יום חמישי, 1 במרץ 2012

גלגולו של ניגון: טנגו כפר סבא

הרפת של קיבוץ בחן

הרשימה 'מי רוצה לקנות צינור ושט' הזכירה לי את טנגו כפר סבא, השיר הנהדר שכתב נתן אלתרמן והלחין משה וילנסקי בשנת 1946.

הַפָּרָה גּוֹעָה בָּרֶפֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ נִשְׂרֶפֶת
הַכְּלָבִים קוֹרְעִים שַׁרְשֶׁרֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ בּוֹעֶרֶת.

וּלְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אָסוּר, יְפֵה-עֵינַיִם
אָבִי אָסַר לִי לְטַיֵּל אִתְּךָ בִּשְׁנַיִם
כִּי הֶחָצֵר סְגוּרָה עַל שַׁעַר וּבְרִיחַיִם
אֲבוֹי, בִּגְלַל מַחֲלַת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.

אֲבָל הַלֵּב לְךָ קוֹרֵא, קוֹרֵא, חַבִיבִי,
אוֹי כִּי הַלֵּב אֶצְלִי הוּא מֶשֶׁק אִינְטֶנְסִיבִי.

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפַר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

יָרֵחַ שָׁט, מִן הֶחָלָב עוֹלֶה הַהֶבֶל,
נַפְשִׁי יוֹצֵאת, אֲנִי אֶתְלֶה עַצְמִי עַל חֶבֶל...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

שֵׁשׁ פָּרוֹת אֲנִי חוֹלֶבֶת
שֵׁד אֶחָד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אוֹי, אֱמֹר, אֱמֹר לִי בֶּנִי:
מַה נַּפְשִׁי רוֹצָה מִמֶּנִּי?

אַתָּה לִי מֶלֶךְ וְאַבִּיר וְגַם דִּיקְטָטוֹר
וּלְבָבִי לְךָ לוֹהֵט כְּאִינְקוּבָּטוֹר.
קוֹלְךָ הָרַךְ אֶת לְבָבִי שׁוֹבֵר כַּשַּׁיִשׁ
קוֹלְךָ הַדַּק וְהַמָּתוֹק כְּקוֹל הַתַּיִשׁ!

אֶל הַחֻפָּה קָחֵנִי, בֶּנִי, אֵין לִי כֹּחַ!
שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לָנוּ גַּם לוּל וְגַם אֶפְרוֹחַ...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

אֲנִי אֶת בֶּנִי שׁוּב אֶקַּח עַל הַיָּדַיִם
וַאֲנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.
טַנְגּוֹ,
הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא,
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

דבר, 2 בינואר 1946

השיר נכתב אמנם ללהקת 'לי-לה-לו', אך התפרסם במיוחד בביצועה הרועם והבלתי נשכח של רחל אטאס משנת 1964.



משהו מהביצוע הקלאסי השתמר גם אצל יונית שקד-גולן. הנה היא במופע 'שושנה בין חיוכים' לזכרה של שושנה דמארי, בהנחיית דן אלמגור (2008).



וכאן, עינת אזולאי עם הסינפונייטה של באר שבע (2011):



מתברר שמאחורי השיר החייכני עומד סיפור אמתי, עם סוף עצוב.

על מקורותיו של השיר כתב מוטקה נאור במאמרו 'אלתרמן והמושבות  מפתח תקוה עד חדרה':
את מספר הטורים והשירים הגדול ביותר כתב אלתרמן על המושבה כפר סבא, שנוסדה ב-1903 ובמשך שנים נחשבה למושבה קטנה-בינונית. מדוע כתב דווקא עליה? אפשר להשיב על כך, שכפר סבא נתפסה כמושבה חקלאית מסורתית, קרובה ובכל זאת רחוקה, המייצגת במידה רבה את עשרות המושבות שקמו בארץ בארבעים שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית הפרטית, להבדיל מההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבי עובדים).  
כפר סבא מופיעה בכמה משירי הזמר של אלתרמן, ובראש בראשונה ב'טנגו כפר סבא' ... שיר זה, שבוצע לראשונה בתיאטרון 'לי-לה-לו' ב-28 ביוני 1946, היה אחד האהובים והמושרים בין שירי הזמר של אלתרמן. את הלחן כתב משה וילנסקי <מנחם דורמן, עורך הספר פזמונים ושירי זמר, ב (שירי לי-לה-לו ושירים מכל הזמנים) לא מצא לנכון לכלול את השיר בספר>. 
השיר מבוסס ככל הנראה על מעשה שהיה: עלם ועלמה מהשרון, מכפר סבא ואולי מרעננה – התאהבו, אלא שאביה של הנערה אסר עליה להיפגש עם אהוב ליבה. הפרשה עוררה ככל הנראה הד בציבור והגיעה לעיתונות, משם שאב אלתרמן את המידע על הזוג <המידע שאוב מראיון שערכה לפני שנים (אין מועד) חנה נדל מכפר סבא עם שמחה בודניק, בנם של בני הזוג מרים (שזיפי) ומשה בודניק, גיבורי העלילה האמיתית. הדברים שודרו בתוכנית 'ניחוח חציר' בקול ישראל והתעתיק מצוי בידי המוזיאון לתולדות כפר סבא והועמד לרשות המחבר על-ידי ירדנה וייסברג>. 
בכפר סבא הסיפור נשכח לגמרי, ועובדה היא כי שמחה, בנם של הצעיר והצעירה שנישאו בסופו של דבר, לא ידע כלל על ההיכרות הבעייתית של הוריו, ואף האם, מרים בודניק-שזיפי, לא ייחסה לסיפור חשיבות מרובה. לדבריה, 'היו שמועות שהשיר נכתב על הסיפור שלנו'. 
שתי המשפחות הכפר סבאיות שזיפי ובודניק (לפי גרסה אחרת משפחת בודניק הייתה מרעננה) היו חקלאיות וביניהן שררו יחסי ידידות. מרים שזיפי בת ה-17 וחצי התאהבה במשה בודניק, אבל אביה, יצחק שזיפי, התנגד לקשר. 'הוא טען שבחורה כל-כך יפה ומוכשרת צריכה פקיד או מנהל חשבונות, שאז קראו לו "בוכהלטר", ולא איזה בחור חקלאי', דברי הבן שמחה. 
מרים, אכן, עבדה ברפת המשפחתית, כפי שתיאר אלתרמן, וכל העת חשבה על אהובה האסור: 
שש פרות אני חולבת / שֵד אחד אני אוהבת / אוי, אמור, אמור לי בֶּנִי / מה נפשי רוצה ממני! 
אתה לי מלך ואביר וגם דיקטטור / ולבבי לך לוהט כאינקובטור. / קולך הרך את לבבי שובר כשַיִש / קולך הדק והמתוק כקול התיש. 
אל החֻפָּה קחני, בני, אין לי כח! / שכבר יהיה לנו גם לול וגם אפרוח...

הסברים נחוצים:

השם בני אינו ברור. הבחור נקרא, כאמור משה, וכנראה שאלתרמן היה זקוק לשם המתחרז היטב.

אינקובטור – מדגרה שבה מתבקעות הביצים בשל החום.
משה, אכן, הוביל את מרים אל החופה ואף אביה, יצחק שזיפי, התרצה לבסוף ומצא בחתנו אדם כלבבו. השמחה לא ארכה. לאחר שלוש שנות נישואין בלבד, נרצח משה על-ידי מסתננים שניסו לגנוב בקר מרפתו בכפר סבא <לפרטים על משה בודניק, ראו באתר יזכור של משרד הביטחון באינטרנט>. הוא עצמו שירת בחטיבת אלכסנדרוני וקיבל חופשה מיוחדת בדצמבר 1948 לשם סיוע בעבודות המשק המשפחתי. אשתו מרים, גיבורת השיר, נותרה עם שני תינוקות.
זהו משה בודניק, שהוא אולי 'בני' שעליו כתב אלתרמן ב'טנגו כפר סבא'

לסיפור הזה יש אקורד עצוב נוסף. ארבע שנים וחצי לאחר הירצחו של משה בודניק, נרצח בנסיבות דומות חותנו, יצחק שזיפי, הוא האב שלא הרשה לבתו "לצאת" עם בודניק. בליל ה-14 במאי 1953 שמע שזיפי רעש מכיוון הרפת שבחצרו. הוא יצא לבדוק את סיבת הרעש ונורה על-ידי מסתננים שחדרו לכפר סבא מתחום ירדן דאז, ליד קלקיליה. לאחר שבוע מת מפצעיו <'יצחק שזיפי', דבר, 22 במאי 1953>.

דבר, 6 ביוני 1954


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.