יוסף (יוסקה) רום, פלמ"חניק לשעבר (המחלקה הערבית!) וקורא מסור של עונ"ש בהווה, גר בדיור המוגן 'אחוזת צהלה' שב'שכונת המשתלה', ובאופן כללי מרוצה מהחיים. אבל כשהוא יוצא החוצה ומטייל ברחובות שכונתו שמחתו נעכרת.
עיריית תל אביב-יפו ראויה לכל שבח על שוועדת השמות שלה החליטה לקרוא את רחובות השכונה על שם יוצרים, משוררים ומלחינים ישראלים – מלוין קיפניס ועד אלכסנדר ארגוב – אך אבוי, הגימור קצת מביך ואין כמעט שלט שאין בו שיבוש.
יוסקה לא התעצל, צילם את השלטים ושלח אותם בליווי מכתב לעירייה. 'יוסף' מהעירייה הבטיח להעביר למי שצריך, ושהכל יתוקן, אך עד היום – כך כתב לי יוסקה השבוע – שום דבר לא קרה ועולם כמנהגו נוהג.
כך למשל נראה השלט בכניסה לרחוב מרדכי זעירא:
לפי התאריך העברי שנות חייו של זעירא הן: תרכ"ז–תשמ"ז, דהיינו 1987-1867, כלומר מאה ועשרים שנות חיים. הלוואי על כולנו.
אבל התאריך הלועזי מציג חיים אלטרנטיביים, שבמקרה זה הם גם הנכונים: 1968-1905.
הפלא הגדול הוא שהשלט ברחוב זעירא 1, דווקא יודע את האמת!
השלט המואר ברחוב הנושא את שמו של משה וילנסקי אינו נכנס לפרטים קטנים כמו שנות חיים. די לו בשם הרחוב בעברית, באנגלית ובערבית; הבעיה היא שמה שכתוב בערבית הוא... 'משה לוינסקי'.
בשלט על שם האלוף מיכאל בן-גל, שהיה מפקד חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות, כתוב בערבית מיג'אאיל, ובאנגלית: Alouf, כאילו היה זה השם הפרטי שלו.
ממש ליד, ציין יוסקה, היה עד לפני זמן מה שלט 'עורי נרקיס', אבל את זה כבר תיקנו ל'עוזי'.
שאלתי את פרופ' עמי אילון, עמיתי מאוניברסיטת תל אביב, לדעתו על שיבושי הערבית, והוא ענה לי כך:
יוסקה, מכל מקום, התחיל לנדנד לעירייה כבר בנובמבר 2011. ב-31 בינואר 2012 הוא קיבל תשובה מסגן מנהל השירות לפניות הציבור והממונה על חופש המידע בעירייה, שמודיע 'כי הטיפול יועבר לאגף לשיפור פני העיר אשר יישם את התיקון בשטח על גבי השילוט'. ועם זאת לא שכח אותו ממונה לציין 'כי העירייה פועלת על פי תכניות עבודה מסודרות ומתוכננות מראש... וסדרי העדיפויות נקבעים על פי רמת דחיפות כוללת אל מול אילוצי התקציב'.
כאמור, עד היום לא נעשה מאומה ולא תוקן כלום. כנראה אילוצי תקציב...
עיריית תל אביב-יפו ראויה לכל שבח על שוועדת השמות שלה החליטה לקרוא את רחובות השכונה על שם יוצרים, משוררים ומלחינים ישראלים – מלוין קיפניס ועד אלכסנדר ארגוב – אך אבוי, הגימור קצת מביך ואין כמעט שלט שאין בו שיבוש.
יוסקה לא התעצל, צילם את השלטים ושלח אותם בליווי מכתב לעירייה. 'יוסף' מהעירייה הבטיח להעביר למי שצריך, ושהכל יתוקן, אך עד היום – כך כתב לי יוסקה השבוע – שום דבר לא קרה ועולם כמנהגו נוהג.
כך למשל נראה השלט בכניסה לרחוב מרדכי זעירא:
לפי התאריך העברי שנות חייו של זעירא הן: תרכ"ז–תשמ"ז, דהיינו 1987-1867, כלומר מאה ועשרים שנות חיים. הלוואי על כולנו.
אבל התאריך הלועזי מציג חיים אלטרנטיביים, שבמקרה זה הם גם הנכונים: 1968-1905.
אין ספק – זעירא נפטר בשנת 1968 (מעריב, 2 באוגוסט 1968) |
הפלא הגדול הוא שהשלט ברחוב זעירא 1, דווקא יודע את האמת!
השלט המואר ברחוב הנושא את שמו של משה וילנסקי אינו נכנס לפרטים קטנים כמו שנות חיים. די לו בשם הרחוב בעברית, באנגלית ובערבית; הבעיה היא שמה שכתוב בערבית הוא... 'משה לוינסקי'.
בשלט על שם האלוף מיכאל בן-גל, שהיה מפקד חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות, כתוב בערבית מיג'אאיל, ובאנגלית: Alouf, כאילו היה זה השם הפרטי שלו.
ממש ליד, ציין יוסקה, היה עד לפני זמן מה שלט 'עורי נרקיס', אבל את זה כבר תיקנו ל'עוזי'.
שאלתי את פרופ' עמי אילון, עמיתי מאוניברסיטת תל אביב, לדעתו על שיבושי הערבית, והוא ענה לי כך:
בתעתיק 'לוינסקי' – משתמשים באות שאולה מפרסית הנקראת כמו V (נראית כמו פ' בערבית אבל עם שלוש נקודות). 'משה וילנסקי' הפך בערבית ל'משה לוינסקי'. לגבי השלט השני, מה שכתוב הוא 'מיג'אאיל'. גם כאן יש שגיאה של החלפת ח' ב-ג'. קצת מסורבל לכתוב את השם הזה בערבית אך שאר חלקי השם מתועתקים באופן סביר. שיבושים מהסוגים האלה ממלאים את ערינו ורחובותינו כפטריות אחרי הגשם. אין כאן גזענות חלילה: בורות שכזאת משתקפת תכופות גם בחלקים הלועזיים (אותיות לטיניות) של השלטים ולחרפתנו גם בכיתובים העבריים. אבל בערבית זה כמדומני יותר שכיח.
יוסקה, מכל מקום, התחיל לנדנד לעירייה כבר בנובמבר 2011. ב-31 בינואר 2012 הוא קיבל תשובה מסגן מנהל השירות לפניות הציבור והממונה על חופש המידע בעירייה, שמודיע 'כי הטיפול יועבר לאגף לשיפור פני העיר אשר יישם את התיקון בשטח על גבי השילוט'. ועם זאת לא שכח אותו ממונה לציין 'כי העירייה פועלת על פי תכניות עבודה מסודרות ומתוכננות מראש... וסדרי העדיפויות נקבעים על פי רמת דחיפות כוללת אל מול אילוצי התקציב'.
כאמור, עד היום לא נעשה מאומה ולא תוקן כלום. כנראה אילוצי תקציב...
האם העדרה של דרגת "אלוף" משמו של בן גל בערבית גם הוא שיבוש או השמטה מכוונת?
השבמחקשמות כמו לוינסקי הם אולי בעיה למתעתק של עיריית תל אביב, אבל מה שמביש עוד יותר הוא שגיאות בשמות ערביים. בכל פעם שאני עובר בוואדי עארה אני לא מבין איך התושבים מסכימים לכך שישבשו את השמות. למשל, סעו וראו את הכתיבים המשונים של ביאדה.
השבמחקשיבוש דומה חל בשמה של חדרה. מקור השם הוא בערבית ﺃﻠﺨﻀﻴﺮﺓ כלומר "הירוקה", שבערבית נכתבת ונהגית עם ﺥ, כלומר ח' חכית, ו-ﺾ, שהיא ד' גרונית. בעברית נקלט ונהגה השם "חדרה" וכשהגיעו לשילוט בערבית העדיף ה"בוחר הזעצער" לתעתק את השם על פי העברית ויצא לו ﺤﺩﻴﺮﺍ. נישט אהין אונד נישט אהער.
השבמחקניסיתי, לא לבדי, להכתיב לדובר ערבית כתובת מסויימת בכפר סבא. כל החכמים מתבקשים לנסות ולאיית טשרניחובסקי בערבית... אגב השלט לא ממש יעזור
השבמחקאבי