יום חמישי, 17 במאי 2012

מסע מן הכורסא: בעקבות 'ירושלים של זהב'

עטיפת תקליט שירי מלחמת ששת הימים. נדמה לי שבאותם ימים לא היה בית בישראל בלי התקליט הזה...

ביום ראשון הבא (כ"ח באייר / 20 במאי) יצוין במקומותינו 'יום ירושלים'. האמת היא שאני לא סובל את החג הזה. מותר לי לומר זאת, משום שאני גר בירושלים כבר 35 שנים, אוהב אותה ומכיר אותה מכל הצדדים.

מלכתחילה זה היה יום חג ממלכתי עם הרבה כוונות טובות ל'חיזוק וביצור' מעמד העיר, אבל בפועל זה הפך להיות יום חגם של בני המגזר הדתי-הלאומי בלבד, ורוב תושבי המדינה כמעט שלא מוּדעים לו ולא ממש אכפת להם ממנו. העיר עצמה מפוקקת במאות אוטובוסים ובאלפי אנשים שצועדים ברחובותיה, רומסים את ערוגותיה, ממנגלים ומששלקים בגניה ומשאירים אחריהם טינופת איומה. נוסף על כך נערכים כאן בשנים האחרונות כל מיני טקסים פטריוטיים ביזאריים, כמו 'ריקוד הדגלים', שהמציאו אחינו אנשי גאולתנו, בני ישיבת 'מרכז הרב', כדי לציין את יום שחרור העיר מידי זדים ועל הדרך גם להתריס ולהתגרות בתושבי מזרח ירושלים הערביים

ובכל זאת, פטור בלי כלום אי אפשר. אז קודם כל נזכיר כמה רשימות נבחרות שפורסמו כאן בעבר ועסקו בירושלים:

1. גלגולי שירו של דן אלמגור 'היתה לי כוס אחת של מים'.

2. חידון פוליטי: כמה משרי ממשלת ישראל גרים בירושלים? למרות התהפוכות הפוליטיות, התשובה לא השתנתה...

3. 'ילדתי עצמי עיניים': השיר הירושלמי היפה והנשכח של להקת 'השמרנים'.

ולענייננו.

שיר המופת של נעמי שמר 'ירושלים של זהב' אינו זקוק לקידום מכירות, שהרי כולם מכירים אותו ואוהבים אותו. אז נכון שהיום כבר אין הרבה קשר בין השיר לבין המציאות ('אויר הרים צלול כיין'? בחייאת!), אבל בכל זאת, זהו שיר ענק שעשה היסטוריה, יצירה בעלת עוצמה מכשפת, משהו בין המנון לתפילה ולא עוד שיר או סתם פזמון.

הטיוטה הראשונה של 'ירושלים של זהב', מתוך כתבתו של רוני קובן ב'עובדה' (2011)

פעם, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, השמיעו את 'ירושלים של זהב' בכל מקום ובכל הזדמנות, ואף היו כאלה שהציעו להפכו להמנון המדינה. לימים סר חנו של השיר, בין מחמת עודף השמעה, בין מסיבות פוליטיות ('כיכר השוק ריקה'' וכו') או מחמת קדושתו היתרה, שאינה מאפשרת השמעתו 'סתם' אלא רק בימים טובים ובנסיבות חגיגיות, בין מחמת שהתברר  על פי הודאתה של נעמי שמר עצמה ערב מותה  כי בכתיבת הלחן הושפעה משיר עממי בסקי ואיכשהו התקבלה בציבור הדעה המוטעית שכביכול מדובר בפלגייאט (ראו מה שכתב אליהו הכהן נגד דעה זו; וגם כאן, באתר של זאב גלילי). ואכן, בשנים האחרונות משמיעים את השיר רק פעם בשנה, ב'יום ירושלים'.



מאז חובר השיר ב-1967, ובעיקר בימי זוהרו וגדולתו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור, הקליטו אותו ברחבי העולם במאות גרסאות, וספק אם יש שיר עברי אחר (פרט אולי ל'הבה נגילה') שמוּכר כל כך.

הנה אפוא כמה ביצועים מיוחדים של השיר, שאותם ליקטתי מהכא ומהתם. זה בוודאי לא אוסף ממצה ואני גם לא אחראי לכמויות השמאלץ, הקיטש והפטריוטיות שמשתקפות בסרטונים הללו כלפי ישראל בכלל וירושלים בפרט. תחילה כמה ביצועים בעברית ואחר כך כמה מתרגומי השיר לשפות העולם.

אבל קודם כל היסטוריה. הנה גיל אלדמע מספר לדן אלמגור (1980) כיצד נולד השיר:



1. שולי נתן

שולי נתן היא ששרה את השיר לראשונה בפסטיבל הזמר שנערך בירושלים במוצאי יום העצמאות, ב-15 במאי 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. השיר עצמו לא היה חלק מהתחרות אלא הוזמן במיוחד על ידי טדי קולק, ראש העיר דאז. כל השאר הוא היסטוריה והיסטריה. השיר נפוץ מיד עם השמעתו כאש בשדה קוצים, ובתוך זמן קצר גם זוהה עם שחרור העיר העתיקה של ירושלים והנצחון הגדול של מלחמת ששת הימים.

למיטב ידיעתי הביצוע המקורי של שולי נתן בפסטיבל לא הוסרט, אבל הנה הקלטה מתוך תכנית הטלוויזיה 'במזל כוכב' שבה סיפרה נעמי שמר כיצד התעקשה לבחור דווקא בשולי נתן, ואחר כך שרה שולי נתן הצעירה את השיר בקול הסופרן הנפלא שלה.







2. יפה ירקוני

סרטון נדיר תיעד את יפה ירקוני בהופעה חיה בפריס, 1968. לצדה רבקה מיכאלי והצמד אילן ואילנית, ומאחוריה, מתנועעים בדבקות, רקדני ורקדניות עַם בלבוש 'עממי'.



3. עפרה חזה

על שירתה היפה של עפרה חזה באירוע 'פעמוני היובל' של שנת החמישים למדינה מעיבים תפאורה מוזרה וכוריאוגרפיה הזויה, ובעיקר כיתוביות כמו 'הלו לכל שירייך', 'ובמערות אשר בסל'...



4. ריטה



5. אילנית, אריק לביא, עפרה חזה, יהורם גאון ו'פינה בעמק'



6. עמיר בניון

בסלסול תמידי ובטאץ' מיוחד.



7. 'היהודים'

ואם מדברים על טאץ' מיוחד. הנה גרסת הרוק הכבד של להקת 'היהודים'.



8. מאיר אריאל, ירושלים של ברזל

זמן לא רב לאחר מלחמת ששת הימים חיבר מאיר אריאל  אז צנחן צעיר שבעצמו לחם בקרבות ירושלים  את 'ירושלים של ברזל', מעין שיר תגובה, שהוריד את המילים היפות של 'ירושלים של זהב' אל המציאות הקשה של המלחמה עצמה ומחירה הנורא. שיר זה, שהעניק לאריאל את הכינוי 'הצנחן המזמר', היה הראשון שפרסם אותו.



ועתה נישא עינינו אל העולם הגדול...

9. הגרסה הסינית

ביצוע מהפנט של מקהלת סטודנטים מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. הסרטון כולל קטעים מתוך פס הקול של 'רשימות שינדלר' וכולל את 'אויפֿן פּריפּעטשיק' ואחר כך את 'ירושלים של זהב':



10. הגרסה המוסקבאית



11. הגרסה הווינאית



12. הגרסה הברזילאית



והנה מבחר קטן של תרגומי השיר לשפות העולם.

13. התרגום לצרפתית

הזמרת הישראלית לשעבר (וילידת ירושלים) ריקה זראי הקליטה ב-1968 גרסה צרפתית של השיר:



14. התרגום ליידיש

מתוך האתר 'היו ימים' של אהוד גן-אל

15. התרגום לאנגלית

'רשימות שינדלר', סרטו המפורסם של סטיבן שפילברג, עשה שימוש מוזר ביותר בשיר זה. שפילברג בחר ללוות את המשוחררים היוצאים מן המחנה בצלילי 'ירושלים של זהב' למרות שנכתב יובל שנים לאחר השואה. בשל המחאות, בגרסת הסרט שהופצה בישראל הוחלף השיר ב'הליכה לקיסריה' של חנה סנש.

הנה מקהלת קווניסי (Quincy Choral Society) האמריקנית בשירים מתוך הסרט. מתחילים ב'אויפֿן פּריפּעטשיק' ושירת 'ירושלים של זהב' מתחילה בתזמון 2:50, בתקיעת שופר...



וכאן שר באנגלית הזמר היווני דמיס רוּסוֹס, תוך שהוא עורך שינויים מסוימים במנגינה:



16. התרגום לרוסית

זוהי זמרת שירי העם יוליה זיגנשינה:



17. התרגום לספרדית



18. התרגום לפורטוגזית

ונסיים עם הזמר הברזילאי רוברטו קרלוס שמנסה כוחו גם בעברית...



בעלי התוספות

חיים כהן (בתגובות למטה) הפנה את תשומת הלב לאתר רשות השידור, ובו אפשר להאזין לשידור המלא של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז, שבמסגרתו הושמע לראשונה השיר ירושלים של זהב:
http://www.iba.org.il/media/?site=152&page=252&topic=201&starting=50_1_2008-04-09_202729

דוד אולידורט הפנה את תשומת לבי לגרסת הג'ז היפה של דניאל זמיר:



וגם לגרסת היידיש (יוני אילת) והלדינו (דגנית דדו):



אחשתרן מצא עבורנו את הגרסה ב... ארמית!


וכאן החזן יצחק מאיר הלפגוט שר עם הקהל:

18 תגובות:

  1. אל תתבייש בכך אינך מתחבר ליום ירושלים. לקית, כמו רבים אחרים, ב'תסמונת תל אביב'.

    השבמחק
    תשובות
    1. אינני מתבייש בכלל, ולמיטב ידיעתי גם לא לקיתי בשום תסמונת.

      מחק
  2. וכמה שרים (וחברי כנסת) הם תושבי יו"ש? יש התקדמות.

    השבמחק
  3. שלושה דברים: הראשון והחשוב: תודה על הבלוג הנפלא ועל ההתמדה.
    השני מתייחס לתמונה של הטיוטא שלמעלה: זו אינה הטיוטא המקורית לכל השיר, אלא הבית שנעמי שמר הוסיפה בעיצומה של המלחמה לאחר ששמעה על הגעת החיילים לכתל ולהר הבית. קשה לתאר את האופוריה באותם רגעים ומי ששמע את השידור של הגעת החיילים לכתל כנראה לא ישכח אותו לעולם. נעמי שמר כמו שאר אמני ישראל הופיעה באותם ימים בפני חיילים בחזית וכמובן שרה שוב ושוב את "ירושלים של זהב" ובו הבית המתאר את בדידותה של העיר העתיקה (למעשה היא מתכוונת לרובע היהודי בלבד, שנכבש על ידי הירדנים ב48 ותושביו גורשו אל מחוץ לחומות, אבל מכלילה את רגשותיה על ירושלים כולה. כששמעה נעמי את השידור ממש לפני שעלתה על הבמה, (ההופעה עצמה לא הייתה בירושלים אלא ככל הזכור לי באיזור בית לחם שגם היא נכבשה באותו יום) היא הוסיפה את הבית המתאר את חזרתנו אל המקומות שהגישה אליהם נמנעה מאיתנו בשנים שבהן חצתה חומת הגבול את העיר. בידי נמצאת ההקלטה המקורית של ההופעה של נעמי כאשר השמיעה לראשונה את הבית הנוסף. לאחר דקות ארוכות של מחיאות כפיים בהן נעמי לא הצליחה להמשיך לשיר היא הצליחה להשחיל משפט אחד: "חבובים, זאת אני שצריכה למחוא לכם כף, כי לשנות שיר זה הרבה יותר קל מלשנות עיר" ומייד חזרו מחיאות הכפיים וההופעה הופסקה לזמן ממושך.
    הערה השלישית מתייחסת למקור המונח "ירושלים של זהב": פרופסור שלום פאול מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית מצא כי מדובר בתכשיט דמוי כתר שעשירי העולם העתיק (מדובר במאות הראשונות לספירה) הכינו לנשותיהם. התכשיט היה עשוי זהב ותאר את קו הרקיע של עיר הבירה. היהודים העשירים העתיקו את המנהג הזה והכינו לנשותיהם תכשיט דומה שאותו כינו "ירושלים של זהב". מדובר בתקופה שיהודים לא הורשו להתיישב בירושלים ולכן היה במחווה הזה גם זיכרון לחורבן העיר.

    השבמחק
    תשובות
    1. עם כל הכבוד לשלום פאול, התכשיט 'ירושלים של זהב' נזכר כבר בתלמוד (רבי עקיבא רצה לקנות אותו לרחל אשתו).

      אם תשלח לי את ההקלטה שהזכרת אשמח להוסיף אותה לרשימה.

      מחק
    2. אמיר אור-לייום שבת, 19 מאי, 2012

      אתה צודק לגבי רבי עקיבא. שלום פאול אכן מזכיר במאמרו שבתלמוד נאמר שרבי עקיבא עשה לאישתו "ירושלים של זהב", אלא שלא היה ברור מה זה. פרופ' פאול מראה כי מדובר בתכשיט דמוי כתר וכי בכל המזרח הקדום היו נשים עוטרות את עצמן בכתרים של זהב עם העתק קו הרקיע של הבירה. גם היהודיות העשירות, נהגו להתקשט בכתרים כאלה, אלא שלהקשר של ירושלים היתה גם משמעות פוליטית כי כאמור האימפריה הרומית אסרה על היהודים את הכניסת לירושלים, ולכן גם זו דרך להזכיר את הקשר לעיר.

      מחק
  4. בעיתון ירדני פורסם תרגום של "ירושלים של זהב" לערבית במדור "אשנב לספרות הציונית המודרנית". המתרגם: סמיר צאבע':

    اورشليم مدينة الذهب
    ﻧﻌوﻤﻲ ﺷﻴﻤﺮ

    هواء الجبال نقي كالخمر
    وشذا الصنوبر
    تحمله رياح المساء
    مع رنين الاجراس.
    وتحت هجعة الشجر والحجر
    تقبع سجينة حلمها
    المدينة المعزولة
    وفي قلبها يمتد سور.

    يا اورشليم
    يا مدينة الذهب, والنحاس, والنور.
    ها انني كمانا لكل اشعارك.

    لقد جفت آبار المياة
    وبقيت ساحة السوق فارغة
    وليس هناك حارس على جبل الهيكل
    في المدينة القديمة.
    وفي المغرات التي في الصخر
    تولول الرياح
    وليس من يهبط الى البحر الميت
    عن طريق أريحا.

    يا اورشليم,
    يا مدينة الذهب والنحاس والنور,
    ها انني كمانا لكل اشعارك.


    وحين جئت اليوم لاغني لك
    ولربط التيجان على راسك
    وقد اصبحت وكانني اصغر ابنائك
    وآخر الشعراء.
    ليخرق اسمك شفتي
    كقبلة افاعي السماء
    اذا نسيتك يا اورشليم
    يا مدينة الذهب.

    يا اورشليم,
    يا مدينة الذهب والنحاس والنور,
    ها انني كمانا لكل اشعارك.

    لقد عدنا الى آبار المياة,
    الى السوق والساحة,
    وها هو البوق ينفح على جبل الهيكل
    في المدينة القديمة
    وفي المغرات التي في الصخر
    تشرق آلاف الشموس
    نعود لنهبط الى البحر الميت
    عن طريق أريحا

    يا اورشليم,
    يا مدينة الذهب والنحاس والنور.
    ها انني كمانا لكل اشعارك

    השבמחק
  5. שלום דוד, תודה שציטטת דברים שאני הבאתי באתר הנחמד של ליטרטורה, וכמדומני גם אצל אהוד בן עזר, בחדשות בן עזר שלו - בעניין מכתבו העושה-צדק של אליהו הכהן. מה שאני הבנתי מדבריו הוא - שאמנם נעמי שמר העתיקה - לא גנבה! - אולי מבלי יודעין - לא בטוח! - קטע מסויים משיר העם הבסקי של פאקו איבנז.
    אבל אני גם הבאתי שיר שכתב שגריר וונזואלה בארץ, ושתורגם לעברית, ושמזכיר מאד - שלא לומר יותר מכך - את מילות ירושלים של זהב.
    ובתמלוגי הנצח של שמר ננוחם, אלישע

    השבמחק
  6. ירושלים של זהב בביצוע המקורי, הראשון, של אז, בשידור מלא של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז:
    http://www.iba.org.il/media/?site=152&page=252&topic=201&starting=50_1_2008-04-09_202729

    דקה 01:05:43

    ושוב: 02:18:15

    ולמי שיש סבלנות - שווה להאזין לכל השידור...

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום חיים,

      ניסיתי להכנס לקישור אבל זה הכניס אותי לאתר של רשות השידור ולא הצלחתי למצוא את הקלטה הזאת,

      אשמח אם תוכל לעזור לי,

      תודה מראש

      מחק
  7. אלי בן אהרוןיום שבת, 19 מאי, 2012

    לגירסה ביידיש, כמה הערות :
    גירסת המלים אשר מובאת כאן תחת חתימתו של אחד לייב מארגנטוי, איננה מוכרת לי ואיש לא שמעתי שר את הגירסה הזו. שני ביצועים לשיר של ליליאן (בורשטיין)לוקס - אמא של מייק - ושל דוד עשת הגירסה היא אחרת ואינני יודע, לפי שעה של מי התרגום. מה שמצא חן בעיני מאד בתרגום של מארגנטוי היא האינטרפטציה שלו לפסוק:

    כי שמך צורב את השפתיים,
    כנשיקת שרף.

    ביידיש :
    דײַן נאָמען גליט אויף מײַנע ליפּן,
    ווי ס'גליט אַ שאַרף געטראַנק.

    בתרגום חפשי,
    כי שמך צורב את השפתיים,
    כלגימת יין-שרף ...

    באבוהה צל"ש...

    גירסת קטע מן השיר כאן בביצוע יוני אילת, מילות השיר ביידיש הן של המשורר האידי
    לייב אוליצקי. בקטע דלעיל הוא פשוט התעלם באלגנטיות מנשיקת השרף.

    התקליט תואם התקליט בעברית שצורף כאן, תורגם ליידיש וכל שירי המלחמה ההיא הושרו ע"י דוד עשת.

    אלי בן אהרון.

    השבמחק
  8. אלי, לייב מאָרגענטוי (שמו הספרותי של חנן לייב ספוז'ניק) איננו 'אחד', אלא משורר יידיש ידוע למדי, שנולד בפינסק (1905), הגיע לישראל בשנת 1957 ונפטר בשנת 1970. השיר היפה של יורם טהר לב ונורית הירש 'עץ הכוכבים' ('לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה'), שהתפרסם בביצוע של חוה אלברשטיין, אינו אלא תרגום של אחד משיריו.

    השבמחק
  9. אלי בן אהרוןיום שבת, 19 מאי, 2012

    מי אני דוד, שלא אחלוק מחמאה לתרגום נפלא שכזה ?
    אני, אשר בקושי לוגם יין קידוש לשבת כי חינכו אותי
    ש"אם נוהגים לא שותים - ולהפך- "אם שותים וגו' " לא יכול לדמיין לעצמי
    מה עושה כוסית וודקה/ברנדי/ קוניאק * למי שאוהב את הטיפה המרה.
    ותודה על שהארת את עיני בעניין זהוי המתרגם.
    אני בדרך לסבא גוגל.

    *
    גירסת אלתרמן
    לא משנה באיזה סדר.

    =
    אלי בן אהרון.

    השבמחק
    תשובות
    1. אלי בן אהרוןיום שבת, 19 מאי, 2012

      באותו עניין,
      הייתי נוכח באותו יום 7.6.67 בסמוך לרב גורן ופמלייתו.
      הרב גורן, ליד הכותל, רכוב על כתפיו של הרב שאר-ישוב כהן [ משמאלו חבוש כובע פלדה] תוקע בשופר וקורא בקול גדול : "השם אלוקינו הוא שעשה לנו את התשועה הזאת ..." מפינת הרחבה צעק לו מישהו: הרב גורן, לשם אלוקיכם יש לו שם וקוראים לו מוטה גור ..." הרב המשיך בשלו וכל אחד נשאר עם האלוהים שלו.
      השבוע קראתי שקבוצת מתפללים התלוננה כי השבעת הצנחנים ברחבת הכותל הפריעה להם לגשת עד סמוך לאבנים עצמם כדי להתפלל...
      כך חולפת תהילת עולם..

      מחק
  10. בס"ד
    מר בן אהרון היקר. הלוחם החבוש קסדה ליד הרב גורן זצ"ל, אינו הרב שאר ישוב הכהן כי אם הרב מנחם הכהן שהיה עוזרו האישי של הרב גורן. לימים שימש כרב תנועת המושבים, ח"כ והרב הראשי לרומניה.

    השבמחק
  11. אני זוכרת שהורי סיפרו על התאריך ההיסטורי ועל השיר. לצערי, היום, עם שבירת המיתוסים הכל כך טרנדית, אני שומעת אנשים צעירים מפריחים ססמאות כגון "נעמי שמר פשיסטית" וכדומה ואני באמת לא מבינה למה אנשים משחררים סיסמאות מתלהמות שהם בכלל לא מבינים את משמעותן, העיק לצאת נגד. אין ספק שלפנינו מסלול נסיעה ארוך בדפי ההיסטוריה עד שאנשים במדינה הזו יבינו כמה היא חשובה לקיומנו.

    השבמחק
  12. בשיר 2 האם זו ג'וזי כ"ץ בין יפה ירקוני לאילן ואילנית?

    השבמחק
  13. כיום אי אפשר להיכנס לאתר של רשות השידור ולהקשיב לשולי נתן

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.