 'מחדשת ומרגשת' - מרוחה על כל פרסום שמנפיקה העירייה ולכן התחלתי לשוטט בעיר ולחפש מה התחדש שם מאז ביקורי האחרון ועד כמה הוא גם מרגש. באופן טבעי, כמו כל תייר מזדמן, שמתי את פעמיי למרכז העיר. ברחובות שבהם הסתובבתי לא ראיתי שום התחדשות וכנראה שבגלל זה גם לא הצלחתי להתרגש משום דבר. ובכל זאת, אם יש משהו שראוי לציון אלה הם העצים. אי אפשר היה שלא להתרשם מן התספורת שעיצבו הגננים של העירייה לצמרות העצים של בת ים. ככל שזכרתי, העצים הקודמים צמחו פרא ובלי שום ביקורת, והנה מתברר שהוחלט לשים סוף להפקרות ולגזום את הצמרות בצורה אחידה. אישית, אני מעדיף את המצב הקודם, כי עכשיו הם מזכירים לי פודלים יותר מאשר עצים, ואת הפודלים שלי אני מעדיף הולכים, קופצים ונובחים, ובשום פנים לא נטועים באדמה.

באופן לא מפתיע, מרכזיהם של בת ים ופתח תקוה מזכירים מאוד אחד את השני, וגם אינם שונים באופיים ממרכזי ערים נוספות בארץ - צבירי בניינים צפופים ומאובקים, שחזיתותיהם מצופות בתריסי פלסטיק, כאילו התריסים היו שם קודם והבתים נבנו סביבם. באופן לא פחות מפתיע, גם בת ים זכתה בחמישה כוכבי יופי. ולא סתם זכתה! מתברר כי העיר מעוטרת בתואר התמוה זו השנה השישית ברציפות. אפשר כמובן להיות קנטרנים ולתהות מה היה קודם, לפני שבע שנים ויותר, כי לפי התרשמותי המקום לא עבר מהפך של ממש בשנים האחרונות. לא נותר לי אלא להניח שהמהפך התחולל באזורים עירוניים אחרים שאליהם לא הגעתי.

שאלת חלוקת הכוכבים העסיקה אותי, כי נראה לי שקנה מידה כזה אמור להיות אבסולוטי ואובייקטיבי. בבתי מלון, למשל, הקריטריונים לסיווג הם מקצועיים ולכן גם המדרגים הם אנשי מקצוע אנונימיים. יופי, לעומת זאת, הוא מושג מופשט וסובייקטיבי. אולי זו הסיבה לכך שבתחרויות יופי יושבת קבוצת סלבריטאים - לא ממש אנשי מקצוע - וכל אחד מהם מצביע על המועמדת שקלעה לטעמו הפרטי יותר מן האחרות. הכלאה בין דרוג בתי מלון לבין תחרויות יופי אינה מבשרת טוב, מה גם שבאופן מעשי מדובר בשתי שיטות דירוג שונות לחלוטין. בשיטת 'הכוכבים' - הטוב מכולם מקבל את מרב הכוכבים, אבל בדירוג מרבי זה יכולים לזכות כמה מועמדים בו זמנית; לעומת זאת בשיטת 'המקום הראשון' יכולה לזכות רק מועמדת אחת - היפה מכולן. נוסף על כך, לא ברור כמה כוכבים אפשר לקבל בתחרות הזאת - האם רק חמישה או אולי נשארו כמה כוכבים בחוץ? אם נזכרים בקריטריון המדרשי העתיק, שגורס כי מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם נטלה ירושלים תשעה, מה זה אומר על שאר ערינו? האם לא נותר להן אלא להתחלק בקב הבודד שנותר ולתרגם אותו לכוכבים של המועצה לישראל יפה? אני חושש שבחלוקה העשרונית שבה אנחנו רגילים - חמישה מתוך עשרה הם בקושי 'מספיק בקושי'.

ניסיתי לברר מה הם הקריטריונים שעל פיהם קיבלו בת ים ופתח תקוה, כמו גם ערים אחרות ברחבי הארץ, את הכוכבים שלהן. באתר האינטרנט של המועצה לישראל יפה אין על כך מאומה. בירור נמרץ יותר העלה כי המועצה מחלקת מדי שנה מספר עצום של כוכבים, ולא רק בתחום המוניציפלי (למשל, 'קריה יפה בישראל יפה'). מצאתי שכוכבי היופי מוענקים גם למרכזי יום לקשישים ('מרכז נאה לקשיש בישראל יפה'), למקלטים ציבוריים ('אחזקת מקלטים צבוריים בישראל יפה'), למפעלים בקיבוצים ('תעשיה יפה בישראל יפה'), וקטגוריות נוספות תתקבלנה בברכה.

בדמיוני ראיתי ארגז גדול המונח במשרדי המועצה לישראל יפה ובתוכו כמות עצומה של כוכבים, שמספיקה לחלוקה נדיבה לכל גוף שרק יבקש אותם. החלוקה עצמה מתנהלת בדרגים נמוכים יחסית, כי לראש המועצה - כמו לכל ראשי הערים והמועצות - יש תמיד דברים חשובים יותר לעשות. נדמה לי שזה הולך בערך כך: האחראי על אגף שיפור פני העיר מבקש ממזכירתו להתקשר למועצה לישראל יפה ולברר מה קורה השנה עם הכוכבים. במועצה כבר יודעים מה להשיב, הרי יש להם מאה עשרים ותשע רשויות נוספות על הראש, והם עונים: 'בדיוק יצאנו במבצע של חמישה כוכבים במחיר של ארבעה. האמת היא שלא צריך לעשות הרבה. את הכוכבים של המקלט או של המעון לקשישים תקבלו אם תטאטאו יפה את שביל הכניסה. ובעניין הכוכבים לעיר, זו בכלל לא בעיה. צריך רק לעדכן את הכרזות של השנה שעברה'.


2 comments:

  1. בהחלט מסכימה, פתח-תקוה ובת-ים די דומות מבחינת בניית הבתים, אך יש לציין רק הישנים בלבד... אותו סגנון, מבנים קצת מוזנחים. שיפוץ המבנים לדעתי נחוץ !

    השבמחק
  2. מטולה
    רביעיית מועדון התיאטרון
    מילים: חיים חפר
    לחן: זיקו גרציאני



    למה תמיד כותבים רק על העמק והחולה?
    למה לא כותבים אף פעם על מטולה?
    הלא בכל ארץ ישראל אין מושבה כזאת, בכלל.

    למה זה לא תבואו לבקר אצלנו במטולה?
    הלא יש לנו דברים יותר יפים מה שבעפולה.
    בחוץ לארץ כפר כזה היה הופך
    למרכז תיירות, מזמן.

    יש אצלנו זקן אחד, יש לו אולי תישעים
    בריא כמו שור, ביד אחת מרים שלושה חרשים
    אבל כשהם צועקים 'תוריד אותנו'
    הוא לא שומע שום דבר, לגמרי.

    יש לנו נפח אחד עיוור גמור בחושך,
    עשה לפרד של בבאיוב שן זהב מנחושת.
    קשה למצוא היום בעל מלאכה
    שאפשר לסמוך עליו, לגמרי. לחלוטין.

    אבל דבר אחד אתם מוכרחים לראות במטולה:
    אחת שיש לה שני בנים אבל היא עוד בתולה
    ויש לנו ברז אחד מזמן התורכים
    שלא נוזל עד היום הזה.

    יש לנו מורה שבמקום 'אבל' אומר הוא 'ברם'
    ובמכולת יש משקל של קילו ששוקל מאתיים גרם
    חוץ מזה מזג האוויר אצלנו יוצא מן הכלל
    וגם בריא מאוד
    בעיקר לחולים שיש להם אסתמא
    או כל מחלה אחרת הבאה בחשבון.

    לפרידמן יש אקדח שיורה וגם פוגע
    פגע באחיו ובסוסתו ובאישתו ושני הוריה
    ובכלל כל בני מטולה יורים אל השערה,
    לא יחטיאו, לו החרב בידם.

    עוד תיראו איזה מושבה תהיה מטולה
    ואפילו חיפה ותל אביב יבואו וישקו לה
    ואז אתם תיצטערו שלא באתם קודם אלינו ואז יהיה
    מאוחר מדי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.