יום רביעי, 19 בפברואר 2020

היום יום הולדת: בלוג עונ"ש בן תשע

איור: נעם נדב

19 בפברואר היום, ושוב אני חוגג יום הולדת לבלוג עונג שבת – יום ההולדת התשיעי. תשע שנים!!! על פי המסורת אני מעני"ש אתכם בפוסט מיוחד לכבוד האירוע המרגש, ומצדיע בראש ובראשונה לכם, הקוראים הנאמנים. אם הגעתם לכאן, זה הרי לא במקרה...

מאז ה'יומולדת' האחרון התפרסמו בבלוג 137 פוסטים (כולל זה שלפניכם), ובסך הכל, מאז ייסודו, 1,628 פוסטים. אני לא מכיר ברחבי הרשת העברית בלוג 'פרטי' עם יכולת התמדה כזו. תקנו אותי אם אני טועה...

א. שיר הוא לא רק מילים

מנקודת מבטי, האירוע החשוב ביותר בחיי הבלוג בשנה האחרונה היה ההוצאה לאור של ספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד), שכמעט כל פרקיו נולדו בבלוג עונ"ש במדור 'גלגולו של ניגון'. במדור זה התפרסמו עד כה יותר מ-170 רשימות, פרי עטי ופרי עטם של אחרים – די והותר לעוד כרך אחד או שניים.


הצלחתו של הספר – אם לשפוט על פי התגובות שמגיעות אליי כל הזמן, ועל פי התקשורת המאוד אוהדת שזכיתי לה (ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות המודפסת) – מעודדת אותי מאוד. רבות מחשבות בלב איש, שמא עליי להירתם לחיבור כרך נוסף? ימים יגידו.

גם התגובות הנלהבות של קוראי הבלוג מרגשות ומחממות לב. קוראים רבים הודו לי וגם לא חסכו ממני את שבט ביקורתם. העירו בכתב ובעל-פה, הציעו, הוסיפו ותיקנו.

ובכן, החנות המיתולוגית 'נעלי פיל' לא הייתה בכיכר המושבות בתל אביב, כפי שכתבתי בטעות, אלא בכיכר מגן דוד, העיר לי בנוקדנות חגי חיטרון. במשחק הילדים 'דּוּדֶס' לא שיחקו בכדור ('למי היה כדור באותם ימים?', הקשה בתדהמה פרופ' ערן דולב), אלא בכפיס עץ. 'גזר וצנונית לא שותלים אלא זורעים', נזף בי פרופ' עמוס אלטשולר, ושמה של האישה, שהמשורר אברהם חלפי ניהל עמה רומן, לא היה אביבה אלא זהבה, תיקן אותי המשורר רוני סומק. 'איך אתה יכול לכתוב שעל המלחין זינובי קומפנייץ ידוע רק מעט?', מחה בפניי ד"ר מיכאל לוקין. 'זה בערך כמו שייכתבו ברוסית שעל סשה ארגוב ידוע רק מעט'. כולם העירו את הערותיהם בחיוך ובטוּב לב, וכמובן שגם לא חסכו ממני את מחמאותיהם. הם צודקים ואני מקווה שעוד תהיה לי הזדמנות לתקן את הטעויות המביכות (גם את אלה שלא שמתם אליהם לב)...

הנה כמה הוכחות שהקיבוצניקים – מיפתח שבצפון ועד בארי שבדרום – אהבו את הספר...

אלי ס"ט מקיבוץ גדות
עפר גביש מקיבוץ יפתח
אשל גת מקיבוץ בארי

ברדיו התראיינתי אצל רבקה מיכאלי וליאת רגב, אצל ציפי גון-גרוס ושירי לב-ארי, אצל גבי זוהר ויורם רותם. וגם בטלוויזיה: אצל ירון לונדון ואצל קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל (בלי הגיטרה שלו). ביקורות אוהדות התפרסמו בעיתונים שונים (חגי חיטרון ב'הארץ', יעקב בר-און ב'מעריב', רוביק רוזנטל ב'ישראל היום' ובבלוג שלו). ככל הידוע לי, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה...

עם יורם רותם, עורך התכנית 'בֹּא שיר עברי', שהקדיש לספר שעה שלמה 
(התכנית תשודר בשבת 21 במרץ, בשעה שבע בבוקר, בגלי צה"ל; אבל הוקלטה ביום חול 😉)

ב. אז מה היה לנו?

גם השנה התארחו בבלוג כותבות וכותבים רבים, קבועים ומזדמנים, וזו הזדמנות להודות להם שוב ובפומבי (לפי סדר הא"ב): אבי בלדי, יהודה בלכרעדינה בר-אל, רעות ברוש, שמריה גרשוני, אבנר הולצמן, אליהו הכהן (במדורו החודשי על שירי העלייה הראשונה ועוד כהנה וכהנה), נפתלי וגנרדוד ויינפלד ושלמה רוזנר (סדרת 'עידן ועידנים'), שאול כוכבידן לב ארימיכאל (מישקה) לויןאבישי ליוביץ', עודד מיוחסיוסף (ג'פרי) סאקסבני עורי, יצחק פוקסדינה פורת, עפרה פרי, ניתאי שנאן. אני מקווה שלא שכחתי אף אחד.

וכרגיל תשואות חן חן לצלמים הקבועים והמזדמנים של הבלוג, ובראשם איתמר לויתן מתל אביב (שגם מפעיל את דף האינסטגרם של בלוג עונג שבת), מנחם רוזנברג, בני עורי וטובה הרצל מירושלים, שמוליק שדה מיובלים שבגליל, ועוד רבים אחרים מכל פינות הארץ. כולם מציפים את תיבת הדואר האלקטרוני שלי בתמונות מעניינות ובקוריוזים משעשעים, שרק מקצתם מוצאים את דרכם לדפי הבלוג. זו גם הזדמנות להודיע לכל מי שכותב לי: לא תמיד אני מאשר קבלת חומר במייל. מי שאינו בוטח בתעבורת הדואר, או שחשוב לו לקבל אישור ממני שמכתבו הגיע בשלום, אנא שיכתוב זאת ואענה לו מיד.

לצד המדורים החודשיים הקבועים, שמייצגים את ה'דברים של מה בכך' (כמובטח בכותרת הבלוג), כמו 'ארץ הקודש', 'פרנסות של יהודים', 'פה ושם בארץ ישראל', 'סיפורי רחובות', 'סיבוב בתל אביב', 'מעורב ירושלמי', 'בורא מיני מזונות' ועוד – כל פוסט כזה אינו דורש מן הקוראים יותר מכמה דקות קריאה (למרות שהכנתו לוקחת הרבה זמן) – התפרסמו גם עשרות רשימות רציניות יותר ('ענייני מדינה, ספרות ומדינה'). אני משתדל שבכל שבוע תהיה לפחות רשימה מובילה אחת, מעמיקה וחשובה, שהיא יותר מאשר סתם זוטות ('דברי הבל ושטות'), ונדמה לי שבדרך כלל אני גם מצליח בכך.

התמהיל הזה, שמתרוצץ רצוא ושוב בין שטויות לרצינות, הוא מה שמייחד את עונ"ש. המוטו שבחרתי עבור הבלוג, ומופיע בצד שמאל למעלה (מתחת ל'יהדות – ישראליות – אנושיות'), הן שורותיו הנצחיות של נתן אלתרמן מהמחזמר 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר': 'אַל נִתְיַחֵס נָא אֶל עַצְמֵנוּ בְּכֹבֶד-רֹאשׁ מֻפְרָז מִדַּי'...

מה היו הרשימות הפופולריות בשנה התשיעית של הבלוג? פלטפורמת 'בְּלוֹגֶר', שעליה נשען הבלוג, מאפשרת לי לראות כמה 'כניסות' יש לכל רשימה. אז הנה ה'מצעד' של העשירייה הפותחת:

עד ראדי הנידחת שבאוקראינה נסעתי בשבילכם כדי לברר היכן בדיוק נולד ביאליק... 

וכרגיל, הנה המלצות העורך לעשר רשימות שהתפרסמו בשנה האחרונה ושווה לחזור אליהן:

וגם לגרייסלנד שבטֶנֶסִי הגעתי בשליחות הבלוג, כדי לברר אם אלביס היה יהודי...

ב'צנרת' של הבלוג ממתינות לכם רשימות חדשות רבות, מקוריות ומרתקות. יש לְמה לצפות גם בשנה העשירית!

ג. זיכרונם לברכה

דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. אני נפרד בצער מכמה מקוראים ותיקים של הבלוג, שהלכו לעולמם בשנה האחרונה ושמותיהם ידועים לי: צבי (גרימי) גלעדמירה זכאי, שאול כ"ץ, ציפי קויפמן, תמר רודנר וניסן תימן.

יהי זכרם ברוך.

ד. משמיעים על השקלים

מקור: אָנִיקָמָה (תודה למיכל 'הפולניה')

וכמדי שנה בשנה, כן גם השנה, אני מבקש להודות לכל התורמים – הקבועים והחד-פעמיים – שהם שותפים מלאים לקיומו של המפעל.

הקוראים יכולים רק לשער איזו השקעה כרוכה בהופעתו המתמדת של הבלוג: בכתיבה, בעריכה, בהתחדשות המתמדת, באיתור איורים, בהיבט הטכני ובתקשורת השוטפת עם מאות קוראים ומתלוננים.

לבלוג אין מערכת או מזכירוּת, אין מחלקה טכנית או משפטית ואין מחלקת מינויים, אין אחראי לגרפיקה ואין מי שיטפל בזכויות יוצרים. אני לבדי מטפל בכל אלה, וכל תלונותיכם (ויש כאלה) – עליי😉. את רוב הפוסטים אני כותב בעצמי, וגם אלה שנכתבים על ידי אחרים עוברים התקנה ועריכה קפדנית שלי, ככל יכולתי. ענייני הבלוג מעסיקים אותי לא מעט שעות בכל יום, בכל שבוע ולאורך כל ימות השנה. אני עושה זאת באהבה ובשמחה, ומקווה שאוכל להמשיך בכך עוד שנים רבות.

לבלוג אין 'חומת תשלום' והוא פתוח חינם אין כסף לכל מי שרוצה לקרוא בו. אין בו פרסומות או חסויות, ולצערי גם אין מי שמממן אותו ומאפשר לי להקדיש זמן נוסף לשיפורו. 

אז אם גם אתם אוהבים את הבלוג ונהנים מקריאתו, כשם שאני נהנה מכתיבתו ומעריכתו, ואם גם אתם סבורים שיש מקום לגְמוּל ראוי על המאמץ ועל התוצאה, אפשר להשתתף בבלוג במגוון דרכים שמצוינות בתחתיתו של כל מייל שאתם מקבלים ממני בכל יום שישי. התרומות שלכם מרגשות ומשמחות, מחזקות ומעודדות אותי להמשיך הלאה. תודה לכל התומכים, שמבינים שגם זמן שווה כסף, ומוצר מקורי, מענג ומוקפד, גם אם הוא מוגש חינם, ראוי לתגמול.

נתראה 'בשנה הבאה', כלומר ביום שישי הקרוב...

ברחוב מאה שערים בירושלים 'עונג שבת' זה גם 'פיצוחי איכות' (צילום: בני עורי)

25 תגובות:

  1. תודה על הבלוג המענג!
    עד מאה ועשרים בבריאות וברוחב דעת!

    השבמחק
  2. פוסט מרגש מאוד.
    את האמירה של אלתרמן 'אַל נִתְיַחֵס נָא אֶל עַצְמֵנוּ בְּכֹבֶד-רֹאשׁ מֻפְרָז מִדַּי'...
    יש לי חבר שנהג בהזדמנויות מתאימות, לומר את זה קצת אחרת: "חבר'ה אל תקחו את החיים יותר מדי ברצינות. ממילא אף אחד לא ייצא מהם חי" ,😊😶😉

    השבמחק
  3. הבלוג הכי מעניין שיש-
    יִשַּׁר כּוֹחַ !

    השבמחק
  4. חוצפית המתורגמןיום חמישי, 20 פברואר, 2020

    מזל טוב לבעל הבלוג, ולכולנו!

    השבמחק
  5. אני מאחל לעצמנו שנמשיך להנות עוד שנים רבות מהעונ"ש השבועי.

    השבמחק
  6. שתזכה לתורה ולמעשים טובים עד 120.

    השבמחק
  7. יום הולדת שמח ויישר כח! אריכות ימים טובים לבלוג וליוצרו!

    השבמחק
  8. לכל הנאספים ב...עונש ולמארחנו הנכבד ברכה ליומולדת החדספרתי (האחרון) של העונש ואיחולי כל טוב להמשך
    שבוא יבוא - כי אם תרצו וגו'
    ממני מלכה

    השבמחק
  9. תודה רבה על מתנת יום השישי הקבועה. אכן עונג לקרוא. ומעבר לכך, אני אסיר תודה על הכתבות הנפלאות שעוסקות במקורותיהם של שירים שונים. למדתי הרבה מהן.

    השבמחק
  10. עלי כהן, שגריר עונ"ש בדנמרקיום שישי, 21 פברואר, 2020

    איך רץ לו הזמן... יום ששי הוא יומו של העונ"ש שהטלנו על עצמנו מרצון במדור השבועי מזה ‏כמעט תשע שנים עד מאה ועשרים, וזה כבר לא רחוק כל כך. ותודה לדוד אסף על התואר שהוא העניק לי ‏ברגע של בדיחותא, ואני מתכוון כמובן לתואר ה"שגריר" של עונ"ש במקום מושבי בקופנהגן המעטירה, ‏תואר שאימצתי ע"פ המלצתו של בעל העונ"ש. אז הרבה ברכות ביום ההולדת התשיעי של הבלוג היפה ‏והמוצלח לבעליו .

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מצטרף למכתבו של עלי מקופנהאחן ומאחל לך דוד עוד הרבה שנים של עונשי״ם טובים ומענינים עד 120 שנה בבריאות והצלחה

      מחק
  11. לפני ימים רבים פירסמת מאמר על השיר הרוסי סמוגלנקה, ואם אינני טועה נשארת בצריך עיון לגבי מקורו.
    במקרה נתקלתי באתר 'the 10 most glorious Russian folk songs on piano' במובאה הבאה (תרגום חופשי):
    שיר זה הוא אודות הנשים שמלחמו עבור הפרטיזנים המולדבים במלחמת הזרחים הרוסית.
    מסתבר שיש גם אתר בויקיפדיה Smuglanka.
    אז אני מקווה שהארתי איזו פינה חשוכה על 'השירים הישראלים' של רפול ז"ל.

    השבמחק
  12. הרבה תודות על הבלוג הנפלא. תמיד מעורר חיוך וחום בלב.

    השבמחק
  13. יישר כח על הבלוג המהנה! כרבים, אף אני מייחל לו בקוצר רוח בכל יום שישי!
    ואם יורשה לי, בהזדמנות זו, לתקן שגיאת לשון נפוצה שמופיעה בתחילת דבריך לעייל:
    " תקנו אותי אם אני טועה... " - איננו יכולים וגם אין צורך לתקן אותך, שהרי אינך מקוקל - אלא, לתקן, או לסתור, את דבריך...
    שבת שלום!

    השבמחק
    תשובות
    1. רפי, במצבי היום - בן 64 לאוי"ט - יש גם הרבה מה לתקן 'אותי'...
      וכמו שאמרו חכמים: הגוף האנושי הוא מכונה מופלאה, אבל חומרי הגלם - לא משהו...

      מחק
  14. לפרופ' דוד אסף היקר, תודה רבה על גיליון יום ההולדת ה־9 ליליד רוחך הנפלא עונ"ש נרו יאיר.‏
    כן תזכה להביאו עוד ארבע שנים למצוות, ולהוליכו מקץ עוד חמש שנים לחופה ולראות ממנו בנים ובני בנים.‏

    השבמחק
  15. איש רב פעלים
    האוחז בעט הסופרים
    שמצודתו פרוסה בין חסידים למתנגדים
    מעלה ברבים שירים ופזמונים
    מתרפק על עבר בחקר וסברה
    ומוציא לאור כל אמרה מחכימה
    אך מעל כל הדברים והגודש
    מה נעים לקרוא את "העונ"ש"
    המשך בפועלך דוד באור יקרות
    ושהכתר (קרונה) יימשך ויביע אמרות

    השבמחק
  16. ת-משיך ש-נזכה [ל]ע -וד!‏

    השבמחק
  17. נהנה לקרוא הכל. כל יום ששי ממש לקראת הדלקת נרות השבת על ידי רונית אשתי שתחיה.

    השבמחק
  18. מזל טוב ויום הולדת שמח!
    מחכה מידי שבוע לקבל ולקרוא את עונ"ש ולהתבשם מהסיפורים המוכרים והלא מוכרים שבו.
    מחכה כל שבוע בציפייה- מה ייתן לנו דוד אסף השבוע ולא מתאכזבת.
    נהנית כל שבוע מהצילומים,מהנוסטלגיה ומההומור שמקשט כל כתבה.
    רפי נוה איחל להגיע לבר המצווה,חופה,בנים ובני בנים ואני אוסיף "עד מאה ועשרים".
    תודה לדוד אסף על המאמץ והתוצאה המענגת.
    (אגב, מחקתי תגובה קודמת כי רציתי לשנות משהו ולא ראיתי אפשרות ל"עריכה")..

    השבמחק
  19. דוד, שיהיה לך רצון וכוח להמשיך את הבלוג המעולה הזה עוד שנים רבות.

    השבמחק
  20. כעמית למקצוע הרשמי שלך, אני מודע לכך שהתהילה האמיתית באה מהתחביבים! המשך, עלה והצלח במעלות העונ"שים.
    דן

    השבמחק
  21. בעיני, אם יש משהו שנקרא 'תרבות' זה כאן. בלוג נהדר-ואין רבים כל כך, מרובי פנים ועשירים במידע ובהכל-דברים שלעתים הכי נדירים שיש...
    עלה וה(משך ל)הצלח

    השבמחק
  22. דוד היקר, אם בימי "יום הולדת" עסקינן, יש לי שאלה. השיר "אבינועם בחור כארז...." אין לו אב ואם, מסכן נולד יתום, המילים עממיות הלחן עממי, נולד יתום- האם?? מי יגלה את עייני?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.