א. משלוחה של שַׁלַחְמְךּ
![]() |
| צילום: חגית מאיר |
כדרכן של פיצות, גם אלה שמכין רועי גורן (Roy Goren, למי שמתקשה בעברית) מגיעות במשלוח, שהוא כידוע חלק בלתי נפרד מחוויית האכילה. בלי קשר לתכולתה ולטעמיה של הפיצה (מודה שלא ניסיתי), יש לשבח את השם המוצלח, המשעשע ומלא ההשראה: שַׁלַחְמְךָ, שהוא הֶלְחֵם של 'שלח לחמך'...
הפיצרייה 'שלחמך' נמצאת ברחוב בראלי בצפון תל אביב ובאתר הבית מסביר האופה מדוע בחר בשם זה:
ב. ארץ זבת חלב ודבש
רעייתו של זאב קינן קיבלה לקראת ט"ו בשבט מארז שי מהודר מארגון העובדים של עיריית ירושלים. בקופסה המתין מבחר עשיר ונחמד של פירות מיובשים (מתוצרת טורקיה ושאר מדינות שאינן בתוך גבולות ההבטחה).
על כל הטוב הזה יש כמובן לומר תודה, אבל הצילום שעל גב האריזה, המלווה בפסוק המקראי המתאר את ארץ ישראל כ'ארץ זבת חלב ודבש' (שמות, ג 8), משך את תשומת לבו של זאב, ושאלות וספקות הציפוהו.
קודם כל, תמונת הנוף הפסטורלי לא צולמה בארצנו (ואולי כלל לא צולמה אלא זו עבודת בינה מלאכותית) – אם יש בין הקוראים מישהו שמזהה את המקום הזה, נשמח ללמוד על כך מפיו.
שנית, למה בכלל לשפוך את החלב והדבש אל תוך מי הנחל? מניין הגיע הרעיון האווילי הזה, האם זהו פשט הפסוק 'זבת חלב ודבש'?
שלישית, האם ניתן לשפוך חלב מבקבוק שנמצא בזווית כזאת? התשובה היא לא. זו פשוט עבודה גרועה של פוטושופ.
ג. הפתרון לקרחת
לא השתלת שיער, לא פאה נוכרית, לא הלוואה וחיסכון – פשוט שתו מיץ רימונים ושיהיה בסיעתא דשמיא...
![]() |
| שוק התקווה, תל אביב (צילום: משה הררי) |
ד. אגוזים ממולחים
'אלוף הפיצוחים', שמקום מושבו בעמק שרה (אזור התעשייה של באר שבע), הוא מן הסתם אלוף בקלייה ובהמלחה של פיצוחים, אבל ברור שאינו ממולח די צורכו. לוּ היה ממולח, מן הסתם היה כותב 'קלויים ומומלחים'.
![]() |
| צילום: צבי הכהן |




