יום חמישי, 24 במאי 2012

תשורה קטנה לשבועות: מגילת רות המצולמת

לפני כמה שבועות הפנה אבי כצמן את תשומת לבי לאתר Israel's History: A Picture a Day ומאז הוא מופיע בקביעות בצד שמאל של הבלוג, בפינת 'מומלצי עונ"ש'. אתר ייחודי זה מוקדש לצילומים ישנים של ארץ ישראל והוא מלא וגדוש להתפקע בצילומים מפתיעים ולא מוכרים, שנלקחו בעיקר מהאוספים העצומים של ספריית הקונגרס האמריקני בוושינגטון. אוהבי הנוסטלגיה וההיסטוריה של ארץ ישראל ימצאו שם את כל מה שאיוו לו.

השבוע הפנה אתר זה את תשומת הלב לאוסף מרתק של צילומים על מגילת רות, פרי מאמציהם של אנשי מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית בירושלים לביים ולשחזר את נופי התנ"ך. זמן הצילומים אינו ידוע אבל אפשר לשער שמדובר בשנות השלושים של המאה העשרים. המחלקה לצילום של בני הקולוניה האמריקנית (מרכזה היה במקום שבו נמצא היום בית המלון 'אמריקן קולוני' במזרח ירושלים) הוקמה בשנת 1898, ושיא פעילותה היה בימיו של הצלם אריק מטסון (Eric Matson), שסדרה זו נמצאת באוספיו. אוסף צילומי מטסון נתרם לספריית הקונגרס.

הנה טעימה קטנה מהאוצרות הללו. תמונות נוספות בסדרת 'רות המואבייה' אפשר למצוא כאן.

 את הכותרות לצילומים בחרתי מתוך פסוקי מגילת רות, פרקים א-ב.

חג שמח!

וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים.

וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים.

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה, אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים; וַיִּקֶר מִקְרֶהָ--חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז, אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ.

וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ, הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים: לְמִי, הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?

וַיַּעַן, הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר: נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם-נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב. וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים, אַחֲרֵי, הַקּוֹצְרִים; וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד, מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד-עַתָּה--זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת, מְעָט.

וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי, מִזֶּה; וְכֹה תִדְבָּקִין, עִם-נַעֲרֹתָי. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר-יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי--וְאָנֹכִי, נָכְרִיָּה? וַיַּעַן בֹּעַז, וַיֹּאמֶר לָהּ--הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי, אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ, בַּחֹמֶץ; וַתֵּשֶׁב, מִצַּד הַקֹּצְרִים, וַיִּצְבָּט-לָהּ קָלִי, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר.

וַתָּקָם, לְלַקֵּט; וַיְצַו בֹּעַז אֶת-נְעָרָיו לֵאמֹר, גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט--וְלֹא תַכְלִימוּהָ.

וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה, עַד-הָעָרֶב; וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר-לִקֵּטָה, וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים.

וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר, וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר-לִקֵּטָה; וַתּוֹצֵא, וַתִּתֶּן-לָהּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹתִרָה, מִשָּׂבְעָהּ.

וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם, וְאָנָה עָשִׂית--יְהִי מַכִּירֵךְ, בָּרוּךְ.

וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים.

4 תגובות:

  1. אבל רות הייתה אישה כושית! זה לא נראה בתמונות. מי היה מאמין שבדוד המלך זורם דם סודני. אולי זאת הסיבה שהוא נמשך כ"כ למלכת שבה...

    השבמחק
    תשובות
    1. התבלבלת קצת. האישה הכושית הייתה של משה. רות היתה 'סתם' גויה ממואב.

      וגם, מי שנמשך למלכת שבא היה שלמה ולא דוד.

      חג שמח!

      מחק
  2. בתמונה השלישית מהסוף ישנה בעיה. "רות" נראית מופיעה בה עם אלומת שיבולים, אלא שרות לא סחבה איתה כל הדרך משדה בועז עד בית לחם את כל האלומה, אלא חבטה אותה במקום והגיעה רק עם גרגרי החיטה (ראו רות ב יז ושופטים ו יא).

    השבמחק
  3. כמה תיקונים קטנים.
    אוסף מטסון מהווה גוף יצירה של צלמי המושבה האמריקנית, כחמישה עשר צלמים ובתוכם מטסון וגם את גוף היצירה של מטסון עצמו אשר פעל כצלם עצמאי כאשר מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית התפרקה ב-1934. מה שנקרא אוסף מטסון, מתייחס לשם האספן ולא דווקא לשם היוצר. אוסף מטסון מורכב מארכיון הנגטיבים של צלמי המושבה האמריקנית (1897-1934) ומארכיון התצלומים של מטסון עצמו שהקים סטודיו נפרד לאחר שנסגרה מחלקת הצילום (1934-1948). מטסון עוזב את הארץ ב-1947 ולוקח עימו חלק גדול משני הארכיונים. ב-1966 הוא תורם את כל האוסף לספרית הקונגרס. תצלומי הסדרה לעיל, צולמו ככל הנראה בשנות הארבעים של המאה העשרים ולכן ניתן לייחס אותם למטסון עצמו. במחלקת הצילום של המושבה האמריקנית היו לאורך תקופת פעילותה כחמישה עשר צלמים. מטסון היה חלק ממחלקה זו. מי שהוביל את המחלקה לאורך שנות פעילותה היה לואיס לארסון השוודי ואיתו פעלו צלמים כפורמן בלדווין האמריקני. בארכיון אוספי המושבה האמריקנית אשר נמצא במלון האמריקן קולוני האוסף הגדול ביותר של אלבומי תצלומים שצולמו בידי צלמי המושבה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.