יום שלישי, 7 בפברואר 2012

תשורה קטנה לט"ו בשבט

לכבוד ט"ו בשבט הנה כמה כרזות מקסימות משנות הארבעים והחמישים שעליהן נדפסו קטעים משירי החג, וכבונוס גם סרט נוסטלגי על ט"ו בשבט שהועלה בשבוע שעבר למרשתת.

א. בִּמְקוֹם שָׁמָּה יָרֹן הַחוֹרֵש

 ט"ו בשבט (עיצוב: רות צרפתי, 1949)

הציטוט על כרזה זו נלקח מתוך האידיליה 'יובל העגלונים', שחיבר המשורר דוד שמעוני בשנת תרפ"ב (1921).



ב. שיר השתיל

שיר השתיל (עיצוב: סטודיו רולי, 1950)

את 'שיר השתיל' שמצוטט בכרזה כתב יצחק שנהר (שנברג) בראשית שנות השלושים והלחין יואל וַלְבֶּה.

גַּם בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָר
יֶלֶד קוּם יַשְׁכִּים,
וְיֵצֵא לַגַּיְא וְלָהָר
עִם שְׁתִילִים יְרֻקִּים.

זֶה הַיּוֹם נִטַּע וְנִשְׁתֹּל
וְנַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ.
עוֹד שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה –
וְהִנֵּה פֹּה חֹרֶשׁ.

שִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁתִיל
מִיהוּדָה וְעַד הַגָּלִיל!
טַע וּשְׁתֹל, שְׁתֹל וָטַע
גַּם אֲנִי וְגַם אַתָּה!

הוֹי, הַרְחִיבוּ הַגּוּמָה
לַמָּטָר וְלַחַמָּה!
הַשָּׁתִיל הָרַךְ יִגְדַּל –
וּפָרְחָה שְׁמָמָה.

מַה-לִּי סֶלַע, מַה-לִּי חוֹל?
יָד וְיָד עוֹדֶרֶת.
תִּיף אַרְצֵנוּ הַקְּטַנָּה –
אֶרֶץ לְתִפְאֶרֶת!

שִׁירוּ שִׁיר...

הנה נחמה הנדל שרה את 'שיר השתיל':



ג. כך הולכים השותלים

כך הולכים השותלים (עיצוב: יעקב צים, 1955)

גם את השיר המפורסם הזה חיבר יצחק שנהר, והלחין ידידיה אדמון.

הנה ילדי קיבוץ נען הולכים ושותלים:



ד. השקדיה פורחת

ט"ו בשבט הגיע (עיצוב: רפאל רטנשטיר, 1962)

כרזה זו, עם המילים 'ט"ו בשבט הגיע', מרמזת כמובן ללהיט הגדול ביותר של ט"ו בשבט: השקדיה פורחת, שחיבר ישראל דושמן והלחין מנשה רבינא.



ה. בשתי ידיך

בשבוע שעבר, לכבוד ט"ו בשבט ולכבוד יום ההולדת ה-110 של קק"ל, העלה יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי, את הסרטון הזה, ובו שרה ריבי בן בסט את 'בשתי ידיך', שחיבר איזי מן והלחין נחום (נחצ'ה) היימן.

ברקע קטעים מיומני כרמל, משנות השלושים והחמישים, שמתארים את חגיגות ט"ו בשבט ואת נטיעות העצים ברחבי הארץ שהיתה פעם.

פה ושם אפשר לזהות בחטף גם את דוד בן גוריון ואת הרמטכ"ל יגאל ידין...



חג שמח!

ציור: פרידל שטרן (באדיבות אוסף המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון)

2 comments:

  1. לצד פולה ודוד בן גוריון ניתן לראות גם את ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, שנטע יותר עצים מכל ראשי עיר אחר בישראל.

    השבמחק
  2. קריניצי עמד בראש החבורה שסיפקה עצים לרכבת העמק בזמן מלחמת העולם הראשונה . במחנה בעפולה היו יותר מ10.000 חוטבי עצים אך קריניצי דאג שהעבודה לא תלך ותשאיר יותר עצים והרבה זמן את האנשים בימי מתוקה. האם בגלל זה עסק הוא בנטיעת עצים ? ברור שגם השתמש בהם כנגר...
    מוקי צור

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.