פייסל ג'ומגום מוכר פירות וירקות ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים. ובירושלים, כמו בירושלים, מי שרוצה למכור משהו למישהו צריך תעודת כשרות, ורצוי שתהיה למהדרין, ולא סתם למהדרין אלא 'למהדרין מן המהדרין'.
ברוך גיאן התרשם עמוקות מתעודת הכשרות של פייסל ועבר במצח נחושה על האיסור המפורש לצלמה. כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמו הוא קנה קילו בננות וקילו לימון, אבל לא לקח שום סיכון ונמנע מכל מגע עם האגף האקזוטי של גרגרי היער והפסיפלורה. מי יודע מה קרה לפלומבה של הפסיפלורה בלילה?
'כמה מהתשעה וחצי שקלים ששילמתי הלך למעשרות ולתרומות?', שאל ברוך. 'סליחה על הבּוּרוּת, אבל מאז חורבן הבית מי בעצם מקבל את התרומות הללו? הרב מצגר?'
ברוך גיאן התרשם עמוקות מתעודת הכשרות של פייסל ועבר במצח נחושה על האיסור המפורש לצלמה. כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמו הוא קנה קילו בננות וקילו לימון, אבל לא לקח שום סיכון ונמנע מכל מגע עם האגף האקזוטי של גרגרי היער והפסיפלורה. מי יודע מה קרה לפלומבה של הפסיפלורה בלילה?
'כמה מהתשעה וחצי שקלים ששילמתי הלך למעשרות ולתרומות?', שאל ברוך. 'סליחה על הבּוּרוּת, אבל מאז חורבן הבית מי בעצם מקבל את התרומות הללו? הרב מצגר?'
פייסל לא ידע את התשובה ורק מלמל שבימינו אפילו הירקות זה פוליטיקה, והיום קונים אצלו הרבה פחות מפעם.
אגב, בחול המועד התנוסס צמד מודעות מעניין על לוחות המודעות ברובע.
השבמחקהאחת: "הוסרה ההשגחה" מטעם רבנות ירושלים ממסעדה ברובע ששמה פרח מזיכרוני
והשנייה - שהוצמדה לכל מודעה מהנ"ל - גרסת הבעלים, המסביר כי ההשגחה הוסרה לאחר שסירב להעסיק אחיין של משגיח, ולאחר שסירב לבקשתו של אחד ממנהלי הכשרות "לתרום" לגופים אותם ביקש.
הבעלים מצהיר כי קיים משגיח 'פיראטי', והוא נוקב בשם האיש, והוא מהיר כי את האוכל מכינים תלמידי ישיבה מסוימת ברובע.
והוא מסיים בקריאה על חילול השם שמסיבים רבנות ירושלים בהתנהלותם.
מהסקה חפוזה זה נראה היה כמסעדה בבעלות דתית, שהפנתה עורף לסיאוב שברבנות. אולי אנו עדים למגמה שעוד תגדל ותחולל שינוי? התנגדות מבית ל(שחיתות שב)רבנות?
אחרי ארבע שנים של העלאת פשקווילים בבלוג שלי, התחלתי לשים אותם בפייסבוק. אתה מוזמן להציץ (ולא להיפגע): כאן
השבמחקבנוגע ל"פלומבה", ניתן לקרוא בבלוגי, "בלוגין שאובין", את הרשומה הבאה:
השבמחקhttp://bllabllablog.blogspot.com/2012/04/blog-post_04.html.