יום חמישי, 26 בנובמבר 2020

סיפורי רחובות: הדרך לכ"ט בנובמבר, מושב בילויים, אפטר ודנקנר

א. הדרך ארוכה היא ורבה

כ"ט בנובמבר (או 29 בנובמבר 1947), שיחול בראשית השבוע הבא, הוא אכן תאריך היסטורי חשוב. עצרת האו"ם קיבלה אז את 'תכנית החלוקה', מה שהביא, חצי שנה מאוחר יותר, להקמת המדינה. לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג רשימה שמתארת את מסעי למקום שבו הוכרזה תכנית זו ('בעקבות תכנית החלוקה: מסע לפְלַאשִׁינְג מֵדוֹאז', בלוג עונג שבת, 30 בנובמבר 2017), ואין לנחתום אלא להעיד על עיסתו. רשימה מצוינת! 

הדרך לתכנית החלוקה לא הייתה פשוטה, זה ידוע לכל מי שלמד היסטוריה. אולי זו הסיבה שבאשדוד החליטו להנציח לא רק את כ"ט בנובמבר  כפי שנהוג כמעט בכל עיר בארץ  אלא גם את הדרך לכ"ט בנובמבר, וכך נולד 'רחוב לכ"ט בנובמבר'...

צילומים: יצחק לב

ב. מושב בילויים בדרום הארץ


ברחוב גדרה בתל אביב, לא הרחק מבית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי, הזמן קפא מלכת.

גדרה, שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גרו בה בסוף 2019 מעל 28,000 איש היא עדיין 'מושב בילויים'.

לא סתם מושב, אלא מושב לצים, כאלה שמכלים את ימיהם במסיבות ובילויים...

ובינינו, גם ההגדרה הגאוגרפית של 'דרום הארץ' קצת מנותקת מהמציאות וראויה לעדכון.

צילום: רמי נוידרפר

בעלי התוספות

ראובן שדה (מרחובות) כתב לי:
להפתעתי נמצאו תימוכין לגרסת התעתיק התל אביבית 'מושב הבילויים', ודוקא בעמוד הבית של המועצה המקומית גדרה (בלשונית 'אודות'). בראש הדף מזדהר לו שלט הרחוב:

רחוב הביל"ויים בגדרה הוא רחוב תיירותי שבו נמצאים בתי המושבה המעטים ששרדו את שיני הזמן והבולדוזרים. הוא גאוות המושבה ויהלום הכתר של פעולות שימורה. 

ג. אֶפְטֶר או אַפְטֶר?

בשכונת למד בתל אביב נמצא רחוב הקרוי על שמו של יעקב אפטר, שהיה איש העלייה השנייה, מייסד 'המשביר המרכזי' ועסקן הסתדרותי חשוב. דיירי הרחוב נוהגים להגות את שמו אַפְטֶר (After), אבל בוויקיפדיה, וגם בשלט הרחוב שהובא בה בערך זה, הניקוד הוא אֶפְטֶר (Efter). 

יעקב אֶפְטֶר (דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)

הכתיב הנכון הוא אֶפְטֶר. אבל עיריית תל אביב התלבטה, ועל התלבטות זו אפשר לומר שצד ימין אינו יודע מה עושה צד שמאל, פשוטו כמשמעו: השלט בפינת לוי אשכול נושא שני תעתיקים לטיניים שונים משני צדדיו. גם הכתיב הלטיני והערבי של השם יעקב אוית בכל צד בצורה שונה.

צילום: יונתן לרנר

ד. הבן של דנקנר

בנתניה יש רחוב, קרוב לחוף הים, שנקרא 'מתתיהו-מאיר דנקנר'. מיהו דנקנר זה ומה עשה בחייו כדי להצדיק קריאת רחוב על שמו?

כך מכריז השלט:

צילום: ארנון יהל

באתר האינטרנט 'סיפורו של רחוב', שמחזיקה עיריית נתניה כתובים דברים דומים:
בן לסוחר יערות עשיר שנהרג על ידי שודדים. מתתיהו עזב את רוסיה בהיותו בן 16 והגיע לקפריסין, משם עלה ארצה ב-1897 והתיישב בראשון לציון. ב-1900 עבר לפתח תקווה, ובמלחמת העולם הראשונה נטע בה כרם. הטורקים גירשוהו לדמשק  כרבים מאנשי המושבות שנחשדו בריגול  עינוהו ועמדו לתלותו. אביו של עובד בן עמ"י, שהיה ממייסדי נתניה ועמד בראש העירייה עשרות שנים. אהל שם על שמו ועל שם רעיתו שושנה.
ובכן מתברר שמעלתו הגדולה של דנקנר היא שהביא לעולם את בנו עובד בן עמי (1988-1905) – ראש העיר הראשון של נתניה. בן עמי, שהיה בעל עמדת כח והשפעה רבה, בוודאי בעירו, הקפיד לקיים את מצוות כיבוד אב ואם וקרא רחוב על שם אביו.  

דעת לנבון נקל, שבנתניה יש גם שדרות עובד בן עמי, שנמתחות במקביל לשדרות דוד בן גוריון, ללמדך על כוחו וגבורתו של איש חשוב זה, בחייו ולאחר מותו.

17 תגובות:

  1. בן עמ"י כפי שכתוב על השלט, ראשי התיבות 'עובד', 'מאיר'-(אביו), 'יוסף' (סבו).
    🙂אבל העובדה שאבא שלו הוא רחוב, לא עושה אותו "ילד רחוב" 🙂😉

    השבמחק
  2. בעצמכם כתבתם (Ffter) במקום Efter. בלבול, תגיד לי למה?

    השבמחק
  3. גדרה לא הפכה לעיר והיא קרויה בפיה תושביה עד היום "מושבה" , אבל היא לא היתה מעולם "מושב"

    גדרה היתה "מושבת הביל"ויים" ולא נראה לי שהיא תהפוך אי פעם למושב בילויים...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני גר בפרבר של פתח תקווה. לפני כמה שנים חיכיתי לאוטובוס בתחנה. הגיעה אשה מבוגרת ופנתה לחברתה שהמתינה גם היא לאוטובוס ושאלה אותה לאן היא נוסעת. החברה ענתה שהיא נוסעת למושבה. פ"ת מנתה אז כ-250,000 נפשות.

      מחק
    2. אתה מבין שהיא נסעה לאצטדיון כן?

      מחק
  4. שד' עובד בן עמי באשדוד מקבילים לרחוב הקטן של 'ל-כ''ט בנובמבר' שמצולם בשלט‎.
    ‎בקשר לעובד בן עמי: באחד הפוסטים של עונ"ש מהשנה שעברה הבאתי צילום של שלט באשדוד עם שמו: ‏בעברית, נכתב כהלכה,אך באנגלית‎ Ovad Ben Ami ‎במקום ‏Oved.
    ‎ ‎
    על גדרה התבדחתי פעם: רוחלה התלוננה במרירות בפני החבר שלה שאין מה לעשות אצלו בגדרה. ‎זאת, ‏לאחר ששמעה שזו מושבה של בילויים‎. ‮ ‎

    השבמחק
  5. רחוב גדרה לא קרוב כל כך לבית הכנסת הגדול. נמצא בין שוק הכרמל לרח' גאולה בואכה כרם התימנים.

    השבמחק
  6. אכן, וגדרה - למרות כינוייה המקובל - מעולם לא היתה של הביל"ויים: נוסדה ע"י חובבי ציון, שהעסיקו תחילה את הביל"ויים כפועלים שכירים (כעין קבוצת כיבוש); בהמשך, בנוסף לקבוצת צעירים קטנה ויחפנית זאת התיישבו בגדרה אחרים - שכבר בזמן העלייה הראשונה עלו במספרם שם על זה של הבילויים... אגב, גם פ"ת לא מנתה לפני שנים אחדות 250,000 נ'. אבל הסיפורים יפים ומעניינים

    השבמחק
    תשובות
    1. אין לדעת מדוע יצא הקצף על ענין המקובל על הכל כעובדה ולא ככינוי. קבוצת הביל"ויים שישבו בבור שליד הכפר קטרה הם הם המייסדים. אמנם נכון שהקרקע נרכשה עבורם במימון שנאסף מחובבי ציון אך גם מגורמים אחרים. אלא שהיא נרכשה לשם התיישבותם של הביל"ויים (הם היו חלק מהעולים במסגרת זו) ועדות לכך גם מצויה בספרו של הביל"יי מאירוביץ. הספונסר שפרש חסותו על הצעירים הללו ,ר' יחיאל מיכל פינס, הוא איש קרן מונטיפיורי וגם חובבי ציון בא"י. הוא שדאג לרכישת האדמה. הוא זכה לרחוב על שמו החוצה את כל גדרה לאורכה ,רחוב רחב ידים וחשוב. ההמנון של המתישבים היה השיר שחיבר את מילותיו: חושו אחים חושו. הוא חובר על רגל אחת בנוכחות צעירי ביל"ו בביתו שבירושלים לרגל חג פסח. הושמע לראשונה ומייד במצעד מתלהב שלהם ברחוב יפו. כאמור הפך חיש קל להמנון המושבה גדרה. אם כך הידים ידי ביל"ו- הם המייסדים, והקול- קול חובבי ציון (ועוד) שהם המממנים.

      מחק
  7. לא מזמן יצא לאור , בהוצאת יד יצחק בן צבי, ספרו המחקרי המעולה של אלעד בן-דוד - "הדרך לכ"ט בנובמבר" (פרשת אונסקו"פ וראשית המעורבות של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי. אולי קדמו לו מציבי שלט הרחוב?

    השבמחק
  8. יתכן שהבילבול היה נמנע אם היו שומרים על הכתיב האידישאי של שם המשפחה "אפטר" דהיינו: "אפטער". ביידיש כידוע האות "ע" ממלאת את תפקידו של הסגול בין התנועות בניקוד העברי. אפטא (לעיתים גם "אפט") הוא שמה היהודי של העיר Opatów שבפולין קטן, בדרום מזרח פולין של ימינו. לעיר זו יצאו מוניטין בעולמה של החסידות כמקום כהונתו ברבנות של ר' אברהם יהושע העשיל בעל ה"אוהב ישראל" שנקרא על שמה "הרב מאפטא" ("דער אפטער רב") (1748-1825).

    השבמחק
    תשובות
    1. הרחוב נקרא על שם אבי יעקב אפטר (בסגול).מקור השם הוא אצל סבי שלום אפטר שהיה החזן של בית הכנסת בקישינוב.היה לו שם משפחה שונה,אך על מנת להשתמט משרות בצבא הרוסי,החליף את שמו לאפטר (ביידיש עפטער),שהיה כינוי לחזנים.כנראה המקור לכינוי הוא מ"מפטיר" שהיו החזנים קוראים בבית הכנסת.

      מחק
    2. רוב תודות.מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי .

      מחק
  9. לא רק After/Efter שונה בשני הצדדים. גם בשמו הפרטי התעללו: Jacob Jaaqov
    אלוהים ישמור אותנו ממתרגמי הכתיב הפונטי

    השבמחק
  10. לענין שיוכה של גדרה לדרום הארץ- אמנם נכון שכיום שיוך שכזה איננו במקומו. אך נראה שסיווג זה תלוי לא רק בקואורדינטות במפה אלא הוא בעיקר תלוי זמן, היינו תלוי תרבות. גדעון בודאי יסכים לזה.
    הנה בימי העליות הראשונות גדרה נמנתה עם מושבות דרום יהודה. אך במהלך שנות המנדט השתרש הכינוי המשותף "מושבות הדרום" וכלל למרבה הפליאה כיום אפילו את ראשל"צ, נס ציונה ורחובות. כך שירות האוטובוסים שמדרום ליפו היה קרוי דרום יהודה. ברחובות עד היום מצויה תחנת מוניות ששמה מוניות הדרום,ישנה סוכנות ביטוח הנגב, ועוד. רחוב בעיר קרוי חזית הדרום (ברחובות ישב מטה חטיבת גבעתי שלחמה בפולש המצרי ). מאידך תמוה אכן שהיום "כשהמרחקים התקצרו" משייכת העתונות על זרועותיה את אשדוד וגדרה לדרום הארץ. כך בכל מטח טילים מרצועת עזה על אשדוד (על גדרה למזלה הטוב בשכיחות לא גבוהה)עולות הכותרות על אש בדרום. הן זאת כי אם כיום כל מה שמרוחק קמעה ממדינת ת"א משוייך כבר לקוטב גיאוגראפי המרוחק "מקו המשווה וטבור הארץ" .

    השבמחק
  11. ...אחת ההצעות לבחירת שם לקיבוץ ששמו היום נען
    היה " ש ע ר ה נ ג ב " .

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.